היא צעקה
מכושפת
נופלת לצלילי אורות העשן הכבדים
ברמן מוזג לאיש גדול מידי וויסקי בכוס קטנה
מבחוץ חתולה מייללת
אולי יש בה פחד
גשם יורד עליי
הלוואי
ריח חנוק באוויר
מתהפכת לי הבטן.
הריחוק אפף אותה לתוך עצמה
והיא מסתכלת לו במבט מתנשא
ממצמצת לרגע,
וממשיכה לרקוד
בלי לדעת למה ואיך בכלל
רוקדים
ומי המציא את המחול המשונה הזה
שאנשים קוראים לו
החיים