אני גר כמה שנים בדירת שותפים עם סך הכל 5 שותפים (הרבה אני יודע, זה מה יש). הדירה עצמה טובה, במיקום טוב וכדומה.
בערך שנתיים-שלושה הייתי עם שותפים שממש הסתדרנו, היינו כמו חברים (מי יותר ומי פחות), אפילו אחד-שניים אולי יהיו חברים לחיים.
עכשיו אני בשנה הרביעית-חמישית (כן אני יודע, רווק מזדקן, זה המצב כרגע) ועם הזמן התחלפו השותפים וכרגע יש 2-3 שותפים שמבחינתי הם לא אנשים טובים (שמעתי אותם מרכלים מאחורי הגב, כל מיני שקרים משמעותיים שתפסתי אותם בהם, התנהגויות מוזרות מאד ועוד).
אז יש לי 2 אפשרויות - או לצאת מפה, דבר שאני לא רוצה כי רוב הריהוט שלי, כבר התרגלתי לבית וגם כי אולי אתחתן נניח עוד חצי שנה ואז אעבור לחינם.
האפשרות השנייה כפי שאני רואה אותה היא להשאר, אך להיות רוב הזמן בחדר, ובזמן שאני עם השותפים האחרים (כשאני צריך להכין דברים במטבח, ארוחות שבת אם אני נשאר וכדומה) שזה נניח כמה אחוזים בודדים מהשבוע, פשוט לא ממש להתערבב איתם מבחינה רגשית, להיות כמו צופה מהצד. היתרון בזה שכך אני לא נפגע מכל ההתנהגויות שלהם, החסרון בזה שזה לא נעים, לפחות לי, להיות ככה במקום שאמור להיות הבית שלי ושאני אמור להסתדר עם מי שבבית.
זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
יש לך זיכרון צילומי לניקים …