ביחידות ה"צמח צדק" אצל רבינו הזקן [יום] ב [פר'] תצא בשישי באלול תקס"ד סיפר לו רבינו: ש"פ תבוא תקכ"ח אמר מורי ורבי (הרב המגיד ממעזריטש) - תורה, והתחלתה: ושבת עד הוי' אלוקיך, וביאר כי עבודת התשובה צריכה להיות עד אשר 'הוי'', שהוא למעלה מהעולמות, יהיה 'אלוקיך', אלוקים בגמטריא הטבע, בראשית ברא אלקים. כל החבריא קדישא היו בהתעוררות גדולה מתורה ההיא. הרה"צ ר' משולם זוסיא מאניפולי אמר, כי הוא אינו יכול להגיע למעלת תשובה כזו, ועל כן יחלק את התשובה לחלקים, כי תשובה - ראשי תיבות [של חמישה פסוקים]: ת, תמים תהיה עם הוי' אלוקיך. ש, שויתי הוי' לנגדי תמיד. ו, ואהבת לרעך כמוך. ב, בכל דרכיך דעהו. ה, הצנע לכת עם ה' אלוקיך.
כשסיפר לי אאמו"ר [הרש"ב] את הנ"ל, סיים: תיבת תשובה צרופה מחמש אותיות, אשר כל אות הוא דרך ואופן בעבודת התשובה, - וביאר באריכות חמשה האופנים - וכולם באים מכוח אל הפועל ע"י עבודת התפילה.
קיצור ביאור אאמו"ר [הרש"ב] באופן הא':
ת, "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" - עבודת התשובה הבאה ע"י התמימיות, כמה בחינות ומדריגות בענין התמימות, וביחס אל התשובה העולה על כולנה היא תמימות הלב - הנקראת ערנסטקייט [="רצינות"] - כאמור באברהם "ומצאת את לבבו נאמן לפניך".
קיצור ביאור אופן הב':
ש, "שויתי הוי' לנגדי תמיד" - הוי' מורה על התהוות העולם והתהוות הנבראים, אשר התהוות הבריאה כולה וחיותה הוא בדרך אין ערוך מאין ליש. והיא עבודת התשובה הבאה עי"ז אשר תמיד לנגד עיניו ענין ההויה של העולם ומלואו.
קיצור ביאור אופן הג':
ו, "ואהבת לרעך כמוך" - כמו שאמר רבינו הזקן, אשר זהו כלי ל'ואהבת את הוי' אלוקיך', וביאור במאמר 'כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו'. עבודת התשובה בסיבת לב טוב.
קיצור ביאור אופן הד':
ב, "בכל דרכיל דעהו" - האדם השם לבו ודעתו על כל הנעשה עמו ומסביב לו, רואה הוא אלוקות במוחש, וכמו שאמר אדמו"ר האמצעי ביתרון הבעלי עסקים על היושבי אהל בענין ראיית אלקות במוחש. עבודת התשובה הבאה מראיית השגחה פרטית.
קיצור ביאור אופן הה':
ה, "הצנע לכת עם הוי' אלוקיך" - זהירות שלא תהיה שום בליטה, וכמאמר 'לעולם יהא אדם ערום ביראה', וענין הערמומיות הוא שלא יהיה ניכר כלל, ידוע דכמה מהחסידים הראשונים היו מסתירים עצמם ואם התגלו היו מצטערים. וזהו עבודת התשובה הבאה מהצנע לכת.
ליום ט' תשרי |
כפרות: "בני אדם - ולשלום" שלש פעמים, ובכל פעם מסבב ג' פעמים, ס"ה מסבב ט' פעמים. עד סוף תשרי אין אומרים תחנון. מלקות: המלקה והנקלה שניהם אומרים "והוא רחום" שלש פעמים. בערב יום הכיפורים העבודה היא חרטה על העבר, ביוהכ"פ - קבלה על להבא.
[מימים ג' - ט תשרי] |