ואלו יהיו מלכודת.
למשל, כשנתניהו הכניס את סמוטריץ' לממשלה הזמנית, הוא הציע לו את בטחון הפנים. סמוטריץ' בחכמתו לא לקח את התיק. הוא הבין שיוכל להשפיע מעט (במיוחד שלא היתה אז כנסת מתפקדת), אבל כל מיני צעדים (אכיפת חוק על פעילי ימין) יזקפו בציבור לחובתו, למרות שלא באמת תהיה לו השפעה עליהם.
לענ"ד כדאי להתחיל ממקומות שיש בהם תכנית סדורה, למשל משפטים. בתנאי שמגיעים עם נתניהו להבנות מראש, שהוא מאפשר את הרפורמות (לפחות את חלקן).
שנית - משרד הדתות. כמובן, גם ש"ס לא תוותר בקלות. צריך לצאת מנקודת הנחה, שהרבה מהביקורות שהושמעו בשנים האחרונות, אכן נכונות. ההתנהלות החרדית במשרד וברבנות, אכן גרמה הרבה נזקים והרבה חילול השם. הפתרונות של צהר/בית הלל/מתן כהנא - גרמו יותר נזק מתועלת, אבל הם יכולים לעורר לכך שצריך תיקון בדרך בריאה תוך שיתוף אמתי של הרבנות והרבנים עצמם. לראות איך מגיעים להבנות.
גם משרד החינוך, חשוב מאוד. הנזקים החינוכיים שגרמו שורת השרים האחרונה - בעיקר פירון עם האידיאולוגיות המנותקות שלו, בנט שלא באמת עניין אותו, אבל רצה למצוא חן בעייני האליטות ועל כולם, הד"ר הפופוליסטית הנוכחית - הם נזקים לדורות.
אגב, השאלה אינה רק אילו משרדים, אלא גם איזה וועדות מקבלים בכנסת ובגדול, מה דורשים מהקואליציה להכניס בעדיפות גבוהה לסדר היום.
ובכלל - הליכוד, מאז המהפך בתשל"ז, נהג בעודף ממלכתיות. השלטון הרשמי התחלף, אבל כמעט כל בעלי התפקידים הבכירים במערכת המשפט, בתקשורת, בפקידות הגבוהה ועוד - שלכל אלו יש השפעה מאוד משמעותית על המדיניות - נשארו בתפקידם. לא רק שנשארו, אלא במהלכים מתוחכמים ובכסות 'מקצועית', הלכו ושאבו לעצמם יותר ויותר סמכויות, שאמורות להיות בידי העם על ידי נציגיהם הנבחרים.
אחת הדרישות המהותיות במו"מ, צריכה להיות התחלת מהלך של החלפה משמעותית בתפקידים בכירים רבים. בלי זה, איזה משרדים שיקבלו - כמעט לא ישנו.
למי ש'לא נעים' עם זה - הקואליציה הנוכחית שברה כל שיא של דורסנות וסטנדרט כפול. אין סיכוי לעבור אותם...
