לא כל כך יודעת מאיפה להתחיל לתאר את מה שאני מרגישה אבל אנסה.
נשואה +2 ילדים מתוקים שיהיו בריאים תודה לאל שיש אותם.
לפני שהגיעו הילדים בעלי ואני היינו במקום טוב בזוגיות מדברים הרבה, צוחקים מלא שיחות עמוקות טיולים ובאמת הרגשה טובה גם אם יש ירידות.
אחרי שהגיעו הילדים ששוב הם המתנות הכי גדולות שלי בחיים הזוגיות שלנו הלכה והתדרדרה שהכנו את עצמינו לזה כי ידענו שילדים משנים את כל מה שהיינו רגילים אליו לפני.
בעלי עובד בעבודה מאוד טובענית וקשה בקושי בבית ואני עם הילדים בעיקר ותמיד אמרנו לעצמנו שזוגיות זו עבודה לכל דבר.
אתאר לכם איך הזוגיות שלנו עכשיו-
שיחות רק על הילדים ודברים שקשורים לבית .
בעלי הוא אדם מאוד רובוטי לא מראה רגשות יותר מידי ובטח שלא מראה חיבה ואומר מילים טובות ומחזקות או מחמיא שעם הזמן זה משהו שנהיה לי מאוד קשה כי בא לי שבעלי יהיה המקום הטוב שלי מי ששם כשאני צריכה חיבוק או מילה טובה וזה לא ככה .
היום לא מרגישה שאני ממש יכולה לשתף אותו בדברים כי הרגשתי שהוא השתמש בכל מה שסיפרתי לו ושיתפתי נגדי האחד הריבים שלנו מה שמאוד גרם לי להרתע מלשתף אותו עוד.
יכולה לשתף אותו בחלומות שלי או שאיפות וכאלו התמיכה שלו היא מאוד 'אוטומטית בלי רגש או באמת להראות שהוא מאמין בי .
כאלו באמת אני מדברת עם סתם אדם זר שמייעץ ומקשיב.
לפני כמה זמן לא יודעת מה קרה לי אבל שיתפתי אותו בחוויה שהייתה לי בילדות חוויה מאוד קשה שנמשכה עד גיל 20 בערך משהו שלא שיתפתי אותו מימיי ורק משפחתי יודעת והתגובה שלו הייתה בהקשבה אבל בלי חיבוק אן מילים מחזקות. בלי להביע אמפתיה ולו לרגע אבל רק להקשיב ולייעץ . יום למחורת התעוררתי בתחושה כל כך קשה שכעסתי על עצמי בטירוף ששיתפתי אותו כעסתי על כצמי ששוב נתתי לו כלפים נגדי שאולי ישלוף שוב אחד הריבים כעסתי על עצמי שהייתי פגיעה וציפיתי לרגש ממנו.
הוא יכול לזרוק ססמאות של חייב לעבוד על זוגיות והילדים תכף יגדלו ואז יהיה לנו זמן לעצמנו אבל אני לא רואה את כצמי מחכה עד שהם יגדלו.
ניסינו טיפול זוגי אבל זה עזר בדיוק לחודש.
הוא אבא טוב פעיל בטיפול של הילדים פעיל בבית
אדם טוב באישיות שלו וממש אדם טוב ונעים לבריות אבל לא דמיינתי או מדמיינת את עצמי חיה עם רובוט כל כך הרבה שנים.
לפני שתגידו לי שנשב ונדבר עשינו כל כך הרבה שיחות על הדברים האלה על הצרכים שלי שאני כבר התעייפתי מלדבר ולדבר כמו דיסק שבור על אותו נושא שוב ושוב בלי ששום דבר ישתנה.
שמעתי על כל הרבה זוגות שמצאו נחמה בחוץ ממה שהיה חסר להם בזוגיות והגיעו למצבים שלא עלינו בגידות ואני מתה מפחד שזה יקרה אצלי גם . שאמצא מישהו שיראה לי שהוא חבר טוב ומקשיב לי ומייעץ ומצחיק ומחמיא .
יש לי מחשבות להיפרד ולהתגרש אבל מלא פחדים וחששות מחשבות על הילדים על איך אני פוגעת בהם אם אעשה צעד כזה אבל מנגד אם אני נשארת אני פוגעת בעצמי כי אני נובלת בנתיים .
איך אסתדר מבחינה פיננסית בלי שום תמיכה מהמשפחה שלי
איך אני יוצאת מהבית עם הילדים ומשכירה דירה כי הוא בחיים לא יצא מהבי. כשאני עובדת חצי משרה ומרוויחה גרושים.
אוף לא טוב לי ואני עוד יותר רגישה רע שאני מתבוננת ומרגישה ככה ובלי הכרת הטוב.
לא יודעת מה לעשות.
נשואה +2 ילדים מתוקים שיהיו בריאים תודה לאל שיש אותם.
לפני שהגיעו הילדים בעלי ואני היינו במקום טוב בזוגיות מדברים הרבה, צוחקים מלא שיחות עמוקות טיולים ובאמת הרגשה טובה גם אם יש ירידות.
אחרי שהגיעו הילדים ששוב הם המתנות הכי גדולות שלי בחיים הזוגיות שלנו הלכה והתדרדרה שהכנו את עצמינו לזה כי ידענו שילדים משנים את כל מה שהיינו רגילים אליו לפני.
בעלי עובד בעבודה מאוד טובענית וקשה בקושי בבית ואני עם הילדים בעיקר ותמיד אמרנו לעצמנו שזוגיות זו עבודה לכל דבר.
אתאר לכם איך הזוגיות שלנו עכשיו-
שיחות רק על הילדים ודברים שקשורים לבית .
בעלי הוא אדם מאוד רובוטי לא מראה רגשות יותר מידי ובטח שלא מראה חיבה ואומר מילים טובות ומחזקות או מחמיא שעם הזמן זה משהו שנהיה לי מאוד קשה כי בא לי שבעלי יהיה המקום הטוב שלי מי ששם כשאני צריכה חיבוק או מילה טובה וזה לא ככה .
היום לא מרגישה שאני ממש יכולה לשתף אותו בדברים כי הרגשתי שהוא השתמש בכל מה שסיפרתי לו ושיתפתי נגדי האחד הריבים שלנו מה שמאוד גרם לי להרתע מלשתף אותו עוד.
יכולה לשתף אותו בחלומות שלי או שאיפות וכאלו התמיכה שלו היא מאוד 'אוטומטית בלי רגש או באמת להראות שהוא מאמין בי .
כאלו באמת אני מדברת עם סתם אדם זר שמייעץ ומקשיב.
לפני כמה זמן לא יודעת מה קרה לי אבל שיתפתי אותו בחוויה שהייתה לי בילדות חוויה מאוד קשה שנמשכה עד גיל 20 בערך משהו שלא שיתפתי אותו מימיי ורק משפחתי יודעת והתגובה שלו הייתה בהקשבה אבל בלי חיבוק אן מילים מחזקות. בלי להביע אמפתיה ולו לרגע אבל רק להקשיב ולייעץ . יום למחורת התעוררתי בתחושה כל כך קשה שכעסתי על עצמי בטירוף ששיתפתי אותו כעסתי על כצמי ששוב נתתי לו כלפים נגדי שאולי ישלוף שוב אחד הריבים כעסתי על עצמי שהייתי פגיעה וציפיתי לרגש ממנו.
הוא יכול לזרוק ססמאות של חייב לעבוד על זוגיות והילדים תכף יגדלו ואז יהיה לנו זמן לעצמנו אבל אני לא רואה את כצמי מחכה עד שהם יגדלו.
ניסינו טיפול זוגי אבל זה עזר בדיוק לחודש.
הוא אבא טוב פעיל בטיפול של הילדים פעיל בבית
אדם טוב באישיות שלו וממש אדם טוב ונעים לבריות אבל לא דמיינתי או מדמיינת את עצמי חיה עם רובוט כל כך הרבה שנים.
לפני שתגידו לי שנשב ונדבר עשינו כל כך הרבה שיחות על הדברים האלה על הצרכים שלי שאני כבר התעייפתי מלדבר ולדבר כמו דיסק שבור על אותו נושא שוב ושוב בלי ששום דבר ישתנה.
שמעתי על כל הרבה זוגות שמצאו נחמה בחוץ ממה שהיה חסר להם בזוגיות והגיעו למצבים שלא עלינו בגידות ואני מתה מפחד שזה יקרה אצלי גם . שאמצא מישהו שיראה לי שהוא חבר טוב ומקשיב לי ומייעץ ומצחיק ומחמיא .
יש לי מחשבות להיפרד ולהתגרש אבל מלא פחדים וחששות מחשבות על הילדים על איך אני פוגעת בהם אם אעשה צעד כזה אבל מנגד אם אני נשארת אני פוגעת בעצמי כי אני נובלת בנתיים .
איך אסתדר מבחינה פיננסית בלי שום תמיכה מהמשפחה שלי
איך אני יוצאת מהבית עם הילדים ומשכירה דירה כי הוא בחיים לא יצא מהבי. כשאני עובדת חצי משרה ומרוויחה גרושים.
אוף לא טוב לי ואני עוד יותר רגישה רע שאני מתבוננת ומרגישה ככה ובלי הכרת הטוב.
לא יודעת מה לעשות.
זה בטוח לא קל להרגיש את כל הצפת הרגשות הללו, והמקום הבודד הזה מול עצמי יכול להפחיד מאוד. 
)