מביתי אל בית האלוקיםימח שם עראפת

צלצול השעון נשמע באפילת חדרי.
ידי מגששת אחר הנטלה ושפתיי מלמלו ברכה.
השעה חמש, הרוח שעל פני קרירה ודוקרת.
רגליי מוליכות את עיני המביטות בשמיכה.
הנה הגעתי. מתכת כסופה את דרכי עוצרת.

 

שער המקווה. המתכת מבקשת תשלום.
המטבע שולשל, השער נהדף, ואני נדחף.
ראשי נעלם בתוך הבור. שפתיי ממלמלות.
פיאותיי רטובות. המקווה את טומאתי שטף.
רכב חולף. היד משתלחת והאחיות עוצרות.

 

בירושלים אני יורד בכניסה, הטרמפ ימשיך להדסה.
כרטיס מגנטי נשלף, רכבת חולפת אותי אוספת.
העיריה. השעה כמעט שמונה. צעדי רחבים.
לשוק. פניה ברחוב משגב לדך. לבד ברחובות.
לבד מול הכפה הזהובה המספרת לי כזבים.

 

חולף על פני ישיבות הרובע. יורד במעלות הכותל.
מביט אל הקיר האדיר בשאט נפש וממשיך ישר.
המאבטח פוקד עליי לפתוח את כפתורי חולצתי.
הוא חדש כאן. מישהו קורא לי. זה מפקד ההר.
חפציי מונחים בצד. אני ממשיך אל חברי קבוצתי.

 

בגשר העץ הגדול אנו פוצחים בשירה אדירה.
למטה, בקיר, בוכים אנשים וטומנים ראשם באבנים.
מספר חסידים מביטים בנו מלמטה בכעס.
אנשים נוספים מביטים בנו באותה ארשת פנים.
אולם אותם אנשים, נמצאים במקום אליו נכספים.
 

...רחל יהודייה בדם
זה כמו תיאור פעולות כזה.
מעניין. צוהר לעולם אחר.


רק להבין,שאט נפש כלפי הקיר האדיר, דיברת על הכותל?
אכן.ימח שם עראפת

כותל בארמית - קיר בעברית.

לכותל זה אין שום קדושה בפני עצמו, מכיוון שהוא אפילו לא כותל צמוד להר הבית.

זהו קיר תמך שבנה הורדוס בתקופת בית שני, אחד מיני שלושה, צפון מערב ודרום,

ואין להם קדושה כלל בפני עצמם, לבד מקדושת א"י וקדושת ירושלים, נפקא מינה לזה שאפשר לשבת למעלה, לאכל קדשים קלים ולנדנד רגליים.

 

אנשים מצטטים את המדרש על השכינה שלא זזה מכות מערבי - זהו הכותל של חומת העזרה, ללא קשר לחומה החיצונית של הר הבית.

 

אכן, שאט נפש כלפי אותו קיר אדיר שבנה הורדוס עבד חשמונאי.

...רחל יהודייה בדם
כולם טועים?
אני מאמינה שיש לאנשים דברים כבדים שהם מסתמכים עליהם, לא?

אין בדבריי נימת התרסה. אני באמת רוצה לדעת.
נשמע שאתה מכיר את הנושא טוב ממני.


ווואי. מהכרטיס האישי שלך אתה נשמע ממש קיצוני.
(סתם מציינת..)
זה דווקא דבר ידועסבכי החשתי
וזה לא שכולם טועים, הרוב פשוט לא מודעים, לא בדקו את זה אפילו.. כשיש לך נשיא מדינה שאומר שהכותל המערבי זה המקום הקדוש ביותר לעם ישראל, זה הרגע בו מבינים שאף אחד לא יכול להיות נקי לגמרי מבורות(כולל אני, לא הוצאתי את עצמי מן הכלל)
תכל'ס - כן. כולם טועיםימח שם עראפת

התפילה בכותל המערבי החלה לפני כמה מאות שנים בסך הכל, והיא החלה שם דווקא ולא בכתלים האחרים מכיוון שהאחד הזה בנוי בצמוד לרובע היהודי, שבעבר היה משוך יותר לכל אורכו עד פרעות תר"פ-תרצ"ט. לעומת זאת בחלק הצפוני אין שום זכר לקיר מאוחרי הבנייה הצפופה של הערבים.

 

בכותל המערבי היו אמנם בתים ושכונות,  אולם היה קטעים ללא בנייה צמודה, שאפשרה להתפלל בסמוך לבית האלוקים.

הכותל המזחי נמצא מחוץ לחומות העיר העתיקה, ובצמוד אליו שוכן בית קברות ערבי עתיק, שנועד כביכול למנוע מהמשיח לעבור שם כיוון שהמקום טמא לכאורה, והמשיח כידוע לחובבי מדרשי אגדה יגיע מן המזרח, על כן כמובן נקברו היהודים בהר הזיתים, על מנת שלכשיבוא המשיח יתעוררו לתחייה.

 

בכותל המזרח היהודים לא יכלו להתפלל בבטחון, מכיוון שהדרך עברה או על יד סילוואן, או בתוך הרובע המוסלמי. מסביב לירושלים היו חיות טרף ושודדים מכפרים סמוכים, וסתם מאהלי בדואים. בכלל תפילה בבית קברות מוסלמי אינה בטוחה כשכל רגע עלולים להופיע השבאב.

 

הכותל הדרומי יכל להיות אפשרות, אלא שהוא נחצה באמצעו על ידי חומת העיר, והחצי הפנימי משמש בין היתר כניסה להר הבית עם מספר מבנים לפני השער. למעשה השער מוביל ישירות לאל אקצא, פונה גם לפנים וגם לבחוץ העיר.

 

אין ספק שמבין הכותל הדרומי למערבי ייבחר המערבי הקרוב והמרשים, מה גם ששלושת הכתלים הפונים פנימה אינם גובלים בשטח הר הבית.

 

על כניסה להר הבית לא היה שייך לדבר בכלל, כמו שתיאר זאת החתם סופר "הוא (מושל ירושלים) קפדן גדול כי ההוא אמר לבל יקרב שם מי שאינו מאמונת ישמעאל" צורה שאינה משתמעת לשתי פנים.

 

בספרו של הרב אורנשטיין - יומן הכותל, הוא מתאר את הפרעותיהם המכוונות של הערבים, טקס הזיכאר, גללים ברחוב הצר של הכותל, זריקות אבנים ועוד. כל זאת אירע בצמוד לרובע היהודי, אז אין כלל וכלל מה לדון בשאר הכתלים הרחוקים. הרב אורנשטיין מתאר את הפחד ללכת לכותל בזמן הפרעות, ואת מארבי השבאב ליהודים שהולכים לכותל, יהודים שהוכו ונשחטו באכזריות.

 

לגבי המדרש כי כותל מערבי לא זזה ממנו שכינה וכו', מההקשר ברור שמדובר בכותל העזרה, לפי שיש במדרש מעין מחלוקת מהיכן לא זזה השכינה, יש מי שאומר ההיכל, יש מי שאומר קודש הקדשים, ויש את האומר כותל מערבי - מאי כוונתו? או לכותל ההיכל, או העזרה, שהם סמוכים לארון הברית.

...רחל יהודייה בדם
כתבתם מעניין. תודה על האינפורמציה.

עלה לי משהו פתאום.
נניח שהוסיפו למקום יותר קדושה ממה שהוא באמת, יכול להיות שעצם ההתייחסות אליו לזה וזה שהמונים מתייחסים אליו לכזה, בוכים שם, מתפללים שם,
יש ימים שיש שם המונים וידוע שיש כוח להתכנסות של יהודים, הפכה את הכותל באמת לדבר שיש בו המון קדושה?
לא כך מקדשים מקום.ימח שם עראפת

מקום מתקדש באופנים רבים, אבל גם אם כל עם ישראל יתפלל בחניון גבעתי המקום ישאר אספלט ותו לא.

 

אילו היה שם גג היה אפשר לומר שזה בית כנסת עתיק, מכיוון שאין שם גג אז אולי רק החלק הפנימי הוא בית כנסת, שהרי רק שם גם יש ארונות קודש קבועים.

 

וגם בית כנסת, הייליגע בית כנסת, בבית כנסת הרמב"ן והחורבה אין אדם אחד שסובר שיש בהם קדושה מיוחדת בגלל שהם עתיקים....

לגבי קיצוני -ימח שם עראפת

עדיף להיות ימין או שמאל ולא מרכז שנשאר קירח מכאן ומכאן

...רחל יהודייה בדם
אני ימין ויש עוד הרבה אנשי ימין שחושבים קצת אחרת ממך, אם כי אני מבינה לחלוטין אנשים שמגיעים לגישה כמו שלך, בהתחשב בחוסר המשילות המזעזעת ואוזלת היד מול הטרור.

אבל נראה לפי רוח דבריך שאתה אחד שעושה בפועל דברים למען ארץ ישראל וקדושתה ואנשים כאלה מוערכים מאוד בעיניי. אז כל הכבוד בלי קשר לזה שכנראה אני חושבת אחרת ממך בכמה דברים
אהבתי מאודסבכי החשתי
אני לא קיצוני כמוך בעניין הזה, אבל בגלל שאני קיצוני בדברים אחרים אני מצליח להזדהות עם זה, מעבר לעובדה שזה נוגע לי כיהודי מאמין. אשריך על שהצלחת להעביר כאלה תחושות, תמשיך כך👍
כתוב טוב, אבלרץ-הולך

קשה לי עם המבט הקשה הזה כלפיי יהודים שכוספים לבית ה' וחפצים בבניינו אבל הם ורבותיהם לא רוצים לפגוע במקרה בקדושתו. 

אני מבין שאתה רוצה לקדם את בניין הבית בדרך מעשית יותר אבל זה לא סיבה למבט הקשה הזה.

אני בטוח ש99% מהמתפללים בכותל כוספים כמוך לבניין הבית.

.....ימח שם עראפת

שמע, אני אדם קשה שמי שמכיר אותי יודע כמה אני אוהב לקטרג על אנשים.

 

אז אל תקח אותי קשה מדי,

אבל לדעתי 50 אחוז מהאנשים שמגיעים לכותל בית המקדש חשוב להם כקליפת השום,

עוד עשרים אחוז לא הדבר שהכי בוער להם, אבל איפשהוא הם חושבים על זה,

עוד עשר אחוז כוספים לבניין המקדש אבל פשוט טפשים מכדי לעשות משהו, עוד עשר אחוז יודעים שיש מה לעשות אבל מה לעשות ומסבות שונות לא עושים כלום, עוד חמשה אחוזים עושים מעט פעם בשנה איזה סיבוב שערים, עוד שלושה אחוזים עושים יותר אבל מבחוץ ולא מתוך ההר, ועוד שני אחוז שמגיעים בדרכם להר הבית בכלל, ואני בתוכם.

...רחל יהודייה בדם
אבל באמת צריך לזכור שלימוד זכות על אחים שלך זה אף פעם לא מיותר..

כולנו צריכים לזכור
מה שנכון נכוןימח שם עראפת


כןסבכי החשתיאחרונה
..דאק

..

שתי נקודותטאביאחרונה

שתי נקודות

קרובות, קרובות

אך המרחק ביניהן מלגעת

במסגרת הפורמט

אינו ניתן לגישור.

מי נתן לך רישיוןעיניים טובות

בחיים לא חשבתי שאפשר למשש ככה פגיעות.

החלל הריק בין המילים ללב נשאר דומם, בעיקר מדמם, ובאוזני רק זעקה נוקבת: "מי נתן לך רישיון?!"

הזירה נראית כמו אחרי תאונה קשה במיוחד. הצעדים הכבדים של אחריות מנסרים את השטח עד שהוא מסיים להקיף את הזירה ושולח בי מבט שאין בי כוחות נפשיים להסתכל בו חזרה.

זה רצון. זה רצון. אני ידעתי מיד. הוא שרוע מדמם במרכז הזירה שאשמה מכתרת כעת בסרטים אדומים. תוך כדי אני שומעת אותה ממלמלת-מטיחה לכיווני, נוטפת ארסיות: "לא סתם רצון. זה הרצון הטוב. ה-רצון הטוב".

אני רוצה לצעוק לה שזה לא הזמן כרגע, שהוא מאבד דם יקר, שיטפלו בו לפני שיהיה מאוחר מדי, אבל כל מה שיוצא לי מהפה זה רק יבבות קטועות שכנראה מנסרות את הלב של ביטחון שנדרס במרכז החזה.

מרחוק אני רואה את חמלה נוגעת-לא נוגעת, בטח מפחדת להתקרב. לעזאזל, למה היא נשארת לבהות שם? לא רואה שצריך אותה כאן דחוף?

בטחון משחרר אנחות קטועות מפעם לפעם, מחרחר בצורה שמדאיגה את אשמה ואחריות.

רצון מאבד סופית את ההכרה.

כל העסק הזה מדליק את אשמה שבפנים מיוסרות מתקרבת אליי, מדדה עקב בצד אגודל עד שעיניה ננעצות עמוק בעיני והיא לוחשות אליהן, שוב עם הארס הזה: "את הרגת את רצון".

אחריות ואשמה אוהבות לעבוד יחד, אני כבר מכירה אותן היטב. שני צדדים של אותו מטבע שחוק שכעת נזרק לכיווני ואני חסרת אונים.

חוסר אונים. בחייאת ראבאק איך שכחתי ממנו. אורות כחול-אדום מהבהבים מולי בדיוק כשאני קולטת אותו מתרוצץ בתוך הזירה עד שכמעט ובורח ממנה.

כשהוא יושב ליד מה שנשאר מרצון הוא מזכיר לי ילד כאפות, מחכה לבריון של השכבה שירביץ לו.

אחריות מנסה להזיז אותו מהשטח המסומן. אשמה דווקא גוררת אותו לשבת על רצון, אולי חושבת שבכוחו להנשים אותו. מפגר.

איך תמיד אני נתקעת עם הכוחות האלו, כנראה שוב חוייג המספר הלא נכון בלהט הלחץ והכאוס.

"גם כן כאוס. בגללו התאונה בכלל", אשמה מלכה בלקרוא מחשבות, והמחשבות שלה מלקות בחזרה. אולי זאת האֲשָׁמָה בעצם.

בין חרחור אחד של ביטחון למשנהו יש לי כמה שניות לעצמי ושוב השאלה חוזרת להכות ולהדהד בי, "מי נתן לך רישיון?!"

חבר'ה יש תחרות כתיבההרמוניה

שיר או סיפור קצר עד 250 מילים

הנושא הוא "אמת"

תרשמו בגוגל "מילה במקום 2026" ותראו פרטים

אפשר לשלוח רק עוד 10 ימים

יש פה הרבה מוכשרים...

בהצלחה

וואי תודה, שלחתי עכשיואהבה.

איזה יופי רוצה לשתף?הרמוניה

הבנתי שאסור להעלות לרשת..אהבה.

לפי התקנון.

אולי כשיפרסמו את הזוכים אני אעלה

אהה חחח אופסהרמוניה

לא נורא חוקים נועדו כדי לעבור אותם

חוץ מזה שכאן זה לא באמת רשת זה סך הכל חצר אחורית כזאת..😅

סתם סתם אבל אם באלך תשלחי לי בפרטיהרמוניה

תודה על ההכוונה סופר צעיר

הנה אחד משלושה שירים שכתבתי לתחרות

עֵת תָּבוֹא הָאֱמֶת 

לְבִקּוּר אֶצְלֵנוּ, 

בְּוַדַּאי תִּתְפַּלֵּא  

מֵעֹקֶם שְׁבִילֵינוּ. 

  

עִקְבוֹתֶיהָ יְכַסּוּ אֶרֶץ 

בּוֹחֶנֶת שֶׁלֶט אֶל דֶּרֶךְ, 

תִּשְׁכֹּן בְּלֵב כָּל נַוָּד 

תָּסֹב כְּנָחָשׁ כָּל כֶּרֶךְ. 

  

לְבַסּוֹף תַּעֲצֹר הָאֱמֶת 

לָפוּשׁ תַּחַת בְּרוֹשׁ, 

יַעֲצֹר לְיָדָהּ זָב חֹטֶם 

וִינַעְנֵעַ אֶת הָרֹאשׁ. 

  

מוֹפִיעָה בְּכָל מָקוֹם, 

וַעֲדַיִן אַתְּ נִסְתֶּרֶת. 

לְךָ יֵשׁ רַק דֶּרֶךְ אַחַת 

וְלָנוּ יֶשְׁנָהּ כָּל דֶּרֶךְ. 

ואוו..!הרמוניה

ידעתי שמוכשרים פה

אהבתי זה נשמע לי פשוט ומקצועי בו זמנית

את הבית השני לקח לי יותר זמן להבין

וממש אהבתי את הבית האחרון

תודה רבהסופר צעיר

לצערי עירי אינה משתתפת טאבי

וואי...הרמוניה

לא אכפת לי לשלוח בשמך אם אתה רוצה כי אני לא שלחתי חחח

אם זה אפשרי אין לי בעיה

אפשר להחליף זריז את הכתובת במשרד הפנים ואז לשנותטאבי

חחחחהרמוניה

סתם שתדע לקבוע תור זה 7 חודשים מראש..(;

פעם בשנה אפשר לשנות דרך האתרטאבי

גולמי, אבל:

מבעד לאישון עיני

המשתקף באישון עיני במראה

ובאישון עינך

נמצאת, בַּשחור חסר־ניצוץ

כל האמת

האמת כולה

על בושה בלתי־מוסברת

שמלווה את נשימותיי

מוסיפה להן נופך צילי

כמו הפחד מרעשי לילה

הדומה לאמת חבויה בציורים בחול על החוף

הנשטפים בגאות ושפל

ובגלים מתנפצים של אמת

האמת שמספרת על חטאים, אכזבות,

טינה שאני שומר כלפי העולם

לְעולם, ולעצמי

כמו קור בלתי־נסבל

מתלכדים גבישים של אמת ופחד

במערות הלב השחורות כאישון

נשקפת מבעד לְחלון הנשמה

סכנת התמוטטות

תחת כובד כל האמת כולה.

תודהההרמוניהאחרונה

מעניין... בעצם ההגדרה שלך לאמת.. היא כל ההוויה.

יפה מאד!

שיר של יוםאשר ברא

אתגר לכתיבת שיר יומי

@כולם

בו"ה

שיר של יוםטאבי

הכל שר, מזמזם, הומה

מיילל, רועש, סואן

דומה הדבר הזה

למשהו

אך דומם הדבר ההוא

מכבר.

כל קריאה הבנתי דבר אחרבין הבור למים

זה גדול

שיר של יוםאשר ברא

תקיעת שופר,

קול תרועה.

הנה הוא בא,

הנה הוא בא.

אבל הוא לא ענה,

וגם לא צלצל.

צחוק של ילדים,

רחובות מלאים.

מי זה הוא האיש,

שחוצה את הכביש?

קול מבשר,

אנחה גדולה.

משיח בא.

משיח בא.

שיר של יוםסופר צעיר

אַסְלָה תַּמָּה

אַסְלַת הַחֵן

מְצֻפֶּה בְּפּוֹרְצֵלָן

קוֹרֵאת לִי: הֵן!

קִלּוּחֵךְ קוֹלֵחַ נִיחוֹחֵךְ פּוֹרֵחַ

וְכָל כֻּלֵּךְ אוֹמֶרֶת אַהֲבָה. 

 

בָּרְחָה לִי אַסְלָתִי הַתַּמָּה

נִשְׁבְּרָה הִיא בְּצֵל הַמַּעֲמָסָה

נָפְלָה שְׁדוּדָה

מִי יַרְכִּיבֶנָּה שׁוּב לְמַעֲנִי.

מִקּוֹל שְׁרַבְרַבֵךְ

בּוֹקַעַת זְעָקָה

שֹׁד וָשֶׁבֶר! אָסוֹן נוֹרָא!

נָפְלָה הָאַסְלָה

לֹא תּוֹסִיף קוּם

עַכְשָׁו אֲנִי לֹא שׁוֹמֵעַ כְּלוּם וְהַכֹּל בְּצֶבַע חוּם.

אוי ואבוימשה

שיר של יוםצדיק יסוד עלום

הכלבים בשכונה שלנו נובחים הרבה

מפריעים ללמוד תורה

נובחים נביחות שבעל פה

אין להם מורא

יש אחד מרוט

נכנס לפעמים בצעד ארוך

לא נובח, מחרחר

אין תחרות

הרבה פעמים הוא מאחר

לא הבנתי אותו בפעם הראשונהבין הבור למים

היום ניסיתי שוב, והשיר כביר

מרתק אותי הרקע

חזק ונהדרליפא העגלוןאחרונה

עומק ראוי לשמו. תודה

ג כסלובין הבור למים

היו מניעות העלמות את רגליהן בכיוון מזרח והעלמים היו נפלאים בעיניהם אל תוך אגם

דוּר דוּר עלסו הפרפרים,

גוף גוף שחקו כעוללים

דווי דווי עלו החכמים

שור שור עמלו החסידים

צוף צוף, הגו משוררים!

שיר של יוםאשר ברא

עמדתי בשער ולא נתנו לי להיכנס.

"משפצים כאן",

הם אמרו.

אז חיכיתי על מפתן השער,

הדקות והשעות עברו.

המשכתי להגיד את פרקי התהילים,

שיפעלו שם.

יעוררו רחמים.

על נהרות בבל ישבנו, גם בכינו.

והמואזין קורא לגויים.

והם, ימח שמם- עוברים.

והבאים וההולכים, השואלים והמבררים-

מסתכלים עליי. נועצים.

ודמעות רבות,

אם אשכחך ירושלים.

והקריאת מואזין ממשיכה.

ולי- אין עדיין כניסה!

כך מרגישה גלות.

ואחרי כמה דקות והמתנה של מספר שעות,

אמרו לי: "את יכולה להיכנס עכשיו".

ונכנסתי.

והרגשתי,

ככה מרגישה גאולה.

ככה מרגישה תקווה.

הר הבית?משה

כתבת יפה.

שיר של יוםליפא העגלון

מִזְדָּרֵז לְהַשְׁכִּים, לְעוֹרֵר

אֶת הַשַּׁחַר,

אֶת הָאוֹר הָרִאשׁוֹן

וְכָל שֶׁעוֹלֶה בְּיָדִי

לְגָרֵד מְעַט רְשִּׁימוּ

שידוךxmasterx

הוא נכנס החליט שהגיע הזמן

הוא מוכן ונמאס לו מהמשחקים

שדכנית

זהו להיות רציני

מתיישב מחכה לתורו

מסביבו עוד כמה נשמות אבודות

באות לנסות את מזלן

הוא נכנס

מתיישב מולה היא נחמדה

מחייכת

הוא משתף במה שהוא רוצה מדייק

היא שואלת שאלות והוא עונה

יש לה ניסיון בריקוד המוזר הזה

היא מתחילה לשאול

זו הפעם הראשונה?

כן, הוא עונה קצת בהיסוס

זה בסדר יש כאלה שמגיעים לעדכון גרסה או שדרוג

מה חשוב לך?

נשמה

שהכל יהיה מדויק

היא מקלידה הכל

הכל מתועד שהוא יקבל בדיוק את המילה האחרונה של מה שהוא רוצה

והכל כל כך מושלם

הכל AI

לא צריך אנשים לא צריך כלום רק שרתים

מישהי בחוץ מחכה

באת לשדרג?

שואלת אותה המזכירה

היא עונה שלא

דווקא הפוך, להחליף

להחזיר לדגם הישן.

המזכירה מצקצקת ומעירה משהו על עוד אחת שבאה לחזור לדגם הישן

הוא מושלם מדי היא אומרת למזכירה

אין לו אופי אסרטיביות כלום

אני צריכה משהו חזק לא עדין לא רגיש ולא שביר

תראי ריקי עוד אחת באה להחזיר

בסוף את כל הדור החדש נחזיר וזהו

משטרת התנועהאני הנני כאינני

שלום, כאן משטרת התנועה

שלום, רציתי לשאול האם את מגיעה?

מה זאת אומרת, הזמנתם משטרה?

לא, מה פתאום, למה מה קרה?

רגע, לא הבנתי. סתם התקשרת?

חס ושלום, אבל לא נראה לי התחברת

זו פעם אחרונה, מספיק עם השטויות

למה מה נראה לך? תמנעי לי חוויות?

לא, את לא אמיתית, הלו, מדברת כאן שוטרת

אני חושבת לא קלטה עם מי היא מדברת

טוב נו חלאס, אני מנתקת את השיחה

שלום ולא להתראות לגברברת הקשוחה

היי, את לא תלעגי לי יא שטוחה

וואו וואו, פסים אישיים, לא מקצועי לך חה חה חה

טו טו טו

אני לא מאמינה, היא פשוט ניתקה

תגידי, מה חשבת, יפה שהחזקת יותר מרק דקה

משהאחרונה

אתמול שחתי בערב שבת עם חברה על המקוםבין הבור למים

ואמרו סביבי שאינו קיים עוד, ושאעזוב. נזדעקתי שוודאי שהוא ישנו, אני עוד שבה אליו פעם בפעם וקוראת את החדשים. כעת מששבתי הפורום עוררתם בי המון חמלה, חשתי באוירת תהוכנות(תוהו וכנות), שהפשטות שלה יש בה משהו שובה לב.

יש אמת בזעקת השיר, משהו בלתי אמצעי, זה לא מובן מאליו שאתם כאן, תורמים דמכם ומיישבים את המקום, בכלל לאחרונה אני מבינה שמדובר בסוג של שליחות, לא ברור לי עדיין מה מהותה אך אין ספק שהשירה היא דבר שלוכד בו נצח, שזו מעין נבואה.

@אשר ברא @רחל יהודייה בדם @זכרושיצאנולרקוד @שובי מלכות (שברת אותי) @טאבי @מוריה.

@עיניים טובות ו @אנונימי17 זיקקתם הכל כבר לפני בשרשור שלכם. עפתי על לשירתגובה

@ימח שם ערפאת @צדיק יסוד עלום @סופר צעיר @אברהם יאיר שטרן @חתול זמני אתם מצד הסיפורת! מודה שטרם העמקתי בכתבכם אבל על דבריי אני עדיין עומדת! מקווה לשוב אליהם

וכל המגיבים!! @זיויק @משה ואני באמת לא מספיק מתמצאת בשביל לקרוא לכולם. אבל בקיצור! היה חשוב לבטא! חזקו ואמצו

קריאה לאתגרבין הבור למים

לפני כארבעה חודשים כתבתי פתק בטלפון, כותרתו שיר של יום ומהותו שיר אחד כל יום.

ידעתי שחלדו גלגלי שפתי וזמן רב יקח עד שאכתוב שירה שוב, לומר שהתמדתי תהיה אמת חלקית מאוד, אך עם הזמן התדירות גברה ובימים האחרונים הרגשתי כאילו נמהלתי שמן ועברתי ממלמול שקט לדיבור מפורק, תכף נשורר.

אני הייתי אחת ולעצמי, חשבתי להציע לכם, אם תהיה היענות, לפתוח שרשור שיקרא שיר של יום ויהווה קריאה לאתגר. כל יום ישורשר בו שיר אחד בלבד, מי שתופס תופס, אם שניים פרסמו יחדיו - זכינו כולנו, אבל אם מישהו כבר כתב את השיר היום, יש להמתין למחרת. חושבת שאפשר לנסח כמה חוקים, אתם יכולים להעלות אותם, למשל: לא ניתן לשתף בשיר שנכתב אתמול.

הקיצור! מה אומרים? @כולם ללא יוצא מן הכלל גם אתם המספרים סיפורים

בעד. יוזמה ברוכה. אפשר לבקש ממך למסד את זה?אני הנני כאינני

רק לא מיסודבין הבור למיםאחרונה

אהבתי את האתגר, אני בעד.אשר ברא

לגבי מקום..

סיפורי מעשיות, אבדת בת מלך.

תפתחי לנו?בין הבור למים

ברוכה השבהמשה

כבר ציינתי בפני חבריי שזמרים הם בין רופאים לנביאיםאברהם יאיר שטרן

תודה. מחזקים דברייך.

מעניין שרופאים, תוכל לומר על זה עוד?בין הבור למים

חייבים אותך כאן.זכרושיצאנולרקוד

התפעמות שכזאת אסור לה שתישאר במחשכים.

כנביא האוגר נבואתו הנכספת להתגלות.

נו נבא לנו!בין הבור למים

מאגריי כמעט וייבשוזכרושיצאנולרקוד

"והבור ריק אין בו מים"

טעות למחוקצדיק יסוד עלום

טעות, למחוקטאבי

או שטעות למחוק?

אני מוצא את עצמי נע בין שני הקצוות האלה.

יפה !משהאחרונה