), היה אפשר להסתפק בקווי יסוד..., אתה קונה את זה שג' היו מוכנים להכנס בלי הגיוס ו'רק בגלל סמוטריץ' הם מתעקשים.איזה עוד מנהיג הוביל אותנו לכזה שפל שהנשיא הכי אוהב ישראל בהיסטוריה
אסר במילים הכי מפורשות על ישראל להפציץ בלבנון???!!!???
מעולם ארה"ב לא כפתה על בן גוריון לסגת מכל סיני, אחרי מבצע קדש, כשהוא כבר הכריז משארם על הישארות לנצח ומלכות שלמה החדשה.
מעולם ארה"ב לא הפרה את התחיבותה לאכוף את הפירוז, כשנאצר הכניס את כוחותיו לסיני - ולא קרה שהם 'לא מצאו' את המסמך עם ההתחיבות.
כמובן, מעולם ארצות הברית לא כפתה על גולדה, לא להגיב על ההפרה המצרית של שביתת הנשק של מלחמת ההתשה, כשקרבו את הטילים לתעלה. לכן גם אף מטוס שלנו לא נפל במלחמת יום כיפור.
גם מעולם לא קרה, שלקח להם אחד עשר יום, כשמדינת ישראל על סף חורבן, לשלוח את הרכבת האווירית של הציוד שהתחייבו לגולדה להביא אם תפרוץ מלחמה. (בפועל שלחו רק אחרי שבדם לוחמינו, המהפך כבר קרה).
מעולם הם גם לא כפו עלינו לעצור במלחמת יום כיפור, אחרי שהפכנו את המצב והיינו 101 קילומטר מקהיר ועל הכביש לדמשק.
מעולם ארה"ב לא הסתירה מאיתנו מידע מודיעיני קריטי, שהיו מחוייבים לו על פי ההסכמים בין המדינות, לגבי ההתעצמות הגרעינית של סאדם.
----------
אתה אמיתי?! שישה שבועות ישבת עם האצבעות על המקלדת ורק חיכית לרגע שאובססיית ביבי ביבי שלך תוכל לפרוץ בגלל איזו אמירה מטומטמת של טראמפ?!
מדהים איך אתה (וגם @איתן גיל), כל כך מתפעלים מאמירה. טראמפ אמר אמירה טיפשית, במסגרת הנרטיב שהוא מנסה להכניס להיסטוריה של 'מסיים המלחמות'. שישה שבועות של לחימה עצימה בתיאום הדוק שלא היה כמותו. זה לא רק האמירות של טראמפ עצמו ושל אנשיו, שמשבחות את רה"מ ואת מדינת ישראל בהנהגתו, זו המציאות, זו ההתנהלות. נתניהו רתם את טראמפ, לשתי מלחמות שדעת הקהל האמריקאית לא אוהבת. לא היה דבר כזה בהיסטוריה. העיקר ממרומי המקלדת שלך נתניהו הוא אפס...
נותן לאירנים אורכה בת שבועיים להחזיר תשובות, ועוד באותו יום הם מחזירים לו לאו מוחלט. הוא מספר לכל העולם ואשתו שהאירנים מתחננים לעסקה, וכולם מאמינים לו חוץ מאירנים עצמם, שמגחכים, ויודעים מי באמת מתחנן לעסקה. רמז: הוא ג'ינג'י.
האירנים מתנים את הסכמתם להפגש עם האנשים של טראמפ בהפסקת ההפצצות הצהליות בלבנון, וטראמפ בתגובה נעמד דום ומורה לנתניהו לנצור את האש. אז מי מתחנן למי.
אז ככה, אולטימטום אמין הוא אולטימטום שמוגבל ל- 48 שעות ולא יותר מ- 72 שעות, ואחריהם- שערי גהינום נפתחים- בטהרן ולא כמו בעזה.
אלא שטראמפ לא שם, מה שמבסס את המסקנה המתבקשת שהוא עוד סוג של אקדח צעצוע שמהלך על שתים.
אין מה להתרגש מכל דיבור, כל דיבור צריך להבין בתוך הקונטקסט שלו. המבחן הוא במעשים.
האם זה נכון גם בכוון ההפוך?
אמנם היא עצמה לא נתפסה בגניבה ישירה.
היא רק האימא של הגנב.
בהעלמת עין, ביד רוחצת יד, מי שהיה אמור להעמיד אותו לדין — היא הגנה עליו.
ואלה שמחזיקים בה בתפקיד גם אחרי שפוטרה, אולי הם עצמם לא עושים את המעשים המעוותים שהיא עושה, ואפילו פסקו נגדה כמה פעמים.
ובכל זאת הם מגלגלים עיניים, מעבירים את התפוח הלוהט אליה, ומסבירים שהם “סומכים עליה”. כאילו.
ואותה בדיוק הגישה חוזרת מול הרשות הפלסטינית.
הם עצמם לא מחבלים, חלילה.
רק מחבלים מסתתרים מאחוריהם, מתפתחים תחת חסותם, והרשות — במו ידיה — מעבירה כסף למשפחות המחבלים.
מתברר שכמו שיש “אימא של גנב”,
כך יש גם “אימא של מחבלים”.
לראות במהירות 1.25
🔊 מה באמת עושה כיפת ברזל ? כאן תראו מה המצלמה תפסה- איך כיפת ברזל פועלת,
וגם מהם הפיצוצים ששומעים
תסתכלו משמאל למרפסת העליונה.
הכיפה מתרוממת לאוויר,💫 כל הזמן תבדקו עדיין האם יש רקטה של האויב שהכיפה יכולה לפגוע בה.
המצלמה תחזור ימינה ומיד יהיה הפיצוץ.
אחרי הפיצוץ, נשאר ענן קטן בצורת מדוזה.
ותשימו לב🔥 שאין ליד הפיצוץ שום דבר אחר ! אין שום טיל אחר או מטרה שהיא הצליחה לפגוע בה .
תחשבו האם זה נקרא יירוט ,
או פיצוץ עצמי 🧨של כיפת ברזל ,מכיוון שלא הייתה שום מטרה של האויב בסביבה.
📢חשוב להישאר לסוף הסרטון, לצפות עוד מס' דקות להסבר.🥁
כדאי להגביר את המהירות בלחיצה על גלגל השיניים למהירות 1 ורבע
נא לא להתייחס אם לא ראיתם את הסרטון,
תמיד יהיו מצקצקים בלשונם,
דיון עובדתי לגופו של סרט הוא עניין אחר.
נייר עמדה: משוואת העומק האסטרטגי – מדוע נסיגה מיו"ש היא חוסר היתכנות ביטחונית
1. תקדים הפינוי כשינוי פרדיגמה
המלחמה שפרצה לפני כשנתיים וחצי יצרה מציאות ביטחונית חדשה: מדינת ישראל אינה מוכנה עוד שתושביה יחיו בצמוד לגבול מאוים. הפינוי המסיבי של תושבי הצפון ועוטף עזה הוכיח כי ביום פקודה, צה"ל נאלץ לרוקן חבלים שלמים כדי להגן על חיי אזרחים. אולם, יש להבין כי פינוי זה התאפשר רק בזכות קיומו של "עורף" בטוח במרכז הארץ.
2. המלכוד הגיאוגרפי: כשאין לאן לסגת
נסיגה מיהודה ושומרון תהפוך את מרכז הארץ – הלב הפועם של הכלכלה, התשתיות והאוכלוסייה הישראלית – לקו הגבול. כאן עולה שאלת היסוד: לאן יפנו מיליוני אזרחים?
היעדר עורף: אם גוש דן, השרון וירושלים הופכים לחזית, אין למדינת ישראל שטח חלופי המסוגל לקלוט מיליוני מפונים. הנגב והערבה אינם מהווים מענה לוגיסטי להיקף כזה.
שיתוק לאומי: בניגוד לפינוי יישובי הספר, פינוי המרכז משמעותו קריסה מוחלטת של רציפות התפקוד של המדינה.
3. היתרון הטופוגרפי והאיום הישיר
יש להדגיש את המשמעות הצבאית של השטח:
שליטה בגובה: רכס ההרים של יו"ש שולט באופן מוחלט על שפלת החוף. בעין בלתי מזוינת ניתן לצפות מגב ההר על מסלולי ההמראה בנת"בג ועל מגדלי המשרדים בתל אביב. נסיגה משמעה הפקרת נכסים אסטרטגיים אלו לאיום ישיר של נ"ט ונשק תלול-מסלול.
יחס השטח: שטח יהודה ושומרון גדול פי 15 מרצועת עזה. אם מעזה הקטנה נדרש פינוי של עשרות אלפים, הרי שמאיום מיו"ש מדובר בסדרי גודל שהמדינה פשוט לא יכולה להכיל או למגן.
4. הדרישה המקצועית: חובת הדיווח של צה"ל
כשם שמערכות המדינה (כדוגמת הפרקליטות) יודעות לדרוש חוות דעת מקצועיות מהשב"כ כדי להגן על אינטרסים מוסדיים (כמו סוגיית הפוליגרף), כך מחויבת צמרת צה"ל להציג לדרג המדיני ולציבור חוות דעת אסטרטגית מחייבת.
על חוות הדעת לקבוע כי:
נסיגה מיו"ש מהווה פגיעה בלתי הפיכה בביטחון המדינה בשל אובדן העומק האסטרטגי.
אין היתכנות לוגיסטית להגנה על תושבי המרכז במקרה של נסיגה, שכן אין מרחב פינוי זמין.
סיכום
האמת המקצועית חייבת להיאמר: ללא שליטה ביהודה ושומרון, מדינת ישראל הופכת למדינה ללא עורף. במצב כזה, מושג ה"פינוי" הופך לחסר משמעות, שכן לא יישאר שום שטח בטוח שאליו ניתן יהיה להתפנות.
זה מזכיר את המחלוקת סביב הסכם השילומים מגרמניה; היו שראו בכך כניעה, אך הרוב הבינו שזהו כורח המציאות. גם כאן, אין שום סיבה לתקוף את המשפחות. צריך להבין את המורכבות שלהן ולהסביר לציבור את המניעים, בלי להפנות אליהן אצבע מאשימה.
לכאו' כולנו יודעים ששר הביטחון הורה ודובר צה"ל פורסם תמונות של הביצוע - של ניתוק צפון הגליל העליון (שמשום מה סייס-פיקו חתמו שהוא בצד הצרפתי שהפך למה שמכונה היום 'מדינת לבנון'), ממה שמעבר לליטני.
ואז מגיע הידיעה המשונה הזאת:
הגשרים המופצצים שוקמו, תושבים חצו דרומה
לא בונים גשר בשעות בודדות, המשמעות של השיקום המהיר - שההריסה היתה קוסמטית בלבד. אם צה"ל באמת היה מבצע את הוראת הממשלה ומנתק בין צפון הליטני לדרומו - אף אחד לא היה יכול לחזור עכשיו, גם לא בעשרה ימים של הפסקת אש.
האם הצבא באמת נשמע לממשלה? האם הממשלה קיבלה החלטה על הפסקת אש, על דעת שמעברי הליטני הרוסים והמציאות שונה?
שוב כנראה מהשיקולים שהביאו מראש להחלטה האומללה של הפסקת האש- גם אם יש לה צידוקים מדיניים
שבקו הנ"ט צה"ל ימשיך להחזיק בשטח ולשטח אותו ולא יתן לאזרחים לחזור, ומשאר המקומות הם יאלצו להתפנות מחדש אם [וכאשר- הוספה שלי... ] תחודש הלחימה.
קיצור, צריך לחכות לראות איך למעשה הדברים יראו בשטח ואז לדון שוב..
וכמו בזמירות למוצאי שבת, הגשרים המופצצים נבנו בן לילה. בורא עולם בקנין השלם זה הבנין.
ובענייננו, ברור שהממשלה משקרת (גם סמוטריץ'), וגם צה"ל משקר, וגם התקשורת מסתירה את האמת.
רק הג'ינג'י שאומר דבר והיפוכו באותו משפט מוחזק לדובר אמת.
אז הוכחתי לך שכבר היו דברים מעולם.
לגבי טראמפ החדש, ביבי למד לעשות איתו עסקים (=פוליטיקה). תן לי לחסל את חמינאי ואתן לך הפסקת אש בלבנון, וכו'.
על פניו ממה שידוע לנו היא גרועה.
אנחנו צריכים להעיף בעצמנו את כל המחבלים מעבר לליטאני ולשטח את כל הכפרים שם לפחות בכל שטח 'קו הנ"ט'. ולא לסמוך על צבא לבנון- שכבר הוכיח במלחמה הזאת ממש שהוא לא יכול ולא רוצה לעשות זאת לבדו. כך שלעשות שוב הפסקת אש ולצפות לתוצאה אחרת זאת טיפשות.
וכרגע הדיבור זה רק להשאר על קו הנ"ט, כעשרה קילומטרים, וגם בתוך הקו הזה לא חושב שיהיה לצה"ל חופש פעולה מלא לשטח את הכפרים ולהשמיד תשתיות טרור.
אבל אולי קצת אפשר להבין מהצהרת נתניהו שהפסקת אש קצרה כזו עם לבנון תביא את איראן יותר ברצינות למו"מ עם ארה"ב בניסיון להגיע להסכם איתה שתמסור את האורניום המועשר- שזה איום מרכזי מאד שעוד לא סר סופית ושכרגע לא הצליחו להגיע אליו לא ישראל ולא ארה"ב.
וכמובן גם שיקולים מדיניים יכול להיות שגורמים לו אבל אז זה עצוב ובעייתי מאד שישראל כ"כ תלויה בארה"ב שגם נאלצת לפעול בניגוד למה שרצתה..
אבל, אם למדנו משהו בשנתיים וחצי האחרונות, זה שהפסקה אינה סוף פסוק. גם בהפסקת האש הראשונה ובוודאי בשניה בעזה, אנשים טענו שויתרנו וזה יסתיים בלי כלום - המשכנו והבאנו הישגים משמעותיים. גם באירן, כל מיני בנטיסטים ביכו את העצירה אחרי עם כלביא בלי שסיימנו ומתברר שראשי המדינות כבר אז תכננו עוד סבב. גם בלבנון - אנחנו מפסיקים בעמדות טובות מהעמדות הקודמות, שגם מהן, המשכנו לזנב בחיזבאללה.
יש מכלול שיקולים הן פנימיים והן בין-לאומיים, שמקבלי ההחלטות צריכים לתמרן בינהן. בסופו של יום, אנחנו במקום הרבה יותר בריא מבעבר, ביטחון ישראל הרבה יותר חזק מלפני שלוש שנים.
כתבת למה זה לא כ"כ נורא לעשות עכשיו הפסקת אש, וגם שאין ברירה מבחינה דיפלומטית, אבל לא כתבת שום דבר טוב בהפסקת אש.
יתכן שאנחנו לא יודעים הכל, וזה ישרת אותנו בהמשך.
האמת שמאוד קיוויתי, שכמו בסוף המבצעים באירן - צה"ל ינצל את השעות האחרונות לחיסולים משמעותיים. לפחות לפי מה שידוע לנו כרגע, צה"ל תקף 'מטרות', שבד"כ זה לא יותר מידי...
אז לא שזה אידיאלי. עדיין הקולות שיוצאים מהקבינט הם שיש כאן אילוץ מול טראמפ, בתוך המהלך הגדול של מניעת אירן גרעינית, שגם הוא הולך קמעה קמעה. אבל לא כמו שזה נדמה בעורף, שהמצב הוא בינרי 0 או 1 - פעילות או חוסר פעילות. יש הרבה בין לבין.
ואכן ימים יגידו ונוכל להחליט האם היה מוצדק/מוצלח וכו' הפסקת האש.
אבל צריך להזהר גם לא לקבל כל דבר בשוויון נפש וישר לומר שיש שיקולים שאני לא יודע.
זה אולי נכון, אבל בתור אזרח התפקיד שלנו זה להזדעק על מה שנראה כהסכם רע- גם בשביל העמדה הנפשית, וגם בשביל להראות למקבלי ההחלטות שהציבור שלהם מצפה לראות שהם אכן יפעלו הכי נכון בסיטואציה שלפניהם.
למשל קצת הפריע לי שכשהודיעו על הפסקת האש מיד ינון מגל אמר שהוא מבין את זה והעלה את הסברות שתומכות, ויש באמת כאלה! אבל צריך קודם לומר שזה נראה רע ורק אח"כ לומר אבל יתכן שיש נסיבות שמצדיקות את המהלך הרע ולכן נמתין ונראה..
ככל שאתה פחות מאמין ב"בגידה" ויותר מאמין ב"מחדל מערכתי" – כך המסקנה שלך לגבי יו"ש צריכה להיות יותר ימנית.
הרי אם צה"ל הגדול קרס מול 60 ק"מ של גדר בעזה רק בגלל בלבול וחולשה, איך בדיוק נגן על 700 ק"מ בלב המדינה?
בלי שום תיאוריות קונספירציה, המסקנה נשארת אחת וברורה:
נסיגה מיו"ש היא לא "מחיר השלום" – היא התאבדות קיומית.
ה-7 באוקטובר הוכיח שהמערכת פגיעה.
ביו"ש הפגיעות הזאת תעלה בפי עשרה קורבנות.
החסרון הגדול של קונספירציות הבגידה - הוא שהיא משחררת מחשבון נפש.
אם היתה בגידה, נתלה את הבוגד ונחזור לישון.
לא צריך ביקורת על שיטות איסוף המודיעין, לא על הניתוח שלו, לא על רמת המוכנות של צה"ל לאירוע פתע, לא על בניית מפקדת האוגדה ושתי המפקדות החטיבתיות באותו שטח צפוף ונשלט על ידי האויב, לא על כך שדרשו מכיתות הכוננות להפקיד את הנשק, לא על כך ששלושים שנה כל הממשלות ידעו שהאויב חמוש ומתאמן ובמקרה הטוב התעלמו, במקרה הרע - עזרו לו, גם לא על כך שפיתחנו כיפת ברזל, לא כאמצעי עזר ללוחמים, אלא ככלי שמאפשר לנו לספוג בלי להגיב. גם העובדה שהיתה שנה מטורפת, שאנשים שצה"ל השקיע בהם שנים הודיעו שלא יגיעו, היא לא בעיה אם נתלה בוגד אחד.
