הוא נולד קצת אחרי נפילת גונדולין (אמא שלו הייתה בתחילת ההריון שלו ושל אלרוס כשהיא ברחה מגונדולין אאל״ט) 

לא שאני סומך על ויקיפדיה, לפחות לא בנושאים האלו, בהם היא מלאת סתירות תרגומיות ותמונות מתוך הסרט הידוע לשמצה.

גלורפינדל מת בקרב עם הבלרוג במפלת גונדולין

הם נפטרים, היכלי מנדוס, נולדים שוב.

ומה זה אומר שזה לא קורה בהווה?

כתוב שלותיין לא רצתה לחזור לחיים כמו שאר האלפים, אלא לחזור לחיים בתור בת אדם עם ברן

ברן ולותיין קראת?

אני זוכר מהסיל'

ציטוט מן האנציקלופדיה של ארדה:

הדבר החשוב ביותר בבני הלילית, ואחד ממושאי הקנאה של בני האדם בהם, הוא האלמוות של בני הלילית. בני הלילית קשורים לארדה והם אינם מתים מזקנה או ממחלה כל עוד העולם קיים, אלא רק מפציעה פיסית ולעיתים מיגון וצער. אם בן לילית מת מסיבה זו או אחרת, נשמתו מגיעה להילכי מאנדוס שבואלינור, שם הוא שוהה פרק זמן שמשתנה בהתאם למעשיו בחייו הקודמים. ככל שמעשיו גרועים יותר, כך הוא יבלה יותר זמן בהיכלי מאנדוס העצובים, ושם נשמתו מיטהרת ומזדככת. לאחר שהוחלט שבן לילית בשל לצאת לחיים חדשים, הוא מתגלגל לגוף של בן לילית שנולד זה עתה. ניסיונו ונשמתו מתגלים לבן הלילית הצעיר רק בהתבגרותו. בכל מקרה מדובר בחוויה כואבת מאד וקשה מאד עבור בן הלילית. ושונה מהאלמוות כפי שהוא נתפס על ידינו. אך העובדה היא שבני האדם ראו את בני הלילית נותרים צעירים ובלתי משתנים בעוד הם מתים. קנאה זו של בני האדם באלמוות גרמה לבעיות רבות בעידנים השונים ובמיוחד בנפילת נומנור.

בדקתי וגלורפינדל זה אותו גלורפינדל

למרות שאחותי טוענת אחרת...

יכולת כתיבה טובה?

יכולת טובה של בניית עלילה?

יכולת אפיון דמויות טובה?

יכולת טובה של בניית עולם מדויק ואמין?

יש לו את כל אלה, ודאי, אבל אולי יש כאלה שיוכלו לגבור עליו לפחות בחלק מהדברים...

לומר את האמת חלקים רבים לא התרשמתי.

וזה גם לא כזה משנה, הוא סיפר סיפורים מסוימים. ויש המון סיפורים שהוא לא סיפר, ואחרים כן. די בזה לדעתי.

ברוחו ובכשרונו האומנותי ובטהרת נפשו יותר מטולקין.

בעם ישראל לא נראה יש כאלה היום, כי אין מישהו עם כשרון אומנותי כזה גדול. זה שמור לבני יפת.

באומות אין טהורי נפש היום, כולם הושפעו מהפוסטמודרניזם והפרוגרס, גם אם מעט זה כבר מלכלך.

ומדוע טהרת נפש קשורה לטיב הכתיבה?

מומלץ?

אבל זה אופי אחר של ספרים

עבר ליד גינת הביתן חכם טוק, אמר לו חכם טוק: צפרא טבא , סמוויז. השיב לוסמוויז - וכן למר, והזמין אותו לשתות תה מתוק עם הל וראס אל חנות ועוגת כוספה, ואחר היה משכים למרכולתו.

כך היה עושה סמוויז יום אחר יום. בהערב החמה היה הולך לחבורה קדושה של ועד הדרקון הירוק לשתות יין שרף עם בעלי המלאכות, וחוזר לביתו"

והיו אומרים עליו שיודע לכוון מתי המלך המשיח יגיע, ושמא הוא בעצמו. מניין עלה לארץ, זאת איש לא ידע. רק ידעו ששימש בשעתו את חכם אלרונד בישיבתו הגדולה בקהילת קודש ריוונדל של מרנן ורבנן חבורתא קדישא ראשי ועד המועצה יצ"ו.

ועוד סיפרו שאבותיו שטו בים ועמד נחשול גדול להטביעם, ונדרו שאם ינצלו מנחשול זה יפרישו לגבוה חומש מהפרקמטיא לצורכי נר תמיד סילמריל להם ולדורותיהם לזכות אבותם עליהם השלום. טבין ותקלין.

בגפו חי ד"ר באגינס, ולא חי עם עזר כנגדו. אך אימץ לו את בן אחיו לבנו, לקיים את שנאמר - כל המגדל יתום בביתו כאילו ילדו.

בן אחיו פרודו שמו, קווצותיו תלתלים כעורב, וח"י פעמים עמד בדין לפני בוראו בראש השנה. ובילבו אהבו אהבת נפש, והיה יקר לו מראמות וכדכוד, פטדה וזהב כוש.

מן הפלא היה שידידו וקרובו של פרודו המדובר, היה אותו גנן קרתני שהזכרנו. והיה מתאווה לשמוע מפיו סיפורי עלפנן ורבנן, וחורטם על לוח ליבו.

שהם כן

אבל אני לא בטוח

כאילו, בעידן הרביעי