לצד של בעלי אין ממש איך לנסוע
אנחנו בלי רכב
ואמא שלו גרה בדרום הרחוק (ואנחנו בצפון)
אין דרך להגיע באוטובוסים בלי להשתגע
ממש לא פשוט עם קטנטנים
להיות בבית זה החלום שלי אבל גם לא פשוט כי אנחנו עובדים בלי הפסקה אז אין ממש זמן לבשל ולנקות
והאמת שאני ממש מרגישה צורך באוויררר אחרי כל העבודה הקשה יום ולילה...
חוץ מזה שקשה לנו כלכלית להיות בבית כל החגים והשבתות
הלוואי שהשם יעזור ותהיה יותר אפשרות
והקטע עם אמא שלי הוא שהיא לא יודעת להזמין יפה
לא יודעת להתקשר בצורה יפה ולשאול אם אנחנו רוצים לבוא וגם אם אני שואלת אותה לפני אז תמיד התשובה היא שיש עוד המון זמן עד לחג (גם אם זה בעוד שבוע או כמה ימים)
ואז יוצא שאני מתכננת את החג רגיל, מבשלת וכו' ופתאום ברגע האחרון היא אומרת משהו שכאילו ברור לה שאנחנו אצלה ואני אומרת לה שאנחנו בבית כי היא לא אמרה שום דבר
והתגובה הכיייי מעליבה זה
"למה, יש לך איפה להיות? איפה את יכולה להיות חוץ מאצלי?"
כאילו ברור לה שלא ניסע לחמתי אז היא הברירת מחדל
מיותר לציין שאחים שלי לא זוכים ליחס כזה
כי להם יש גם צד שני וגם סבתא וסבא מהצד השני ודודים וכו'
ולנו אין את זה
ממש עצוב לי
מתפללת אליך השם, תן לנו משפחה ברוכת ילדים בשמחה ונחת
שנזכה לפרנסה טובה ולשפע של טוב
שלא נצטרך את החסדים של אף אחד
אף אחד
חוץ ממך


