בהמשך לשרשור שהעלתי לפני תקופה- חכמי הפורום אשמח שפצלשית ח''פ
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ט"ז בתשרי תשפ"ג 12:21
בהמשך לשרשור הזה: חייבת עזרה בהבנה - נשואים טריים

אתמול קרה לי עוד מקרה כזה, היינו באירוע עם מפורסמים והראיתי לבעלי את אחת המפורסמות שם (לא יודעת למה אולי בשביל להוכיח לעצמי שאני לא קנאית😛)
הוא לא הכיר אותה, ואחרי שחזרנו הביתה הלכנו לישון ואז ראיתי שהוא גיגל עליה וישב על זה די הרבה זמן, הוא היה בסוכה וקפצתי רגע לקחת משהו וראיתי שהוא רואה איזה כתבה עליה, ואז הוא זרק לי גם שוואלה לא ידע מי זו ואיזה יפה היא ומוצלחת היא, דוגמנית בינ''ל, וראה איזו כתבה שהיא דורגה באיזה מגזין כאישה הכי יפה בעולם.
לומר את האמת? זה חירפן אותי ברמה שלא הצלחתי להרדם די הרבה זמן, ושוב הציף אצלי את כל הטריגר הזה.
תכלס ישבתי ועשיתי חושבים עם עצמי, והמסקנה שהגעתי אליה בסוף היא שיש מצב שהחוסר ביטחון שלי מגיע מהנקודה שאולי אני לא בטוחה באהבה של בעלי אלי,
ז''א זה לא שהוא לא אוהב אותי, הוא אוהב אותי ואת הילדים, דואג לי וכו',
אבל יש לי הרבה פעמים את ההרגשה שהאהבה היא לא *כלפי* אלא כלפי אשתו, ז'א גם אם היה מתחתן אם כל אחת אחרת היה אוהב אותה ודואג לה בדיוק אותו דבר, נכון שהוא רואה בי מעלות מסוימות שאין לאחרות, אבל מן הסתם עם כל אחת שהוא היה מתחתן הוא היה מוצא בה הרבה מעלות ואוהב אותה מאד,
זה צף לי גם כי היה כמה פעמים שדיברנו מה קורה אם ח''ו מישהו מאיתנו ימות והוא הבהיר את דעתו חד משמעית שצריך להמשיך הלאה ולא להתקע על מה שהיה, צריך להתחתן מחדש, ובעיניו מי שלא עושה את זה הוא סתם טיפש.
נכון ששכלית הוא צודק אבל לי זה הרגיש כמו המילים בשיר היפה של אנה כורם "אם אחד ילך היום, אחד אחר יבוא מחר"...
בקיצור אני ממלאה את המשבצת של אשתו, אם חלילה מחרתיים קורה לי משהו הוא מתחתן עם מישהי אחרת ואני כבר לא מעניינת אף אחד,
אני לא יודעת אם מצטייר שיש לנו זוגיות גרועה, בעיני זה ממש לא כך, ברור שיש לנו עוד לאן לעלות אבל תכלס אנחנו אוהבים, אנחנו באותה רמה שכלית, חברים מאד טובים, יש לנו ראש דומה, שנינו מכירים מאד במעלות אחד של השני, למרות ששנינו אנשים מאד דעתנים האווירה אצלנו תמיד טובה שזה בעיני אומר המון (כי לשנינו אין שום בעיה לריב על מה שלא טוב לנו)
אבל תכלס ההרגשה שלי לפעמים לגבי בעלי היא שאני כמו חייל רנדומלי על שחמט, בא למלא משבצת,
ברור שהוא אוהב אותי וכו אבל אני חושבת שכל אחת אחרת שהייתה במקום שלי גם אם הייתה עם פחות תכונות טובות ממני (יש לי הרבה ושנינו יודעים, אני יפה מאד, יש לי מידות טובות, אני מאד מוכשרת, מכניסה משכורת מאד גבוהה, רוב החברות שלי מרוויחות הרבה פחות, יש לי ילדים יפיופים ואני אמא ממש טובה, אני אישה רגועה מאד, לא הורמונלית כמעט אף פעם לא במחזור, לא בהריון, לא בלידה, לא אחרי לידה (לא שהורמונלית זה רע אבל תכלס אין לי קריזות ואני מתנהלת ב100 אחוז כרגיל), אני מצד אחד נשית מצד שני לא מפונקת, יש לי עוד הרבה מעלות שאני יודעת שאוסף של הכל זה דבר די לא שגרתי, וגם בעלי יודע, אבל עדיין אני מרגישה שגם אם הייתה מישהי אחרת עם חצי מהמעלות שלי, בעלי היה אוהב אותה בתור אשתו והחיים היו בסדר לגמרי,
ומכיוון שאני יודעת שמראה חיצוני זה אחד הפרמטרים שמאד מאד חשובים לו אצל אשתו, כל פעם שאני יודעת שיש מישהי יותר יפה ממני זה מאיים עלי מאד, מרגיש לי שזה העיקר והשאר זה בונוס
(וזה לא סתם, כשהתחתנו כמה פעמים דיברנו על מה חשוב לגבר באשתו והוא כל הזמן התעקש שהדבר הכי חשוב זה המראה החיצוני, ואם היו לו שתי אופציות אחת של אישה מאד יפה ולא הכי מוצלחת והשניה של אישה מוצלחת ופחות יפה היה הולך על היפה, כי בעיניו זה אחד הפרמטרים אם לא הכי חשוב באישה, יכול להיות שהיום דעתו השתנתה אבל זו הייתה דעתו כשהתחתנו)
בקיצור
שאלתי היא איך אני יכולה לדעת אם וכמה הוא אוהב אותי? איך יכולה להגביר אהבה? ומה אתם מייעצים לי באופן כללי?
חג שמח לכולם
תשמעי, אני חושב שהקטע הזה שלך דווקא די חמודדי שרוט
זה כזה רצון נשי חמוד ותמים להיות בלעדית, יחידה, מיוחדת, אהובה ללא גבולות.

אבל צריך גם לרדת למציאות.
לכל בנאדם, אבל *לכל* בנאדם יש תחליף. לי יש תחליף, לך יש תחליף, ליושבי הפורום יש תחליף, לחברים יש תחליף, למשפחה יש תחליף.

אם חס וחלילה יקרה לך משהו, בהחלט יתכן והוא ימצא מישהי אחרת. אם חס וחלילה יקרה לו משהו, בהחלט יתכן ותמצאי בעל אחר.

לא חסרים סיפרים טרגדיים על אנשים שאיבדו את היקר להם מכל, משפחה שלימה, והחליטו לבנות את עצמם מחדש.

אבל זה לא אומר שאת בשבילו "משבצת". את בשבילו לכתחילה האישה שהוא אוהב והוא בכלל לא חושב על אם חלילה יקרה לך משהו.
ואפילו אם חלילה יקרה לך משהו, הוא ממש,לא ישכח אותך כל כך מהר.
תכלס,צודקפצלשית ח''פ
השאלה שלי טיפהלה יותר מורכבת
אני מאמינה שאם האהבה תתחזק להרגשה הזו יהיה פחות מקום, השאלה שלי היא גם איך לחזק אהבה,
וגם למה נשים וגברים כל כך שונים לעזאזאל? למה לכם אין את הצורך הזה להיות אהובים ויחידים ומחוזרים?
כמה בעיות זה היה פותר רבאקקק😛😛
זה לא איך לחזק את האהבהלמה לא123

זה איך לחזק את הבטחון שלך מולו ובכלל בעצמך

איך לא להתעסק כל היום בכמה ולמה ואיך הוא אוהב אותי

תהיי שמחה ומאושרת וזה יקרין על כל הבית

זה לא שאני מתעסקת בזה כל היוםפצלשית ח''פ
בכלל לא!! זה קורה אחת ל...
אבל כשזה קורה זה מציף אותי
אני כותבת לך מניסיוןלמה לא123

גם אני הייתי ככה בעבר

חייתי לדעתי בדמיונות

באיזה אהבה מהסרטים, ותכלס המציאות לא ככה

 

איך את יודעת מהגברים בפורום איך הם מתנהגים בבית? ואיך האישה שלהם מרגישה?

איך היית מרגישה יותר אהובה ע"י בעלך?

מעניין אותי התשובה שלך

עונהפצלשית ח''פ
אני לא יודעת ב100 אצוז מה הולך אצל אחרים,ברור שלא,
אבל אני שומעת בין המילים דברים שאני לא יכולה לדמיין את בעלי מדבר ככה,
אם יש מישהו שכתב פה שהוא חולה על כל כפל שומן של אשתו כי זה מה שנשאר מההריונות שסחבה את הילדים שלהם, או כל מיני דברים כאלו, בעלי אדם מאד שכלי ומאדד לא רומנטי,
הכל אצלו זה שכל וציניות, אין כמעט מקום לרגש
ואותי זה מטמטם כי בעיני הביטוי הכי גדול לאהבה זה הרגש
הייתי מרגישה יותר אהובה ע''י בעלי אם לא היה מדגיש כל הזמן את המעלות שלי ואז אני מרגישה שאני חייבת להמשיך להצליח בהכל, זה מרגיש קצת מותנה
אלא היה אומר לי שאוהב אותי כי זו אני, לא משנה איך אני אראה ומה אעשה,
ואם היה קצת יותר רומנטי והייתי מרגישה השקעה בזוגיות מהפן הזה
זה דברים שצריך להגיד בבירוררקלתשוהנ
המון כמון פעמים, ולאט לאט דברים יכולים להתחיל להשתנות, אם יש מספיק סבלנות ומספיק חוסר ביקורת.

אנחנו בסוף כל אחד בתבנית האופי שלו, הרגלים מהבית, זוגיות שראינו והכרנו בבית, סרטים שראינו או דמיונות שדמיינו...ברור שבסוף יהיו פערים. במיוחד שמדובר פה על גבר ואישה.

אמרת לו את זה פעם בצורה נייטרלית ולא שיפוטית או מאשימה?
אדם הראשון שאל את אלהיםדי שרוט
"למה בראת את האישה כל כך יפה?"
אלהים ענה "כדי שתאהב אותה"
אז אדם הראשון הקשה "סבבה והכל, אבל למה בראת אותה כל כך טיפשה?"
אלהים ענה "כדי שהיא תאהב אותך".

אז איך לחזק את האהבה? פשוט תהיי יותר טיפשה 😁

או שפשוט תעשו הרבה דברים זוגיים ביחד.
נגיד צניחה חופשית.
או לצוד ממוטות באפריקה. זה מאוד מחזק.



הלוואי וכל התגובותך היו יפות וטובות לפחות כמו זובסדר גמור
הרבה נשים מרגישות כמוךלמה לא123

ועושות מבחנים משונים לבעלים שלהם, יש בעלים חכמים שמודעים למבחן ומקבלים מאה

ויש קצרי רואי שנכשלים ומקבלים בוחן חוזר

 

עם כל גבר שהיית מתחתנת היית מרגישה ככה, הבעיה היא בך, לא בו.

כל המבחנים וההתעסקויות בכמה הוא אוהב אותי -מזיקות

המבחנים האלה חסרי טעם, תמיד הם יובילו לאותה תוצאה ואת פשוט הורסת לעצמך את הנישואין במו ידיך.

למה להכשיל אותו בראיית נשים יפות? למה להראות לו אישה יפה ולהתבחבש באיך הוא מגיב? למה זה מועיל? להרגיש מסכנה ולא אהובה?

תתעסקי בחיוביות שלו, במתנות שהוא קונה לך, בדאגה שלו אלייך

בזה שהוא חוזר הביתה כל ערב, בזה שהוא מפרנס אותך.

מה אכפת לך מה יקרה אחרי שתלכי מהעולם?

יתחתן או לא יתחתן, מחשבות ממש לא מועילות לאף אחד.

עכשיו טוב לך? תתעסקי בזה

למה להתעסק בשליליות?

חבל...פשוט חבל.

תשני הסתכלות והחיים שלך יהיו דבש

חג שמח

אני מסכימה ולא מסכימהפצלשית ח''פ
את צודקת שההתעסקות מיותרת, ואני באמת משתדלת מאד להמנע,
אבל יש פעמים שאני כבר חושבת שעבר לי וזה תוקף אותי שוב,
אני חושבת שיש משהו טיפה יותר שורשי שאפשר לעשות מפשוט להחליק הלאה ולהתעלם,
אגב אני חושבת את זה כי אני כן רואה (בין היתר פה בפורום וגם בחיים) גברים שהאהבה אצלם היא כן משמעותית, שזה לא רק זוגיות רנדומלית והם כן נותנים משמעות חזקה,
השאלה שלי מאיפה זה בא, האם זה ענין של אופי נטו או שיש מה לעשות בנידון?
תראי. גם בשרשור הקודם שלך, וגם פהקופצת
רציתי לענות לך שמה שנשמע לי זה קצת חוסר בטחון עצמי שלך.
את אומנם כתבת רשימה יפה ומרשימה ( באמת! מיוחדת את!) של מעלות, אבל נראה שזה נשאר ברמת השכל ולא יושב לך בלב.

את באמת *מרגישה* יפה, מיוחדת, בלעדית, יחידה וכ'ו?
אם לא. אז איך את מצפה שבעלך ירגיש כלפיך ככה אם את לא חושבת כך על עצמך?

אם נראה לך שאת ממלאת משבצת רנדומלית של "אשתו" - למה נראה לך שהוא יחשוב אחרת?

באמת שואלת.

יכולה להגיד לך, לפחות מהנסיון שלי, שמה שתרגישי כלפיך זה מה שתקבלי ממנו. ( בטח אם ציינת שאין לכם בה בעיות אותם אוהבים ומסתדרים יופי)
מסכימה עם קופצת מאודהמקורית
ובהמשך לדבריה, אם ניתן היה לצייר ערך עצמי גבוה, אז בעיניי זה היה נדמה לכך שאת חיה לך באי בודד. כאילו שאין סביבך עוד אנשים.
ולמה דווקא אי בודד? מאחר ומי שאין לו ערך עצמי גבוה צריך כל הזמן את האישור מהסביבה ומושפע מהסביבה. גם בזוגיות, גם באספקטים אחרים בחיים.
וכשאת על אי בודד - מבחינתך אין לך תחרות. את לבד הרי. .
זה לא באמת בחיים, הרי תמיד יש מישהו שיהיה יותר טוב מאיתנו במשו ואנחנו לא מושלמים. אבל אם את מאמינה ויודעת מה הטוב שבך ומעצימה אותו, ולא רק בגדר ידיעה, את לא רואה את המסביב והוא לא משפיע עלייך. וזה מקרין החוצה..אם עדיין מנקרת בך תחושה של ספק לגבי אהבתו של בעלך זה אומר שאת לא בהכרח שם.
ועוד על זה - יש עבודה שניתן לעשות בנוגע לראייה של שפת האהבה של בעלך. יש לפעמים דמיונות בראש לגבי איך זוגיות צריכה להיראות, ואם זה לא נכנס לתמונה שלנו בראש זה כביכול לא קיים. ואז מנקר הספק. אם תכירי את בעלך באמת תוכלי לראות את גילויי האהבה שלו שבאים לידי ביטוי בכל מיני דברים, ואפשר גם לדבר על זה ולבקש שחשוב לך שמדי פעם הוא זה שיבוא לקראתך בשפה שאת רוצה להרגיש אהובה, כמו שאת באה לקראתו בשפה שלו.

ולהגביר אהבה - זה גם לחיות על אי בודד. להישמר מכל מיני נסיונות ופרצות. אי אפשר ללכת למקום עם דוגמניות על בלי להרגיש שבעלך נהנה מהראייה ושוטף את העיניים. לא סתם בורך ישראל ב'מה טובו אהליך יעקב'. זו הדרך לחיים מאושרים. לא לראות מה קורה בחוץ. להתרכז במה שיש אצלנוbr />
מסכימה גםפצלשית ח''פ
לגבי הערך עצמי יש לי בעיה עם זה,
לגבי הגילויי אהבה מבעלי- הוא אדם מאד שכלי וטכני, הוא דואג לי תמיד ואת זה אני מפרשת כאהבה,
ז''א אם אני מאד עייפה הוא יהיה עם הילדים במקומי ויתן לי לישון גם אם הוא עצמו מאד עייף, ודברים בסגנון הזה,
אבל הוא אף פעם לא יביע גילויי אהבה רומנטיים, קניתי לך משהו סתם כי חשבתי עלייך ודברים כאלו, הוא פשוט לא הבנאדם
לגבי הפסקה האחרונה-
אני מסכימה במליארד אחוז,
האירוע הספציפי שהלכנו אתמול היה אירוע של חבר קרוב שהוא גם מאד עשיר וחבר טוב של עומר אדם, אבל רוב האנשים ממש לא היו הסגנון הזה, וזה גם משהו שבעלי ילך בכל מקרה לא משנה אם אני מגיעה או לא,
ובכללי לבעלי יש טלפון אמנם עם חסימה של רימון ברמה בינונית והסיסמה אצלי אבל עדיין החסימה הזו רחוקה מלהיות טובה אבל אין לי מה לעשות בנידון, זה עניין שלו וזה מה שהוא רוצה
אם את שואלת אותי גבר שרוצה לשמור את העיניים החסימה הזו ממש לא מספיקה אבל אני לא ביביסיטר שלו והוא חושב שזה כן בסדר מבחינתו
אם הוא לא הבנאדםהמקורית
אז אני בעד להתאים ציפיות למציאות קודם כל. וזה תואם גם לעניין של 'מה טובו אהליך יעקב', זה לא נכתב רק מהמקום של שמירת העיניים של הגבר אלא גם מהמקום של האישה בעיניי. מאיפה באו הציפיות האלה? כי זה מה שאנחנו תופסים כגילויי אהבה. כי נחשפנו לזה איכשהו. ברגע שאת באה בגישה שמה שיש לך בבית זה הדבר היחיד שיש, וגילויי האהבה של בעלך כמו לתת לך לנוח כשהוא עייף בעצמו הם הם גילויי האהבה שלו כאילו את לא מכירה אופציה אחרת - לא תחפשי בהכרח דברים אחרים.
זו נקודת ההנחה שבעיניי צריך לצאת ממנה בהקשר לזה.
ועם זאת - במידה ואת רוצה לנסות ליצור שינוי שלא בהכרח יקרה - את אגב, קונה לו דברים סתם כי חשבת עליו?
יש פעמים בהם צריך 'לעורר את האהבה' באופן אקטיבי, להנכיח אצלו בראש שזה גילוי אהבה לגיטימי ולא לשבת לחכות שזה יקרה
מסכימהפצלשית ח''פ
אני חסרת ביטחון
הרבה בגלל איך שגדלתי (גדלתי בבית חם ואוהב אבל שרוט מאד, ואני וכל האחיות שלי גדלנו עם רגשי נחיתות כבדים למרות שבמציאות היה אמור להיות בדיוק הפוך, לא משנה זה נושא כאוב אבל העניין של ביטחון עצמי מאד טעון אצל כולנו)
ואני מאדדד רוצה להרגיש את ההערכה לעצמי, ורוצה שלא יעניין אותי מה אומרים, להאמין בעצמי, אבל לא מצליחה, ובמציאות אני מושפעת מכל מה שאומרים עלי בקטע נוראי
שרוט מאוד? 🤔די שרוט
כן...פצלשית ח''פ
ההורים שלי באו ממשפחות הרוסות, כל אחד עם המשקעים שלו, הם מדהימים ונתנו את כל הלב לילדים אבל פישלו בהרבה דברים כי לא ידעו איך להתנהל, גם הזוגיות שלהם לא משהו, אוהבים אבל מלא ריבים, בקיצור שריטות
איייי שריטות ילדות.. כמה קשה לתקן אותם אח"כ..קופצת
מזדהה עם זה.

לדעתי כאן טמון הכלב. הקושי שלך נשמע שיושב על זה.
ניסית פעם לעבוד על זה? אולי בעזרת טיפול חיצוני?


לגבי מחוות האהבה שהיית רוצה לקבל מבעלך:
אז נכון. כתבו לך פה להבין את שפת האהבה שלו ולקרוא במעשים שלו את האהבה שלו כלפיך.
זה חשוב. אבל לדעתי לא נכון להשלים לגמרי עם המצב, יש פה גם את הצרכים שלך.

ולצרכים שלך - תדאגי את.
אל תחכי לו שהוא ייזום.
תקני לו את פתאום משהו קטן כי חשבת עליו.
תבקשי ממנו בדייט הקרוב ללכת על החוף יד ביד.
תדברי את ותיזמי מחוות זוגיות כמו שאת רוצה.
...עולו
"אני מתפלל על הילדים שלי
שלא יירשו את השריטות שלי"
יש שיר מדהים כזה.
שכל פעם שאני שומע אותו, דומע.
תודהפצלשית ח''פ
הייתי בטיפול, מאד קידם אבל בשלב מסוים הפסקתי
תראישואל כדי ללמוד
לשאלתך בהחלט מובן הרצון והצורך להרגיש אהובה ויחידה ומחוזרת. אני חושב שכל אדם רוצה להרגיש ככה, אולי יש כאלה שיותר ויש כאלה שפחות, אבל יכול להעיד על עצמי שאני מבין אותך.

אבל לעניין הקושי שקיים שהוא מתלהב מנשים יפות, קודם כל תחזקי את עצמך, תהיה בטוחה בעצמך, תמשיכי להיות מה שאת כפי שאת מעידה על עצמך, ואפילו תגבירי... ובעיקר תהיי שמחה.

במקביל תיזמי כמה שיותר זמני איכות זוגיים רק שלכם, מכל מיני סוגים, כדי להגביר ולהעצים את הזמן המשותף ולהשאיר את האהבה תמיד בוערת (כן, זה לגמרי אחד האתגרים בשגרה השוחקת של החיים).

וכן, הגיוני וסביר שאם אחד הצדדים ח"ו נפטר יש עניין להמשיך הלאה בחיים, זה לא סיבה להישאר מאחור, אבל זה לא אומר שלא היתה אהבה קודם.
הכל מקרה כדאי להתמקד בחיובי ולא בשלילי
תודה על התגובהפצלשית ח''פ
חייב להגיד שאני מקנא בךפשוט אני..

היכולת שלך להרים לעצמך, לדעת מהן מעלותייך ולהיות בטוחה בהן - מעוררת הערכה.

 

חחחח איזה אדם נחמד אתהפצלשית ח''פ
למה השארת רק את הכותרת? זה היה מעורר השראה!פשוט אני..


רציתי למחוק תגובה אחרת ובטעות מחקתי את זופצלשית ח''פ
לא רוצה שיהיו פרטים מזהים מדי
לא קראתי הכל הכלסוסה אדומה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ט"ז בתשרי תשפ"ג 12:24
רוצה לומר לך שקודם כל היא באמת מהממת, אחת הנשים היפות. זה שהוא גבר זה לא הופך אותו לעיוור הוא רואה בדיוק כמוך שהיא יפה.

אני אסביר לך מה את רוצה באמת...

את רוצה להרגיש שאת היפה והיחידה בעיניו (במובן של מפעיל אצלו את שיא הבחירה),
זה לא שהרצון שלך לא הגיוני ולא ניתן למימוש,
הוא פשוט רצון של אידאל וצריך הרבה עבודה פנימית כדי להגיע לשם.

רצון נקי של אישה הוא למעשה רצון ה'.
שעשני כרצונו, כרצונו ממש.
זו השאיפה, היא לא שאיפה טיפשית. כל הנשים שואפות לזה, בין אם הן נותנות למציאות לייאש אותן ובין אם לא, עדיין בסתר ליבן הן רוצות להיות השושנה בין החוחים אצל הדוד. כולן כולל כולן.
זה שיא הרצון.

את רק צריכה לזכור שיש אידאל ויש את הדרך לשם.
אל תאמיני למיואשים בגלל הדרך.
זו עבודה של שינכם.

את צריכה לזכור שגם היא שהיא באמת מהממת, אחרי שתראי אותה כמה פעמים גם לך ימאס, אולי גם לא תביני מה כל כך יפה בה...
שורה תחתונה,
יופי זה דבר שמתרגלים אליו, תמיד מתרגלים. זה לא שנשים יפות מאוד לא סובלות במערכות יחסים בדיוק בדיוק מאותם דברים שאת סובלת.
אם המדד הוא היופי אז תמיד יש מישהי יותר אטרקטיבית (אפילו לא בשל היותה יפה יותר אלא רק בגלל היותה בלתי ניתנת להשגה).

מה שהופך אתכם לקשר מיוחד זו הבחירה שלכם האחד בשניה כל יום מחדש, וזה שריר שצריך לאמן אצל שניכם תמיד.
אבל באמת באמת מה שהופך אותך ליחידה זה שאת עצם מעצמיו והחצי היחיד המשלים שלו בין אם הוא נמצא באותו רגע בתודעה הזאת ובין אם לא, העבודה על התודעה היא דבר שלוקח זמן במיוחד אצל גברים. אבל גם אדם הראשון היה גבר והוא הצליח להגיע לשם ל"זאת הפעם".

בקיצור, השאיפה שלך בריאה, מציאותית מאוד, אידאלית, ו... דורשת עבודה (פרט שולי ).
וואי תודהפצלשית ח''פ
עבר עריכה על ידי פצלשית ח''פ בתאריך ט"ז בתשרי תשפ"ג 13:19
אני אשמח שתפרטי לי איך בדיוק אפשר לעבוד
יש לי אשה הורמונליתעולו
עם מלא קריזות ולא רזה,לא מוצלחת במיוחד, בלי משכורת ובלי יותר מדי מעלות, אבל היא שלי, עשינו ברית ואני רק אוהב אותה. ומעולם לא גגלתי ולא מעניין אותי איך נראת ומה מעשיה של דוגמנית כל שהיא.
שלא יישמע מנגינת ביקורת בדבריי אבל לא ניתן להיות נקי ושמור כאשר האורח החיים שלכם כולל אירועים עם זמרי עגבים ודוגמניות.
מהמם לךפצלשית ח''פ
אורח החיים שלנו לא כולל אירועים עם זמרי עגבים ודוגמניות, ספציפית היה לנו אירוע של ידיד קרוב שחבר גם של עומר ולכן הוא גם היה שם, זה משהו של בעלי ואין לי איך לומר לו כן או לא ללכת, זה החיים שלו ואם אני לא רוצה לבוא הוא ילך בלעדי,
חוץ מזה שיש עוד נסיונות, גם דרך הרשת,ואני לא יודעת אם יש לך חסימה שמאפשרת לך לגשת רק לפורום הזה, אבל לבעלי יש טלפון, עם הגנה, ועדיין יש לו חשיפה מספיק לתכנים לא צנועים (והוא לא אחד שצורך תכנים לא צנועים מרצון, בכלל לא! אבל הוא נגיד מכור לחדשות, ומה לעשות שכמעט בכל מהדורה יש כתבה אחת לפחות ממש לא צנועה? ) אז בעיני בעלי זה בסדר, הוא אומר לי שזה שטויות וכשממש לא צנוע הוא מעביר, בעיני הוא בן אדם, ומראה של נשים לא צנועות ודאי משפיע בצורה כלשהי, אבל בדברים האלו זה נטו עניין שלו
אני חושבעולו
שיש בחינה כזאת שכל אדם שרואה אשה יפה, זה מעורר איזה שהיא התפעלות בנפש. אפשר לראות בכתבי בעש"ט שהוא לא פעם מתייחס לזה ומביא דרכים איך להעלות את המחשבות למימד גבוה יותר. ("כשאדם רואה אשה יפה וכו", נדמה לי שראיתי בצוואת ריב"ש)
אבל אצל אדם שיש לו חיים בריאים, הראיה כזאת לא תביא אותו למשיכה מינית וכל שכן לאהבה רומנטית. אני בספק גדול אם זה יעסיק אותו בכלל יותר מכמה רגעים.
זהו מראה חולף שבשום אופן לא מחליף את ברית העמוקה של איש אשה.
כמו שאמרו לך בטוב טעם ודעת, נדמה שההעבודה שלך היא להתחזק בבטחון ובחוסן הפנימי ולדעת ולהאמין שאת מקודשת וראויה לבעלך באופן בלעדי.
תודה על זהפצלשית ח''פ
מחילה, גם אם נאלצים להמצא, לא צריך להפנות את תשומתהסטורי
ליבו לנשים כאלו.

את ציינת: "והראיתי לבעלי את אחת המפורסמות שם (לא יודעת למה אולי בשביל להוכיח לעצמי שאני לא קנאית😛)".

אז קצת בעייתי שאת מראה לו ואח"כ מאוכזבת שהוא אכן ראה...
יש מספיק נסיונות, את לא צריכה בכח להעמיד אותו בעוד נסיונות.

יכול להיות שבאיזשהו מקום את מעוניינת לבחון אותו?

לאשתי היה קטע עם לבחון אותי, בתחום אחר לגמרי, בתחילת הנישואין. בדיעבד הבנו, שכל עוד שהאשה (או הבעל) במקום נפשי של לבחון - זה יהיה מבחן שאף פעם אי אפשר לעמוד בו.

כלומר, גם עם עשרים פעם עמדתי בעניין ופעם אחת לא היתה לשביעות רצונה - כיוון שזה ישב אצלה על קושי פנימי, זה היה סוף העולם. כיוון שזה ישב אצלה, על צורך שלה, היא בחנה ובחנה בלי סוף (ובלי מספיק להיות מודעת לזה שזה מה שהיא עושה), לכן תמיד הגיע גם המבחן הבא.

מציע, בשיא הרצינות, לעבוד על המקום הפנימי שלך. זה שמצד אחד מבין שבעלך בחר בך ורוצה אותך, בלי קשר לכל מיני פרמטרים חיצוניים ומצד שני, לא מנסה לעקוב אחריו ובטח לא לגרום לו 'להפסיד' במבחן.
צודק בהחלטפצלשית ח''פ
זה היה די מטומטם מצידי ואני מסכימה שכל העניין של מבחנים לא טוב, לא מועיל, ולא נצרך
תודה על זה
נראה שכתבו כאן בערך הכול...העני ממעש
צריך לזכור שנישואין זה החיים, לא הופעה, כמה ששמים איפור זה כולל את כל מצבי החיים ללא בימאות .

כמה שבבסיס יותר יציב , אז רוחות מזדמנות לא משאירים רושם.

וכמה שנשמרים מראש מבעיות, ככה צריך לשרוף פחות אנרגיה על כיבוי שריפות.
תודה!פצלשית ח''פאחרונה
מלחמה!! איך אתם שורדים נכון את התקופה הזו?חיוך2019

אצלנו זה 3 ילדים: 7,5 ושנה וחצי.

קומה שלישית, מקלט בכניסה. אין ממד.


האמת שבהתחלה המקלט היה דוחה, אבל ב"ה טיפלנו בזה. הבאנו מנקה רצינית, קניתי דשה סינטטי לרצפה (כי הרצפה מבטון חשוף) ועם הזמן שדרגנו שם ועכשיו זה מקום סך הכל נחמד.


אני מרגישה כבר מותשת, מוצפת


אשמח לשמוע מה נותן לכם כח בתקופה הזו?

איך ליצור נפרדות וזמן גם לעבודה ופנאי אישי בצוך כל התובענות של המצב...


ואיך לעלות תמורל...

האמת שמאתגרנקדימון
והידיעה שזו מלחמה קיומית של אין ברירה עוזרת אבל גם לנימוק הזה יש מיצוי.

האם שקלת ליטול קלמנרבין או מרגיעים טבעיים אחרים? לפעמים צריך גם את זה עד שיסתדר

לא ניסתי..חיוך2019

מאמינה בחוסן מנטלי

אז מנסה לשאןב רעיונות🙂

אני לא חושב שזה סותרנקדימון

אפשר לשתות קמומיל להרגעה, ולשתות מיץ תפוזים טרי כדי לקבל ויטמין c נקי, אז למה אי אפשר לקחת רגיעון טבעי בכדור?
 

זה לא במקום עצות מנטליות, זה עצה נוספת. אל תבואי שלילית לזה, לא מדובר במשהו כימי או ממכר.

אני יותר חושבת שזה עוד סבב ומי יודע עוד כמה יהיוחיוך2019
וזו מחשבה מחלישה
לזה אין פיתרון מוצלח כל כךנקדימון

חוץ מההבנה שהעולם מורכב. לפחות אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ריבונים על עצמנו, ויכולים להגן מבלי להיות תלויים בחסד המזויף של העמים.
 

ובעז"ה גם זה נראה שבכל מקרה נצא מהמלחמה (אולי סבב) הזה מחוזקים ייתר עם מעמד אחר, בריתות אחרות, ותודעה אחרת.


 

רק ראיה לטווח הארוך יכולה להועיל כאן.

יפה, מחזקחיוך2019
בעינייoo

זה יותר כמו מלחמה אחת מתמשכת עם הפסקות

זה כנראה ימשיך

אולי עוד הרבה זמן


זה לא מחליש אותי

מה שהיה לפני רצף המלחמות הללו

היתה אשליה

שמחיר הניפוץ שלה יכל להיות גבוה בהרבה

כל מה שיקרה

הרבה יותר טוב ממה שהיה פה קודם


הטיפים שלי


להתעלם מהחדשות

לצמצם התייחסות למלחמה למינימום

להתעסק בדברים שיש עליהם שליטה

כאלה שנותנים תחושות טובות


לחיים יש להציע הרבה יותר מאזעקות טילים וחדשות

זה כנראה ימשיך, איך אתה רואה את זה?חיוך2019
מלחמה שתמשך עוד כמה שנים?

זה מעבר ללהתעלם מחדשות, זה זה שאי אפשר לתכנן שום דבר, לבסס קרירה, הילדים קופצים וצריך להעסיק אותם והכל מיטלטל

אי אפשר לדעת כמה זמןoo

לילדים אולי למצוא פתרון ביניים שיכול להחזיק תקופה


קריירה כדאי שלא תהיה תלויה רק בזמני שגרה

ולעשות איזושהי חלוקה זוגית בקשר לילדים


אפשר לתכנן דברים

במגבלות מסוימות

רוב הדברים אפשריים

אם באמת רוצים אותם

האמת?עוד מעט פסח

לומדת תנ''ך.

התחלתי בלימוד הנ''ל היומי, וזה פשוט מרחיב את הדרך להסתכל על המציאות. זה נותן ראייה רחבה של מה שקורה כאן והמון המון תקווה. כשקשה לי אני עושה בינג' ומרגישה אח''כ שאני חוזרת לנשום.

זה נותן לי אמונה וחוסן מנטלי בכמויות.

ממליצה מאוד.


רעיון יפהחיוך2019
מה את לומדת?
הנ''ך היומיעוד מעט פסח

אלה פרקי תנ''ך מבוארים על ידי הרב פרנקו מישיבת הגולן.

אפשר למצוא בכל אפליקציה שאת שומעת בה פודקאסטים או מוזיקה.


דוגמא לפרק ששמעתי במוצ''ש האחרון (רק כדי להתבשם. ממליצה בעקרון לשמוע על הסדר)-

'תהילים מזמור פג


ואם שמעת, חשוב לזכור שאלו שיעורים בני חמש-שש שנים, שהוקלטו לפני ה-7.10.

הרלוונטיות שלהם רק מראה כמה אנחנו תחת השגחה אלוקית.

יש משהו כתוב או רק מוקלט?חיוך2019
אני חושבת שזה מוקלטמתיכון ועד מעון

גם אני שומעת, מאוד אוהבת.

אני נמצאת בקבוצה ששולחים בה מידי יום 2 פרקי נ"ך ע"מ לסיים לשבועות

לא מכירה כתובעוד מעט פסח
יש קבוצה מלווה עם חומרים שאנשים שלומדים מעלים, אבל אני לא שם ולא יודעת מה יש ומה אין שם.
יעזור לך לדעת שהילדים חוזרים למסגרות ביום ראשון?רוני 1234
זה לא וודאי. ותלוי בכל מיני דבריםיעל מהדרום

לק"י


אם זה מעודד אותה, היא יכולה לחשוב על זה...

אבל לדעת שזה לא סופי.

לא כולם חוזרים כנראה5+אחרונה
גם אם יחזירו, לא בכל המוסדות קיים מרחב מוגן ולא בכל מקום יחזירו. צריך להערך לזה. 
היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019

מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.

מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.

הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...


בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.


נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם  אף אחד לא ישן.


למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.

באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.


סבל


חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח


אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..


הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.

ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.


למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.


רע לי.


איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?


איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.


למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה  והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.


אפשר לדבר עם חמותך על זה?חושבת בקופסא

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

אז תצמצמו גם את הפעם בשנההעני ממעש
דפא 2 תפתחו מולם הכול
באמת לא פשוטנהג ותיק

ומורכב


אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

כביכול זה נהיה הבית של האחות שהתנחלה אצל ההוריםחיוך2019
ולחלוטין לא ידעתםנהג ותיק

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

מסכימה שזה פחות מתאיםחיוך2019
אני חשבתי שנהיה גם בחדר שלמעלה ובו יש 3 מיטות. העניין שהכל רגיש בין האחות לחבר שלה, כשבאנו בסוכות הוא לא היה ואך אחד לא העז לשאול איפה הוא.   הוא כנראה שכר דירה לבד. אחות של בעלי והחבר לא נשואים כי כביכול היא דתלשית שלא מאמינה ברבנות וההורים שלי בעלי הולכים על קצות האצבעות ולא מעיזים לשאול שום דבר, העיקר שעכשיו הם שוב ביחד, כי יש להם ילדה בת שנתיים, אז לא נעים להם לשאול אם אפשר להשתמש בחדר.. וכביכול יש שם את החפצים שלהם. וגם לבעלי לא נעים לשאול אם אפשר להיות שם בחדר. משהו הזוי בעיני
באמת מצב מורכב מאודנהג ותיק

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

בעלי מבין אותי מאדחיוך2019
יש לי קשר עם הגיסה ודווקא קשר טוב, אבל יש סוג של הסכמה בשתיקה במשפחה הזו ויש דברים שלא מדברים אליהם. נגיד להורים שלו זה סופר מפריע שהיא והחבר לא נשואים אבל הם לא יגידו על זה מילה. אז כל הקטע עם החדר היה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם..
ברוך הנהג ותיק

מאוד חשוב שהוא איתך


אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס


חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

זה כאילו גולש למקום האישיחיוך2019
כי הקומה הפכה להיות הבית שלהם וההורים הדוסים כביכול לא משלמים עם זה שהם ביחד בלי נישואים אז כביכול אם יש שני חדרים למעלה הם לא יודעים.. אבל אם נתפוס תחדר זה כביכול בעייתי. למרות שברור שהם ישנים באותו חדר
מורכבנהג ותיק

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

חמי אוהב את הבית כנסת שלו בחגיםחיוך2019
הם לא יעזבו את שאר הילדים שבבית, אז כרגע נראה לי פחות
ולהזמיןנהג ותיק
יחד עם שאר הילדים לא רלוונטי? 
לא..חיוך2019
האח עם האספרגר לא מתחבר לבית שלנו. ואין מקום לכולם יש לנו רק חדר אחד לארח
אני מביןנהג ותיק
באמת בכלל לא פשוט
אז מציע להיות רגישים ממשהסטורי
מכיר כמה משפחות כאלו. ההורים ממש הולכים על ביצים, כדי מצד אחד לא לתת לגיטימציה רשמית לאיסורים שנעשים אצלהם ומצד שני לא לקרוע את החבל עם הבן/הבת שהתרחקו מהדרך.

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.


למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

כבר כתבתי פעם בשרשור אחרפשוט אני..

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.


''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.


אין מיטות, לא מגיעים.

צודק, באופן אישי קשה לי עם ליל הסדר בלי סבאחיוך2019
אבא שלי בחו"ל כבר שנים ולא ידעתי איך בדיוק יהיה אצלם. חשבתי שיהיה מקום. אבל לפעם  הבאה לגמרי צודק
נשמעעוד מעט פסח

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.


ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

קלעת בולחיוך2019
אני לא הבנתי שאני נכנסת לסיטואציה הזו, אפילו ניסנו לברר מראש וכאן היתה האכזבה וגם ההתשה מהסיטואציה
מציע להתיידד עם הרעיון של ליל סדר בביתהסטורי
(בתגובה אחרת כתבתי לגבי הזהירות מול המשפחה)

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.


רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.


זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

בעניין ליל הסדר בביתחיוך2019

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.


אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

כואבהסטורי

ועדיין מציע למצוא איך להפוך את הלימון ללימונדה.


אנחנו עשינו לבד סדר, זוג עם תינוק, בגלל אילוץ מאוד מורכב וזאת היתה חוויה מכוננת.

אח"כ חלק מהשנים כן נסענו, אבל כשהתאים שמחנו לעשות לבד.

וואי, כואב לקרוא את התיאורשלג דאשתקד

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה


בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.


מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

מעניין אם יש קרבת משפחה...חיוך2019

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

תראישלג דאשתקד

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

 

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

לצערינו הרב, יש הרבה משפחות כאלוהסטורי
כלומר - אני לא מכיר את כל הפרטים אחד לאחד, אבל מאז שאני מודע, כי במשפחה המורחבת שלי יש דתל"ש, שכל אירוע/אירוח וכו', הפך למלחיץ מה אומרים/מה לא אומרים/מתי מצפים לכבד ומתי שותקים וכו' - אני שם לב להרבה סיפורים כאלו.
אני חושבנקדימון

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

 

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

מה?!?שלג דאשתקד
לרגע לא כתבתי שהיא לא צודקת, כתבתי שלצערינו אין המון מה לעשות עם העובדה שהיא צודקת וכדאי לחשוב איך מתמודדים ולא איך נמנעים.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

היישבורת,לב

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.


יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.


אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.


שולחת חיבוק


תגובה יפהביישן נ
את ממש צודקתחיוך2019

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.


קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.


בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..


הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.


גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

וואוונהג ותיק

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

כואב הלב לשמועשבורת,לב

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.


צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.


צריך זמן וסבלנות.

❤️

תודהחיוך2019
את מקסימה ואני מאוד מזדהה עם המאמץ שלך לעשותאורין

ליל סדר עם הסבא והסבתא. מעריכה אותך ממש.   זו כן חוויה שזוכרים הילדים.    מבינה שהיה לך קשה ומעריכה גם את הסבתא שמתמודדת בכל כך הרבה חזיתות : הבת הלא נשואה עם הרגישות הדתלשית - קורה במשפחות דתיות ובאמת הולכים על ביצים כדי לא לנתק ולהתנתק, הבן עם האספרגר וגם הרצון לארח אתכם - משפחה שלמה כשאין להם תנאים מתאימים. חושבת שאולי כדאי מראש לחשוב איך לעזור לסבתא, אולי להביא מיטה מתקפלת, אולי משהו בניקיונות לפני, להביא מצעים שלכם (אני מביאה קבוע כדי לא להוסיף כביסות למארחים) וכד'. חושבת שכיוון חשיבה כזה, שהסבתא מתאמצת ולא ככ מצליח לה כי קשה לעמוד בצרכים של כולם ורצון לעזור לה וליצור חוויה משופרת לכולכם כחזית מאוחדת, יכול לעזור גם לתחושות שלך.

אפשר להשקיע ולמצוא דירה קרובה. אפשר בתשלום ויש הרבאיציק אברג'ל
רעיוןחיוך2019אחרונה
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י

שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

הי את! איזו משתמשת וותיקהמשה
לבדוק עם בודק שבביםנפשי תערוג
אין לנויהודיה מא"י
ביום חמישי צפוי להגיע פקח מטעם הוטרינר של המועצה, ויוכל לבדוק זאת, אם נמצא את הבעלים קודם, עדיף.
יש קבוצה של מתנדבים שיכולים לסרוקנפשי תערוג

הסורקים - מחזירים את הכלבים הביתה | Facebook


עד יום חמישי זה הרבה זמן

גם הבעלים יחפש את הכלב

וגם הכלב "יתגעגע" 

לא יודעת, אבל החסד שלך נוגע לליבידיאט ספרייט
הלוואי שתעדכני אותנו שהבעלים נמצאו ושלכולם שלום.
לשאול בחוות באיזור אולי5+אחרונה
לבעלי החוות יש קבוצות ווצאפ
הילדים אצל חמי וחמותיאדם פרו+

כל החג מה עושים??

זה הזמן לתחביבים, לתחזוקת הבית, לקניות, לביקוריםזמירות
אם יש לך בית עם גינה - האביב הוא זמן מצויין לחידוש הפרחים העונתיים בגינה
זה בעיה בחול המועדרקאני
מטייליםרקאני

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

משחקים עם aiמשה
אחייניות שליתמיד בבטחה

מבקשות מג'מני דברים מופרכים לדפי צביעה, ואז מדפיסות וצובעות

כן!משה
חדי קרן אוכלים מצות בסוכה.
חתול עם תחפושת של נסיכה שרודף אחרי פיהתמיד בבטחהאחרונה
קהילה דתית מגןבשת בצפוןיונית321
מישהן מכיר קהילה דתית מגובשת מאד ברדיןס חצי שעה-ארבעים דקות חיפה? שכל הדתיים באותו איזןר כזה ויש אווירה צעירה כזאת אנחנן זןג צעיר עם תינוק.. עדיף בעיר ולא בחיפה עצמה
האם חייבים להגיד את כל ההגדה? (מוזכרים ילדים)חרות

מה החובה להגיד?

תמיד אני מוצאת את עצמי מתזזת בין הילדים לאורחים ובין לבין מנסה להשלים את כל הטקסט של ההגדה.

אני תוהה מה חובה להגיד ומה רשות... אשמח למקור אם יש לכן.. 

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גבריםהסטורי

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

 

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

 

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')


 

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

חייבים להגיד "פסח מצה ומרור"אריק מהדרום
בתאבון
גם כשהשאר אומרים ואת שומעת זה תופסחוזרת
אומרים פסח ומצה ומרור
רבן גמליאל אומר פסח מצה ומרור חובהחתול זמני

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מניח שאת מדברת על מגיד והללנפשי תערוג

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות


לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.


או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣


פסח שמח 

פירוט של מה שחייבים:גבר יהודי

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:


נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

ומי שמוכרח לקצר יותרגבר יהודי
יכול למצוא הנחיות בפסקי ההלכה של הרבנות הצבאית
ממה שזכור לי מהמשנה ברורהשלג דאשתקד

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

זה מה שכתבתי:הסטורי

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.


העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

מסכים איתך בכל דבריךשלג דאשתקדאחרונה

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

פסח+עומס+אופיhodayab

אז ככה:

פסח: צריך להסביר למישהו למה פסח מלחיץ?? למה חשוב לשמור על סדר ונקיון לקראת פסח?? למה יש מליון דברים על הראש?? נראה לי שמובן.

עומס: אנחנו לא נשואים טריים, יש עוד כמה קטנים ב"ה וכולם בבית. אז עומס יש בלי עין הרע.

אופי: בעלי אדם מבולגן, ואני מתערבבת לחלוטין מבלאגן בעיניים. זה ממש מכבה אותי. והוא מנסה לסדר, רק שמבחינתי זה עוד יותר גרוע כי אני רק חושבת שמסודר ומסתבר שהוא משאיר לי כלים מלוכלכים בייבוש, או שם את הדברים במקום הלא נכון (ולא קשור!!!), או שהוא פשוט לא מסדר כי "גם ככה את לא מרוצה" ואז הכל נופל עליי. 

 

אז בימים כתיקונם אני מחליקה. אבל עכשיו גם קשה לי, וגם הגדולה שלנו (שדומה לו מאד) מסתבר גם ירשה ממנו את האופי ומתחילה לסדר בכאילו בדיוק אותו דבר! ופה אני בפאניקה מוחלטת. אני כועסת עליה שהיא לא מסדרת ושמה דברים לא במקום ומוציאה דרך זה עצבים בעצם על אבא שלה. וזה ממש מתסכל.

בנוסף, אני מרגישה שאני היחידה שרודפת אחרי סדר בבית ואני לא מהמבריקות, אני מדברת על מינימום. לראות מרצפת ריקה. כולם מבלגנים ואני מנסה לאסוף את עצמי ואת כל הבלאגן בבית ולסדר...

עצות מישהו? 

 

חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

 

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

 

קוצר רוח ועבודה קשה

 

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

יש לך בית גדול והרבה מקום?שוקולד לבן

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

לפני פסח תמיד הכי מבולגןרוני 1234

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.


לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

נשמע גםמשה

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

 

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

 

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

קראתישבורת,לבאחרונה

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏


מעשים קטנים של אהבהצופה אנונימי

שלום לכם

קצת חדש פה (בעיקר קורא מהצד)

רציתי לשאול ולשאוב השראה

אילו מעשים קטנים (או גדולים) אתם עושים לאשתכם (או לאשכן) להראות אהבה?

פרחים, פתק קטן, איזה שוקולד…

בתודה מראש לכל העונים

מקווה שיעזור וייתן השראהזמירות

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

דעה לא פופולרית אולי(מנק' מבט נשית)*אשתו של בעלי*
מיותר שהבעל יקום בלילה יחד עם אשתו,אם הוא עובד למחרת והאישה בחופשת לידה (ובעיניי גם אם היא עובדת...)

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך


מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

זה תלוירקאני

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

 

לא קם יחד איתהנפשי תערוג

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

לא רלוונטי בהנקה מלאהרקאני
מש"א☝️☝️☝️*אשתו של בעלי*
גם בהנקה מלאה זה מאוווווד יכול לעזוררחללי

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

אבלרקאני

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

בעיניי מיותר*אשתו של בעלי*

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

תדעי שיש נשים שזה עוזר להן מאודרחללי

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

אני חושבת שיש תפיסה כללית, ופרטים טכניים.לאחדשה

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
זה לפירקאני

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

 

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

 

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

 

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

 

חושבניחתול זמניאחרונה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

אולי יעניין אותך