קראתי ספר. ובספר היה כתוב "בנים אתם לה' אלוקיכם". ויש מחלוקת בין רבי יהודה לרבי מאיר,
ר' יהודה אומר שרק בזמן שאנחנו נוהגים מנהג בנים אנחנו קרויים בנים. רבי מאיר אומר שבין כך ובין כך קרויים בנים.

והיו לי הרבה שאלות. אני בן או לא בן? מה זאת אומרת שאני קרוי בן, אם אני בן - אז אני בן! "בנים אתם לה' אלוקיכם", מה אכפת לי איך קוראים לי?
וגם, מי הוא זה שקורא לי?
ובכלל, אם אני בן - איך זה יכול להשתנות בגלל המעשים שלי? זה הזוי!! אני בן בגלל שאבא שלי הביא אותי לעולם, איך רבי יהודה אומר שזה תלוי באם אנחנו נוהגים מנהג בנים?! הוא לא יודע מה זה אבא ובן?

ככה ישבתי והרהרתי בדבר. לא הגעתי להבנה. אבל בספר היתה הערת שוליים שהפנתה למהר"ל בספר נצח ישראל; פרק י"א. מהר"ל מוכר, בקרב בתי המדרש של תלמידי הרב קוק - מרכזי ביותר.
אבל למדתי אותו מחדש. ואני חושב שקצת הבנתי.

המהר"ל אומר שלפי רבי יהודה - כשאנחנו לא נוהגים מנהג בנים הקשר שלנו לה' הוא לא במדרגה של בנים. זה בעצם אמירה כזאת: ככל שאנחנו יותר דומים לאבא שלנו העולם יותר יודע שאנחנו המייצגים שלו פה. אתה רוצה להיפגש עם הקב"ה? תיפגש עם הנציגים שלו פה בעולם. אבל זה כשאנחנו מתנהגים טוב.
ברגע שאנחנו לא מתנהגים טוב - אנחנו פחות קרויים "בנים", פחות רואים את זה עלינו.
ר' מאיר אומר שתמיד רואים את זה עלינו, גם כשאנחנו לא בסדר.. תיכף אחזור לזה.

אחר כך המהר"ל מחדד: גם לפי ר' יהודה - תמיד אנחנו בנים. ממש תמיד. אנחנו, ורק אנחנו הנציגים של ה'. בעצם קיומנו - ה' שמח בנו, כי יש עם בבריאה שבעצם מציאותו עושה את רצונו יתברך בבריאת העולם. אהבת עולם אהבתיך. על כן משכתיך חסד.
אז מה רבי יהודה רוצה?

זה שאנחנו בנים - זה ברור. בלתי ניתן לשינוי. זה לא תלוי במעשינו, הקב"ה בחר בנו. הוא בחר בנו לתפקיד מרכזי בעולם. רק מעצם זה שהוא בחר בנו לתפקיד - אנחנו כבר צריכים לשמוח. זה לא משתנה.
תחשוב למשל על אדם שהתמנה להיות שר חשוב או ראש ממשלה. הוא עכשיו שר האוצר או ראש הממשלה. הוא גאה בבחירה הזאת, נכון? היא משמעותית? הרבה אנשים רואים אותו עכשיו כאדם שיש לו תפקיד, פתאום יש לו שם ונוכחות והוא מפסיק להיות אנונימי.

אבל לאיזה תפקיד הוא בחר בנו? לתפקיד שבשבילו הוא ברא את העולם - כל העולם נברא בשביל ישראל, כלומר הרעיון שעם ישראל מופיע ע"י השימוש בכל הבריאה מסביב (במיוחד אומות העולם).
זה הרעיון של ה' אחד ושמו אחד. אחדות ה'.

אתה יכול להיות ראש ממשלה לא טוב, אבל יהיה לך קבר בהר הרצל והשם שלך יהיה רשום באותיות זהב במשרד ראש הממשלה, ורכב השרד שלך יהיה במוזיאון האוסף או משהו כזה, למשמרת לדורות עולם.
אתה יכול להיות אבל ראש ממשלה טוב, ואז לא סתם תהיה ראש ממשלה. אתה תהיה ראש ממשלה שנוכח בחיים של הרבה אנשים הרבה דורות קדימה. גיבור לאומי כזה.

אז ה' בחר בנו להיות בנים. אנחנו מייצגים אותו פה, וזה אומר שה' אוהב אותנו וחפץ בנו. רק בנו.
אבל האם אנחנו גם קרויים בנים? האם העולם מתגאה בנו? האם הוא רואה בנו מייצגים של כל הטוב האינסופי של הבורא ב"ה? האם הוא רואה בנו שרים על המציאות?
אחרי חטא אדם הראשון נאמר "ואדם ביקר בל ילין - נמשל כבהמות נדמו". האם אנחנו אדם? או שרואים אותנו חלילה, לא נעים להגיד, כבהמות? עדיין, נמשל כבהמות - כי באמת הוא אדם. באמת אנחנו בנים. אבל אולי הביטוי החיצוני שלנו לא מתאים למי שאנחנו?

זה רבי יהודה.
וכאן מגיע רבי מאיר ואומר דבר מאוד מיוחד:
בין כך ובין כך קרויים בנים.

לא רק שאנחנו תמיד בנים, אנחנו גם תמיד קרויים בנים! אתה יודע מה זה אומר? אם קראת עד לפה - אני מאוד ממליץ לך לא להפסיק. כי עכשיו הפאנץ' האמיתי. mind blowing.

המהר"ל מביא את דברי הושע. הושע אומר להקב"ה שעם ישראל חוטאים ויש לו פיתרון מקורי: "העבירם באומה אחרת". תחליף אותם, את עם ישראל. 
הושע, אתה רציני?! אתה לא יודע שהקב"ה בחר בעם ישראל וזה לא תלוי במעשיהם?
תקשיב. הוא אומר דבר מדהים:
"כי הושע, כאשר חטאו ישראל, אף על גב שידע הושע שאי אפשר שיהיה נפרד הדבקות מן ישראל, מכל מקום לפי שהיה שונא החטא.. ולכך אמר 'העבירם באומה אחרת', כלומר שראוי להעבירם אותם באומה אחרת - אם הוא אפשר".

בום!! אני אסביר:
הוא יודע שהקב"ה בחר בעם ישראל. אבל הוא חושב שעם ישראל זה רעיון מופשט. "כנסת ישראל" כזה. אז ה' רוצה שתהיה מהות כזאת שתופיע בתור עם שתגלה את אחדותו,
אבל מי אמר שהאנשים האלה - ראובן, שמעון, אני ואתה - בנו הוא בחר? 
המהות תישאר, עם ישראל יישאר. בנים אתם לה' אלוקיכם באופן כללי, כאמירה מופשטת. ה' אוהב את כנסת ישראל. אבל אני? אם אני חוטא אני מוכיח למפרע שבי הוא לא בחר. שאני, כלי פשוט בן פלונית פלמונית נמצא פה בטעות. זה בדיוק מה שהנוצרים טענו לאורך הדרך, אנחנו בני ישראל האמיתיים, החדשים. אנחנו לא עם אחר, ה' לא מאס בעם ישראל. אבל אנחנו עם ישראל החדש! 

ומה התשובה?
ה' אמר לו לקחת אשה אחרת בלי נישואין וללדת ממנה ילדים. ואז אמר לו לגרש את האשה, הושע סירב.

"והראה לו כי מצד שהם בנים למקום אין להעביר אותם, ואי אפשר להעביר ולהחליף ענין זה. כי אין דבר יותר מצטרף ומתקשר כמו צרוף וקישור האב אל הבן. וכאשר אמר הושע שלא ירצה לגרש את האשה בעבור הבן, אף כי אפשר שאינו בנו בוודאי כי זונה היא - ואם כן איך אפשר לסלק ישראל שהם בנים למקום?"

אתה מבין מה קורה פה?!
זה לא רק שאתה קשור למושג הזה של כנסת ישראל באיזה אופן מופשט.
כשהשם בחר בעם ישראל, הוא בחר בך!.
כשלאבא יש בן - זה לא רק שיש לו בן. בן בכור, בני בכורי ישראל. אלא שהוא קשור לבן הספציפי, עם כל הפרטים שלו. עם כל התכונות שלו. אתה מייצג תכונה של כנסת ישראל! אתה חלק מהבן הזה.

לכן יש מצד אחד פסוק "בני בכורי ישראל" - בלשון יחיד. ומצד שני "בנים אתם לה' אלוקיכם" - כי פה הוא מדבר עליך, עלי, על כל אחד מישראל. הוא רצה בך. בך! בך ולא באחר! בשבילך נברא העולם! הוא ידע שתהיה חלק מכנסת ישראל, ורק חיכה לרגע שתיוולד שתוכל לייצג אותו במה?

"בין כך ובין כך קרויים בנים". במה תייצג אותו?
קודם כל - אומר רבי מאיר - בעצם קיומך. אתה (!), ה' אוהב אותך. אתה ממלא תפקיד שכביכול - ה' לא יכול למלא בלעדיך. כביכול. כי הרצון של ה' הוא בריאה, ובריאה זה דבר מגביל וה' הוא אינסוף. אתה גם גבולי, ונשמתך היא חלק מהחסד האינסופי של ה', אתה משמעותי מאוד.

נדמה את זה לאורות וכלים. ה' ברא אור כללי שנקרא כנסת ישראל. האור הזה הוא אור אחדותי שראשיתו מעל העולם, ולכן הוא מגלה את אור ה' בעולם.
האור הזה מתחלק להרבה אורות קטנים, פרטיים. כשה' ברא את האור של כנסת ישראל הוא ברא אותו כך שיתחלק לכל האורות והגוונים האלה.
האורות האלה הן הופעות של אור ה'. כלומר - אתה מופיע את אור ה' בעולם.

באיזה מידה אתה מופיע את אורו של ה'?
במידה שאתה בונה כלי שלם וגדול, ומעצב אותו בצורה שתתאים לאור ה' הפרטי ששייך לך.
אם לא תבנה כלי בכלל? האור שלך לא יבוא לידי גילוי בכלל. פוטנציאל לא ממומש.
אם תבנה כלי קטן? או שבור? האור יופיע גם כן, קטן, או שבור.
אם תבנה כלי גדול - תהיה בן יותר טוב.
אבל אתה תמיד בן. בין כך ובין כך אתה בן. יש בן שמכבד את אביו ועושה לו נחת רוח, כך שכל מי שרואה אותו אומר "ישמח האב בבנו". ויש מי שלא מכבד את אביו, ואז אביו אוהב אותו. אבל לא מקבל ממנו נחת רוח וכל העולם מסתכל עליו באור שלילי.

כל ההשפעה שלך היא ברמת הכלי. אבל הכלי הוא לא הסיפור פה. הסיפור כאן הוא אור אלוקי שמופיע דרכך! אתה מבין שזה עצום? אין לך שום יכולת לשנות את האור הזה. הוא אינסופי ולא צריך שתרחיב אותו, והוא לא יכול להיות יותר קטן בגלל מעשיך. אתה מבין איזה שמחה זה?
השאיפה היא למצוא גם את הדרך הנכונה להאיר אותו בעולם. כי המטרה היא לא שיהיה אור ה' בעולם, האור הזה תמיד קיים. המטרה היא שיראו את האור הזה שאתה מופיע - יהודים אחרים, כל העמים, ואח"כ גם כל היצורים בעולם התחתון ובעולמות העליונים.

גם ביום כיפור אנחנו אומרים שאנחנו בנים של ה'. זה לא תלוי במעשינו. הנה, כאן אנחנו עומדים ביום כיפור כדלים וכרשים, אנחנו מתמקדים במעשינו שלא משמחים את ה'. אבל אנחנו בניך ואתה אבינו! אתה הרי תמיד אוהב אותנו, תמיד שמח בעצם קיומנו. תמיד מלא שפע ואהבה אלינו, אהבה שאין לה ביטוי עצום יותר מאהבת עולם שאהבתנו. כל העולם נברא בשבילנו.
אנחנו מצרים על כך שלא גרמנו לנחת רוח שיכולנו לגרום. שלא ביצענו את תפקידנו מספיק טוב.
ריבונו של עולם! אנא, תן לנו שפע חדש, תגזור עלינו דין חדש - הקצבה חדשה של שפע, שעם השפע הזה אנחנו מבטיחים, אנחנו נשתדל לעשות את תפקידנו בעולם!

אנחנו באים ממקום נקי, אמיתי. וה' שומע. ה' יודע שבן תמיד רוצה לשמח את האב, אבל לא תמיד יש לו את הכלים. קשה לו. אבא אף פעם לא חושב שהבן שלו שלילי. אז הוא מנסה לתת לו שפע חדש, כזה שאולי הפעם עם העזרה החדשה ממרומים הבן יצליח לעשות את תפקידו.

בעצם קיומך - מי שאתה, אינני מכירך. אבל בעצם קיומך -תדע שאתה לא פה בטעות. אתה, כן אתה. עליך בדיוק נאמר "בנים אתם לה' אלוקיכם".

הנה שיר יפה. אולי יחזק אותך אחי היקר.

אבל זה כל כך לא המנגינה שנשמעת מהתפילות של הימים הנוראים...

בכל מקרה מעריך מאוד את זה שהשקעת זמן וכתבת כזה מפורט...

אני מבין שאנחנו קרוים בנים, אבל אני לא רואה את זה במה שאנחנו מתבקשים לעשות.

גם כשאנחנו קרוים בנים, זה מין דיעבד כזה, בגלל שאנחנו בנים אנחנו אהובים, קשר שחיצוני לנו, לא יודע, אולי אני מדבר שטויות

אין לי זמן כ"כ להרחיב עכשיו. אבל כל הכשלונות שלנו נובעים גם כן מהגודל שלנו.
עם ישראל פועלים בעולם. לא משנה לאיזה כיוון, יש בנו עוצמות. יש משהו שדוחף אותנו.
תלמד מהר"ל, ספר נצח ישראל. על המושג קשה עורף. תלמד הרב קוק- יש לו הרבה על זה.
תלמד את הראייה שלהם על הכשלונות של עם ישראל.

לא בכדי המצאנו את כל הדברים הכי גרועים בעולם, וגם הכי טובים.
זה לא רק בדיעבד, כל הקיום שלנו הוא מתוך הבחירה הזאת. ולא משנה מה אנחנו נבחר - רואים את זה עלינו.

יש לנו עשייה אחרת בעולם. לא משנה מה נעשה, אנחנו אחרים. תעיין בזה. תמיד קרויים בנים.

דווקא בגלל זה זה חסר לי כל כך, אני לא שומע את זה מספיק, לא בתפילה, לא בספרי לימוד חוץ מהרב קוק, לא בציבור

תיצור לעצמך פלייליסט של גדולי ישראל עם עין טובה. תחפש אותם, אלה שמדברים אליך. הם קיימים.
לעניות דעתי, ככל שתשקע בזה יותר כן ינעם לנפשך. 
דוגמאות: בעל שם טוב. רבי נחמן. ר' לוי יצחק מברדיטשב. הרב קוק ותלמידיו. הרב קרליבך. ר' אריה לוין. הרב מרדכי אליהו. ועוד מבני דורנו רבים.

החסידות זה עולם עצום. נכתבו מאות על מאות של ספרים, עמוקים ומתוקים מדבש. ובעיקר - מרחיבים את ההסתכלות, ומרחיבים את הלב. מבוססים על ראשונים (בעש"ט מבוסס על רס"ג ועוד) ועל תורת הקבלה.
תלמד מזה עוד ועוד, ביסודיות.
הם מלאים בעין טובה על עם ישראל בכללותו ועל כל אדם פרטי.

אני מניח שבאמת אני צריך להכנס ללימודים האלה עם יותר אומץ ולהתגבר על הקול המקטין הזה...

איך עושים את זה?
תכתוב לעצמך את כל הדברים שמכבידים עליך. שמכאיבים לך ופוצעים את נשמתך כרגע.
תחפש מקורות על כל דבר כזה בנפרד, שמאירים אותו באור חיובי. 
זה חשוב. וזה קיים..
ואם צריך, תלמד חסידות, קבלה. ותנסה להבין בצורה עמוקה שתתחבר לך גם למציאות,
כי אם זה יהיה מופשט מדי הנפש שלך תסרב להאמין לזה.

וזה יבנה אותך. אתה תהיה אדם גדול מאוד ולא מובן מאליו, עם כאבים ושאלות כאלה.

ומה שלא עומד במשפט של הא-להים - אין לו זכות קיום! (מסתבר שהוא חושב אחרת כי ארך אפיים לעוברי רצונו)

אם לא עשיתי פספס מרצונו יתברך אז עלי לחיות אכול רגשות אשם כי לא ממשתי את תפקידי וממילא אין לי זכות קיום.

מסתבר שאתה אומר את הדברים שאתה אומר מתוך תהליך מסויים שעברת ולכן אני לא חושב שתשובה שיכלית לשאלה "למה הקב"ה הוא גומל חסד" תעזור לך. זה תהליך שעוברים. וכמו בכל קשר יש משברים. הקב"ה הוא קצה חוט אחד של הקשר הזה, והוא באמת אין סופי, אבל הקצה חוט השני של הקשר הזה נמצא אצל בנאדם, בשר ודם, והקב"ה מודע לזה שאדם מחזיק בקצה הזה של החוט והוא מתאים את הקשר.

מתי את חווה את "א-להי החסד" בחייך?

האם עיקר הדת נפסת בעיניך כשיפוטיות ? נראה לך שעיקר האינטרס של הקב"ה בעיניך לשפוט אותך על מעשיך? יש עוד פרמטרים בנוגע לקשר איתך?

שאתה כותב שאתה צריך לשנוא את עצמך

כתוב שאנחנו עזי פנים, ואנחנו מלאי עוון, וזה נכון - כל אחד בדרגתו.

אבל בשום מקום לא כתוב שאנחנו שונאים את עצמנו.

אנחנו מבינים שזה מאפיין של בן אנוש, "האנוש מאלוה יצדק, אם מעושהו יטהר גבר". הקב"ה טוב ואנחנו לא מושלמים. אדם נברא ממקום כפרתו, כלומר, הקב"ה ידע שהאדם יחטא וברא אותו מהאדמה של מקום המזבח שיכפר עליו. אבל הוא ידע שהאדם יחטא. זה לא באג, זה פיצ'ר.

אין סיבה לשנוא את עצמך על החטאים שלך. יש לך סיבה להתחרט עליהם, לחשוב איך לא תחזור עליהם, ולחזור בשנה הבאה מתוך תקווה שהחטאים שעליהם תתוודה אז יהיו חטאים עדינים בהרבה - אם השנה התוודית על דיבור בתפילה, בשנה הבאה רק על חסרון כוונה. ובשנה אחרי - על כוונה לא שלמה. ואולי תקדם לאט יותר. אבל זה מובנה, כך זה צריך להיות. אין סיבה לשנוא את עצמך ובטח לא את הקב"ה. כעס מתוך קנאה זאת מידתו של קין.

והזכיה שלך בדין היא אמיתית, היא נובעת מזה שהקב"ה לא ציפה ממך להיות מושלם, "כי אתה הוא יוצרם ואתה יודע יצרם". אבל מצד שני חשוב שתבין שזאת הסיבה, ולא תחשוב שאתה פשוט מושלם, ולכך נועד הוידוי.

ללמוד לפסח, הלכות והכנת הלב

אני לא על זה בכלל לצערי

אתה צריך להיות מדריך באיזה מוסד גמילה או משהו שאנשים עוברים שם התפתחות אישית וצריכים את המוטיבציה והצעדים המעשיים

אם היית בגיל המתאים גם מדריך בתיכון היה יכול להיות טוב

הדפוס התעניינות הזה מתאים יותר למדריך ולא לשאלה כללית בפורום..

תודה על האכפתיות אבל לא התכוונתי לדווח פה

נקודות שעלולות להחמיץ ולשים לב אליהם ולטפל בהם. מעשית. הכי מעשית שיש.

שחוסר הכרות הטוב נמשלה לחמץ, שהיא גם תופחת כמו בצק.

שמשהו קצת יכול להעיב על הכל.

ובאמת כתבתי את זה מהמקום שלי.

אויל זה גם מתקשר לפסח ביחס לשירת הים.

שכאמור בחזל חזקיה היה אמור להיות משיח והוא לא היה כי לא אמר שירה.

תודה זיויק על החיזוק העצמי בשרשור הזה!

🤭

מאוד מתחבר לחשיבה על א-להים לפי המחשבה הפילוסופית עליו, שאי יהיה אפשר להבין אותו אף פעם

מי שנות את הכל ומי שנותן את הערך לכל.

חבר, אבא,מלך.

אמונה-הסיבה שאנשים מצליחים לחיות במציאות ההוויה הזו.

תורה-דרך חיים שיכולה להפוך גם את היצור הכי גשמי ונמוך היהלום הכי גדול ונקי...

אך זה שאני מתפלל אליו.

הרגעים הנעימים הם נקודות שצובעות כל שאר הזמן.

לכן הם חשובים, ועוד יותר - לכן חשוב להבחין בהם!

העלית בי געגועים

עוד משהו שעורר בי געגועים לאחרונה:

אדבר על מחשבה שאני עושה עם עצמי בתקווה שאולי זה יוכל להיות גם שייך אליך במידה כזו או אחרת

על מה הצער שלי?

שציערתי את ה' יתברך?

זה באמת צער גדול.

אך יש לך אפשרות לשמח את אבא! יש לך אפשרות לתקן ולהגיע למדרגה יותר גדולה!

ואתה יודע מה - ה' יתברך שמח על הצער הזה! חח כן זה יכול להשמע קצת מוזר אבל זה נכון.

אולי בכלל הצער הוא על זה שאני לא כזה צדיק כמו שחשבתי שאני כזה.

אם כך - זה לא כזה צער חיובי שה' שמח בו.

ולכן המחשבה על הצער והתיקון לא בהכרח יעזרו במצב הזה..

אז מה כן יעזור? המחשבה שהצער הזה הוא לא כזה אמיתי ונכון.

ממה אני מצטער שאני לא כזה צדיק. נו שויין. 

אני במדרגה בה הקב"ה שם אותי בה ומשם הוא רוצה שאני אעבוד אותו!

אין לי מה להצטער על זה שאני במדרגה נמוכה ממה שחשבתי כי מה שמעניין את ה' יתברך זה לא באיזו מדרגה אני, אלא איך שאני עובד אותו לפי כל הכוחות שיש לי במצב הנתון.

י"ר שנזכה לרחמי שמיים גדולים ונעלה מעלה מעלה במעלות היראה והאהבה

בתחילת הנישואין @יעל מהדרום הכינה לי מעיין יצירה עם הפסקה הזו ותלינו אותה בסלון, אני לא יודע לאן היא נעלמה.

ככל שיש יותר צער, יש יותר בהירות מה לא טוב וזה ממש מוביל לבהירות מה כן טוב.

ממליץ לך בחום לעלעל מדי פעם ב"אורות התשובה", זה ייתן לך עוד יותר אור ועוד יותר אור.

בהצלחה חבר יקר!!!

מקורות נוספים (ואולי גם מיקוד פרקים באורות התשובה) מידיעתכם וניסיונכם

בדגש על אותו תת נושא בתוך התשובה של הצער על העבר.

שהכותרת שלו היא

ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ

הזמן שבו הצער עולה בטבעיות (זה לא יקרה לנצח) הוא גם הזמן הטוב ביותר לתרגם את התחושה הזו להחלטות נכונות וריאליות לשיפור והתקדמות, שהוא השלב החשוב בתשובה הנקרא "קבלה לעתיד". מה אעשה שלא יקרה שוב, איפה צריך גדרות ובד"כ גם הוספה בלימוד תורה...

שעם הזמן זה נהיה פחות כואב...

אולי מתבגרים

אולי התשובה עולה קומה

אולי יש פחות זמן...

בכל אופן לי היו לילות בלי אוויר!!! על דברים שעכשיו עוברים כמו גל...

הגישה הנכונה ללימוד תורה ולא פחות חשוב מזה הגישה הלא נכונה ללימוד תורה.

אני רוצה לנסות להסביר: אני מכיר כל מיני כיוונים, אני למקד את עצמי מתוך החוכמה של החוויה שלכם דברים שנגעו בכם (משהו שאין ל-AI). אני מחפש רעיונות מפותחים ומתפתחים בנושא למשל על בסיס: "שלא ברכו בתורה תחילה"/ "לא זכה נעשית לו סם"/ "הרבה עשו כר' שמעון ולא עלתה בידם" ועוד.

מקווה שהשאלה וההקשר מובנים תודה.

"משל, למה הדבר דומה - לשועל שהיה מהלך על גב הנהר, וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה!"

ברכות ס"א עמוד ב' - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D
 - התלות בלימוד התורה, זה עניין מאוד יסודי בעיני. זה לא רק צ'ופר, אלא זה זה החיים. גישה לא נכונה ללhמוד תורה מוצאת "אלטרנטיבות" אחרות או פשוט לא מבינה את ההכרחיות של לימוד תורה.

יש עוד פסקה של הרב קוק בשמונה קבצים שחזיקה אותי ביחס ללימוד שלא לשמה, פסרמתי אותה פה פעם אחת, לא מוצאת כעת. העתיק אותה לכשאמצא.

על הכיוון. באמת חשוב לי החיבור הישיר למדרשים ולמקורות (לא מאמרים מודרנים שונים של ד"ר מנותקים אלא משהו רציני) אבל כמו שאמרתי אני רוצה למקד את עצמי לפי היכרות של רעיונות יותר מפותחים - מהרעיון אל המקור, במקביל למה שאני אישית מתייגע בחיפוש עצמי מהמקור לפירוש.

יש שמחה על ההתקרבות לה'. בזמן שאתה בצער אתה מקיים מצוות תשובה, וממילא אתה דבוק אז בה'.

"מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה. אלהים אלי אתה א‍שחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך".

על אותו משקל, תיקח את הרגשת הכאב על החטא להרגשה כאב כללית ויסודית על הריחוק מה' כשאין השראת שכינה ומקדש. תרגיש כאב על זה שה' נסתר.

אולי יעזור לך ללמוד קצת את הפרק שבו הרב קוק מדבר על ייסורי התשובה ועל הטוב שצומח מהם(נראלי אזור פרק ט)

אבל זה שלב שצריך לעבור כדי להתקדם הלאה

צער ועצבות הם עצת היצר, לדרדר את האדם להמשיך לחטוא...

עיקר התשובה הוא ההתקדמות, אחרי החרטה כמובן.

לא לשכוח עם ישראל חטאו בעגלה, סמוך למעמד הר סיני והנה כולנו כאן. אז קל וחומר שאפשר לעשות תשובה על רוב החטאים רנדומליים ולהתקדם

את מול עצמך, ואת מול אנשים.

האם את מול עצמך מגובשת כבר?

אני מסכימה עם זה.  כמובן שאפשר לאמר לך שכל עוד את מקיימת מצוות, בכלל לא משנה באיזה מגזר תהיי.

אבל, היות וכדתיים, אנו מוצאים את עצמנו (לפעמים פחות או יותר), שייכים למגזר המסויים שדרכו חזרנו

בתשובה, או שבמוסדו למדנו....

מלבד אלה ש"החליקו" מאה אחוז לתוך מגזרם, יש אני חושבת הרבה, שלא ממש. שומרים את המצוות

בקפדנות, אנשים אמיתיים, אבל הם לא חרדים, הם לא דת"ל, הם לא חסידים וכו'.... אולי יש להם דעות

דומות למגזר מסויים אך לא בכל.

הכי קל ופשוט להגיד לך: תהיי את. קודם כל, תהיי את. כמו שהיית לפני שחזרת בתשובה - כלומר עם האופי

והאישיות שלך. לא מוחקים שום דבר, בטח כשעדיין הקרקע לא מספיק יציבה מתחת לרגליים.

ואת יכולה לנסות; ללכת לשיעורים כאלה ולשיעורים כאלה ולראות היכן את מתחברת, ולאילו אנשים

ודעות את מתחברת.

לא חייבת לשנות את דעתך לגבי המדינה והצבא, רק כי זה לא הולך ביחד. מותר לך לצדד בגיוס

ובבד בבד לא להציב את המדינה כערך עליון.  וגם ההיפך מותר לך כמובן...

אולי זה עניין של אופי; יש בעלי אופי קיצוני שצריכים את הדעה הנחרצת והבלתי מתפשרת ויש

כאלה שרכים יותר. האדם כל כך מורכב שמה שאמרתי עכשיו נשמע לי שטחי.

מבינה את הקושי - כאילו לא שייכת לשום מקום באמת. אבל את שייכת לעם ישראל ולקב"ה,

וזה מה שחשוב. לא ישאלו אותך אחרי 120 איזה נוסח התפללת ולמי הצבעת. נכון?

חברה זה חשוב מאוד. במיוחד ליהודי.. אבל יחד עם זאת, צריכים להיות אותנטים. אמיתיים.

לעבוד את השם ממקום אמיתי. לא מזוייף.

ויש את הגרסא דינקותא שנושפת בעורף ונכרכת סביב הרגליים....לא פשוט לחזור בתשובה.

תהיי סבלנית לעצמך. גם בשידוכים;  אם השדכן לא מתאים לך, ואת יכולה הרי להרגיש את זה,

ואם הבחור לא מתאים לך, ואת יכולה להרגיש את זה, אז אל תסתבכי עם מגזרים ופוליטיקה

וכאלה. ואל תתבלבלי מכל מיני דעות נחרצות או שמנסות למשוך אותך לצד שלהן; אולי

זה מתאים ואולי זה לא. אולי בהתחלה, בגלל שאת יחסית "חדשה", תאבדי כאילו את

הדעה והאישיות שלך, אבל תני לעצמך זמן ומקום להתעשת ולחשוב על זה שנית.

ולסמוך על האינטואיציה שלך גם. זה קול השם, אני חושבת.  

הכי חשוב זה הקשר  שלך עם השם. יש אנשים שחיצונית הם לא נראים דתיים

אבל כל כך קשורים לקב"ה.

עולם הפוך כאן. 

חושבת שהכי חשוב לבקש מהבורא שיראה לך את הדרך ש ל ך: "תעיתי כשה עובד,

בקש עבדך".

אם את רוצה לשוחח עם מישהי שאני מאוד מאוד מעריכה - בעלת תשובה (כבר

שנים רבות עם משפחה גדולה בלי עין הרע), הייתי שמחה להפגיש ביניכן

אם תרצי בזה.  היא ובעלה וכל המשפחה, מאוד יראי שמים, מאוד אמיתיים

ומאוד מאוד הם עצמם.

כל טוב לך והרבה הצלחה. אל תדאגי. את לא לבד. כל בעלי התשובה מתחבטים

בכך. ולפעמים, גם אחרי שנים.

ז"א, לקב"ה בודאי לא אכפת לו איזו תוית חברתית תשימי על עצמך.. זה פשוט, נכון? זה כמובן חשוב מאוד לדעת.

אם כן, אז ממליץ להסביר לשדכן מה את מצפה מבן הזוג העתידי שלך ופלוס מינוס מה התפיסות שלך -

יהיו "שוליים" בציבור החרדי/חרדלי/דתי לאומי שיכילו ויהיו ממש סבבה עם הציפיות שלך מעצמך ומהסביבה.

גם אם לזה שם, זה לא סוף העולם.

נראה לי שזה מאפיין יותר את הציבור הספרדי. לאשכנזים, בדרך כלל, יש גבולות יותר נוקשים ביחס להגדרות.

בבית כנסת ספרדי ממוצע הגיוני שתראי יותר סגנונות של שמירה על אורח חיים דתי והשקפות, לצורך העניין.

לא כולם כאלה קהילתיים בציבור הדתי. הרבה גרים בערים ולא בישוביים וממילא הקהילתיות פחות נבחנת.

מעניין אם יתאים לך...

סתם תפס אותי השילוב של הדוסיות עם זה שאת מאמינה בצבא אבל לא במדינה ושאין לך את הציות העיוור של החרדים

רק מתלבט אם מה שכתבת על ראש הלכתי הכוונה שאת פחות מתחברת לחסידות?

כאילו מבחינה חברתית יש אצל הרב גינזבורג משהו מאוד מגוון שיש שם גם אנשים שמגיעים מסביבה חרדית/חבדית וגם אנשים שהגיעו מסגנון דתי לאומי-חסידי אבל הם באמת פחות מתחברים לקטע הציוני

וגם יש קהילות של חוזרים בתשובה...

מכירה? גם שם לא מוצאת את עצמך כ"כ?

לעניין השידוכים, מעניין אותי, מה את בכלל מחפשת?

את מחפשת מישהו כמוך שהוא גם לא מוגדר? או שאת כן רוצה מישהו ממגזר מסוים? או שאולי הוא יבוא ממגזר אבל יהיה בשוליים שלו ויותר מחובר לכיוון שלך?

אני לא מספיק מכיר אבל אני מניח שיש כאלה שדכנים לסגנון לא מוגדר כי בסוף זה משהו שקיים ויש לא מעט אנשים כמוך בזה, אז השאלה אם את רק מחפשת אותם?

או שאת עובדת מול שדכנים מגזריים רגילים ולכן את מרגישה שאת מסתבכת?

לגבי רב לליווי, אני חושב שזה משהו מאוד מיוחד בדור שלנו שבאמת כולם הרבה יותר מחוברים וקשורים ואת באמת יכולה ליצור לעצמך קבוצה של רבנים ושלכל תחום יש את הרב שאת מתחברת אליו בו והולכת לפיו

אבל כאילו בסוף לא מספיק כתבת על עצמך אז מקווה שאני בכלל בכיוון ומוזמנת כמובן לדייק 

וגם התחתנה עם מישהו דוס מבית, אני בהחלט מבינה לליבך! אז קודם כל אנחנו שנינו חסידים של חסידות ספציפית וזה היה לנו ברור שזה הקו שלנו ולכן זה היה קצת יותר פשוט. אבל, המלצה מהלב- להתחתן עם בעל תשובה. מישהו שיכול להבין ולהכיל את כל העולמות וכל הקונפליקטים וכל הדברים שעולים ועוד יעלו. אני לא מתחרטת לרגע אבל זה בהחלט היה מאוד מאוד מקל. דבר נוסף הוא להיות שייכת למסגרת כלשהי. לאו דווקא קהילה אבל אולי מדרשה או שיעור קבוע, משהו שיכול לתת כיוון או איזושהי שייכות גם אם את מרגישה שלא הכל סגור. וכמובן שהעיקר לאן הלב מכוון.

אני לא מתכננת לעקוב אחרי השרשור אז אם את מרגישה שאת צריכה עוד מילים או התייעצות את יותר ממוזמנת לפנות אלי בפרטי בשמחה גדולה!!!

שבעת המינים (ולא רק)

תפילה על האתרוג

לימוד על הפירות

תפילה על הפירות

בקשות בעת רצון הזו

הלוואי שנזכה בשלימות.

שירים

ברכות

דברי תורה, מדרשים

תפילה על האתרוג

ברוך ה'.

לי הוא עשה הרבה סדר במה זה החג הזה בכלל, חיבר אותי אליו ונתן לי להבין שלא סתם אוכלים פרות יבשים...

זה פחות מדבר על הארץ והפרות ויותר נותן מבט על מה משמעות החג בכלל ומה אפשר לקבל ממנו, לי זה עזר...