הוא רע

אני לא יודע איך זה מנקודת מבטו

ויש סיבה לזה שהוא רצח

ויש סיבה אולי לכעוס עליו, אבל לא לרצוח אותו.

זאת חרב שחורה.

ממתי אנחנו מסתמכים על חרבות שחורות

ואף אחת מהם לא טובה

הרשה לי להוסיף שאאול יצר אותה. אאול העלף האפל ושמייגלין הבן שלו גנב את החרב התאומה ומייגלין הסגיר את גונדולין ונלחם עם החרב הזאת עם טואור

מה זה פנטזיה בכלל, זו מילה שטולקין המציא ושהיום משתמשים בה כשם לסוגה כלשהי שכוללת בתוכה ספרים שמלאים בהזיותיו של הסופר/ת, להבדיל מספריו של טולקין. מה אכפת לי מה אופיין של חרבות שחורות אחרות ב"פנטזיה", אצל טולקין הן לא מוגדרות כטובות או רעות.

טולקין היה הראשון שהמציא את הקונספט של חרב-שחורה-מדברת-קסומה, אחריו באו שמגגים בני תשחורת והעתיקו את הקונספט לצרכיהם האפלים. 

אז. בהנחה שגורתנג היא האידאה של חרב-שחורה-מדברת-קסומה, וכל מי שהעתיק את הקונספט, השתמש תמיד בתכונות הבסיס: שחור-קסום-בעל_יכולת_דיבור. ועליהן הוסיף נופך משלו (דוגמת ניצב עשוי קרן של חד קרן) ושהנופך הזה, משתנה מסיפר לסיפור. 

אבל כל החרבות השחורות-קסומות-מדברות (שמקורן הוא בגורתנג) בספרות הפנטזיה הן בעלות תכונה נוספת: רוע (או לפחות חוסר טוב) 

אז: או שכל סופרי הפנטזיה יצרו קנוניה* ביניהם (מאד לא סביר) או שגורתנג (הבסיס של כולן) היא רעה. (אפשרי)  

____________________________________________

*אחחח כמה שאני אוהב את המילה ״קנוניה״

בהחלט הוא יצא מנוול. אבל לא הגיע לו למות, לפי דעתי הוא (למה לכל הרוחות אין לי ביטוי אחר) הבנאליות של הרוע, אבל באמת הבנאליות של הרוע. 

ובלי קשר, הקללה על ילדי הורין כה חזקה שגם כל הקרובים להם נפגעים ממנה.

(סימוכין לכך נמצצאים בדברי טורין: ״אבוי! מר הוא גולם של ההולכים בצלי״ (ילדי הורין עמוד 198))

כך שככל הנראה הוא היה מת גם אם הוא היה נחמד. (גם בלג נהרג בסערת רגשות של טורין ולו ממש לא הגיע למות)

לדעתי הוא טוב

מה הוא כבר עשה?

יכולת כתיבה טובה?

יכולת טובה של בניית עלילה?

יכולת אפיון דמויות טובה?

יכולת טובה של בניית עולם מדויק ואמין?

יש לו את כל אלה, ודאי, אבל אולי יש כאלה שיוכלו לגבור עליו לפחות בחלק מהדברים...

לומר את האמת חלקים רבים לא התרשמתי.

וזה גם לא כזה משנה, הוא סיפר סיפורים מסוימים. ויש המון סיפורים שהוא לא סיפר, ואחרים כן. די בזה לדעתי.

ברוחו ובכשרונו האומנותי ובטהרת נפשו יותר מטולקין.

בעם ישראל לא נראה יש כאלה היום, כי אין מישהו עם כשרון אומנותי כזה גדול. זה שמור לבני יפת.

באומות אין טהורי נפש היום, כולם הושפעו מהפוסטמודרניזם והפרוגרס, גם אם מעט זה כבר מלכלך.

ומדוע טהרת נפש קשורה לטיב הכתיבה?

מומלץ?

אבל זה אופי אחר של ספרים

עבר ליד גינת הביתן חכם טוק, אמר לו חכם טוק: צפרא טבא , סמוויז. השיב לוסמוויז - וכן למר, והזמין אותו לשתות תה מתוק עם הל וראס אל חנות ועוגת כוספה, ואחר היה משכים למרכולתו.

כך היה עושה סמוויז יום אחר יום. בהערב החמה היה הולך לחבורה קדושה של ועד הדרקון הירוק לשתות יין שרף עם בעלי המלאכות, וחוזר לביתו"

והיו אומרים עליו שיודע לכוון מתי המלך המשיח יגיע, ושמא הוא בעצמו. מניין עלה לארץ, זאת איש לא ידע. רק ידעו ששימש בשעתו את חכם אלרונד בישיבתו הגדולה בקהילת קודש ריוונדל של מרנן ורבנן חבורתא קדישא ראשי ועד המועצה יצ"ו.

ועוד סיפרו שאבותיו שטו בים ועמד נחשול גדול להטביעם, ונדרו שאם ינצלו מנחשול זה יפרישו לגבוה חומש מהפרקמטיא לצורכי נר תמיד סילמריל להם ולדורותיהם לזכות אבותם עליהם השלום. טבין ותקלין.

בגפו חי ד"ר באגינס, ולא חי עם עזר כנגדו. אך אימץ לו את בן אחיו לבנו, לקיים את שנאמר - כל המגדל יתום בביתו כאילו ילדו.

בן אחיו פרודו שמו, קווצותיו תלתלים כעורב, וח"י פעמים עמד בדין לפני בוראו בראש השנה. ובילבו אהבו אהבת נפש, והיה יקר לו מראמות וכדכוד, פטדה וזהב כוש.

מן הפלא היה שידידו וקרובו של פרודו המדובר, היה אותו גנן קרתני שהזכרנו. והיה מתאווה לשמוע מפיו סיפורי עלפנן ורבנן, וחורטם על לוח ליבו.

שהם כן

אבל אני לא בטוח

כאילו, בעידן הרביעי