יש משהו אחד שמשותף לנשים רבות שעברו אובדן הריון: החשש מפני הריון נוסף. כלומר, מדויק יותר: החשש מפני הפלה או אובדן נוסף .
האובדן מזעזע את החיים, הוא יוצר הרבה זעזוע בתחומים רבים. ודאי שהוא יוצר פחד בהריון הבא.
משהו בקו הזה שעד אליו הגיע ההריון- מרגיש בלתי ניתן למעבר.
זה מוכר לי באופן אישי וגם כמובן נשים רבות חוות חרדה עד הזמן בהריון הבא שבו איבדו את הריונן הקודם. לאחר מכן החרדה מעט משתחררת.
אני חושבת שזו הנטיה שלנו להצמיד לאירועים ולזמנים מסוימים משמעות גדולה.
עבור נשים רבות יש משמעות לתל"מ (תאריך הלידה המשוער), פשוט כי אז בערך היה אמור להיוולד התינוק.
נשים מייחסות משמעות לזמנים, כמו שכולנו כבני אדם מייחסים משמעות לזמנים (חגים למשל).
אני חושבת שעבודה קוגנטיבית יכולה להועיל כאן.
לשאול את עצמך: האם התאריך הזה/השבוע באמת משמעותי כל כך?
האם זה זמן שהוא באמת ככ גורלי בהריון הבא?
ולמה אני מייחסת לו חשיבות?
האם ניתן לשחרר את הזמן הזה ןלתת לו משמעות כמו כל זמן אחר בהריון?
בנוסף לעבודה קוגנטיבית, הייתי ממליצה על עבודת הרגעה של חרדה.
לעבוד עם נשימות, כדאי לחפש תרגולי מיינדפולנס שמרגיעים, מזכירים לי שאני נמצאת כאן ועכשיו, ושום דבר לא קורה לי כאן ועכשיו.
להתמקד בכל יום או כלשבוע בנפרד,
למלא את המצברים בדברים טובים ומהנים,
וגם לתת לחרדה מקום- אבל מוגדר. לא לתת לחרדה לכבוש את כולי. תני לעצמך שעה ביום (תגלי שגם זה המון...) להוציא את כל מחשבות החרדה. רשמי אותן.
אחר כך שחררי לשאר היום.
תני לעצמך מקום לרגשות השונים:
דאגה, חרדה, פחד, כאב על מה שאבד, אולי אשמה, בושה, צער. אולי כעס, זעם.
אחרי שתתני להם מקום הם יעברו הלאה. כמו גל.
ויבואו רגשות אחרים.
היי עם מה שבא ואל תפחדי. זה בסדר להרגיש הכל. וגם מותר וכדאי.
ולאחר מכן לעשות כמה נשימות ולהרגיש את האויר של כאן, עכשיו, פה. למלא עצמך במה שטוב בעולמך.
מחשבה אחרונה לגבי חוסר אונים-
אכן, יש מצבים בהם אנו חסרי אונים.
לכולנו יש מצבים חסרי שליטה. זה עצוב. הפלה ואובדן הריון הם מצב באמת חסר שליטה וחסר אונים. זה מגלה לנו כמה אנחנו לא באמת שולטים בכל מה שקורה לנו...
ועם זאת בתוך זה יש הרבה אלמנטים של בחירה. אפשר לבחור להיות עם מישהו בתוך זה, אפשר לבחור לעשות משהו תוך כדי (להתפלל, לשמוע מוזיקה, לבכות, לשיר, לנגן, לשכב לישון... סתם דברים שעלו לי)
יש דברים חסרי שליטה, ועדיין בתוכם אפשר לבחור לעשות דברים שהם בשליטתנו ובבחירתנו.
מקוה שעניתי והועלתי, אשמח לשמוע מחשבות שלך.
חיבוקים!!
לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 