אני דתיה לאומית אבל לומדת בבי"ס חרדי, אז אני חושבת שאני מכירה את 2 המגזרים המנוגדים בצורה טובה ואני רוצה לומר לכם את דעתי:

לא אפרט איך זה ולמה שיצאתי ככה.. ושיניתי כיוון אבל נוכחתי לדעת מה הבעיות הקיימות בציבור הדתי"ל ומה הבעיות הקיימות בציבור החרדי וגם מה היתרונות בכל ציבור.

החינוך החרדי מתאפיין במיוחד בכך שהרוחניות תופסת מקום ראשון מבחינתם (ואני לא נגד זה מצויין)

אבל נובעת מכאן בעיה גדולה, ובגלל רצונם הטוב של החרדים להקנות לתלמידיהם חינוך תורני כמעט מושלם אז הם מדברים המון על נושא הצניעות (ושוב אני לא מזלזלת זה דבר חשוב), אני שמתי לב בבי"ס שהיתה לנו תכנית אז היתה נציגה מכיתה י'ב והמנהלת והרכזת צניעות החמיאו לה מול כולם שהיא הדו'ג של הבי"ס- ושוב זה בגלל הצניעות הכפתור הסגור והחצאית כפלים.

גם הביאו לנו הרצאה שדיברה על הנושא הזה וממש חפרו כבר.

אני לא מדברת עלי אבל בנות שבאות להתחזק שם יכולות לפרוק עול מרוב הסגירות.

בכ"ז גיל תיכון זה גיל ההתבגרות וצריך טיפה להשתחרר (לא במובן פורק עול)

החימוך הדתי"ל מתבטא בכך שמעבירים אותו לתלמידים/ות בצורה של בחירה ללא הפחדות של שכר ועונש (תלוי מתי ואיך) וכאן יש בעצם בחירה אם ללכת בדרך המוצעת לטובה או להפך ח"ו, וזו בדרך פתיחות יחסית.

לדעתי בחינוך הדתי"ל אפשר לתקן את היתר פציחות ז"א למנוע חילול ה' כי לפעמים בגלל הרגשת הפתיחות שוכחים את היצוג שלנו שהוא לא פחות חשוב, להקפיד יותר בדברים והלכות (שוב תלוי על מי מדברים) צניעות של בת זה צריך לבוא מהלב ולא מכפיה אבל בת צריכה לדעת שצניעות זה סמל ויופי אמיתי וכמובן לא להראות סבתא יכנע אפשר להיות צנועה ויפה.

מקווה שהובנתי! המשך יו"ט!

 

מדובר כאן על נושא צניעות זה אחד מכמה נושאים שבחרתי לכתוב עליהם,

יש לי עוד המון מה לומר אבל אין כוח לכתוב הרבה.

 

הדיוו הוא דיון דתל"י פנימי שנועד לראות מה אנחנו יכולים לשפר בלי להסביר למה הציבור החרדי יותר גרוע/טוב.

להתייחס לחלק האחרון שכתבתי.

שהדרך בכללי של הדת"ל נכונה.

אני חושבת שצריך להשאיר את המצב שבו בעצם יש המון חופש(מה שבהחלט יש בציבור שלנו) אבל לגרום לזה שהחופש הזה יהיה במקומות טובים יותר.

נגיד דוג' של צניעות- אני רואה איך המורה שלי כל הזמן צריכה להעיר לבנות על החצאית והחולצה. אני חוןשבת שדי, אתם רואים שזה לא עוזר, גם הסמנריונים האלה שיש מדי פעם על צניעות לא עוזרים. אז צריך לנסות משו אחר, פנימי יותר עמוק יותר. ונגיד שיכריחו בנות לבוא כמו שצריך לא השגנו כלום. הרי הרעיון כאן לחנך ואני לא בטוחה שזה משו שישאר הרבה זמן. אז בבי"ס הן ילכו כמו שצריך וברגע שיתאפשר להן הן יורידו הכל.

זה הכיוון בכללי. אבל לפעמים אנחנו יותר מדי פתוחים נותנים חופש בהכל ולפעמים אח"כ קשה לשים את הגבול כשכבר עוברים את הקו האדום.

יש לי עוד הרבה מה לכתוב אבל אני גמורה מעיפות אז אני אסתפק בזה.

נראה לי, שאם נבדיל ביננו לבין החרדים- להם יש צורה מוגדרת: מיהו חרדי. ברגע שבנ"א לא מקיים משהו, הוא כבר לא בדיוק חרדי.

לעומת זאת בציבור הדת"ל אין דת"ל שהוא 'מושלם'. יש מלא מלא זרמים וגוונים.

אפשר למצוא בחורה עם גרביים ושורש וכו' שמגדירה עצמה דתלי"ת, ומהצד השני אפשר למצוא בחורה עם מכנס וכו' שגם כן מגדירה את עצמה ככזו.

אז מצד אחד יש בזה יתרון- כי לומדים לקבל את כולם, ולא מאבדים אנשים 'לטובת החילוניות' 'רק' בגלל מצווה/שתיים. 

אבל יש גם חסרון גדול. כי ככה אנחנו נתפסים המון פעמים מתירנים. יש מצוות שאנחנו אפילו לא טורחים לדבר עליהן, כי הן נראות חסרות סיכוי בציבור שלנו. 

איך אפשר לשפר?

לנסות להחדיר לעצמנו ולציבור שהתורה היא לא ערך נלווה בחיים שלנו. לא עוד משהו, בנוסף.

אלא היא היא החיים שלנו. 

ושיש הלכה קבועה, שעליה אסור לעבור.

זה לא "אני גם דתי וגם ישראלי"- ואז אני בתפילה לשלום המדינה עומד אבל בקטעים אחרים בתפילה מדבר. 

זה לא "אני גם דתי וגם מודרני"- ואז אני עובד 24 שעות ביממה ובשבת חוטף איזה דבר תורה קטן.

זה לעת שאני דתי, ומזה נובעים כל הדברים.

 

אני חושב שהנקודה הקשה והבעייתית ביותר בציבור הדתל"י היא הצניעות. הסיבה פשוטה: אנחנו מעורבים גם בתרבות הכללית והתרבות הכללית מלאה בזה. אני מציע לעשות צוות שיכלול רבנים שמבינים בדברים האלו, (הרב אבינר, הרב אליעזר מלמד, הרב שרלו, לא עולה לי עוד אבל אני בטוח שיש עוד.), סופרים, פסיכולוגים,אנשי תקשורת וטלוויזיה, דתתים כמובן, שטובת הציבור עומדת מול עיניהם. שיגבשו כללים ברורים למה מותר ומה אסור לקרוא ולראות. בקשר ל"פשרנות טבעית" שנובעת מאי הכרה בחשיבות המצוות, בשביל זה צריך מהלך אדיר מימדים שיוציא את היהדות מבית המדרש בלבד ויכניס אותה לחיים של כולנו, מששהו שיהפוך במידה מסויימת את תדמית היהדות, אבל על זה אפילו קשה לי לחשוב.

אבל לדעתי לא טוב להגיד מה בדיוק אסור ומה בדיוק מותר כמו שכתבת,כי אז יעשו דווקא.

- ומה אסור בתחום הקריאה והצפייה. אני לא מדבר על כפייה אלא על כללים ברורים שנוכל להגיד "OK, זה הכללים אנחנו שואפים להגיע אליהם".

אני חושבת שזו לא רק צניעות. פשוט זו הנק' שהכי בולטת. 

ניקח לדוג', שבת- לדת"ל ברור שהוא לא יסע בשבת, אבל פחות ברור שהוא (היא) לא יסתרק.

אני ממש מסכימה עם זה שבאיזשהו מקום זה כבר נמאס, והלוואי שיהיו רבנים מספיק אמיצים לומר: בואו נשים קו אדום, כי כבר א"א ככה.

השאלה היא, האם זה שהרבנים יקבעו את זה, הצבור ברובו באמת יקיים את זה?

כדאי מאוד שנחזק את הצניעות אצלנו, והכבוד לכל אדם באשר הוא! לא משנה איזה סוג הוא...

אבל מה שטוב בנו זה שאם מישהו רוצה להיות חלק ממנו, אנחנו עוזרים לו ומקדמים אותו.

שכוייח לנו!!

 

יופי של שירשור!

אבל זה רק בתנאי שבאמת לוקחים מפה משהו לחזק בנו, ולא סתם אומרים דברים לא טובים, אחרת זה סתם קיטרוג על עמ"י...  אז באמת שכל אחד ייקח מפה משהו וינסה לשנות!

העלו את נושא הצניעות. דווקא את הנושא הזה.

סתם נקודה למחשבה.

 

 

 

סוףפסוף שירשור מועיל ויעיל!!!=)

 

בסמינר החרדי שלי תמיד מתלוננים על זה שהדתיים-לאומיים (או ה"מיזרועחניקים"...) מתמקדים בשמירה על א"י ושוכחים לפעמים את התורה..

 

לפעמים אני לצערי כן נתקלת בזה..ואני מקוה שאפשר לשנות במשהוא את המצב הזה..

 

ערב טוב

ברור לך שרב הכוס הדתל"ית מלאה? אני לא רוצה להיות גס רוח אבל בעיקר לכאלה נועד השירשור הזה, לכן אני שואל....

ואפשר לגרום לזה להשתנות אז איך?

גולני יש עוד רעיונות?

אם יש מה לעשות בקשר לעיניין?

אם יש רעיונות שאפשריים לממש אותם?

האם מה שהצעת על הרבנים זה יהיה דבר שאפשר לממש אותו?

יש עוד הצעות?

יש דרך לפרסם את זה לציבור שלנו מבלי שיתעוררו מחלוקות וכ'?

 

אני חושבת שפשוט כל אחד מפה, בתור דתי לאומי, שרוצ הלהתקדם ולהשתפר ייקח מפה דבר אחד או שניים וישנה לשפר את זה אצלו, או אולי עדיף שכולנו נחליט ביחד על משהו שכולנו נשתפר בו, ונעזור אחד לשני עם זה, ואם יהיו קשיים או שאלות אז יהיה אפשר תמיד לעזור אחד לשני פה...

מוסכם?

וזו ההזדמנות להגיד עוד פעם:

תורה רבה גולני על השירשור הזה!

 

נ.ב.

מן הסתם נקח על עצמינו משו בנושא הצניעות לא?!אחרי כל התגובות כאן...

עוד לפני השרשור כבר חזבתי על זה.. זה רק בתור להוצאה לפועל חחחח

בע"ה.

מה טוב? האיחוד-למרות הפילוג הרב שקיים. האהבה המודגשת בצורה טובה לעמ"י וא"י. ערך העבודה מוטבע אצלנו בצורה ממש טובה. לעומת זאת לעיתים אנחנו פחות מדגישים את החשיבות של התורה, לא כולם ח"ו, כמדומני גם לא הרוב. עוד בעיה נוספת היא שאנחנו לא מנסיםפ לקחת את המושכות בידיים והציבור שלנו הולך לעיתים אחרי העדר במקום שיהיה בראשו.