כשאני עם אנשים, אני לגמרי מתערבבת, נסחפת ומאבדת את עצמי, ולכן אני צריכה כל כך המון זמן להיות לבד להחזיר לעצמי את עצמי.
וזה נראה שאני מתבודדת, אבל זה קורה כי אני מרגישה שאני כל כך מתערבבת עם כולם.
לדוגמא, חברים מזמינים אותי, כייף לי ממש איתם ואני חברותית מאד, אבל יש לי את החשש ללכת אליהם כי אני חושבת על כל השעות שלא יהיה לי את עצמי. או עוד דוגמא, נוסעת לבקר את המשפחה, ומתה מפחד שאהיה עייפה ואשאר עוד יום אצלם, ואז אני ארגיש שאני מאבדת שליטה על החיים שלי ושאני בחיים לא אתאפס על עצמי ותמיד אסחף ומתי אני אחזור הביתה לאסוף את עצמי ולבחון איפה אני עומדת ולהתקדם משם.
אם לא מדובר בעבודה, אז אני חוששת מההשלכות של המפגש שלי עם אחרים.
בעבודה אין לי בעיה, כי זו מסגרת שלא קשורה לחיים האישיים שלי, אבל כל מסגרת אנושית אחרת, דווקא בסביבה הקרובה יותר, שאני מרגישה שאין לי את ההגנה החיצונית, אני מפחדת לאבד שליטה שם ולהסחף, להשאר מלא שעות, לשכוח את עצמי ואז לחזור הביתה עם צורך עמוק לסדר את הפנימיות שלי מחדש ולוודא שהחזרתי את כל החלקים בתוכי לסדר הנכון, להיות שוב בשליטה.
ואני תוהה איך אני יכולה להשיג איזון, להיות עם אחרים ולהשאר עם עצמי?
כל תובנה שעולה מדבריי אשמח לשמוע
וזה נראה שאני מתבודדת, אבל זה קורה כי אני מרגישה שאני כל כך מתערבבת עם כולם.
לדוגמא, חברים מזמינים אותי, כייף לי ממש איתם ואני חברותית מאד, אבל יש לי את החשש ללכת אליהם כי אני חושבת על כל השעות שלא יהיה לי את עצמי. או עוד דוגמא, נוסעת לבקר את המשפחה, ומתה מפחד שאהיה עייפה ואשאר עוד יום אצלם, ואז אני ארגיש שאני מאבדת שליטה על החיים שלי ושאני בחיים לא אתאפס על עצמי ותמיד אסחף ומתי אני אחזור הביתה לאסוף את עצמי ולבחון איפה אני עומדת ולהתקדם משם.
אם לא מדובר בעבודה, אז אני חוששת מההשלכות של המפגש שלי עם אחרים.
בעבודה אין לי בעיה, כי זו מסגרת שלא קשורה לחיים האישיים שלי, אבל כל מסגרת אנושית אחרת, דווקא בסביבה הקרובה יותר, שאני מרגישה שאין לי את ההגנה החיצונית, אני מפחדת לאבד שליטה שם ולהסחף, להשאר מלא שעות, לשכוח את עצמי ואז לחזור הביתה עם צורך עמוק לסדר את הפנימיות שלי מחדש ולוודא שהחזרתי את כל החלקים בתוכי לסדר הנכון, להיות שוב בשליטה.
ואני תוהה איך אני יכולה להשיג איזון, להיות עם אחרים ולהשאר עם עצמי?
כל תובנה שעולה מדבריי אשמח לשמוע
