הייתי גם מכניסה את הקטע של "כלה יתומה" מסכנה שתמיד זה אבא שלה נפטר כשהיא הייתה בת שנתיים. אמור להיות לה תכנון כמה כסף יש לה להוציא על אירוע כזה, ואם לא להצטמצם בהתאם.

ועוד כשמנצלים ילדים שהם באמת חולים מסכנים ומכריחים אותם להתחנן על החיים שלהם בשביל כסף. במיוחד שהכסף העודף שמושג בשיטה הזאת הולך לאותם מפרסמים ולא לנתרמים עצמם.

המשפט  הזה  ''אמור להיות לה תכנון כמה כסף יש לה להוציא על אירוע כזה, ואם לא להצטמצם בהתאם.' 

 לדעתי  מעט מרושע ולא מתאים, \[או שנכתב בלי ה רבה חשיבה]

משמע ממנו  כאילו ''היא עושה חתונות פ א ר, ואנחנו צריכים לממן לה, ואם היא רוצה, שתתחשבן מראש כמה כסף יש לה ' '

וא ם היא עושה חתונה בסיסית, נורמלית, שמגיעה גם לכלה יתומה, וגם לזה אין לה כסף?

שזה הגיוני מאד , למה לחשוב ישר ההיפך, ''באים לרמות אותנו ולנצל את נותני הצ דקה''..

לא מגיע לאף אחד שום דבר על חשבון אחרים. 

אפשר לבקש יפה, אבל לא לדרוש את זה כאילו יש פה איזו זכות לסידורי פרחים יפים באולם. סבבה לגמרי לרצות את זה, אפילו לעשות מאמצים כדי להשיג את זה, אבל זה לא דבר ש"מגיע לי" נכלל בו.

לא משנה אם מישהו יתום, מאומץ, גרוש או אלמן, התנהלות פיננסית נכונה היא לאזן את ההוצאות וההכנסות- להוציא בהתאם למה שיש. בשביל להתחתן כדת משה וישראל לא צריך להוציא יותר מפרוטה, (ואולי קצת על סעודת המצווה למניין אנשים)  השאר זה מרצון אישי והיכולת הכלכלית.

להוציא בלי התאמה ליכולת הכלכלית זה לא אחראי וסתם פינוק. לפחות הילדים בפרסומות האלו באמת צריכים את הכסף כדי לחיות.

 עזבי את האחר, למה לך מגיע חתונה נורמטיבית?

לא מדובר על חתונת שחיתות עם אלפי  אנשים ומסוק..

מינימליות של חתונ ה, שיהיה ריקודים? מגיע לך?

מגיע לך שאחים, הורים, ודודים שלך ושל החתן יהיו בחתונה?

מותר לבקש את זה?

   מגיע לכם קצת חברים שישמחו בשמחתכם?

   אם התשובה היא  'לא',  אז עז בי, כי את לא כנה עכשיו.

 אם התשובה היא כן,  אז למה למען ה' לכלה אחרת אסור לבקש את זה ?

ולמה ישר חושבים על זה שהיא  'מגזימה' ורוצה 'לחיות על חשבוננו'  ?

חשבת שאולי זה  קצת נובע משנאה שמתבטאת לפעמים במ קומות הלא נכונים?

[ לא שיש יותר מדי מקומות נכונים לבטא שנאה.. אבל אל תבזבזי את השנאה שיש לך על החרדים. זה בטוח.]

סליחה על ההתבטאות שלי ,  אבל איזה משפט מגעיל ולא יהודי זה ''לא מגיע לאף  אחד שום דבר על חשבון אחרים''?

האמנם?

זה דוחה לדעתי.

מה זה מצוות צדקה?

מה זה  החסד שהאומה היהודית מתפארת בו   והוא אחד מהסימנים של יהודי?

ולמה לה, לא מגיע את המינימום שלכל כלה  אחרת מגיע?

 אז כן, ביהדות שלנו, יש מצווה יתירה  לתת ליתומים ואלמנות, וציווים מיוחדים כלפיהם, כי הם יותר רגישים, הם יותר עדינים, יותר פגיעים,  אז כשמבקשים בשבילם, יציינו את זה ש הם יתומים, יציינו את זה שעברו עליהם חיים קשים, כי לפי התורה שלנו, א נו מצווים לעזור להם יותר.

 מפריע למשהו ? שישאל את אלוקים, למה כך הוא קבע בתורתו, כי הרי,  ''לא מגיע להם שום דבר על חשבון אחרים.''

אני חושב שהם ממש אמורים להתנצל בפנייך ובפני כל משהו אחר שהם ביקשו את תרומתו, על כך שהם לא הסתפקו בלקנות  טבעת בשווה פרוט ה, ולקדש  את האישה ביחד עם מניין אנשים שא ספו לשם המצווה, וה עיזו ברוב חוצפתם  לבקש לעשות טקס חתונה משמח. שומו שמיים, במחשבה שניה, זו באמת חוצפה. מאיפה העוז פנים הזה?

באמת שזה לא קשור לנושא- אין לי בעיה גם עם חתונה של מניין מצומצם של אנשים. אני לגמרי מודעת שזה חורג מהנורמה. ואתה לא יכול לטעון שאני משקרת כי אתה לא מכיר אותי. אתה מאשים אותי בכל מיני דברים הזויים כמו שנאת חרדים או צביעות וקופץ למסקנות ונעלב בלי שום בסיס.

שים לב שיש הבדל בין "מגיע לי", לרצון.

רצון זה דבר לגיטימי לגמרי, אבל שום לא מגיע למישהו. אין לאף אחד זכות לאולם יפה. עזוב את ההקשר של החתונה של יתומים. מגילת הזכויות הליברלית ביותר לא תחייב סיפוק של הנאות חומריות מעבר למה שצריך כדי לא למות. אף אחד לא מחויב לספק לאף אחד הנאה חומרית אם הוא לא רוצה או התחייב לכך. (המוכר בחנות באמת חייב לך גלידה אם שילמת, אדם רנדומלי ברחוב לא.)

אין לזה שום קשר לשנאה לחרדים, באופן כללי אני חושבת שלחשוב שיש לך זכות להנאה חומרית זה אגואיסטי מאוד. אנשים לא מכירים טובה למה שיש להם בחיים וחושבים ש"זה מגיע להם". חילונים, דתיים, ופיליפינים. זה לא משנה הקבוצה. לא הזכרתי במילה שום קשר לעובדה שהמתרימים האלו חרדים. זה בכלל לא רלוונטי.

מצוות צדקה זה משהו אחר. יש שיעורים מדויקים במשנה (ואני מניחה שגם בגמרא) באיזה סכום כסף צריך לדאוג לעניים *כדי שלא ימותו מרעב*. ויש שבח גדול לעני שלא לוקח מהצדקה ומנסה להסתדר לבד, ואיסור לקחת צדקה שלא לצורך. לא המצאתי שום דבר.

בתקופות קדומות כלה שלא היה לה נדודיה לחתונה לא הייתה יכולה להתחתן ובאמת הייתה בסכנת מוות ברעב כתוצאה מכך. זאת המשמעות של תרומת כסף להכנסת כלה. אותו דבר מצוות העזרה ליתומים ואלמנות. אלו קבוצות אנשים שפעם היו בסכנת מוות ברעב.

אין לי שום בעיה שאנשים יעשו אירוע מפואר ככל שהם רוצים, הבעיה היא שהם מבקשים ממני לשלם עליו. שוב, שום דבר חומרי לא מגיע לאף אחד, אבל אין שום בעיה לרצות אותו. את כספי המעשר שלי אני מעדיפה לתת לארגונים מוכרים כמו פעמונים או מקימי אגודת אפרת, שעוזרים לאנשים במצוקה כלכלית בצורה שמוציאה אותם מהצרה הזאת ולא זורקת עליהם כסף בצורה שלא פותרת את הבעיה השורשית.

אם זוג צעיר נתקל בקשיים כלכליים הוא חייב לאזן את רמת ההכנסות וההוצאות שלו- זה דבר כל כך בסיסי שאני לא מאמינה שצריך לומר. אם את החתונה הם מימנו מטוב ליבם של אנשים זרים, מה הם אמורים לעשות בהמשך החיים? הבעיה השורשית לא נפתרה.

והמחשב המעצבן הזה נתקע..

א ז אכתוב רק את החלק של ההתנצלות, שהוא בעיניי כ רגע החשוב, ואת התגו בה שלי , אולי מחר . נרא ה..

א.  אז קבלי את התנצלותי, על מה שכתבתי בקשר לחר דים, עכשיו עברתי על תגובותייך שוב, וראיתי שבאמת את,  לא הת ייח סת בכלל לפן החרדי, ה תבלבלתי, בגלל שבפעמים  רבות אחרות, כן ראיתי את תגובותייך על ע ניין החרדים, בצורה שלילית, וסיבה נוספת שהתבלבלתי , היא בגלל שהתג ובות שצמודות לתגובתך מלפנים ומא חור, כן התייחסו דווקא ל'חרדים',. אז   א ני מתנצל.

ב.  לא חושב שבמה שכתבתי על מה שכתבת, זה מדוייק לאמר שהאשמתי ב'צביעות', אולי יותר נכון לאמר שהא שמתי, בקמצנות, א י הבנה של הא חר, לפחות כמו ש אנחנו מבינים את עצמנו, וכו', לא  רו אה  את זה קשור בדיוק למושג 'צבו ע'

 ג. איני נעלב, לא נעלבתי לרגע ממה שכתבת.. 

    לעומ''ז, מה שכתבת א כן לא העליב אותי, אבל הוא מאד קומם אותי, בפרט כשחשבתי ש את אומרת זא ת בגלל היותם של מפר סמי המודעות וכו' חרדים, {כיוון שאני מאד לא  מבין,  ומעצבן אותי כשא ני נתקל פה בד עות מגעילות לעיתים, ש אף מי ש אומר אותם, לא חושב אותם בנושא ים אחרים, א בל כשמ דובר בחרדים, ההתבטאויות הכי מגעילות נאמרות חופשי}  

אבל גם אם א ת חוש בת כך באופן כללי, הד בר מקומם אותי , וע''כ הס בר בע ז ''ה בפעם אחרת.. מקווה שהובנתי.

*אגב, לתשומת לב,   הרבה מאד פעמים, אנשים כותבים משהו אחד, {רואים את זה בוואצאפ, סמס, או בפורומים..} וה אנשים שקוראים, קוראים משהו אחר, זו הסיבה, שהרבה פה מתלהמים ללא סיבה ב דיונים, הר בה כועסים אחד על השני, הרבה לא מבינים את הכוונה של ה אחר, ומי שרוצה לה ס ביר את דעתו, צריך לעשות זאת בהרבה מאד מלל, שבדיבור, לא היה בו  צורך, ה ס יבה לכך לדעתי, היא כיוון שלא שומעים את ה'מנגינה' שבה ה ד ב רים נא מרים,  וכבדיחה הידועה עם ' אבא  , שלח לי כסף'.

ולכן, כיוון שזו בעיה מאד נפוצה, כדאי הרבה פעמים, גם א ם קראתי משפט מסויים במנגינה מסויימת, לראות אם אפשר לקרוא  אותו במנגינ ה אחרת, והרבה בעיות ייפתרו, כיוון שיכול להיות שהכותב,  אכן כתב ז את ב 'מנ גינה' אחרת, וממילא ב כוונה אח רת.

מקווה שהובנתי {אגב, פעם נ פ לתי בגלל הבעיה ה זאת הרב ה, ומאז ששמתי לב  אליה,  אני משתדל ליישם את מה שכתבתי על עצמי, ע וזר פעמים רבות.. נסו ותווכחו, זה גם ס וג של תרגי ל נחמד ש כדא י לעשות באופן כללי..}

אני שמחה שאתה סוף סוף את חוסר ההסכמה הזה בפרופורציות הנכונות.

עכשיו אתה רואה שזה לא עד כדי כך עניין.

אני מרוצה מהשינוי הזה.

אף אחד לא אמר שמגיע לו, אף אחד לא 'דרש' את זה, וזה לא על 'חשבון' אף אחד. רוצה לתרום? תרמי. לא רוצה? אל תתרמי. 

לרוב מוחץ של אנשים לא נעים ולא כיף חתונה של מניין וטבעת שווה פרוטה. ב"ה יש אנשים, שרוצים לתרום להם כסף כדי לחסוך להם את האי נעימות הזו. למה זה מפריע לך כל כך?

באופן כללי בסך הכל אמרתי שזה לא אחראי מבחינה כלכלית לחיות על חשבון תרומות, ושאני מעדיפה לתרום לארגונים שמוציאים אנשים מצרה כלכלית במקום לזרוק עליהם כסף בלי לפתור את הבעיה עצמה.

התגובה הזאת נכתבה בתגובה למה שקולמוס הנפש כתב שזה כן מגיע להם. הסברתי למה אני חושבת שבכללי לאף אחד אין "זכות שחייבת להיות מסופקת" להנאה חומרית. באמת במודעות האלו הם בכלל לא אומרים ש"מגיע להם". קולמוס הנפש אמר שכן, הסברתי למה אני חושבת שזה לא נכון. 

לא אמרתי שיש משהו רע בזה שאנשים אחרים תורמים להם, אמרתי שאני לא רוצה והסברתי למה.

גם לא היו שום פה אמוציות. כדאי לך לקרוא את ההקשר של תגובה ולשים לב לפני שאת קופצת למסקנות.

מעניין שמה שאמרתי על זה שהפרסומות האלו מנצלות ילדים חולים מסכנים- על זה לא היה לאף אחד מה לומר. הרבה יותר חשוב להצדיק מימון של חתונות דרך הארגונים האלו. (אגב אני לא רואה שום סיבה שהטענה הזאת לא תחול על אותם בדיוק אותם ארגונים במקרים של חתונות כאלו.)

לאו דווקא נחשב ככה אצל חילונים. גם ילדים.

אצל חילונים מורה שנוגע לתלמידה בכתף לא אומר כלום ותחושת פגיעה שאולי יש לה, היא בעצמה תבטל כסתם הגזמה ולא תלך לשום טיפול. ואילו בסביבה דתית כשהגבול הברור הוא שמירת נגיעה כל עבירה קטנה על הגבול הזה היא חד משמעית, אצל חילונים זה לא ככה, יש הרבה שטח אפור.

יש את סדרת הכתבות על האולפנות, שם הבחורה האנונימית הראשונה בטראומות שנים אחר כך מרב באולפנא (אחרי שהיא עברה מקרה שהוא באמת אונס שאת שמו של ההוא היא לא חושפת) שממה שהיא מתארת התנגש בה במסדרון יותר מידי פעמים ושאל אותה שאלות לא נעימות. (וזה כי מינו אותו לטפל בה אחרי אותו מקרה שהיא עברה)

ברור שאם למישהי נגרמה טראומה מנגיעות כאלו היא צריכה לטפל בהן, אבל צריך בהחלט לשים לב שהגבולות אצל דתיים הרבה חמורים וברורים. במצב אפור של 'אולי היה פה משהו לא בסדר' שהוא יותר מנגיעה בכתף, בחורה חילונית לא בהכרח תלך לטיפול או אפילו בכלל תבטל את ההרגשה שזה עניין בעייתי, ודתיה מיד תבין שזה לא בסדר.

עצם העובדה שהמגע חורג מהגבולות המקובלים בחברה גורם למגע סתמי לכאורה בחברה החילונית להיות פגיעה מינית (אמיתית) בחברה דתית

אם רב באולפנה יניח יד על כתף תלמידתו אכן יהיה מדובר בהטרדה כי בחברה הדתית מגע כזה הוא לא ראוי ומטריד, אבל אם מורה חילוני יעשה את זה זה באמת לא ירגיש לתלמידה לא נעים או חודר למרחב האישי או מיני

אני לא אומרת שצריך להתעלם מנגיעה בכתף. אני אומרת שזה אולי יכול להסביר קצת את הנתונים האלו שיש הרבה יותר מטופלים בעקבות פגיעה מינית בחברה הדתית.

כי פגיעה מינית היא בהתאם לחברה, ברגע שרב מניח יד על כתף תלמידתו זה כביכול 'שקול' מבחינת פגיעה למורה חילוני שמניח יד על מקומות יותר אינטימיים. 

כבר נמאס לי שאנשים בשרשור הזה שמים לי מילים בפה. (זה היה בנושא אחר שהתפתח כאן, אבל עדיין)

בסך הכל ניסיתי לחשוב על דרך להסביר את הנתונים האלו. נגיעה בכתף זה רק דוגמא למשהו שיכול להילקח בקלות בחברה חילונית וברצינות יותר בחברה דתית. לא אמרתי שעל זה הולכים לרווחה. בעיקר אמרתי שיש הרבה יותר מצבים אפורים בחברה חילונית שבחברה דתית יהיו יותר ברורים כפגיעה.

אתם יכולים להגיד שההשערה הזאת לא נכונה, אבל אל תגידו שאמרתי דברים שלא אמרתי.

לא מבוסס מחקר או משהו אבל אפריורית אני יכול להניח שלפחות 80% מהנפגעים החרדים הם גברים, יש אפס אינטראקציה בין בנות חרדיות לגברים (שהם בדרך כלל הפוגעים), כך שלהגיע אפילו להזדמנות בשביל פוגע זה רחוק מאוד. לעומת זאת ילדים חרדים חשופים באופן תמידי לפוגעים, בין היתר בגלל חוסר המודעות וחוסר הפיקוח במוסדות.

לא יודע בדיוק מה כולל "בתוך המשפחה", אבל לדוד למשל לא תהיה הזדמנות להיות עם אחיינית ביחידות, וגם אח ואחות די מופרדים מגיל מאוד צעיר, כל אינטרקאציה בין המינים נתפסת כמוזרה כך שברור שפחות יגיעו להזדמנויות.

במציאות כמעט לא שמעתי על נשים חרדיות שטענו שנפגעו בילדותן (בגילים מבוגרים אני מניח שיש יותר אצל הנשים), מה שאני לא יכול לומר על גברים חרדים.

אלא על מה שמתפרסם וכו'

אני לא מניח שפגיעות הן בעיקר על ידי גברים, אני יודע את זה, כי זה הוכח מחקרית על פי כל מדד סביר. בין באחוזי הפושעים בכלא, בין על פי כמות התלונות, ובין על פי הפסיכולוגיה של פגיעות מיניות, סתם להניח שאולי בעצם כמות הפוגעים שווה בין המינים זה תמוה.

אבל אם נצא מנקודת הנחה שגבר חרדי לא שונה מהותית מגבר לא חרדי וכנ"ל לגבי נשים, אז הגיוני להניח שההתפלגות הסטטיסטית שווה.

באופן כללי אחוז הפגיעות המיניות בתוך המשפחה גבוה מאוד (ברמה של 85% ומעלה)

עכשיו חקרתי את הנושא, ואתה צודק. טעות שלי. המספרים לא כל כך גבוהים.

(ב85% ומעלה מדובר במישהו מוכר לנפגע)

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

קבל את זה כמו שזה

דוגמא אישית 

אין לי איך לעזורך

כל השאר לא שווה באמת, זה אחיזת עיניים.

מנסה לעבוד על זה

השאיפה היא להצליח לפעול טוב ככל יכולתנו בכל מצב שאנחנו נקלעים אליו.

אין לי שום ביטחון שאצליח להמשיך כך עד סוף ימי, אבל כל עוד אני יודע שהשתדלתי כמיטב יכולתי, אני רגוע.

להצליח לשמוח במקום שיש לי, ובו זמנית לרצות להתקדם ולהשתפר.

שהדחיפה קדימה לא תבוא מתוך מרמור, אלא מתוך רצון להגדיל את האור.

לא יודעת אם זו 'הצלחה', אבל זו השאיפה שלי. אני די שם, ברוב התחומים, לצערי עוד לא בכולם. עובדים על זה...

שאפשר לומר שהגעתי ל'מסלול', אני עובד כבר כמה שנים בחברה יציבה, ובתפקיד טוב.

אבל עכשיו כבר יש הרהורים,

אולי לעבוד פחות כי זה בא על חשבון המשפחה.

לפעמים יש רצון שכזה שיפטרו אותי..

קיצור, החיים מורכבים.

וכל 'פסגה' שמגיעים אליה היא רק נקודת מחשבה למקום הבא שיהיה

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

מה לגבי אוגרים סוריים?

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....