התפילה בכותל המערבי החלה לפני כמה מאות שנים בסך הכל, והיא החלה שם דווקא ולא בכתלים האחרים מכיוון שהאחד הזה בנוי בצמוד לרובע היהודי, שבעבר היה משוך יותר לכל אורכו עד פרעות תר"פ-תרצ"ט. לעומת זאת בחלק הצפוני אין שום זכר לקיר מאוחרי הבנייה הצפופה של הערבים.
בכותל המערבי היו אמנם בתים ושכונות, אולם היה קטעים ללא בנייה צמודה, שאפשרה להתפלל בסמוך לבית האלוקים.
הכותל המזחי נמצא מחוץ לחומות העיר העתיקה, ובצמוד אליו שוכן בית קברות ערבי עתיק, שנועד כביכול למנוע מהמשיח לעבור שם כיוון שהמקום טמא לכאורה, והמשיח כידוע לחובבי מדרשי אגדה יגיע מן המזרח, על כן כמובן נקברו היהודים בהר הזיתים, על מנת שלכשיבוא המשיח יתעוררו לתחייה.
בכותל המזרח היהודים לא יכלו להתפלל בבטחון, מכיוון שהדרך עברה או על יד סילוואן, או בתוך הרובע המוסלמי. מסביב לירושלים היו חיות טרף ושודדים מכפרים סמוכים, וסתם מאהלי בדואים. בכלל תפילה בבית קברות מוסלמי אינה בטוחה כשכל רגע עלולים להופיע השבאב.
הכותל הדרומי יכל להיות אפשרות, אלא שהוא נחצה באמצעו על ידי חומת העיר, והחצי הפנימי משמש בין היתר כניסה להר הבית עם מספר מבנים לפני השער. למעשה השער מוביל ישירות לאל אקצא, פונה גם לפנים וגם לבחוץ העיר.
אין ספק שמבין הכותל הדרומי למערבי ייבחר המערבי הקרוב והמרשים, מה גם ששלושת הכתלים הפונים פנימה אינם גובלים בשטח הר הבית.
על כניסה להר הבית לא היה שייך לדבר בכלל, כמו שתיאר זאת החתם סופר "הוא (מושל ירושלים) קפדן גדול כי ההוא אמר לבל יקרב שם מי שאינו מאמונת ישמעאל" צורה שאינה משתמעת לשתי פנים.
בספרו של הרב אורנשטיין - יומן הכותל, הוא מתאר את הפרעותיהם המכוונות של הערבים, טקס הזיכאר, גללים ברחוב הצר של הכותל, זריקות אבנים ועוד. כל זאת אירע בצמוד לרובע היהודי, אז אין כלל וכלל מה לדון בשאר הכתלים הרחוקים. הרב אורנשטיין מתאר את הפחד ללכת לכותל בזמן הפרעות, ואת מארבי השבאב ליהודים שהולכים לכותל, יהודים שהוכו ונשחטו באכזריות.
לגבי המדרש כי כותל מערבי לא זזה ממנו שכינה וכו', מההקשר ברור שמדובר בכותל העזרה, לפי שיש במדרש מעין מחלוקת מהיכן לא זזה השכינה, יש מי שאומר ההיכל, יש מי שאומר קודש הקדשים, ויש את האומר כותל מערבי - מאי כוונתו? או לכותל ההיכל, או העזרה, שהם סמוכים לארון הברית.