עיברות שם משפחהאנונימי (פותח)
מה אתם אומרים על לעברת (= לשנות שם משפחה מלועזי לעברי), כדאי? חייבים? לא?
כן!!ii
וצריך להחזיר את התקנה שכל עובדי הציבור חייבים לעברת את שם משפחתם.
נראלי כדאי (שלנו מעוברת).שיראל.
 
אם יש פירוש עברי למה לאדוסית גאה!
אם יש פירוש עברי לשם המשפחה בלע"זדוסית גאה!
למה לא?
תלוי מה התרגוםמתו"ש
אני בחיים לא יעברת כי התרגום שלנו ממש מכוערטלט!ש=]
טלוש אני ממש לא ממליצה לך לשנות...הדרוש=)
אין מצב שאני מעברתתגולי =]
אפשר לעברת למשהו  דומה..לבן כהה
בעד!gross
ואפשר לעברת למשהו דומה. אבל לחשוב טוב לפני זה....
מה שיותר יפהגעש
אני אישית נגד.שלומי20104
וגם בפועל ההורים שלי הוסיפו שם מעוברת לשם הישן שלנו(מאז גם הם כבר חזרו לישן) ואני תמיד קראתי לעצמי בשם הישן והגלותי...
ועכשיו בצבא קוראים לי רק בשם המשפחה(יותר מדויק בכל מיני שינויים שמזכירים את המקור)
לדעתי יש ענין להישאר עם השמות הישניים (קצת כמו לשמור מנהגי אבות) מאיפה בנו ומה העבר שלנו.
העניין מאיפה אתה חושב שבאת...gross
נראה לי שהמקור שלנו הוא לא מהגלות אלא דווקא מא"י....
כן אבל הינו איפשהוא מקום 2000 שנה לא?שלומי20104
אז מה?שיראל.
פעם בכלל לא היה שמות משפחה,אז אולי נחזור לזה,הרי ככה חיינו 3000 שנה...אז לא,כי צריך את זה.
בת'כלס,בשמות משפחה אין הרבה משמעות,אז אני לא רואה טעם לשמור על מה שהיה בגלות.אם כבר צריך,שיהיה עברי.
אני בעד!לולה=]
רק לשם נורמלי שקשור איכשהו.. 
לא, למה? קצת אותנטיות לא תזיק לנו(:בקטנה
 
אפשר לומר שבעד...חיוכים
כאילו לא חייבים בדיוק לפירוש, אפשר משהו דומה...
שלי מעוברת, אבל זה סתם כי הוא היה מכוער ובלי משמעות וככה יש לו קצת משמעות... [סתם הורידו שתי אותיות או שינו אותם...]
גם ככה אני מתחתנת אוטוטו...לוחמת תמורות
בס"ד!
 
אוו... אף פעם לא חשבתי על זה...
 
אבל נראלי שלא...
 
זה לפרוש מהמשפלה, כאילו- אם הייתי בן, ולמשפחתי קראו X ולי יקראו Y, אני אהיה שונה מהם, וזה קצת לפרוש מכולם.... להיות שונה... אנחנו משפחה אחת, וכולנו עם אותו שם משפחה...
 
וגם בטח אבא שלי לא היה רוצה לשנות שם, כי סבא שלי הוא ניצול יחיד מהשושלת שהם מכירים עם השם משפחה הזה, כי הקרוב הכי קרוב ששרד לו זה 2 בנות דודות שניות... ואז לא תיהיה המשכיות לשם משפחה שלו... אז-
 
לא.
 
לוחמת-שיראל.
תהיה המשך למשפחה,אבל ההמשך לא חייב להתבטא בשם.
למה זה כ"כ חשוב אני לא מבינה?
ואנחנו עיברתנו ולא מרגישים את זה בגרוש במשפחה המורחבת (אולי כי זה היה ישר אחרי שההורים שלי התחתנו ועברו שנים,אבל עדיין..).
שיראל-לוחמת תמורות
בס"ד!
 
ההמשך כן מתבטא איכשהוא בשם משפחה שמעביר האב לבנו.
זה כ"כ חשוב, כי זה מי שנשאר מהמשפחה ההזאת. כי אלו אבותינו, ואנחנו רוצים שכולם ידעו ש---כן, זאת המשפחה שלי.
מה המשמעות של שם משפחה?! בלי לבדוק, זה נראלי השם של המשפחה שלך- לאיזה משפחה אתה שייך. אני לא מבינה מה כל-כך חשוב בלעברת. באנו מהגלות, ואנחנו גאים שבאנו!!! אבל אני חושבת שסבתא שלי היתה מצטערת על זה, ואולי מבקשת מאבא שלי לא לעברת...
 
כן, זה השורשים שלי. שורשים מהגלות שעולים איתי לארץ.
 
מה רע?
השורשים שלך הם מהארץ שנגדעו לגלות,ii
ועכשיו הם שוב חוזרים ונטעים בארץ.
 
אין לנו שום קשר לגלות.
צריך להתנתק משם באופן סופי כמה שיותר מהר.
 
אבותייך היו שמחים מאוד מאוד לו היתה להם אפשרות לעברת. זו עברית! שפת הקודש! איפה ההתלבטות? למה להישאר בשפות הגלותיות?
המשפחה ממשיכה תחת שם אחר - רק כי חזרנו לארץ ואנחנו בגאולה. זה רק גורם למשפחה יותר שלימות, לא מנתק אותה. זה מחזיר אותה לטבעיות שלה.
לוחמת-שיראל.
לפי היהדות ההמשך מתבטא באם יש לך בן ואם הוא שומר על דרכך..
יש הרבה משפחות שלא קשורות אחת לשנייה עם אותו שם משפחה..ואז אי אפשר כ"כ לזהות-"כן,זאת המשפחה שלי"...קפיש?
וזה בדיוק,שאני לא רואה כ"כ משמעות בשם משפחה,רק שהיום צריך את זה.ואם כבר צריך,שלפחות יהיה עברי..
ולא,אני לא רוצה שורשים גלותיים חזקים.אני גאה שעליתי מהגלות,אבל לא מבינה למה צריך לשמר אותה.אחרי הכל,זה לא היה ולא יהיה מקומנו הטבעי.לנו מתאימה הארץ ומתאימה העברית,וזה הכל.
 
שיראל-לוחמת תמורות
בס"ד!
 
כן, אני יודעת איך זה נשמר לפי היהדות. ובכול זאת, בימינו, יש המשכיות גם בשם משפחה שמורישים.
ונכון שיש דבר כזה, אבל זה קורה כ"כ הרבה פעמים... וזה כן נותן יחוד לשלושת בתי משפחות ה-X בארץ, גם אם להם עצמם  אין קשר.
וכן, הארץ והעיברית מתאימים לנו כאן, אבל יש קשר לגלות. לא נזרוק את כל מנהגי אבותינו!!! אני כן אשמור הפסח (בצער רב ויגון קודר, כי אני בלי אורז זה זוועה) לא לאכול קטניות. למה?! כי זה מנהג אבותי, למרות שהוא נקבע בגלל העירוב שהיה בשקי הקמח והקטניות בעירותיהם. יש קשר לעברא, תמיד יש קשר, ואי אפשר לבטל אותו. ואני גאה שעליתי מהגלות וגרה כאן עכשיו,
כפי שהייתי גאה אם הייתי רואה את קרינדל שגרה באירופה משחת עם אליענה האמריקאית ותמר הישראלית. ככה זה ממלא אותי גאווה להסתכל ברשימת שמות של הכיתה או משו כזה ולראות ליד... בלי דוגמאות... שם משפחה אמריקאי ליד ישראלי וליד תימני וליד אתיופי.
 
כן, זה ממלא אותי גאווה יהודית.
אני לגמרי לא מבינה,ולא רואה צורך לחזור,שיראל.
אבל בכל זאת-
אין לנו קשר לגלות! אין! למה צריך שמות גלותיים?
זה כמו שלא קוראים לך קריינדל,למרות שככה קראו להמון סבתות שלך בגלות..אנחנו חוזרים למקורות היותר קדומים.חזרנו לא"י,ועכשיו נחזור לעברית,לשפת הקודש שמתאימה לארץ ישראל.
לוחמת צודקת לפעמיםgross
אם באמת לא נשאר אף- אחד מהמשפחה- יש עניין לשמור על השם הקודם כרגע. אבל אם כבר עבר דור או שניים- צריך
כרגע יש 3 גברים ממשפחת סבי הנושאים שם משפחה זה.לוחמת תמורות
בס"ד!
 
אבא שלי, ושני אחים שלי (לא נשואים)
 
 
ואני כן חושבת שיש קשר לגלות. המנהגים אותם מנהגים, השמות משפחה אותם שמות.
 
בעניין השם הפרטי-
כיום ילד יסבול משם "גלותי", ולכן משנים. אני כן חושבת שיש הבדל, מה גם שכיום אין מצב שלכולם יש שם משפחה ישראלי ורק למעט שם משפחה "גלותי".
 
ומה הטעם בשמות משפחה כיום?!
 
גולדמן הפך לזהבי,
סילבר הפך לכספי,
ומה המשמעות העמוקה של זה?
למה צריך משמעות עמוקה?שיראל.
זה פשוט בעברית,שפתינו הקדושה וזה עדיף על שפת לע"ז.מה לא מובן? מה עניין מנהגים פה? זה סה"כ שם משפחה.
פעם לפי משפחה היו מבדילים מי מיוחס ואיזו שושלת אבל היום זה כבר לגמרי לא חשוב.אז למה לא עברית?
אולי גם תישארי בחו"ל?ii
כדי לא לשנות מהמנהג ומהמסורת?
איך שרוציםאלישע בן אבויה
בס"ד

לא צריך להפוך כל דבר לאידאולוגיה. פעם רציתי לשנות ל'סופר', אבל החלטתי שאם שרייבר היה מספיק טוב בשביל כמה מגדולי הדורות זה מספיק טוב גם בשבילי.
לא חייב, כדאי או לא? תלוי בהרגשתך.<אריאל>
עברית היא לא שפת הקודש!!!אנונימי (פותח)
עם שאיפה, למה כונתך?דוסית גאה!אחרונה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניקאחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך