לֵךְ לְךָ. בַּקֶּצֶב שֶׁלְּךָ.
בְּאִטִּיּוּת שֶׁלְּךָ הַמִּתְיַסֶּרֶת
הַלֵּב שֶׁלְּךָ הֲרֵי פּוֹעֵם אַחֶרֶת מִכֻּלָּם,אַתָּה יוֹדֵעַ.
לֵךְ לְךָ, דַּקָּה אַחַר דַּקָּה. וּפְצָעֶיךָ נִשָּׂאִים מֵעָלֶיךָ
פְּעִימָה וְעוֹד פְּעִימָה
יֵשׁ מִי שֶׁרָץ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיֵשׁ מִי שֶׁזּוֹחֵל.
וּפְנֵיהֶם שׁוֹנוֹת.
וְכֻלָּם אֲהוּבִים וְכֻלָּם בְּרוּרִים וְכֻלָּם גִּבּוֹרִים.
וְהַפּוֹסְעִים בְּאִטִּיּוּת גְּבוּרָה מְיֻחֶדֶת יֵשׁ בָּם, שֶׁאֵינָם מִשְּׂתַּמְחִים בְּהַבִּיטָם לְאָחוֹר. וּמִתְעַצְּבִים בַּהֲבִינָם אֶת מְקוֹמָם.
וַעֲדַיִן מַמְשִׁיכִים לָלֶכֶת.
דַּקָּה. אַחַר. דַּקָּה
וּכְשֶׁהִבְחַנְתִּי בְּךָ צוֹעֵד לְצִדִּי בְּאִטִּיּוּת שְׁלֵוָה. שְׁלֵמָה עִם מְקוֹמְךָ.
הֵבַנְתִּי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה כָּל מָקוֹם הוּא בְּסֵדֶר.
אִם הוּא הַמָּקוֹם שֶׁלְּךָ~
