גיסתי פגעה בי, מול כולם.
אמרה לי משהו טיפשי שכולם שמעו בערב חג של ראש השנה.
זה דבר די טיפשי אבל *בי* זה פגע.
אחריה, נדבקה אחותה, פתאום התעצבנה על משהו בלי סיבה נראית לעין
ולא נראה שזה קשור אלי או למשפחה שלי ומאז לא עונה לטלפונים שלי.
יושבת וחושבת- מה עשיתי? לא מגיעה לשום מקום. כי לא עשיתי להן כלום.
יש להם לשון מאוד חדה והיד קלה לגמרי על ההדק-תמיד.
עקיצות חלקלקות ומרשים לעצמם לדבר מה שבא להם.
גם בעלי בהתחלה היה ככה עד שקלט שלא כל מה שהסכימו בבית חופשי, אפשר גם בבית שלך.
מודעת לכך שאני שונה מהם נורא והדיבור שלהם ציני קיצוני ואני לא מכירה את זה מהבית.
אמא שלהן תמיד מצדיקה אותן ואומרת שזה סוג הדיבור במשפחה ואין מה להיפגע.
אבל כן! בי זה פוגע! לא מסכימה שידברו אלי ככה! אז עניתי לאחות הזו, מול כולם...
בדמעות... אחר כך הן הלכו עם הילדים לגינה והבת שלי הייתה שם וסיפרה שדיברו עלי
והיא לא התקשרה לבקש סליחה.
אז, איך סולחים? איך רואים את הפרצוף שלהן בחג הזה?
