מצד אחד מרגישה אמא חופרת ודאגנית מידי
מצד שני המצב כלפי הילדים הקטנים בגנים מדאיג אותי מאוד
בת 3 בספטמבר נכנסה לראשונה למסגרת
(אני @חדשה כאן 1 שפשוט שכחתי סיסמא)
היא חולה כל שני חמישי וזה מאוד מקשה על ההסתגלות בגן אבל עברו חודשיים מרגע הכניסה וזה היה נראה שיש שיפור..
היא חוזרת עצבנית אני לא יודעת אם זה מעייפות או הדרך שאנחנו עושות ברגל 20 דק לכל כיון🤦🏻♀️ ספציפית היום חזרה ובכתה שיש לה כאב בטן וכל דבר להעסיק אותה לא עזר .. אומרת לי את ברשימה של כל הילדים בגן שהם מציקים לה
איך מציקים? נוגעים לה בבקבוק לא מאפשרים לה להתנדנד לא נותנים לה לשבת בכיסא וכו .. היא לא הייתה מעולם בחברה שכוללת ככ הרבה ילדים וזה ממש קשה לה לדעתי
לבסוף נרדמה בלי לאכול ארוחת ערב שהיא בוכה ששורף לה בבטן ומציקים לה בגן 😔
מה אני אמורה לעשות אם זה?
הגננת טוענת שהיא לאט לאט נפתחת יש סייעת יחסית מבוגרת שהיא מאוד אוהבת והיא קוראת לה סבתא היא באמת מאמא כזאת שמאוד חמה מנשקת ואוהבת לעומת האחרות שלא עושות את זה .. בימים שאותה סייעת לא נמצאת קשה קצת יותר אבל היא נרגעת משתתפת בכל בפעילויות והיא אפילו מצלמת לי אותה
ובגלל זה אני לא יודעת מה לעשות דברנו ולא רוצה להיות אמר חופרת כי כבר הייה לי עם הגננת הזו סצנה בתחילת שנה מצד שני לא רוצה לגלות בסוף שנה שנרדמתי בשמירה היא סובלת ואין לי שרך לדעת😔

וכמובן ממתקים🙈 לפעמים אוכלת גם פריכיות. בירקות מבושלים היא אוכלת רק תפו"א בצורת צ'יפס.
)