יש לי בלגן בראש ובלב מהגדול שלי שהוא כולו בן 3 שנים.
הוא חכם מבריק מדבר מדהים לגילו לדברי הגננת
אבל הוא... מוזר.
רגיש תחושתית. ורגשית. בררן גדול באוכל.
אוהב מאד תינוקות ומתקשר יפה פלוס עם מבוגרים ממנו
עם בני גילו ממש פחות.
יש לו קטע שמרגיש לי כחסר הבנה חברתית
יש לו בדיוק אפס גרם סבלנות. אפס. אם אני באמצע הנקה נניח והוא רוצה משהו זה אמא אמא אמא אמא ברצף עד שאביא לו גם אחרי שהסברתי שעוד 2 דקות מסיימת להניק ומביאה
יש לו זכרון מגיל ממש קטן וגם דמיון עזיר ועם שתיהם החיים שלו די מבולבלים. כי נניח כל פעם שקופץ החשמל הוא נזכר בהפסקות החשמל הקודמות שהיו ויכול להתחיל לבכות ב8 בבוקר שחשוך ונגמר החשמל כי פעם היתה הפסקת חשמל בלילה.
קשה לו מאד לקבל סמכות. גם מאיתנו גם הגננת אומרת.
הוא עקשן ומקובע מאש ונוטה לשבוק בכללים לא תמיד מציית אבל זוכר את הכללים נניח לאכול תמיד באותו מקום. תמיד לשתות מבקבוק מלא עד למעלה. יש לו התפרצויות זעם ובכי אבל לא יודעת אם באופן יוצא דופן.
אציין שאחיו הקטן בן חצי שנה ככה שיחסית רין הרבה שפשוף חברתי בבית. ועדיין ברור לי שזה לא רק זה. הוא... הוא בוודאי אחר.
בקיצור בטח מישהי זיהתה אותי. ואני חוששת שיש לו בעית תקשורת. זהו אמרתי את זה.
הבנתי מאשת מקצוע שהוא צעיר מדי לאבחון וגם בעלי קצת מסתייג. הוא חושב שלא טוב להדביק לילד תויות והוא מסתדר ויהיה בסדר.
אני כן מאמינה שאבחון הוא תחילת תוכנית עבודה. וגם הוא שואב ממני כמויות אדירות של אנרגיה. ואני מלא פעמים מרגישה שמרב תסכול לא נשאר לי מקום לאהוב אותו בלב.
מה אומרות?
הוא חכם מבריק מדבר מדהים לגילו לדברי הגננת
אבל הוא... מוזר.
רגיש תחושתית. ורגשית. בררן גדול באוכל.
אוהב מאד תינוקות ומתקשר יפה פלוס עם מבוגרים ממנו
עם בני גילו ממש פחות.
יש לו קטע שמרגיש לי כחסר הבנה חברתית
יש לו בדיוק אפס גרם סבלנות. אפס. אם אני באמצע הנקה נניח והוא רוצה משהו זה אמא אמא אמא אמא ברצף עד שאביא לו גם אחרי שהסברתי שעוד 2 דקות מסיימת להניק ומביאה
יש לו זכרון מגיל ממש קטן וגם דמיון עזיר ועם שתיהם החיים שלו די מבולבלים. כי נניח כל פעם שקופץ החשמל הוא נזכר בהפסקות החשמל הקודמות שהיו ויכול להתחיל לבכות ב8 בבוקר שחשוך ונגמר החשמל כי פעם היתה הפסקת חשמל בלילה.
קשה לו מאד לקבל סמכות. גם מאיתנו גם הגננת אומרת.
הוא עקשן ומקובע מאש ונוטה לשבוק בכללים לא תמיד מציית אבל זוכר את הכללים נניח לאכול תמיד באותו מקום. תמיד לשתות מבקבוק מלא עד למעלה. יש לו התפרצויות זעם ובכי אבל לא יודעת אם באופן יוצא דופן.
אציין שאחיו הקטן בן חצי שנה ככה שיחסית רין הרבה שפשוף חברתי בבית. ועדיין ברור לי שזה לא רק זה. הוא... הוא בוודאי אחר.
בקיצור בטח מישהי זיהתה אותי. ואני חוששת שיש לו בעית תקשורת. זהו אמרתי את זה.
הבנתי מאשת מקצוע שהוא צעיר מדי לאבחון וגם בעלי קצת מסתייג. הוא חושב שלא טוב להדביק לילד תויות והוא מסתדר ויהיה בסדר.
אני כן מאמינה שאבחון הוא תחילת תוכנית עבודה. וגם הוא שואב ממני כמויות אדירות של אנרגיה. ואני מלא פעמים מרגישה שמרב תסכול לא נשאר לי מקום לאהוב אותו בלב.
מה אומרות?
