הנה נושא שכבר מטריד אותי המון זמן, ואני ממש אשמח לשמוע דעות חדשות, אולי אני אתחבר לאיזה משו.... אני מקווה שאני אצליח להגדיר אותו בברור.
מה המטרה של היקום- העולם או בני האדם? לפעמים אני מרגישה שהמטרה היא העולם ולא אנחנו בני האנוש, כי תכל'ס העולם הוא הנצחי, ואנחנו הולכים מפה בסופו של דבר.. אז האם כל מהות החיים שלנו היא רק "לתקן עולם במלכות שדי"? העולם הוא העיקר?
מה שלפעמים 'עונה' לי עלזה (זה רק עוזר להשקיט את השאלה הטורדנית הזו) זה מה שתמיד אומרים, שכשהאדם עושה מעשים טובים לשיפור העולם וכו', זה עושה לו טוב ומעלה אותו בדרגה, ואז אחרי 120 שהוא מגיע לפני כיסא הכבוד יש לו שורה שלמה של מעשים טובים שהוא עשה, שנזקפים לזכותו.
אבל זה לא משכנע כלל. זה רק מחזק אצלי את התחושה שהאדם הוא בעצם מעין מריונטה, שכל תפקידה הוא לשחק במשחק של העולם- לדאוג לו.
תמיד אהבתי את השיר- "יחד נעמוד כולם בשביל אחד, אחד בשביל כולם..."- זה נשמע ממש יפה וטוב.. אבל עד שמגיעים להמשך- "עד שנשנה עולם"... וגם זה נשמע טוב ויפה, אבל אז שוב, מה הקטע של בני האנוש?!
אשמח לשמוע את דעתכם, מקווה שהייתי מספיק ברורה.