מי ער? צריך עידוד, נכשלתי בטסט...קול התור נשמע
אוי, מבאסכיפת ברזל-סרוגה
בהצלחה בפעם הבאה!
אתה חושב שאפשר לשים לב לזה בפועל?הָיוֹ הָיָהאחרונה
ואם זה רק לדעת שכך זה אבל בלי להרגיש בפועל, אז למאי נפקא מינא בעצם?
איישאנונימית~
באמת ביאוס.. אבל כל דבר שקורה, יש לו סיבה מלמעלה! אז תתעודד כי זה כנראה חוסך ממך צער אחר שאולי יותר מבאס.. ;) בהצלחה רבה בפעם הבאה בעזרת ה'!!
אני גדול ממך ביותר מ-10 שניםחסוי מאוד
ולמרות שאני נשׂוי וכו' ועם כל הווג'ארס -
- אין לי לא רשיון ולא תיאוריה.
(לפעמים אין דבר מנחם כצרת רבים...)
אז איך אתה מסתדר?nes
לאשתך יש רכב?
מסתדרים בסדרחסוי מאוד
שוב דבר הוא לא טראגי.
במקביל. מנסים לקדם את זה.
בהצלחהnes
... יש דברים בעולם,בעיקר הדברים הגדולים,בימאית דמיונות
שכדי להצליח אותם ולקבל אותם בצורה נכונה, וכדי שישתמשו בהם במלוא הפוטנציאל הטוב שלהם, או שידעו לכוון אותם כמו שצריך,
צריך לנסות ולנסות שוב ושוב ושוב
ולדייק כל פעם משהו ברצון לזה, במחשבה על זה,
אפילו ברמה של לרצות יותר, מה שיגרום לשמחה גדולה הרבה יותר בהצלחה.
ומכל "כשלון" נבנה אצלך משהו ענק בפנים,
והכל בסוף יחזיק אותך בהרבה מצבי חיים
בהצלחה
שלוםזית שמן ודבש
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ
שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול