אם כל המציאותחושבת בלב
זה ה'.
ויש מצוות אהבת ה'. אז מי שלא אוהב את המציאות זה פגם באהבת ה'?
(נגיד עצוב/כועס)
ולהיות רחוק ממשהו קרוב זה גם נקרא לא לאהוב.
אז גם מי שלא מספיק מחובר לעולם או למציאות,או לא מספיק נלהב, זה פגם באהבת ה'?
מעניין
אולי זה לא קשור. אבל אתמול בדף יומי מסופר רצו לבררחסדי הים
מה זה 'דרגש' בלשון המשנה.
אז שאלו רב שהיה מצוי בשוק, וממנו קיבלו תשובה.
אז חשבתי על זה שכדי לדעת תורה, צריך להיות מצוי גם בשווקים הפשוטים.
עכשיו לעצם השאלה, זה מורכב, כי ה' ברא את העולםחסדי הים
ישר עם חסרונות, שהחיסרון נובע מהבריאה ולא מהבורא (כדברי המהר"ל בתחילת 'נר מצוה' שנהוג ללמוד בימים אלו).
אז הייתי מסכים איתך לגבי הדברים שהאל הכריז עליהם שהם טוב בתחילת הבריאה, ששם ניכר טביעת חותמו של הבורא, אבל לא על החסרונות שזה צריך לשאוף לתקן.
מענייןחושבת בלב
אז לשיטתך יש חילוק בין בריאה לבורא?
אז זה לא כפשוטו שכל המציאות זה ה'?

ולמה אתה מתכוון חסרונות?
יכול לתת דוגמא?
תכלס לפי מה שזכור לי על הכל הבריאה נאמר כי טוב.
מלבד מה שנוצר מעשה ידי אדם, שזה מהנסיונות לתקן🤦
נגיד, המהר"ל מדבר שם על ה"תוהו ובוהו וחושך עלחסדי הים
פני תהום", שחז"ל גם דורשים את זה על ארבעת המלכויות.
יש חלקסבכי החשתי
באורות הקודש שמדבר על הסוגיה הזאת, קוראים לו האהבה הכוללת. שם בהתחלה הוא כותב שיש מדריגה גבוהה כל כך של אהבת ה' שאתה אוהב הכל, כולל כל הבריות. שהרי הכל זה הופעה של הקב"ה, ואין שום בריה שעומדת בפני עצמה. וזה גם סוגיה, מה זה אומר הופעה של הקב"ה? בחלק אחר, שנקרא האחדות הכוללת, הוא אומר שכל ההוויה כולה היא נקודה אחת בתוך האינסוף. לכן אני גם לא מסתדר כל כך עם ההגדרה שכל המציאות זה ה', כי המציאות היא סופית, היא רק נקודה, סך הכל נקודה זניחה וכמעט שלא מורגשת באינסוף. אם בנאדם לפעמים מרגיש פחות מגרגיר חול בכל היקום, אז תחשבי מה נוראה המשמעות של התובנה הזאת. שוב, נופלים קצת לסמנטיקה אולי, אבל היה לי חשוב לומר את זה כי היה פילוסוף אחד שנפל לטעות בעייתית מאוד ביחס לאלוהות שמסתובבת חופשי בלי רצועה עד היום, וזה קצת הזכיר לי אותו המשפט הזה. לענייננו, אם כל המציאות היא נקודה אחת, מה זה אומר עלינו? המציאות היא הופעה אחת של הקב"ה, ואנחנו הגוונים שלה.

ככה הבנתי את הרב קוק בגדול, זה רק טיפה מן הים, באמת, אני לא סתם אומר את זה. זה שתיים שלוש פסקאות מאוד עמוקות כשלצידן יש עוד ים כאלה אז צריך לעיין בזה עוד.

(המציג אינו קווניק)
וואי יפהחושבת בלב
ההתחלה, שזה כתוב שם, אז באמת יש הצדקה לשאלה שלי ויש ראיה מהרב קוק שיש לה מקום.
ולגבי ההמשך- בהתחלה באתי לכתוב ישר שברור שמה שאתה אומר נכון.
ואז נזכרתי שיש מקומות שכתוב שה' כולו נמצא בתוך היקום. בכל דבר שהוא בורא, הוא מכניס את עצמותו ומהותו ממש, וגם, אם זה אין סוף אז לא שייך בזה בכלל חילוק ופירוד(בין בתוך המציאות למעבר למציאות)

אולי התכוונת שמה שאנחנו מצליחים לתפוס זה מתוך הצימצום שלנו וזה אפילו לא חלקיק כי לא באמת אפשר לגעת באינסוף? כי אנחנו מוגבלים.


מה הכוונה של מה שאני אומרת, שמצדנו, אתה צודק, והאינסוף הרבה מעבר למציאות
אבל מצד האינסוף אין חילוק בין המציאות למה שמעבר, הוא הכל בהכל.
ואם הוא ממלא את המציאות אז כשאני תופס בו מתוך המציאות אני תופס בו, בו ממש, לא רק חלקיק. כי פשוט אין אצלו מציאות של חלקיק.
אממסבכי החשתי
רק צריך לשים לב עם התזה הזאת שלא מגיעים לטעות שהשולחן זה אלוקים והים זה אלוקים, ואני זה אלוקים. כי זה כמו שתצביעי על הזרת שלי ותגידי - "זה סבכי". נכון שמצד האינסוף אין חילוק והכל נמצא באחדות, אבל מעצם זה שאת ניגשת לשולחן ודנה בשאלה, האם השולחן מכיל את מהותו האינסופית של הקב"ה, זה כבר מראה שאת באה מתוך נקודת הנחה שיש כאן שולחן, אם לא, לא היית שואלת. והשאלה הזאת לא נובעת מטעות, היא נובעת מעצם היותנו בני אדם שלא יכולים לתפוס את האינסוף, אי אפשר להצביע עליו ולומר כאן מתבטא האינסוף. אנחנו חיים בעולם מושגים של פירוד שקשה לצאת ממנו בעזרת מילים ולוגיקה, אני חושב שזה מתבטא יותר בשנים והתבוננות פנימית.
נראה לי שאני מבינה מה אתה מתכווןחושבת בלב
ומסכימה
צריך לעשות פה חילוק חשוברץ-הולך

הידיעה שכל המציאות משתלשלת מאיתו יתברך לא אומרת שאני צריך להתיחס לכל המציאות כקודש. מי שמנסה ללכת בדרך הזאת עד הסוף מגיע לדברים חמורים מאוד. צריך לדעת שאנחנו מתנהלים לפי מראה עינינו ולפי הדרכות חז"ל.

אני לא חושבת שההבדלהחושבת בלב
בין קדש לחול סותרת את את זה.
אגיב באריכות יותר בהמשך.
הידיעהחושבת בלב
שאין מציאות מלבד ה' יתברך.
לא אמורה להפוך את הרע שאנחנו רואים לטוב.
אלא להבנה שאין לו ממשות אמתית.
אין לו קיום. הוא דמיון

וברור יש הלכה של מה מותר ומה אסור וגם צריך לתת מקום לתחושה(בסוף אם אני לא מצליח לחיות את האחדות בצורה שלמה ואני רואה את הדבר המציאות בפני עצמה וכדבר רע אז ברור שאי אפשר להכריח להקדיש אותו גם אם הוא דבר שלכאורה מותר.)
אתה מדבר על מעשים מחוללים לא על מעשי חולין
אני דיברתי על חיבור למציאות, לא לדברים אסורים


לא, ממש לאהסטורי
לתפוס ככה ש'כל המציאות זה ה'' בפשטנות, זה ממש ערבוב קודש וחול חמור מאוד.

אחת הסיבות העיקריות להתנגדות היתה, שהוצאת מושגי נסתר כאלו, שמצריכים הרבה מאוד הבנה ודיוק לרשות הרבים - גורמת ערבוב מושגים חמור מאוד.
יפהרץ-הולך

זה מה שאני ניסיתי לומר גם.

לא הבנתי אותךחושבת בלב
למה זה מערבב קודש וחול?
לא הבנתי.
הרי מה זה מציאות של חול? כתבו על זה לאחרונה בפרוזה.
זה מציאות שחסר בה קודש(מצדנו, בעניין שלנו. לא באמת יש דבר שיכול להיות מנותק מאלוקות. אלא אם אנחנו "מנתקים אותו"(ולמה מרכאות? כי בעומק גם אם אנחנו מנתקים אותו אין מדבר כזה, אין מציאות של נברא בלי בורא. אין מציאות של חיים בלי החיות האלוקית גם לדבר שמצטייר לך הכי טמא)
לא יודע מה כתבו בפרוזה, פרוזה זה לא מקור תורניהסטורי
מבחינתינו המציאות שאנחנו מכירים, היא מציאות גשמית חומרית והקב"ה הוא הקדוש, כלומר המופרש, המרוחק, שכל מושגי הגוף שאנחנו מכירים, אינם רלוונטים לגביו.

התפקיד שלנו הוא להשרות שכינה עלינו ובעולם, ע"י התורה והמצוות שאנחנו עושים. מבחינת העולם שאנחנו מכירים ומסוגלים להכיר - יש מקומות קדושים וכנגדם יש מקומות טמאים. יש מצוות ויש איסורים. למשל מי שלומד תורה במקום מטונף, לא רק שאינו מקיים מצווה, אלא להפך. אם כמו שכתבת "כל המציאות זה ה'" - איך יכול להיות שיש מקום טמא?! אם 'כל המציאות זה ה'', אז כשאני עכשיו יושב על כסא - אני יושב על ה' וסליחה על החריפות, לא רק כשאני יושב על כסא רגיל, אלא גם בחדר שחז"ל קוראים לו בלשון נקיה על שם הכסא ח"ו. התפילה שלנו בר"ה, היא שיהיה ד' למלך על כל הארץ, כלומר גם כשנגיע למציאות האידיאלית - יש ארץ, יש גשמיות, אבל אחרי שתכלה כל הרשעה, יראה בגלוי, את מה שהיום הוא רק נסתר - שד' באמת מולך, הוא בעל הכחות כולם.

אמת, יש ביטוי בזוהר שאומר (בתרגום חפשי לעברית) שהקב"ה סובב את כל העולמים וממלא את כל העולמים - זה ביטוי, כמו הרבה ביטויים בזוהר, שמצריך הרבה לימוד להבנת משמעותו המדוייקת. יש ליסוד הזה גם רמזים במדרשים הנגלים. הרבה מתורת המקובלים בכלל ותורת האר"י בפרט, בנויה על היסוד הזה. תלו את היסוד הזה כאסמכתא בכמה פסוקים, אבל חשוב להדגיש שבאף אחד מהפסוקים, אין זה פשט הפסוק ועל מי שטוען שזה פשט הפסוק, כתבו רבינו הגאון מווילנא ועוד רבים מאוד מגדולי דורו, שהוא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה.

כמו הרבה מושגים, זה דורש הרבה לימוד. בחלק מהקבוצות החסידיות ובמיוחד בחב"ד, הפכו את הסוגיא העמוקה הזאת, לאחד הנושאים הכי מדוברים וכפי שרואים מהשאלה שלך, דיבור על זה בראש כל חוצות ובלי מספיק הקדמות ודיוק במושגים, מביא לבלבול כמו שהצגתי וכמו שרואים מהשאלה.

אתה מדבר על הצד המעשי/פרקטיחושבת בלב

בכל מקרה. אני לא חושבת שהמושג של "ממלא כל עלמין" אמור ליצור ככ בלבול כמו שאתה מתאר
לרגע אני לא מצדיקה לעבור על ההלכה ולא חושבת שאפשר להבין כך מהשאלה שלי.

כל ההתנגדות שלכם לדעתי מגיע ממקום בנפש טוטאלי.
שאהבה וחיבור ואינטרקציה/אכפתיות אמורים להתבטא דווקא בצורה אחת שהיא מאוד ברורה.

למה אני חושבת ככה?
כי ברור לי שלאהוב מקום מטונף זה לא אומר ללמוד בו תורה, כי זה לא התכלית שלו, זה אומר להפך,
שכשאני לא לומד תורה במקום המטונף, אני מקרב אותו יותר לשלמות וכך מגלה את האלוקות שבו
ולאהוב רוצח, בעומק, זה לא לעודד אותו לרצוח, זה להפך עד כדי לעיתים להרוג אותו, מתוך אכפתיות
כי זה התיקון שלו וכך תתגלה החיות האלוקית שבתוכו.
וכן על זו הדרך בכל הדוגמאות שהבאת

האהבה לה' שבוודאי שקיים בכל דבר במציאות לא אמורה לבלבל בין טוב לרע
התיקון של הרע הוא לא לתת לו קיום. ולכן אנחנו מבטלים אותו מתוך אכפתיות כלפיו
כלפי הרצון לגילוי ה' שיאיר דרכו.

אני לא חושבת שזה מסוכן.
אגב זה לא רק חבד, שמעתי את המושג גם מרבנים ספרדים,
מהבעש"ט, ומאוד מגדולי החסידות ממשיכי דרכו
וכמו שכתבת היום מלא אנשים חיים ולומדים את ספר הזוהר

וכמו שראיתי בשרשור הזה שזה מושגים שהרב קוק מדבר עליהם הרבה.
ודווקא מצדיק ועונה בחיוב על השאלה

הרב קוק אכן מדבר על המושגים האלו הרבה מאודהסטורי
וגם אחרים, אבל בשום אופן לא בצורה הפשטנית של 'כל המציאות היא ה'".

צריך מאוד לדייק במושגים. הרב קוק תמיד מדבר בהקשרים האלו על 'הא'לוהות', לא על ה'. אנחנו אף פעם לא מדברים במושגים שאנחנו יכולים לתפוס על עצמותו יתברך, אלא רק על הופעותיו בעולם הזה ובעולמות הרוחניים.

כשהרב קוק מדבר על אהבת כל הבריות, הוא בהחלט שואף להגיע לסמפטיה והערכה לכל המציאות מתוך האהבה לבורא שברא ומחיה את כל העולמות.

אבל, ברור בהחלט לעל מי שלומד את הפרקים האלו בדברי הרב קוק, הן במידות הראי"ה, הן באורות הקדש, באורות התחיה, במאמר דעת אלוקים והן במקומות אחרים - שלהוריד את הענין הגדול והדורש המון דיוק מסיגים שאין דבר חוץ מהא'לוהות, לעבודה מעשית אפילו ברמה המחשבתית, זו עבודה של גדולי תורה, שביררו את הדברים לעומקם וסדרו את הדברים כראוי.

ברמה של אדם רגיל, מה שאפשר לנו לאחוז, זה שלאהבה לבריות אנו מגיעים מתוך אהבת הבורא והמחיה את העולם כמו שכתבתי למעלה.
חולק עלייךסבכי החשתי
צריך לנסות להבין כמה שאפשר, להשאיר את זה תיאורטי זה להשאיר את זה לא רלוונטי
עד כמה שאפשר ≠ לקפוץ מדרגות....הָיוֹ הָיָה
עבר עריכה על ידי נשמה כללית בתאריך כ"ח בכסלו תשפ"ג 00:08
(עריכה: יש בתגובה הזו גם רפרנסים והתייחסויות לתגובות אחרות שנכתבו בשרשור, ולא רק זו שעליה אני משרשר)
מה שרואים כאן לצערי זה בדיוק הסיבה שבגללה חששו מלהוציא את זה להמון העם. בדיוק החשש של הגר"א ובדיוק החשש של (להבדיל) הרצי"ה, שלמקרה שאני לא טועה יש כמה בודדים שרואים בו ציוני דתי "כשר" שידע להאמין בעם ובכוחותיו.
@חושבת בלב מביאה כראיה את ה"מלא אנשים שלומדים זוהר". אבל זה בדיוק מה שעצוב בתרבות שהפכה את לימוד הפנימיות למשהו מעין מקצה תחרותי וטרנדי, ובמקרה היותר טוב - כתחליף לניו אייג', סיפוק רוחניקי מדומיין שנותן הרגשה טובה אך שקרית.

כשאדם לא יודע מהו איסור פיגול או מהו שורש האמונה ושורש המרי, מה יציאות השבת בפנים ובחוץ, מה הדין של נ"ט בר נ"ט ומה יסוד החסידות ושורש העבודה, אבל הוא רץ להבין מהי אלוקות, זה לא "להבין עד כמה שאפשר" אלא לקצץ בנטיעות. יש סדר בעולם. (לא סתם הזהיר רבינו הרצי"ה שוב ושוב מה"קבליסטיקה". כן כן, כולל זו שהתיימרה לשאוב ולהיתלות בתורת מורנו ורבנו אביו הגדול)
וקל וחומר כשזה מגיע מקלות ראש והגסת לב. לכתוב "אני לא חושבת שזה מסוכן", כאילו אפשר להתרווח על כסא ים עם בקבוק בירה ולשחרר לחלל האויר הגדרות בקב"ה, ואין שום חשש שמצריך לגשת לזה באימה וביראה ברתת ובזיע...
אולי כדאי לקרוא קצת ברמח"ל כמה הוא מזהיר ומזהיר ומדגיש ומחדד ומשנן לפני שהוא ניגש לכתוב כמה מילים בעניין. (אולי הוא לא היה ציוני דתי שידע להכיל את הגודל של העם הזה ולהאמין בכוחות שלו. אולי הוא לא הבין שבסוף הכל סמנטיקה ואין הבדל בין שום דבר לשום דבר... מי יודע. אשרינו שאנחנו חכמים ופקחים יותר מהיהודי הגלותי הזה...)


אמנם, יש ללמד זכות שזה מגיע הרבה מרצון טוב ושאיפה לרוחניות, וכבר אמרו חז"ל שדילוגו עלי אהבה אפילו קורא ואייבת את ה' אלוקיך. זה נכון, אבל זה לא אומר שצריך להשאיר את הטועה שימשיך ויקרא ואייבת במקום ואהבת. צריך לתקן עיוותים גם כשהם מגיעים מרצון טוב.

וה' הטוב יכפר...
ניראלי דווקא חשוב להתעסק בזהסבכי החשתי
אם כל הכבוד להלכה וגמרא שזה חשוב מאוד, זה ממלא צורך אחר. ואגב, גם בגמרא מדברים על האלוקות, ויש כל מיני דרשות שכן יש מה להתעמק בהן. כנל לגבי מדרשי רבה שהם עמוקים מאוד וקשה להבין אותם רק ברמת הפשט. אז אתה אומר שאדם צריך ללמוד הלכה לפני שהוא לומד אלוקות? אבל מה לעשות שאדם עומד מול עולם מלא בדעות משתנות לגבי האלוקות, כמו האלוקים של שפינוזה, והאלוקים של הנוצרים, ושל המוסלמים ושל הבודהיסטים ויש עוד רבים. ושלא נדבר על התהיות הפרטיות שלו לגבי האלוקות, כל מיני שאלות שעולות מאליהן. אדם עומד מול כל זה ואתה מצפה ממנו לא לחשוב?
איפה כתבתי הפוך?הָיוֹ הָיָה
אפילו ברשימת הדוגמאות שלי על "מי שלא יודע את..." נקטתי גם בדברים אמוניים. בתוך לימוד האמונה יש דרגות, אף אחד לא נהיה בעל התניא על ידי שיעור במדרשה... הדרגות הן גם בתוך הלימוד האמוני, מי שהחליט בגיל 13 לקרוא זוהר ולגבש את עולמו האמוני ותפיסתו באלוקות לפי מה שהוא הבין בו - הוא מטומטם. נכון?

אבל כמובן זה גם לא סותר את מה שתמיד צריך לזכור. אכן יש אפס סמכות בנושאי אמונה למי שלא עמל בנושאי גמרא והלכה. אני לא מסתיר את זה. ומי שרץ לקבוע שם מסמרות ולהצהיר הצהרות לפני שמילא כרסו... ה' ישמור
זה הענייןחושבת בלב

שאף אחד לא הצהיר פה הצהרות.
העלתי שאלה, עם דברים כהוויתם.
שלטענת חלק מהנוכחים פה יוכלים להיות לא מובנים כדוואי.
למרות שהם בעצמם הסכימו שהם כתובים במפורש במיני מקורות.

המסקנות המרחיקות לכת היו על עצם העיסוק בשאלה
ומשם הפרשנויות למה כיוונתי כששאלתי אותה

כתבת עובדה, ועל גביה שאלה.הָיוֹ הָיָה
עובדה: כל המציאות זה ה'.
שאלה: האם לכן מי שלא אוהב את המציאות לא מקיים אהבת ה'?
(ולא יפה לומר, אבל עצם השאלה מראה לאיזה "עומק" הגעת בגישה... הבעיה זועקת מזה לבד, גם בלי שבאמת תצהירי משהו ודאי)

את "ככה" מליפול בדיוק בטעות של חטא העגל (למדת כוזרי?) ושבתאי צבי (ציצת נובל צבי. את זה בטח לא) אבל לדעתך "זה לא מסוכן".

מילא שהחלטת להתפרנס מהליכה לוליינית על חבל בין מגדלי התאומים, אבל גם לומר תוך כדי זה שאין בכלל צורך להיזהר?
להאשים אותי בחוסר זהירותחושבת בלב

או לקיחת סיכון, ניחא
אבל מה קשור בין זה לבין להגיד שאני חושבת שאני מבינה בזה משהו
ומצהירה הצהרות?!
הכל פה התחיל משאלה, משמע שאני שואלת, לא שאני יודעת.
וגם התשובות שנתנו לי פה זה היה רק בהתבסס על ציטוטים ממקורות של צדיקים אחרים.

וגם אחרי כל זה ברור לי שאני לא מבינה כלום באלוקות
זה לא סותר את זה שזה דבר מותר ולדעתי גם חיובי להתעסק בשאלות כאלה.
(בהסתמך על גדולי דור שמעודדים את זה ורואים בזה דבר גדול)
ודווקא ממקום כזה שברור לי שאני לא באמת מבינה
מי שחושב באמת שהוא מבין ראוי לו לא להיכנס לשם

 

זה דבר אחדהָיוֹ הָיָה
המשפטים שלך שמשקפים את השנטי, זה בדיוק זה שאת "עפה על עצמך".
את ניגשת בקלילות ובצעדי ריקוד לסוגיות חמורות שבחמורות שהרמח"ל מדבר עליהם באימה וחלחלה עם מליון אזהרות, ומנמקת את עצמך ב"צדיקים שמעודדים את זה" ובסיסמאות על זה ש"הציונות הדתית מכילה נתינת אמון בכוחות של אנשים". וכצפוי מהגישה הזו - המסקנות שלך הן באמת שטחיות ומעידות על אפס הבנה. זו הזיה. כן.

לגבי השאלה, שוב: השאלה היתה שלב 2. התחלת מקביעה נחרצת ש"כל המציאות זה ה'". ועצם ההוה אמינא בשאלה שוב מראה את הצדק של החוששים וכמו שכתב הסטורי - גישה שטחית ופופליסטית לסוגיות עמוקות שמה שכתוב בהן אלו רמזים דקים ושמות קוד. גישה שהופכת את הכל למשחק ילדים.

אבל מה יותר קל מלהגיד "אין פה שום סכנה... צדיקים מעודדים לימוד זוהר". וואלה, סבבה, פתרנו את כל הבעיות. (שטחיות ופופוליזם, כבר אמרתי?)
טוב הבנתי את הדעה שלךחושבת בלב

לא רואה איך יועיל שאגיב עניינית.
ואני לא מתכוונת להמשיך ולרדת לפסים אישיים כמוך,

לא אמשיך להגיב, בהצלחה.

אל תאשים אותה בנסיון להכנס בצעדי ריקודסבכי החשתי
זה כבר לא צנוע
זה עם אולטרא סגול, מותר 😁הָיוֹ הָיָה
וחוץ מזה, מספיק התחושות מהנפש. לא צריך קביעות אובייקטיביות או ענווה ולימוד...
באמת??סבכי החשתי
רציני עכשיו אולטרה סגול מותר?
זה מה שעושים בבני עקיבא...הָיוֹ הָיָה
איך כתבה @חושבת בלב? ציונות דתית שנותנת אמון בכוח של אנשים להבין מורכבות.
לא ניראלי בכל מקוםסבכי החשתי
וציונות דתית זה אחלה, הספרים שלהם יותר צבעוניים
ברור שזה אחלההָיוֹ הָיָה
תראה כמה מנדטים יש למפלגה הזו
מעט אנשים אוחזים באמתסבכי החשתי
בדורנו, וככה זה תמיד היה🤷‍♂️
דוקא התכוונתי לזה שקיבלו הרבה...הָיוֹ הָיָה
גם הבגדים שלהם יותר צבעונייםאני77

והאמת שאני כבר שנים תוהה לעצמי אם אבות אבותינו באירופה הלכו עם שחור לבן, או שפשוט החרדים מחקים את מה שיש בתמונות של פעם...

 

ולגופו של דיון, היה מרתק לעקוב אחרי הדיון מהצד במהלך הערב כשאני מדי פעם מציץ בין דברים אחרים שאני עושה.

לא היה לי פנאי להגיב, ואני גם לא חושב שאעשה זאת עכשיו. נראה לי שאחכה למחר.

לא ניראלי שהוא מטומטםסבכי החשתי
אנחנו בחיפוש כל הזמן וכל האמצעים כשרים. אם ילד בן 13 מחליט על דעת עצמו לפתוח זוהר כנראה מדובר בילד מאוד פיקח. האם זה מעשה נכון? יכול להיות שלא, אבל כדאי שיהיה לך תירוץ הרבה יותר טוב ממה שאמרת לשכנע אותו שזה עדיין לא מתאים לו. ולקבוע איזה דרגה אתה אני חושב שזה לפי השאלות שלך, והתשובות שמספקות אותך. אם אתה מתעלם משאלות שממש מפריעות לך, או זורם עם תשובות שלא באמת מספקות אותך רק כי אמרו לך שאתה צריך להשאר בדרגה מסוימת זה יכול להביא אותך למקומות לא טובים.
טובהָיוֹ הָיָה
אז אני מכיר ילד בן 13 שקרא ש"ייראה כל זכורך פני את האדון הוי"ה דא רשב"י" ולכן החליט שרשב"י הוא התגשמות האלוקות בגוף כמו התפיסה הנוצרית על התלבשות האב בבן, וכל מי שמנסה להסביר לו את הטעות שלו מקבל תשובה ש"אתה בעל יוהרא שחולק על הזוהר".

אתה אומר שהוא פיקח גדול ולא מטומטם בכלל. טוב... נכבד את דעתך. בסך הכל לא כזה נורא בכלל שיהודי יחשוב ככה... כולה סמנטיקה
מבחינה אובייקטיביתסבכי החשתי
ילד בן 13 שמתעניין בזוהר מתוך סקרנות, כן, מדובר בילד פיקח. מכאן נשאלת השאלה, הוא באמת מחפש אמת, או לא? האם הוא מקשיב? פתוח לשמוע? פתוח לשנות את דעתו? אם לא, באמת חבל, החכמה לא שורה בגאוותנים. אם כן, הקושיה היא על מי שניגש אליו, אולי הם מזלזלים בו כמוך שהוא רק ילד, ובגלל זה גם לא מצליחים לעמוד על הטעות שלו.
יפה, גם זה אבל עוד לפני זהחושבת בלב

זה מגביל את לימוד ההלכה.
כאילו יש שלב שבו כבר לא מתעסקים בהלכה,
עולים דרגה ומתעסקים באלוקות.
זה דברים שתלויים אחד בשני.
הרבה מההלכות תלויות בכוונה ובשורש.
וגם מי שלמד הרבה הלכה ובקיא בהכל
אין שלב שבו הוא לא צריך ללמוד אותה כבר

וחוץ מזה שגמאני יכולה להאשים ביהורא אנשים שמתנגדים לשיטת גדולי עולם
כמו גדולי החסידות לענפיה וכמו רבנים גדולים שמורים ללמוד זוהר גם לפשוטי העם

ה' הטוב יכפר
 

אף אחד מגדולי החסידות לא חשב שבול עץ הוא חתיכת ה'הָיוֹ הָיָה
את אשכרה לא הבנת כלום ממה שכתבו לך. בדיוק זו היוהרא: להגיע בשאנטי (איך אמרת? "אין שום דבר מסוכן"), לדפדף קצת באיזה חוברת של זוהר מתורגם לילדים, ולהחליט שהשגת בדיוק מהו הקב"ה, ומי שחושב אחרת ממך הוא חצוף שחולק על הזוהר ועל "גדולי החסידות"...
אני גם לא חשבתי ככה. ולא נכתב ככהחושבת בלב

זה מה שהם הבינו.
לא בשאלה ולא בתגובות שלי.
ואני לא אמשיך את הדיון, בהצלחה

וגם מה שכתבתי, זה ממש על קצה המזלג ולא מספיקהסטורי
מדוייק, אלו סוגיות שדורשות המון לימוד. מי שרוצה להעמיק בהן, מוזמן לשבת וללמוד בצורה מסודרת.

האמת שלולי השאלה והדיון, בכלל לא הייתי חושב שנכון לפתוח נושא כזה בפורום.
מסכימה עם מה שסבכי כתב מעלייחושבת בלב

אבל רוצה להגיד, שגם אני, לא ציינתי בשאלה אף צד מעשי, כתבתי אותה בדיוק באותו אופן שאתה הצגת כאן את הדברים.
אתם אלה שניסתם להבין אותה ממקום מעשי, אז פיתחתי אותה לשם.
ואני גם לא חושבת שזה בעיה.
החרדה הזאת בדבריך
זה קצת פחד וחוסר אמון שלך ביכולת של העם להכיל מורכבות
שדווקא בציונות הדתית מאוד נותנים להכלה הזאת מקום,
ההתנגדות שלך תמוהה לי
 

האמת שמעתי על זה רעיוןמבולבלת מאדדדד
שמי שכועס או עצוב, זה בא מגאווה, בגלל שה' החליט משהו, והוא בעצם לא מקבל את מה שה' רוצה. ענווה זה להכיר בערך של עצמי, ולדעת שהכל ממנו יתברך. גם מה שיש בי. ממילא גאווה זה לא לקבל את זה שהכל ממנו.
(מקווה שהסברתי ברור את הרעיון...)
ראשית,אני77

כמו שכבר אמרו פה אחרים- זה לא נכון לומר שכל המציאות זה ה'. אפשר אולי (ורק אולי, הניסוח עדין קצת בעייתי) לומר שכל המציאות היא אור של ה', או אולי מדויק יותר לומר שזה הארה מסוימת של ה'.

 

דבר שני, "פגם באהבת ה' " זה דבר גדול. לא כל חוסר מעלה הוא פגם.

אז נכון שקיימים דברי הרב קוק שהביא סבכי החשתי שיש מעלה גדולה בלאהוב את כל הבריות, אבל זה לא אומר שמי שלא אוהב את כל הבריות יש לו פגם באהבת ה'.

ברוב המציאות, האור של ה' נסתר, ולפעמים נסתר מאד, ולכן לא מצופה מכל אחד שיראה את אור ה' בכל מקום ויתלהב. ולפעמים האור הזה מוסתר גם בתוך טומאה ורוע וכיעור, ולכן זה הגיוני וסביר בהחלט  שאדם נורמלי ובריא ושאוהב את הטוב ושונא את הרע, לא יאהב חלקים מהמציאות, ושחלקים מהמציאות יפריעו לו.

 

ולפעמים מי שדוחק את עצמו יותר מדי לאהוב את מה שמסתתר מאחורה- רק מבלבל את עצמו. כי אם מה שהאדם רואה זה את החיצוניות החשוכה והכעורה של הדבר, והוא דוחק את עצמו לאהוב- זה רק משבש את השיפוט שלו וזה לא טוב ולא בריא.

ולא, לא מצופה מכל אדם רגיל שיראה את הפנימיות של הדברים, ובכל מקרה הדרך לעבוד על זה היא לא על ידי להכריח את עצמו להרגיש דברים שלא מרגישים לו נכון.

כן טוב שאמרת את זהסבכי החשתי
בהחלט הדרך לאהבה אמיתית של כל הבריאה זה להסתכל על הדברים מהשורש ושזה יהיה על דרך האמת ולא הדמיון. לקח לי שנים להבין את זה, ולא רק בנושא הזה
יפה,חושבת בלב
ממש יפה, נהנתי לקרוא.
אבל אני כן חושבת שזה יותר מה"אור"
כל המעלה של העולם הזה על פני עולם הנשמות, ששם הם רק נהנים מ'זיו השכינה', מהאור
ובעולם הזה אפשר לתפוס בעצמות ממש, ככה מוסבר בחסידות
אז ככהסבכי החשתי
אני מכיר את האמרה הזאת מהתניא, אבל -
אני זוכר שזה נאמר על תורה ומצוות, ומה שאמרת מקודם לגבי מהותו של הקב"ה שנמצאת בכל דבר, אם אנחנו מדברים על אותו מקור, אז גם שם מדובר על הנפש האלוקית שנמצאת בכל איש ישראל. שכל המציאות זה בבחינת מילים שנאמרו, ורק נשמת ישראל זה בבחינת נשיפה, בה אין חלוקה לאותיות, כמשל אדם שמוציא מתוכו אוויר בנשיפה והוא יוצא כמות שהוא, בבחינת "ויפח באפיו נשמת חיים". שלא כמו מילים שזה גם אוויר שיוצא אבל עם עיצורים והגדרות בדרך.
זה הכל כביכולחושבת בלב
זה הנקודה שמצד העצם כשמדובר על אלוקות אין באמת הבדל בין הדיבור לנשיפה לחוכמתו של הקדוש ברוך הוא
זה הכל מצדנו.
אבל באמת אולי זה נושאים מסוכנים לדיון
כמו שכתבו לי למעלה כי זה יכול לטהר את הטמאים ולבלבל אנשים בין קדש לחול🤷🤦

בכל מקרה זה בכלל לא מה שהתכוונתי בשאלה שלי
אין סוף,צמצום,כפשוטו,לא כפשוטו
לא שהפריע לי ואני אפילו נהנתי מהדיון והייתי צד בו חח
אבל בכלל לא התכוונתי להיכנס לשם.
התכוונתי בפשיטות גם אם המציאות היא רק חלק או פירור, אז זה לאהוב/לא לאהוב חלק או פרור.
התשובה הכי קרובה לשאלה שלי הייתה של @אני77





האא גם שלך בהתחלה של התגובה הראשונה שלך בשירשור
נושאים מסוכנים הם הכי כיפיםסבכי החשתי
אבל כן @אני77 הביא אותה טוב
מוריד בפניו את המגבעת🎩
חחח כן זה כייףחושבת בלב
אבל זה לא סתם מסוכן.
תכלס אבל כשמחוברים לעצם, לא משנה אם כפשוטו
או לא הפשוט, אין כזה דבר סכנה😛




(ולא לזרוק עלי ביצים רק התכוונתי שהסכנה היחידה שאמורה להטריד את מנוחתו זה ניתוק מהעצם)
יש גם סכנהסבכי החשתי
בלהישאר במקום ולא לחשוב😌
כי יכול להיות שאם רק תתבונן./נני קצת תגלה./י שבלי ששמת לב האמונות שלך תואמות לאמרות של אנשים מחוץ ליהדות.
את המשפט הראשון הבנתיחושבת בלב
את המשפט השני לא🤦,
ברור שזה סכנה לא להסתכן, למה? כי ככה גם לא מתקדמים לשום מקום.
אבל לא הבנתי את הסיבה שאתה כתבת לכך
אולי כי הכנסתי לשםסבכי החשתי
עברית פוסט מודרנית, זה טוב שאת אלרגית לזה.

אממ..
מה שאני אומר זה קצת יותר חריף. לא רק שאתה תקוע במקום, אלא שיכול להיות שאתה מושפע מכל מני אמונות זרות בלי ששמת לב אפילו, גם אם אתה לומד גמרא כל היום בשטעטל של מאה שערים. אף יותר מכך, ככה יותר קל דווקא להשפיע עליך. כי אתה אומר דברים ולא יודע מי אומר את אותם דברים שאתה אומר מילה במילה בעולם החיצון, שמן הנמנע שלא יצליח להגיע אליך איכשהו.

אני אומר את זה כנגד מי שחושב שיש נושאים מסוכנים, זה נכון, הבעיה היא שהם כבר נמצאים בראש שלך. וגם אם לא בפועל, אז לפחות בכוח. אבל שמתי לב שהרבה פעמים זה בפועל
👍 הבנתי, נכון.חושבת בלב
זה בהחלט מסוכן, זה נראה לי קשור לתגובה הראשונה של @חסדי הים
על ההוא שששאלו אותו מהזה דרגש.

בכל אופן אתה צודק אבל לא בצורה גורפת
כי בסוף זה נראה לי גם עניין של נפשות, זה אינדוודואלי.
איך וכמה ומתי וכו' וכו'

ותשפה הבנתי פשוט תמצתת את זה והייתי צריכה יותר פירוט להבין מדוייק🙈
הלוואי שהייתי אלרגית לזה, אבל זה נראה לי כולל כל כך הרבה דברים. שכמו שכתבת אנחנו מושפעים מהם במודע או שלא במודע
מסכיםסבכי החשתי
עניין של נפשות
זה ממש עמוקekselion
מרגיש לי שכן.


יש פסקה של הרב בשמונה קבצים
"איך אפשר שלא לאהוב את כל היש?"
ואז הוא מסביר שם את העניין שהכל ממש זה אור של השם שמופיע כאן. לכן חייב שלאדם עם נגיעה לקודש יהיה סימפתיה ל- ה כ ל
אהבתי את ההגדרהסבכי החשתי
אם הבנתי נכון, אתה אומר שגם אדם רגיל צריך לשאוף לאיזושהי סימפתיה אפילו הקטנה ביותר לדבר הרע ביותר?
למשל מחבלים, היטלר, לחם רטוב וכו'?

(כמובן, כפי שכבר הבהרנו למעלה, על דרך האמת ולא הדמיון הכוזב)
מה זה סמפתיה להיטלר?חושבת בלב

זה כמו 'סימפתיה' לעמלק,
הדרך לגלות בהם את האלוקות זה להשמיד אותם, לגלות את ההבל שהם
ושהרע לא מציאות לכשעצמה.
זה הסימפתיות שצריך לגלות כלפיהם

זה גם מה שהתכוונתי כשאמרתי לאהוב,
בסוף ברור שזה מורכב
אפילו במושג אהבה יש חילוקים
כי אני לא אוהב חבר כמו שאני אוהב אח
או הורים או בן זוג או את הילד שלי.

ק"ו שלא כמו שאני אוהב לשורר

 או להתעמל או לגלוש
ועוד יותר לא כמו שאני אוהב לאכול
 
 

נכון נכוןסבכי החשתי
אהבה להיטלר לא מצביעה על פרקטיקה של לספר בשבחו חס ושלום, שהרי נאמר, "זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב". זה קצת נשגב מבינתי לכלול אותו באהבת הכל, אבל אני כן מצליח להבין למה לא לבטל אותו, יענו, לא להגיד "הלוואי שהוא לא היה קיים". אולי גם יותר מדויק לומר שאני לא אומר את זה ספציפית על היטלר, אלא על הרעיון שהוא מייצג. ואולי גם יותר מדויק לומר שאני אומר את זה על השורש הרוחני שמאחורי הרעיון, ואז עוד יותר קל לקבל את זה. ואם אתה מקבל את הרעיון הרוחני שמאחורי היטלר, אתה מקבל גם את היטלר, ואז זה לא סותר את זה שברור לי שעדיין דינו מוות בידי אדם, ורצוי אחד עם מספר על היד בשביל הסמליות.

אני מקווה שאני לא מדבר שטויות חח
פעם ראשונה שאני מאתגר את האימרה הזאת

אגב, החלוקה שעשית בין חבר לאח וסתם אדם מהרחוב, זה הרמה הטבעית של כל אדם, אני לא חושב שעל זה דיבר הרב קוק, אני חושב שהוא דיבר על מן אהבה כזאת שנשפכת על כל העולם בשווה, כלומר, "אהבת הכל".
מענייןחושבת בלב

כי נראה לי יש בזה חילוקים. ברור שיש מצב 'אוהב', או אדם עם אופי 'אוהב'
אבל ברור שבריאות שיש לי איתם יותר אינטרקציה אני אהיה מחובר אליהם יותר.
הנקודה היא שגם האהבה הכוללת הזאת היא מכלול של פרטים שבכל פרט יש דרגה,
אם מה שאני אוהב זה את ה' באמת,את העצם, ולא את הדמיון וההתגלות החיצונית
אז בטח שזה ישתנה מדבר לדבר
תלוי גם כמה האלוקות מתגלה בו וכמה אני מצליח לגלות אותה בו.

גם יש קטע שמישהו כשהוא אוהב כל ההסתכלות שלו אוהבת, זה נכון
אבל להגיד שזה יהיה אהבה כוללת ואחידה, זה קצת עלול להביא לדמיון וכזב כמו שכתבתם למעלה

ולגבי היטלר זה נראה לי יותר מדין מוותחושבת בלב

זה למחות, זה קצת יותר מורכב.

אבל מסכימה נראה לי בדרגת היטלר והמן ועמלק, זה דברים שאין לנו באמת השגה בהם. 
מה שאפשר להבין זה שאם אלוקים בחר לברוא אותם כדי שנמחה אותם
אז כנראה שזה טוב שהם קימיים בשביל שנמחה אותם, זה התכלית והתיקון שלהם,
אנחנו בסךהכל עוזרים להם להשלים אותו. ממקום הכי אכפתי

מעניין אבל באיזה מעשהסבכי החשתי
כן מתבטאת האהבה הזאת, אולי יש גבול לביזוי המת? או לעינויים?
נראה ליחושבת בלב

שהגבול זה דיני התורה, 
ומה שמעבר לגבולות ההלכה(אולי לא ביחס לעמלק, כי עליהם זה מאוד ברור
בכללי בתורה בדרך כלל כתוב גם את סוג העונש, בצורה מאוד מדוייקת)

וגם יש גבול אינדבדואלי.
שכל אחת באמת עם עצמו אמור לדעת אם עושה את זה ממקום אכפתי, ושואף לתיקון או 
להפך, ממקום מנותק ומתרחק מה' ומגילוי אכזריות או שנאה או ריחוק כל שהם בעצמו.
בסוף החיבור והניתוק הם מצדנו, כמו שדנו בזה כבר למעלה.
אבל צריך להיזהר עם זה, זה לא אמור לסתור את ההלכה, נגיד למחות את עמלק זה מצווה דאורייתא
שחובה על כל אחד מישראל.
אבל יש דברים יותר מורכבים, ובמלחמה עוד יותר מורכב.

הנקודה היא, שהאהבה הזאת מתבטאת דווקא בזה שאתה משמיד אותם, עצם זה זאת האהבה.
משמיד לפי הציווי, מה שמעבר לציווי זה כבר שנאה



(וואי איזה עמוקה ושכלית יצאתי בדיונים פה)

לאהוב אותם כמו שאני אוהב תפילין?סבכי החשתי
שבזכותם אני מקיים מצוות מחיית עמלק? לא מסתדר לי, כי בסוף מדובר בבני אדם חיים, ולא באובייקט. למשל ביחזקאל לט יא-יג כתוב "וְהָיָ֣ה בַיּ֣וֹם הַה֡וּא אֶתֵּ֣ן לְגוֹג֩ ׀ מְקֽוֹם־שָׁ֨ם קֶ֜בֶר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל גֵּ֤י הָעֹֽבְרִים֙ קִדְמַ֣ת הַיָּ֔ם וְחֹסֶ֥מֶת הִ֖יא אֶת־הָעֹֽבְרִ֑ים וְקָ֣בְרוּ שָׁ֗ם אֶת־גּוֹג֙ וְאֶת־כׇּל־הֲמוֹנֹ֔ה וְקָ֣רְא֔וּ גֵּ֖יא הֲמ֥וֹן גּֽוֹג׃ וּקְבָרוּם֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל לְמַ֖עַן טַהֵ֣ר אֶת־הָאָ֑רֶץ שִׁבְעָ֖ה חֳדָשִֽׁים׃ וְקָֽבְרוּ֙ כׇּל־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ וְהָיָ֥ה לָהֶ֖ם לְשֵׁ֑ם י֚וֹם הִכָּ֣בְדִ֔י נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה"
תיאור שלנו קוברים את גוג ומגוג, לאחר שקמו להשמיד אותנו, לא בשונה מהנאצים. אבל בכל זאת מצופה מאיתנו לקבור אותם.. זה נאמר גם על דוד שקבר את אדום..

ואי כשאני חושב על כמה עבודה יהיה לנו אני כבר מתחיל להיות עייף, אני בעד שהנשים יצטרפו אלינו למלאכה
זה יותר מורכבחושבת בלב

מ"כמו שאני אוהב תפילין"
אתה לא אוהבת את עמלק לכשעצמו וגם לא את התפילין.
אתה אוהב את האלוקות שנמצאת בהם,
אם תאוהב את התפילין לכשעצמם, זה עלול להיות עבודה זרה כבר.
ו.. וואלה? היטלר נגיד לא מתחבר לי ל"בנאדם חי" ברור שהאהבה שלי כלפיו תהיה יותר מסותרת ואצטרך לעבוד עליה ביחס לתפילין.

ואני לא נראה לי אקבור אותם כמו שלוידעת בכלל איך אהיה מסוגלת להשמיד אותם, מורכב.

הרב מתייחס לזה במידות הראי"ה, ערך אהבה לגבי עמלקהסטורי
אנחנו צריכים למחות את עמלק וזה כולל לשנוא אותם תכלית השנאה, "מתחת השמים", כלומר את ההופעה שלהם בעולם הזה, צריך למחות לגמרי.

יחד עם זאת אנחנו יודעים שזה רק "מתחת השמים" מעל השמים, כלומר בשורש הרוחני שלסיבת הופעת עמלק, שם במקור האלוקי, שייכת אהבה גם לעניין הזה.

באגרת תת"ח, הרב מרחיב זאת ובעולתצראי"ה לפורים, מבאר שאפשר שזאת היתה הטעות של שאול שחמל על אגג, כי הציץ בשורש הנסתר הרבה. (צריך עוד הרבה ביאור בזה, אין כאן המקום)
נו, אז אתה בכלל לא חולק על השאלהחושבת בלב

הכל עניין סמנטי. של למה התכוונתי ב'לאהוב'/'לחמול'

@סבכי החשתי בסוף הכל סמנטיקה

דיוק המושגים אינו סמנטיקה, הוא חשוב מאודהסטורי
ויכול להיות ההבדל בין שיא האמונה לבין עבודה זרה.

כפי שכתבתי למעלה, המציאות שאנו תופסים אינה ד', בשום פנים ואופן. ד' זה שם העצם שהוא נתן לנו כדי לפנות אליו ולעבוד אותו. היא גם לא אלוקים, שפירושו בעל הכחות כולם. כשאנו מדברים על 'אלוקות' או גילוי אלוקות, אנו מדברים בדיוק על זה שהמציאות כולה היא גילוי רצונו של הקב"ה וזה נכון גם על מה שלכאו' נראה מתנגד.

איך מסבירים את המושג 'סובב כל עלמין וממלא כל עלמין' שלכאו' אפשר להבין אותו כמתייחס לקב"ה עצמו? זו מחלוקת גדולה בגדולי המקובלים, שלפני שעוסקים בה, צריך ללמוד הרבה מאוד הקדמות.
קשה לי לענות על זהekselion

כי אני ממש לא שם ולא רוצה לומר דברים סתם

 

 

מסוג השאלות שרק הרב יכל לענות עליהם

מעריך את הענווה אחיסבכי החשתי
יפה, ממש חזקחושבת בלב

|מסקנה מהשרשור| ללמוד יותר מתורת הרב קוק

יש פגם באמונהאני:))))

שה' הוא כול המציאות

איזה שרשור ענק! יכול להיות שכבר כתבו את זה, אזפונקציה
בלת"ק

טוב שתיים בלילה, אז תסלחו לי אם לא מדייקת 🙈
חז''ל אומרים שכל הכועס כאילו עובד עבודה זרה,
והפירוש של התניא זה שמי שכועס בעצם כאילו הוא טוען שמה שקרה לו זה לא מה' אלא מיישות אחרת רח''ל וזה אומר שיש יישות נוספת פרט לקב''ה ח''ו.
כלומר נגיד אם משהו פגע בך ואתה כועס עליו אז זה כאילו אתה מחשיב אותו למציאות נפרדת מה'.

מזה ניתן להבין שאין מציאות אחרת פרט לקב''ה.
עוד עניין (ובוקר טוב;)פונקציה
ה' מחיה את הכל וכל המציאות זה הוא
אבל לא את הכל ה' מחיה באותה הדרך, לדוגמא את הטומאה- הסטרא אחרא ה' מחיה בבחינת אחוריים.

יש משל שממשיל את זה:
נניח ואת צריכה לתת חפץ למישהו ואת מאוד אוהבת את המישהו הזה, אז את תתני לו את החפץ בפנים מאירות ושמחות, כשאתם עומדים פנים אל פנים.
לעומת זאת, אם את שונאת ומתעבת את המישהו הזה ואת רוצה להביא לו משיקולים שונים אז את לא תביאי לו פנים אל פנים אלא את לא תסתכלי עליו ואולי אפילו תזרקי לו מאחורי הגב.
זה מה שנקרא בחינת אחוריים.

ככה ה' מחיה את הסטרא אחרא, הוא לא חפץ בקיומה מצד עצמה אלא שונא אותה, אז למה שאנחנו נאהב את הסטרא אחרא אם ה' בעצמו שונא אותה?
ועוד עניין (סורי על החפירה🙈)פונקציה
דוד המלך אומר בתהילים: "תכלית שנאה שנאתים" (קלט, כב).
התניא מפרש את הפסוק הזה בפרק לב שדוד המלך מכוון למינים והאפיקורסים . (שם זה בהקשר של אהבת ישראל, שאיך דוד המלך יכל להגיד שהוא שונא והתשובה היא שזה רק מי שאין לו חלק באלוקי ישראל)
האם אפשר בכלל להגיד שלדוד המלך היה פגם באהבת ה' ח''ו כי הוא שנא מישהו?

אלא שדוד המלך שנא את המינים ואפיקורסים, אותם אלה שכבר שייכים לגמרי לצד הסטרא אחרא עד שאין להם חלק באלקי ישראל ומקבלים את כל חיותם מהטומאה.

אלא שגם הם מקבלים את החיות שלהם מה' שהרי ה' מחיה את הטומאה, אז לדוד המלך יש פגם באהבת ה' ח''ו?

ממש לא, כי כמו שכתבתי בהודעה קודמת, ה' לא מחיה את הטומאה כי הוא אוהב אותה אלא כי יש לו צורך בה,
ה' בעצמו שונא אותה. ודוד המלך היה בדרגת צדיק וטוב לו ולא היה לו יצר הרע כי הוא הרג אותו בתענית, וגם הוא הרגיש שנאה אליה, ככה שאי אפשר לומר שהשנאה היא ממקום של פגם.
כתבת דברים ממש יפיםחושבת בלב
וחשובים, תודה רבה!!
מאיפה ההנחת יסוד הזאתאבא בחופשה +
שהמציאות בראה את עצמה?
חלילה מהנחה כזאת, ה' ישמורחושבת בלב
ההנחה הייתה שאלוקים אחד ויחיד ואין מציאות מבעלדיו

ולא סתם לא המשכתי ולא אמשיך להגיב בשרשור הזה🤦

יכול להיות שהניסוח שלי לא היה מדוייק.
אבל אני חושבת שאנשים פה לקחו את זה כמה צעדים קדימה.
ובכלל לא ניסו להבין את השאלה כמו שהיא וחבל.
אני דווקא מבין את השאלהאבא בחופשה +אחרונה
שאלה כואבת ועמוקה
מודה שאין לי תשובה
לדעתי שאלת השאלות

מצד שני איך אפשר לומר שה' עומד מאחורי כל עוולה ואכזריות שנעשית בעולם, ופועל דרך המשוגעים
בניגוד לערכים שכתובים בתורה שנתן
ואנחנו מאמינים בתורה מן השמיים
לכן השאלה שאלה מבחינתי
וכל נסיון לענות עליה בדיקלום כלשהו
מוטב שלא יעשה כי כבר עייפנו מדיקלומים

לדעתי הלא קןבעת בכלל
יש טעות בלהגיד שה' זה המציאות
זה צריך להיות משהו שה' מעבר למציאות
מבלי לפגוע ביכולת השליטה שלו בנעשה
בעולם, אבל לא שהוא זה העולם
כי אז נכנסנו לפלונטר, שהוא אמר בתורה לא לגנוב
ואחרי דקה שולח גנב לגנוב, שזה לא סביר
כיוון שה' הוא תלמיד חכם, וזה לא איזה הצגה חיצונית,
ובפועל הוא זה שמפעיל את כל הגנבים והרוצחים והמשוגעים וצריך לאהוב את כולם,
אין לי לפחות זה לא מסתדר, ה' הוא מלך הכבוד, נותן התורה
את עשו שנאתי ואוהב את יעקב
הבעיה בעיה,
אפשר לאהוב דברים שה' שונא? כי הם קיימים במציאות
והרי כתוב "יראת ה' שנאת רע"
לקבוע תור לאורתופד בזמן או 40 דקות לפני הזמןרועישםטוב

אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?

אצל רופא מבוקש, מתי שלא תגיע תצטרך לחכותפ.א.

כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.

ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.

לפחות בכלליתמשה

לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.

בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.

לא יודע אם המערכת מזהה אותך עם התור בכניסה למרפאהארץ השוקולד

אם איחרת ביותר מרבע שעה

אבל מזהה אם הקדמתמשה

וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.

שווה להביא ספר\לעבוד בזמן שאתה מחכהפתית שלגאחרונה

מאשר לאחר מראש

עריכה זה בדיוק מה שמשה אמר

המלצה למטריותרועישםטוב

מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.

סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם

כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)

זכורה לי פעם בשירות לאומיחושבת בקופסא

כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.

המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).

אל תתקמצנו על מטריות.

הכי טובות זה המטריות ההפוכותנפשי תערוגאחרונה

אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח

החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.

סודות בחוות?צמר-ארד

סתם מעלה פה נושא..

תגידו יש פה עוד מישהו

שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות

עם בעלי חיים וגילה סודות?

למשל עם כבשים..

איך החייה הזו מתפקדת

ומתנהגת כחלק מעדר

כל מיני תכניקות וטריקים?

תיוג שעולה בדעתי שמתמצאפ.א.
יש"ע חסום פהחסום לשעבר

כבר כמה שנים טובות

אז תתווך לו את הדברים… מניח מה שאתם מכירים …פ.א.

הכל נמצא בויקיפדיהרקאני

אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים

תשאל את גיפיטי

ממה להתפלא?רקאני

תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות

(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)

לכל חווה יש את הסודות שלה.חסום לשעבר

איפה מחביאים את המפתחותעיונית

מה הקוד לשער...

סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה

חחח גדולצמר-ארד

נורא פשוט: דררר, דרר, בעהאאאחסום לשעבר

ומה לגבי הפרות?קעלעברימבאר

חת שתיים שלו ארבע, דרררהאאא דרהההאאחסום לשעבר

כשיגיעו פרות נטפל גם בהםצמר-ארד

זה לא סודותנפשי תערוג

זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים

צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן

נגיד כבשים,

זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)

שהולכת כעדר,

לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים

יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן

בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)

כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד

ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים

אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,

לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו

כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה

לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה

אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח

גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי

גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה

אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים

אז אתה אומר...צמר-ארד

שצריך לשמור מהם דיסטנס?

שלא ייתפסו אומץ?

דיסטאנס ממי?נפשי תערוג

מהכבשים?

סודות.. חח...נתקה

אממ...

גם אבל בגדול נראה

שבנוסף לידע..

יש גם את הצד המנטאלי

שזה רק מי שנמצא יודע

לכן זה סוד

יוצא לי מדי פעםלא המשוגע היחידי

כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,

אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.

וואללה מסכים איתך..נתקה

כילו בשלב מסויים אתה

מתבונן ואומר לעצמך..

אוקיי אני גם כזה?

זאת הייתה כוונת המשורר?

שמע צמר...נתקה

מסתבר שיש פה לא

מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש

סודות בחווה נאמר זאת כך

אולי זה סוד של כל הרועים

ביחד

כן חח עוד נראה..צמר-ארד

כולם פה חאפרים

פפפפחסום לשעבר

קשוט עצמך תחילה ירקרק

האמתצאצא

אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....

אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,

אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,

אז לאט לאט לומדים את הסודות

זה כל עדר והסוד שלו,

כל עדר ואיך שרועים אותו

אין נוסחה

עד שאתה הופך להיות חלק מעדר

נסיון זה תמיד טובצמר-ארד

אני חושב אבל

שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב

ואפשר לעשות יותר טוב

ככה גם בעבודה הזו

יכול להיות רועה שכל הזמן

ינסה ליצור "שליטה"

והוא לא טפס את הנקודה של

שליטה מתוך רוגע

ברורצאצא

זה בדיוק מה שבאתי לומר.

אתה לומד לשלוט בנחת

אתה לומד אותם

הם לומדות אותך

שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר

שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה

אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע

וואוו כמה תשובותצמר-ארד

עוד משונתקהאחרונה

שהמקצוע הזה דורש סבלנות אינסופית...

אתה צריך להיות סובלן מהרגע הראשון ועד שהם חוזרות

לפעמים זה מתחיל וממשיך ככה עד העמצא ברוגע

ואז בשעה האחרונה הן מתחילות לעשות בעיות..

בגלל שזה לקראת הסוף זה יכול להיות מאוד מתסכל

והפיתוי לאבד את זה באמת גדל אבל

כדאי ואפשרי למשוך כמה שאפשר

בהצלחה

מבקשת עזרתכםנחלת

היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות

שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,

קשה לי לעצור את עצמי.

אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.

תודה רבה לכם!

לבנות - מותר.

אני גם מנהל שיחות שאני נגרר אליהן עם הקולות בראשדי שרוט

שלי.

זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.

הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.

בהצלחהארץ השוקולד

רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות

א-ברוך! אז איך אני אמורה לדעת?נחלת

מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!

לא ניתן לדעתנפשי תערוג

ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.

תודה רבה!נחלתאחרונה

מה עושיםפצל"פ

עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈

צא להליכה ולגינת כושרמשה

בטח, כשהכל רטוב מבולבלת מאדדדד

את הולכת יחפה או שיש לך נעליים?משה

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

דיברתי על גינת כושרמבולבלת מאדדדד

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

זה נכוןמשה

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

פחותפצל"פ

זה נראה לי רק יגביר לי

למה דיכאוןזיויק

כמאמר השירפצל"פ

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

נכון. יש כזה דבר. אולי בגלל שהנשמה היתירה יוצאתנחלת

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

אוקי זה באמת בעיה מובניתזיויק

תנסה לתפוס את מוצש כהמשך שבתקעלעברימבאר

הגזמתם.. אין כמו מוצ"ש של חורף כששבת יוצאת ב 17:004ne1

בערב

משחק כדורגל, כדורסל, כושר בגינהסוגשל חרדיאחרונה

אתם חיים את החלום?ניגון🌿

אני חי ברמת חיים הרבה יותר גבוהה מדוד המלךאריק מהדרום

אז אפשר לומר שכן.

איך בדיוק?כְּקֶדֶם

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

יש כאן הנחת המבוקשפשוט אני..

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

מסכים חלקית.קעלעברימבאר

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

דוד חי בזיהום אוויר פקקים ובניינים שמסתירים שמים?קעלעברימבאר

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

תודה! התכוונתי, מוסיקה אהובה!נחלתאחרונה

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

בשלב הנוכחי של החיים - כןפ.א.

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

כרגע לא.קעלעברימבאר

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

אמןניגון🌿

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

מה זה אומר? הדרך או היעד?ט'

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

את היעדניגון🌿

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

החלום = היעד?ט'

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

כן,טאבי

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

זה גם טוב(;ניגון🌿

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

ב"ה כןLavender

ב"ה כןהמקורית

כן, ב"ה 🙂אלישבע999

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

ואו כיף לשמועניגון🌿

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אגבניגון🌿

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

יש חלומות גדולים ויש חלומות קטניםאלישבע999

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

בגדול כןזיויק

שואף ליותר בע"ה

הגשמתי כמה וכמה חלומות בעולם הזהמשה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

לפעמים חלום ממומש עולה על כל הצפיות לטובה.קעלעברימבאר

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

חתונה זה חלום של הרבה אנשיםמשה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

זה יכול להיות הרבה דברים:קעלעברימבאר

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

זה נכוןמשה

סדר הבחירות:קעלעברימבאר

שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"

שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.

מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :

אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.

נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.

והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.

בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.

וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.

היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.

והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.

בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.

משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.

אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!

אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!

טרף בקלפי ושלשל מעטפה.

ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.

אמת מה נהדר היה בוחר גדול.

אשרי העם שככה לו.

חחח... יפה מאוד ומצחיקנקדימון

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

יפה מאוד ומשעשעארץ השוקולד

ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית

לא מבין מה כזה זכות היסטורית להצביע.קעלעברימבאר

הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם

הזכות לבחור כיצד המדינה שלך תתנהל היא זכותארץ השוקולד

אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.

האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?

אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות

זו זכות כמו הזכות שלי להצביע בוועד בית.קעלעברימבאר

יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")

מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?

ברור שזה השניארץ השוקולד

איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?

אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל

מתרגש מעצם קיום השלטון. מהעניין להשפיעקעלעברימבאר

עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?

אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.

ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס

אני שמח וחושב שזה מדהים שאני זוכה להשפיעארץ השוקולד

ב. איך 1,050 שנה?

תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.

מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)

מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.

אנחנו בשנה ה79 למדינה.

סך הכל 630 שנה.

העלאת מס אינה אובדן עצמאות.קעלעברימבאר

אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.

צדקיהו מלך בממלכה יהודית

תשלום מס למדינה אחרת זה כפיפותארץ השוקולד

והיא לא עצמאות.

כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.

הנה נחמיה ט להקעלעברימבאר

ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.

מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".

ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.

ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.

ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"

א. כך ספרתי גם.ארץ השוקולד

ב. על מגילת תענית שמעת?

היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.

ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.

ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?

ב. הימים במגילת תענית הם לא ימי הלל אלאקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ה' בכסלו תשפ"ז 13:16

ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)

ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"

ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".

א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים

אתה נתפס למלא גדרים במקום לפקוח את העינייםארץ השוקולד

ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים

ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.

איפה אמרתי שמצבינו לא טוב יותר?קעלעברימבאר

א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון

ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.

מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.

מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.

מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.

לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה

ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.

בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)

חלקת על הטענה שיש לנו זכות היסטוריתארץ השוקולד

בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון

חלקתי בגלל שאני לא רואה עניין מהותי בשלטון העם,קעלעברימבאר

הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.

אז בכך אנו חלוקיםארץ השוקולד

מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,

ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?

אני מעדיף מלכות בית דוד שלקעלעברימבאר

מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.

אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).

כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.

ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.

איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים

אבל חלק גדול ממלכי בית דודארץ השוקולד

לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה

אני מדבר על הצפיה לנבואותקעלעברימבאר

על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.

כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.

בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.

העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם

אני מדבר על הכרת הטוב למול המציאות שהייתה בעברארץ השוקולדאחרונה

ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.

חוץ מזה שכחתי לומר תודה קעלעברימבאר

האם קרה למי מכם שהמזוודה לא הגיעה ליעדנחלת

בחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?

כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה

לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם

לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....

בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו

כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם

כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות

רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה

ומתוסכלת.

דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם

אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....

זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי

אבל משהו, משהו....בכל זאת.

היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.

לחברת התעופה יש מדיניות אחריותנעמי28

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

איבודי מזוודות היא תופעה מאוד נפוצה - עניין של יוםפ.א.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

אמי ע"ה היתה תמיד אומרת שמה שזול זה יקר....נחלת

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אני מבין שלא שלחת אותה כבר ממש בהתחלה לבטן המטוספ.א.

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

נכון. זו כנראה הבעיה.נחלת

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

מצד אחד אין לסמוך על הנס, וחובת ההשתדלותפ.א.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

תודה אבל לא קיבלתי שום אישור או קבלה כששלחתי אתנחלת

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

ברור שלא קיבלת. הבעיה שגם אין לך תיעוד של תלונהפ.א.

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

כל כך מפורט. תודה רבה!נחלת

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

נמצא!!נחלת

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

ובא לציון גואל! הגומל לחסדים טובות! בשעה טובה!פ.א.

תודה רבה על העדכון המשמח

ברור. שכל האבידות מכל הסוגים - תימצאנה!נחלת

מבאס ממש לשמוע 😟פשוט אני..

תודה רבה. שאלו יהיו כפרות העוונות שלי ושל כולנו.נחלת

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

סוריקטה?יעל מהדרוםאחרונה