וואו איזו פרשה. יש כאלה שמחכים רק לפרשה הזו, לרצף הפרשיות שמתחיל כאן.
יוסף בבור. מי לא מכיר את התחושה הזו, "מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה"! האחים זרקו אותי פנימה, נעזבתי, הושלכתי. ואולי... אולי הכל באשמתי. אבל יוסף בבור לא בוכה [טוב, זה לא מדויק, אבל יש מי שהסביר ככה], הוא מלא אמונה, מול הבור הריק שאפ' מים אין בו, רק שאר מרעין בישין. והכל בגלל חלום. טוב, אולי שניים.
החלום במקרא מובא באופן ספרותי מיוחד, ועומדים על כך הפרשנים. "והנה אנחנו מאלמים אלומים" וכו' - בחלום לא ידוע (או זכור) מה קרה שהוביל ממצב א' למצב ב', חלומות מתערבבים, מקומות, אנשים. התורה בוחר להביע את הדבר בכמה אופנים.
נסו להתחבר לתחושות הללו של החלום, לאי-הודאות, אי-ההבנה, האשליה וכתבו כרצונכם, שיר או קטע, שיביאו את הקורא לתחושה שמדובר על חלום. לא מדובר כאן כל כתיבת שיר על חלומות אלא על העברת התחושה של חלום בצורת הטקסט וניסוחו.
בהצלחה!!
