הייתי גם מכניסה את הקטע של "כלה יתומה" מסכנה שתמיד זה אבא שלה נפטר כשהיא הייתה בת שנתיים. אמור להיות לה תכנון כמה כסף יש לה להוציא על אירוע כזה, ואם לא להצטמצם בהתאם.

ועוד כשמנצלים ילדים שהם באמת חולים מסכנים ומכריחים אותם להתחנן על החיים שלהם בשביל כסף. במיוחד שהכסף העודף שמושג בשיטה הזאת הולך לאותם מפרסמים ולא לנתרמים עצמם.

המשפט  הזה  ''אמור להיות לה תכנון כמה כסף יש לה להוציא על אירוע כזה, ואם לא להצטמצם בהתאם.' 

 לדעתי  מעט מרושע ולא מתאים, \[או שנכתב בלי ה רבה חשיבה]

משמע ממנו  כאילו ''היא עושה חתונות פ א ר, ואנחנו צריכים לממן לה, ואם היא רוצה, שתתחשבן מראש כמה כסף יש לה ' '

וא ם היא עושה חתונה בסיסית, נורמלית, שמגיעה גם לכלה יתומה, וגם לזה אין לה כסף?

שזה הגיוני מאד , למה לחשוב ישר ההיפך, ''באים לרמות אותנו ולנצל את נותני הצ דקה''..

לא מגיע לאף אחד שום דבר על חשבון אחרים. 

אפשר לבקש יפה, אבל לא לדרוש את זה כאילו יש פה איזו זכות לסידורי פרחים יפים באולם. סבבה לגמרי לרצות את זה, אפילו לעשות מאמצים כדי להשיג את זה, אבל זה לא דבר ש"מגיע לי" נכלל בו.

לא משנה אם מישהו יתום, מאומץ, גרוש או אלמן, התנהלות פיננסית נכונה היא לאזן את ההוצאות וההכנסות- להוציא בהתאם למה שיש. בשביל להתחתן כדת משה וישראל לא צריך להוציא יותר מפרוטה, (ואולי קצת על סעודת המצווה למניין אנשים)  השאר זה מרצון אישי והיכולת הכלכלית.

להוציא בלי התאמה ליכולת הכלכלית זה לא אחראי וסתם פינוק. לפחות הילדים בפרסומות האלו באמת צריכים את הכסף כדי לחיות.

 עזבי את האחר, למה לך מגיע חתונה נורמטיבית?

לא מדובר על חתונת שחיתות עם אלפי  אנשים ומסוק..

מינימליות של חתונ ה, שיהיה ריקודים? מגיע לך?

מגיע לך שאחים, הורים, ודודים שלך ושל החתן יהיו בחתונה?

מותר לבקש את זה?

   מגיע לכם קצת חברים שישמחו בשמחתכם?

   אם התשובה היא  'לא',  אז עז בי, כי את לא כנה עכשיו.

 אם התשובה היא כן,  אז למה למען ה' לכלה אחרת אסור לבקש את זה ?

ולמה ישר חושבים על זה שהיא  'מגזימה' ורוצה 'לחיות על חשבוננו'  ?

חשבת שאולי זה  קצת נובע משנאה שמתבטאת לפעמים במ קומות הלא נכונים?

[ לא שיש יותר מדי מקומות נכונים לבטא שנאה.. אבל אל תבזבזי את השנאה שיש לך על החרדים. זה בטוח.]

סליחה על ההתבטאות שלי ,  אבל איזה משפט מגעיל ולא יהודי זה ''לא מגיע לאף  אחד שום דבר על חשבון אחרים''?

האמנם?

זה דוחה לדעתי.

מה זה מצוות צדקה?

מה זה  החסד שהאומה היהודית מתפארת בו   והוא אחד מהסימנים של יהודי?

ולמה לה, לא מגיע את המינימום שלכל כלה  אחרת מגיע?

 אז כן, ביהדות שלנו, יש מצווה יתירה  לתת ליתומים ואלמנות, וציווים מיוחדים כלפיהם, כי הם יותר רגישים, הם יותר עדינים, יותר פגיעים,  אז כשמבקשים בשבילם, יציינו את זה ש הם יתומים, יציינו את זה שעברו עליהם חיים קשים, כי לפי התורה שלנו, א נו מצווים לעזור להם יותר.

 מפריע למשהו ? שישאל את אלוקים, למה כך הוא קבע בתורתו, כי הרי,  ''לא מגיע להם שום דבר על חשבון אחרים.''

אני חושב שהם ממש אמורים להתנצל בפנייך ובפני כל משהו אחר שהם ביקשו את תרומתו, על כך שהם לא הסתפקו בלקנות  טבעת בשווה פרוט ה, ולקדש  את האישה ביחד עם מניין אנשים שא ספו לשם המצווה, וה עיזו ברוב חוצפתם  לבקש לעשות טקס חתונה משמח. שומו שמיים, במחשבה שניה, זו באמת חוצפה. מאיפה העוז פנים הזה?

באמת שזה לא קשור לנושא- אין לי בעיה גם עם חתונה של מניין מצומצם של אנשים. אני לגמרי מודעת שזה חורג מהנורמה. ואתה לא יכול לטעון שאני משקרת כי אתה לא מכיר אותי. אתה מאשים אותי בכל מיני דברים הזויים כמו שנאת חרדים או צביעות וקופץ למסקנות ונעלב בלי שום בסיס.

שים לב שיש הבדל בין "מגיע לי", לרצון.

רצון זה דבר לגיטימי לגמרי, אבל שום לא מגיע למישהו. אין לאף אחד זכות לאולם יפה. עזוב את ההקשר של החתונה של יתומים. מגילת הזכויות הליברלית ביותר לא תחייב סיפוק של הנאות חומריות מעבר למה שצריך כדי לא למות. אף אחד לא מחויב לספק לאף אחד הנאה חומרית אם הוא לא רוצה או התחייב לכך. (המוכר בחנות באמת חייב לך גלידה אם שילמת, אדם רנדומלי ברחוב לא.)

אין לזה שום קשר לשנאה לחרדים, באופן כללי אני חושבת שלחשוב שיש לך זכות להנאה חומרית זה אגואיסטי מאוד. אנשים לא מכירים טובה למה שיש להם בחיים וחושבים ש"זה מגיע להם". חילונים, דתיים, ופיליפינים. זה לא משנה הקבוצה. לא הזכרתי במילה שום קשר לעובדה שהמתרימים האלו חרדים. זה בכלל לא רלוונטי.

מצוות צדקה זה משהו אחר. יש שיעורים מדויקים במשנה (ואני מניחה שגם בגמרא) באיזה סכום כסף צריך לדאוג לעניים *כדי שלא ימותו מרעב*. ויש שבח גדול לעני שלא לוקח מהצדקה ומנסה להסתדר לבד, ואיסור לקחת צדקה שלא לצורך. לא המצאתי שום דבר.

בתקופות קדומות כלה שלא היה לה נדודיה לחתונה לא הייתה יכולה להתחתן ובאמת הייתה בסכנת מוות ברעב כתוצאה מכך. זאת המשמעות של תרומת כסף להכנסת כלה. אותו דבר מצוות העזרה ליתומים ואלמנות. אלו קבוצות אנשים שפעם היו בסכנת מוות ברעב.

אין לי שום בעיה שאנשים יעשו אירוע מפואר ככל שהם רוצים, הבעיה היא שהם מבקשים ממני לשלם עליו. שוב, שום דבר חומרי לא מגיע לאף אחד, אבל אין שום בעיה לרצות אותו. את כספי המעשר שלי אני מעדיפה לתת לארגונים מוכרים כמו פעמונים או מקימי אגודת אפרת, שעוזרים לאנשים במצוקה כלכלית בצורה שמוציאה אותם מהצרה הזאת ולא זורקת עליהם כסף בצורה שלא פותרת את הבעיה השורשית.

אם זוג צעיר נתקל בקשיים כלכליים הוא חייב לאזן את רמת ההכנסות וההוצאות שלו- זה דבר כל כך בסיסי שאני לא מאמינה שצריך לומר. אם את החתונה הם מימנו מטוב ליבם של אנשים זרים, מה הם אמורים לעשות בהמשך החיים? הבעיה השורשית לא נפתרה.

והמחשב המעצבן הזה נתקע..

א ז אכתוב רק את החלק של ההתנצלות, שהוא בעיניי כ רגע החשוב, ואת התגו בה שלי , אולי מחר . נרא ה..

א.  אז קבלי את התנצלותי, על מה שכתבתי בקשר לחר דים, עכשיו עברתי על תגובותייך שוב, וראיתי שבאמת את,  לא הת ייח סת בכלל לפן החרדי, ה תבלבלתי, בגלל שבפעמים  רבות אחרות, כן ראיתי את תגובותייך על ע ניין החרדים, בצורה שלילית, וסיבה נוספת שהתבלבלתי , היא בגלל שהתג ובות שצמודות לתגובתך מלפנים ומא חור, כן התייחסו דווקא ל'חרדים',. אז   א ני מתנצל.

ב.  לא חושב שבמה שכתבתי על מה שכתבת, זה מדוייק לאמר שהאשמתי ב'צביעות', אולי יותר נכון לאמר שהא שמתי, בקמצנות, א י הבנה של הא חר, לפחות כמו ש אנחנו מבינים את עצמנו, וכו', לא  רו אה  את זה קשור בדיוק למושג 'צבו ע'

 ג. איני נעלב, לא נעלבתי לרגע ממה שכתבת.. 

    לעומ''ז, מה שכתבת א כן לא העליב אותי, אבל הוא מאד קומם אותי, בפרט כשחשבתי ש את אומרת זא ת בגלל היותם של מפר סמי המודעות וכו' חרדים, {כיוון שאני מאד לא  מבין,  ומעצבן אותי כשא ני נתקל פה בד עות מגעילות לעיתים, ש אף מי ש אומר אותם, לא חושב אותם בנושא ים אחרים, א בל כשמ דובר בחרדים, ההתבטאויות הכי מגעילות נאמרות חופשי}  

אבל גם אם א ת חוש בת כך באופן כללי, הד בר מקומם אותי , וע''כ הס בר בע ז ''ה בפעם אחרת.. מקווה שהובנתי.

*אגב, לתשומת לב,   הרבה מאד פעמים, אנשים כותבים משהו אחד, {רואים את זה בוואצאפ, סמס, או בפורומים..} וה אנשים שקוראים, קוראים משהו אחר, זו הסיבה, שהרבה פה מתלהמים ללא סיבה ב דיונים, הר בה כועסים אחד על השני, הרבה לא מבינים את הכוונה של ה אחר, ומי שרוצה לה ס ביר את דעתו, צריך לעשות זאת בהרבה מאד מלל, שבדיבור, לא היה בו  צורך, ה ס יבה לכך לדעתי, היא כיוון שלא שומעים את ה'מנגינה' שבה ה ד ב רים נא מרים,  וכבדיחה הידועה עם ' אבא  , שלח לי כסף'.

ולכן, כיוון שזו בעיה מאד נפוצה, כדאי הרבה פעמים, גם א ם קראתי משפט מסויים במנגינה מסויימת, לראות אם אפשר לקרוא  אותו במנגינ ה אחרת, והרבה בעיות ייפתרו, כיוון שיכול להיות שהכותב,  אכן כתב ז את ב 'מנ גינה' אחרת, וממילא ב כוונה אח רת.

מקווה שהובנתי {אגב, פעם נ פ לתי בגלל הבעיה ה זאת הרב ה, ומאז ששמתי לב  אליה,  אני משתדל ליישם את מה שכתבתי על עצמי, ע וזר פעמים רבות.. נסו ותווכחו, זה גם ס וג של תרגי ל נחמד ש כדא י לעשות באופן כללי..}

אני שמחה שאתה סוף סוף את חוסר ההסכמה הזה בפרופורציות הנכונות.

עכשיו אתה רואה שזה לא עד כדי כך עניין.

אני מרוצה מהשינוי הזה.

אף אחד לא אמר שמגיע לו, אף אחד לא 'דרש' את זה, וזה לא על 'חשבון' אף אחד. רוצה לתרום? תרמי. לא רוצה? אל תתרמי. 

לרוב מוחץ של אנשים לא נעים ולא כיף חתונה של מניין וטבעת שווה פרוטה. ב"ה יש אנשים, שרוצים לתרום להם כסף כדי לחסוך להם את האי נעימות הזו. למה זה מפריע לך כל כך?

באופן כללי בסך הכל אמרתי שזה לא אחראי מבחינה כלכלית לחיות על חשבון תרומות, ושאני מעדיפה לתרום לארגונים שמוציאים אנשים מצרה כלכלית במקום לזרוק עליהם כסף בלי לפתור את הבעיה עצמה.

התגובה הזאת נכתבה בתגובה למה שקולמוס הנפש כתב שזה כן מגיע להם. הסברתי למה אני חושבת שבכללי לאף אחד אין "זכות שחייבת להיות מסופקת" להנאה חומרית. באמת במודעות האלו הם בכלל לא אומרים ש"מגיע להם". קולמוס הנפש אמר שכן, הסברתי למה אני חושבת שזה לא נכון. 

לא אמרתי שיש משהו רע בזה שאנשים אחרים תורמים להם, אמרתי שאני לא רוצה והסברתי למה.

גם לא היו שום פה אמוציות. כדאי לך לקרוא את ההקשר של תגובה ולשים לב לפני שאת קופצת למסקנות.

מעניין שמה שאמרתי על זה שהפרסומות האלו מנצלות ילדים חולים מסכנים- על זה לא היה לאף אחד מה לומר. הרבה יותר חשוב להצדיק מימון של חתונות דרך הארגונים האלו. (אגב אני לא רואה שום סיבה שהטענה הזאת לא תחול על אותם בדיוק אותם ארגונים במקרים של חתונות כאלו.)

לאו דווקא נחשב ככה אצל חילונים. גם ילדים.

אצל חילונים מורה שנוגע לתלמידה בכתף לא אומר כלום ותחושת פגיעה שאולי יש לה, היא בעצמה תבטל כסתם הגזמה ולא תלך לשום טיפול. ואילו בסביבה דתית כשהגבול הברור הוא שמירת נגיעה כל עבירה קטנה על הגבול הזה היא חד משמעית, אצל חילונים זה לא ככה, יש הרבה שטח אפור.

יש את סדרת הכתבות על האולפנות, שם הבחורה האנונימית הראשונה בטראומות שנים אחר כך מרב באולפנא (אחרי שהיא עברה מקרה שהוא באמת אונס שאת שמו של ההוא היא לא חושפת) שממה שהיא מתארת התנגש בה במסדרון יותר מידי פעמים ושאל אותה שאלות לא נעימות. (וזה כי מינו אותו לטפל בה אחרי אותו מקרה שהיא עברה)

ברור שאם למישהי נגרמה טראומה מנגיעות כאלו היא צריכה לטפל בהן, אבל צריך בהחלט לשים לב שהגבולות אצל דתיים הרבה חמורים וברורים. במצב אפור של 'אולי היה פה משהו לא בסדר' שהוא יותר מנגיעה בכתף, בחורה חילונית לא בהכרח תלך לטיפול או אפילו בכלל תבטל את ההרגשה שזה עניין בעייתי, ודתיה מיד תבין שזה לא בסדר.

עצם העובדה שהמגע חורג מהגבולות המקובלים בחברה גורם למגע סתמי לכאורה בחברה החילונית להיות פגיעה מינית (אמיתית) בחברה דתית

אם רב באולפנה יניח יד על כתף תלמידתו אכן יהיה מדובר בהטרדה כי בחברה הדתית מגע כזה הוא לא ראוי ומטריד, אבל אם מורה חילוני יעשה את זה זה באמת לא ירגיש לתלמידה לא נעים או חודר למרחב האישי או מיני

אני לא אומרת שצריך להתעלם מנגיעה בכתף. אני אומרת שזה אולי יכול להסביר קצת את הנתונים האלו שיש הרבה יותר מטופלים בעקבות פגיעה מינית בחברה הדתית.

כי פגיעה מינית היא בהתאם לחברה, ברגע שרב מניח יד על כתף תלמידתו זה כביכול 'שקול' מבחינת פגיעה למורה חילוני שמניח יד על מקומות יותר אינטימיים. 

כבר נמאס לי שאנשים בשרשור הזה שמים לי מילים בפה. (זה היה בנושא אחר שהתפתח כאן, אבל עדיין)

בסך הכל ניסיתי לחשוב על דרך להסביר את הנתונים האלו. נגיעה בכתף זה רק דוגמא למשהו שיכול להילקח בקלות בחברה חילונית וברצינות יותר בחברה דתית. לא אמרתי שעל זה הולכים לרווחה. בעיקר אמרתי שיש הרבה יותר מצבים אפורים בחברה חילונית שבחברה דתית יהיו יותר ברורים כפגיעה.

אתם יכולים להגיד שההשערה הזאת לא נכונה, אבל אל תגידו שאמרתי דברים שלא אמרתי.

לא מבוסס מחקר או משהו אבל אפריורית אני יכול להניח שלפחות 80% מהנפגעים החרדים הם גברים, יש אפס אינטראקציה בין בנות חרדיות לגברים (שהם בדרך כלל הפוגעים), כך שלהגיע אפילו להזדמנות בשביל פוגע זה רחוק מאוד. לעומת זאת ילדים חרדים חשופים באופן תמידי לפוגעים, בין היתר בגלל חוסר המודעות וחוסר הפיקוח במוסדות.

לא יודע בדיוק מה כולל "בתוך המשפחה", אבל לדוד למשל לא תהיה הזדמנות להיות עם אחיינית ביחידות, וגם אח ואחות די מופרדים מגיל מאוד צעיר, כל אינטרקאציה בין המינים נתפסת כמוזרה כך שברור שפחות יגיעו להזדמנויות.

במציאות כמעט לא שמעתי על נשים חרדיות שטענו שנפגעו בילדותן (בגילים מבוגרים אני מניח שיש יותר אצל הנשים), מה שאני לא יכול לומר על גברים חרדים.

אלא על מה שמתפרסם וכו'

אני לא מניח שפגיעות הן בעיקר על ידי גברים, אני יודע את זה, כי זה הוכח מחקרית על פי כל מדד סביר. בין באחוזי הפושעים בכלא, בין על פי כמות התלונות, ובין על פי הפסיכולוגיה של פגיעות מיניות, סתם להניח שאולי בעצם כמות הפוגעים שווה בין המינים זה תמוה.

אבל אם נצא מנקודת הנחה שגבר חרדי לא שונה מהותית מגבר לא חרדי וכנ"ל לגבי נשים, אז הגיוני להניח שההתפלגות הסטטיסטית שווה.

באופן כללי אחוז הפגיעות המיניות בתוך המשפחה גבוה מאוד (ברמה של 85% ומעלה)

עכשיו חקרתי את הנושא, ואתה צודק. טעות שלי. המספרים לא כל כך גבוהים.

(ב85% ומעלה מדובר במישהו מוכר לנפגע)

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.