אז לפחות אכתוב פה הלוואי יקל עלי.
אני בלי חשק לכלוםםםםם לא בא לי ללדת אבל נמאס לי מההריון כי כבר קשה לי.
לא בא לי לעשות כלום מרגישה ריקנות כזו כאילו מישהו הוציא ממני את הכל והשאיר אותי עם מעטפת חיצונית.
הכל מעייף ומתישה אותי.
כל היום צירים כואבים לא סדירים שבאים הולכים ואני כל פעם נכנסת לכוננות ולא קורה כלום.
ואז אני גם כל פעם נלחצת שאין לי כח הרצון בכלל ללדת עכשיו ותהיה לי לידה גרועה כי אני לא מצליחה להכנס לזה חוץ מלהלחץ.
בא לי להיות אחרי בלי לעבור כלום ולהיות עטופה ומלאה הפינוקים.
ובעיקר להרשות לעצמי להתפנק ולא להרגיש מחוייבת כל היום לעשות ולהספיק.
למרות שזה אני וגם אחרי הלידה אני לא יפסיק לעשות.
בקיצור מבולבלת כאובה ומלאת הורמונים .
ה'תעזור לי להתקרב אליך כי זה בטוח נובע משם

)


