אם כל המציאותחושבת בלב
זה ה'.
ויש מצוות אהבת ה'. אז מי שלא אוהב את המציאות זה פגם באהבת ה'?
(נגיד עצוב/כועס)
ולהיות רחוק ממשהו קרוב זה גם נקרא לא לאהוב.
אז גם מי שלא מספיק מחובר לעולם או למציאות,או לא מספיק נלהב, זה פגם באהבת ה'?
מעניין
אולי זה לא קשור. אבל אתמול בדף יומי מסופר רצו לבררחסדי הים
מה זה 'דרגש' בלשון המשנה.
אז שאלו רב שהיה מצוי בשוק, וממנו קיבלו תשובה.
אז חשבתי על זה שכדי לדעת תורה, צריך להיות מצוי גם בשווקים הפשוטים.
עכשיו לעצם השאלה, זה מורכב, כי ה' ברא את העולםחסדי הים
ישר עם חסרונות, שהחיסרון נובע מהבריאה ולא מהבורא (כדברי המהר"ל בתחילת 'נר מצוה' שנהוג ללמוד בימים אלו).
אז הייתי מסכים איתך לגבי הדברים שהאל הכריז עליהם שהם טוב בתחילת הבריאה, ששם ניכר טביעת חותמו של הבורא, אבל לא על החסרונות שזה צריך לשאוף לתקן.
מענייןחושבת בלב
אז לשיטתך יש חילוק בין בריאה לבורא?
אז זה לא כפשוטו שכל המציאות זה ה'?

ולמה אתה מתכוון חסרונות?
יכול לתת דוגמא?
תכלס לפי מה שזכור לי על הכל הבריאה נאמר כי טוב.
מלבד מה שנוצר מעשה ידי אדם, שזה מהנסיונות לתקן🤦
נגיד, המהר"ל מדבר שם על ה"תוהו ובוהו וחושך עלחסדי הים
פני תהום", שחז"ל גם דורשים את זה על ארבעת המלכויות.
יש חלקסבכי החשתי
באורות הקודש שמדבר על הסוגיה הזאת, קוראים לו האהבה הכוללת. שם בהתחלה הוא כותב שיש מדריגה גבוהה כל כך של אהבת ה' שאתה אוהב הכל, כולל כל הבריות. שהרי הכל זה הופעה של הקב"ה, ואין שום בריה שעומדת בפני עצמה. וזה גם סוגיה, מה זה אומר הופעה של הקב"ה? בחלק אחר, שנקרא האחדות הכוללת, הוא אומר שכל ההוויה כולה היא נקודה אחת בתוך האינסוף. לכן אני גם לא מסתדר כל כך עם ההגדרה שכל המציאות זה ה', כי המציאות היא סופית, היא רק נקודה, סך הכל נקודה זניחה וכמעט שלא מורגשת באינסוף. אם בנאדם לפעמים מרגיש פחות מגרגיר חול בכל היקום, אז תחשבי מה נוראה המשמעות של התובנה הזאת. שוב, נופלים קצת לסמנטיקה אולי, אבל היה לי חשוב לומר את זה כי היה פילוסוף אחד שנפל לטעות בעייתית מאוד ביחס לאלוהות שמסתובבת חופשי בלי רצועה עד היום, וזה קצת הזכיר לי אותו המשפט הזה. לענייננו, אם כל המציאות היא נקודה אחת, מה זה אומר עלינו? המציאות היא הופעה אחת של הקב"ה, ואנחנו הגוונים שלה.

ככה הבנתי את הרב קוק בגדול, זה רק טיפה מן הים, באמת, אני לא סתם אומר את זה. זה שתיים שלוש פסקאות מאוד עמוקות כשלצידן יש עוד ים כאלה אז צריך לעיין בזה עוד.

(המציג אינו קווניק)
וואי יפהחושבת בלב
ההתחלה, שזה כתוב שם, אז באמת יש הצדקה לשאלה שלי ויש ראיה מהרב קוק שיש לה מקום.
ולגבי ההמשך- בהתחלה באתי לכתוב ישר שברור שמה שאתה אומר נכון.
ואז נזכרתי שיש מקומות שכתוב שה' כולו נמצא בתוך היקום. בכל דבר שהוא בורא, הוא מכניס את עצמותו ומהותו ממש, וגם, אם זה אין סוף אז לא שייך בזה בכלל חילוק ופירוד(בין בתוך המציאות למעבר למציאות)

אולי התכוונת שמה שאנחנו מצליחים לתפוס זה מתוך הצימצום שלנו וזה אפילו לא חלקיק כי לא באמת אפשר לגעת באינסוף? כי אנחנו מוגבלים.


מה הכוונה של מה שאני אומרת, שמצדנו, אתה צודק, והאינסוף הרבה מעבר למציאות
אבל מצד האינסוף אין חילוק בין המציאות למה שמעבר, הוא הכל בהכל.
ואם הוא ממלא את המציאות אז כשאני תופס בו מתוך המציאות אני תופס בו, בו ממש, לא רק חלקיק. כי פשוט אין אצלו מציאות של חלקיק.
אממסבכי החשתי
רק צריך לשים לב עם התזה הזאת שלא מגיעים לטעות שהשולחן זה אלוקים והים זה אלוקים, ואני זה אלוקים. כי זה כמו שתצביעי על הזרת שלי ותגידי - "זה סבכי". נכון שמצד האינסוף אין חילוק והכל נמצא באחדות, אבל מעצם זה שאת ניגשת לשולחן ודנה בשאלה, האם השולחן מכיל את מהותו האינסופית של הקב"ה, זה כבר מראה שאת באה מתוך נקודת הנחה שיש כאן שולחן, אם לא, לא היית שואלת. והשאלה הזאת לא נובעת מטעות, היא נובעת מעצם היותנו בני אדם שלא יכולים לתפוס את האינסוף, אי אפשר להצביע עליו ולומר כאן מתבטא האינסוף. אנחנו חיים בעולם מושגים של פירוד שקשה לצאת ממנו בעזרת מילים ולוגיקה, אני חושב שזה מתבטא יותר בשנים והתבוננות פנימית.
נראה לי שאני מבינה מה אתה מתכווןחושבת בלב
ומסכימה
צריך לעשות פה חילוק חשוברץ-הולך

הידיעה שכל המציאות משתלשלת מאיתו יתברך לא אומרת שאני צריך להתיחס לכל המציאות כקודש. מי שמנסה ללכת בדרך הזאת עד הסוף מגיע לדברים חמורים מאוד. צריך לדעת שאנחנו מתנהלים לפי מראה עינינו ולפי הדרכות חז"ל.

אני לא חושבת שההבדלהחושבת בלב
בין קדש לחול סותרת את את זה.
אגיב באריכות יותר בהמשך.
הידיעהחושבת בלב
שאין מציאות מלבד ה' יתברך.
לא אמורה להפוך את הרע שאנחנו רואים לטוב.
אלא להבנה שאין לו ממשות אמתית.
אין לו קיום. הוא דמיון

וברור יש הלכה של מה מותר ומה אסור וגם צריך לתת מקום לתחושה(בסוף אם אני לא מצליח לחיות את האחדות בצורה שלמה ואני רואה את הדבר המציאות בפני עצמה וכדבר רע אז ברור שאי אפשר להכריח להקדיש אותו גם אם הוא דבר שלכאורה מותר.)
אתה מדבר על מעשים מחוללים לא על מעשי חולין
אני דיברתי על חיבור למציאות, לא לדברים אסורים


לא, ממש לאהסטורי
לתפוס ככה ש'כל המציאות זה ה'' בפשטנות, זה ממש ערבוב קודש וחול חמור מאוד.

אחת הסיבות העיקריות להתנגדות היתה, שהוצאת מושגי נסתר כאלו, שמצריכים הרבה מאוד הבנה ודיוק לרשות הרבים - גורמת ערבוב מושגים חמור מאוד.
יפהרץ-הולך

זה מה שאני ניסיתי לומר גם.

לא הבנתי אותךחושבת בלב
למה זה מערבב קודש וחול?
לא הבנתי.
הרי מה זה מציאות של חול? כתבו על זה לאחרונה בפרוזה.
זה מציאות שחסר בה קודש(מצדנו, בעניין שלנו. לא באמת יש דבר שיכול להיות מנותק מאלוקות. אלא אם אנחנו "מנתקים אותו"(ולמה מרכאות? כי בעומק גם אם אנחנו מנתקים אותו אין מדבר כזה, אין מציאות של נברא בלי בורא. אין מציאות של חיים בלי החיות האלוקית גם לדבר שמצטייר לך הכי טמא)
לא יודע מה כתבו בפרוזה, פרוזה זה לא מקור תורניהסטורי
מבחינתינו המציאות שאנחנו מכירים, היא מציאות גשמית חומרית והקב"ה הוא הקדוש, כלומר המופרש, המרוחק, שכל מושגי הגוף שאנחנו מכירים, אינם רלוונטים לגביו.

התפקיד שלנו הוא להשרות שכינה עלינו ובעולם, ע"י התורה והמצוות שאנחנו עושים. מבחינת העולם שאנחנו מכירים ומסוגלים להכיר - יש מקומות קדושים וכנגדם יש מקומות טמאים. יש מצוות ויש איסורים. למשל מי שלומד תורה במקום מטונף, לא רק שאינו מקיים מצווה, אלא להפך. אם כמו שכתבת "כל המציאות זה ה'" - איך יכול להיות שיש מקום טמא?! אם 'כל המציאות זה ה'', אז כשאני עכשיו יושב על כסא - אני יושב על ה' וסליחה על החריפות, לא רק כשאני יושב על כסא רגיל, אלא גם בחדר שחז"ל קוראים לו בלשון נקיה על שם הכסא ח"ו. התפילה שלנו בר"ה, היא שיהיה ד' למלך על כל הארץ, כלומר גם כשנגיע למציאות האידיאלית - יש ארץ, יש גשמיות, אבל אחרי שתכלה כל הרשעה, יראה בגלוי, את מה שהיום הוא רק נסתר - שד' באמת מולך, הוא בעל הכחות כולם.

אמת, יש ביטוי בזוהר שאומר (בתרגום חפשי לעברית) שהקב"ה סובב את כל העולמים וממלא את כל העולמים - זה ביטוי, כמו הרבה ביטויים בזוהר, שמצריך הרבה לימוד להבנת משמעותו המדוייקת. יש ליסוד הזה גם רמזים במדרשים הנגלים. הרבה מתורת המקובלים בכלל ותורת האר"י בפרט, בנויה על היסוד הזה. תלו את היסוד הזה כאסמכתא בכמה פסוקים, אבל חשוב להדגיש שבאף אחד מהפסוקים, אין זה פשט הפסוק ועל מי שטוען שזה פשט הפסוק, כתבו רבינו הגאון מווילנא ועוד רבים מאוד מגדולי דורו, שהוא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה.

כמו הרבה מושגים, זה דורש הרבה לימוד. בחלק מהקבוצות החסידיות ובמיוחד בחב"ד, הפכו את הסוגיא העמוקה הזאת, לאחד הנושאים הכי מדוברים וכפי שרואים מהשאלה שלך, דיבור על זה בראש כל חוצות ובלי מספיק הקדמות ודיוק במושגים, מביא לבלבול כמו שהצגתי וכמו שרואים מהשאלה.

אתה מדבר על הצד המעשי/פרקטיחושבת בלב

בכל מקרה. אני לא חושבת שהמושג של "ממלא כל עלמין" אמור ליצור ככ בלבול כמו שאתה מתאר
לרגע אני לא מצדיקה לעבור על ההלכה ולא חושבת שאפשר להבין כך מהשאלה שלי.

כל ההתנגדות שלכם לדעתי מגיע ממקום בנפש טוטאלי.
שאהבה וחיבור ואינטרקציה/אכפתיות אמורים להתבטא דווקא בצורה אחת שהיא מאוד ברורה.

למה אני חושבת ככה?
כי ברור לי שלאהוב מקום מטונף זה לא אומר ללמוד בו תורה, כי זה לא התכלית שלו, זה אומר להפך,
שכשאני לא לומד תורה במקום המטונף, אני מקרב אותו יותר לשלמות וכך מגלה את האלוקות שבו
ולאהוב רוצח, בעומק, זה לא לעודד אותו לרצוח, זה להפך עד כדי לעיתים להרוג אותו, מתוך אכפתיות
כי זה התיקון שלו וכך תתגלה החיות האלוקית שבתוכו.
וכן על זו הדרך בכל הדוגמאות שהבאת

האהבה לה' שבוודאי שקיים בכל דבר במציאות לא אמורה לבלבל בין טוב לרע
התיקון של הרע הוא לא לתת לו קיום. ולכן אנחנו מבטלים אותו מתוך אכפתיות כלפיו
כלפי הרצון לגילוי ה' שיאיר דרכו.

אני לא חושבת שזה מסוכן.
אגב זה לא רק חבד, שמעתי את המושג גם מרבנים ספרדים,
מהבעש"ט, ומאוד מגדולי החסידות ממשיכי דרכו
וכמו שכתבת היום מלא אנשים חיים ולומדים את ספר הזוהר

וכמו שראיתי בשרשור הזה שזה מושגים שהרב קוק מדבר עליהם הרבה.
ודווקא מצדיק ועונה בחיוב על השאלה

הרב קוק אכן מדבר על המושגים האלו הרבה מאודהסטורי
וגם אחרים, אבל בשום אופן לא בצורה הפשטנית של 'כל המציאות היא ה'".

צריך מאוד לדייק במושגים. הרב קוק תמיד מדבר בהקשרים האלו על 'הא'לוהות', לא על ה'. אנחנו אף פעם לא מדברים במושגים שאנחנו יכולים לתפוס על עצמותו יתברך, אלא רק על הופעותיו בעולם הזה ובעולמות הרוחניים.

כשהרב קוק מדבר על אהבת כל הבריות, הוא בהחלט שואף להגיע לסמפטיה והערכה לכל המציאות מתוך האהבה לבורא שברא ומחיה את כל העולמות.

אבל, ברור בהחלט לעל מי שלומד את הפרקים האלו בדברי הרב קוק, הן במידות הראי"ה, הן באורות הקדש, באורות התחיה, במאמר דעת אלוקים והן במקומות אחרים - שלהוריד את הענין הגדול והדורש המון דיוק מסיגים שאין דבר חוץ מהא'לוהות, לעבודה מעשית אפילו ברמה המחשבתית, זו עבודה של גדולי תורה, שביררו את הדברים לעומקם וסדרו את הדברים כראוי.

ברמה של אדם רגיל, מה שאפשר לנו לאחוז, זה שלאהבה לבריות אנו מגיעים מתוך אהבת הבורא והמחיה את העולם כמו שכתבתי למעלה.
חולק עלייךסבכי החשתי
צריך לנסות להבין כמה שאפשר, להשאיר את זה תיאורטי זה להשאיר את זה לא רלוונטי
עד כמה שאפשר ≠ לקפוץ מדרגות....הָיוֹ הָיָה
עבר עריכה על ידי נשמה כללית בתאריך כ"ח בכסלו תשפ"ג 00:08
(עריכה: יש בתגובה הזו גם רפרנסים והתייחסויות לתגובות אחרות שנכתבו בשרשור, ולא רק זו שעליה אני משרשר)
מה שרואים כאן לצערי זה בדיוק הסיבה שבגללה חששו מלהוציא את זה להמון העם. בדיוק החשש של הגר"א ובדיוק החשש של (להבדיל) הרצי"ה, שלמקרה שאני לא טועה יש כמה בודדים שרואים בו ציוני דתי "כשר" שידע להאמין בעם ובכוחותיו.
@חושבת בלב מביאה כראיה את ה"מלא אנשים שלומדים זוהר". אבל זה בדיוק מה שעצוב בתרבות שהפכה את לימוד הפנימיות למשהו מעין מקצה תחרותי וטרנדי, ובמקרה היותר טוב - כתחליף לניו אייג', סיפוק רוחניקי מדומיין שנותן הרגשה טובה אך שקרית.

כשאדם לא יודע מהו איסור פיגול או מהו שורש האמונה ושורש המרי, מה יציאות השבת בפנים ובחוץ, מה הדין של נ"ט בר נ"ט ומה יסוד החסידות ושורש העבודה, אבל הוא רץ להבין מהי אלוקות, זה לא "להבין עד כמה שאפשר" אלא לקצץ בנטיעות. יש סדר בעולם. (לא סתם הזהיר רבינו הרצי"ה שוב ושוב מה"קבליסטיקה". כן כן, כולל זו שהתיימרה לשאוב ולהיתלות בתורת מורנו ורבנו אביו הגדול)
וקל וחומר כשזה מגיע מקלות ראש והגסת לב. לכתוב "אני לא חושבת שזה מסוכן", כאילו אפשר להתרווח על כסא ים עם בקבוק בירה ולשחרר לחלל האויר הגדרות בקב"ה, ואין שום חשש שמצריך לגשת לזה באימה וביראה ברתת ובזיע...
אולי כדאי לקרוא קצת ברמח"ל כמה הוא מזהיר ומזהיר ומדגיש ומחדד ומשנן לפני שהוא ניגש לכתוב כמה מילים בעניין. (אולי הוא לא היה ציוני דתי שידע להכיל את הגודל של העם הזה ולהאמין בכוחות שלו. אולי הוא לא הבין שבסוף הכל סמנטיקה ואין הבדל בין שום דבר לשום דבר... מי יודע. אשרינו שאנחנו חכמים ופקחים יותר מהיהודי הגלותי הזה...)


אמנם, יש ללמד זכות שזה מגיע הרבה מרצון טוב ושאיפה לרוחניות, וכבר אמרו חז"ל שדילוגו עלי אהבה אפילו קורא ואייבת את ה' אלוקיך. זה נכון, אבל זה לא אומר שצריך להשאיר את הטועה שימשיך ויקרא ואייבת במקום ואהבת. צריך לתקן עיוותים גם כשהם מגיעים מרצון טוב.

וה' הטוב יכפר...
ניראלי דווקא חשוב להתעסק בזהסבכי החשתי
אם כל הכבוד להלכה וגמרא שזה חשוב מאוד, זה ממלא צורך אחר. ואגב, גם בגמרא מדברים על האלוקות, ויש כל מיני דרשות שכן יש מה להתעמק בהן. כנל לגבי מדרשי רבה שהם עמוקים מאוד וקשה להבין אותם רק ברמת הפשט. אז אתה אומר שאדם צריך ללמוד הלכה לפני שהוא לומד אלוקות? אבל מה לעשות שאדם עומד מול עולם מלא בדעות משתנות לגבי האלוקות, כמו האלוקים של שפינוזה, והאלוקים של הנוצרים, ושל המוסלמים ושל הבודהיסטים ויש עוד רבים. ושלא נדבר על התהיות הפרטיות שלו לגבי האלוקות, כל מיני שאלות שעולות מאליהן. אדם עומד מול כל זה ואתה מצפה ממנו לא לחשוב?
איפה כתבתי הפוך?הָיוֹ הָיָה
אפילו ברשימת הדוגמאות שלי על "מי שלא יודע את..." נקטתי גם בדברים אמוניים. בתוך לימוד האמונה יש דרגות, אף אחד לא נהיה בעל התניא על ידי שיעור במדרשה... הדרגות הן גם בתוך הלימוד האמוני, מי שהחליט בגיל 13 לקרוא זוהר ולגבש את עולמו האמוני ותפיסתו באלוקות לפי מה שהוא הבין בו - הוא מטומטם. נכון?

אבל כמובן זה גם לא סותר את מה שתמיד צריך לזכור. אכן יש אפס סמכות בנושאי אמונה למי שלא עמל בנושאי גמרא והלכה. אני לא מסתיר את זה. ומי שרץ לקבוע שם מסמרות ולהצהיר הצהרות לפני שמילא כרסו... ה' ישמור
זה הענייןחושבת בלב

שאף אחד לא הצהיר פה הצהרות.
העלתי שאלה, עם דברים כהוויתם.
שלטענת חלק מהנוכחים פה יוכלים להיות לא מובנים כדוואי.
למרות שהם בעצמם הסכימו שהם כתובים במפורש במיני מקורות.

המסקנות המרחיקות לכת היו על עצם העיסוק בשאלה
ומשם הפרשנויות למה כיוונתי כששאלתי אותה

כתבת עובדה, ועל גביה שאלה.הָיוֹ הָיָה
עובדה: כל המציאות זה ה'.
שאלה: האם לכן מי שלא אוהב את המציאות לא מקיים אהבת ה'?
(ולא יפה לומר, אבל עצם השאלה מראה לאיזה "עומק" הגעת בגישה... הבעיה זועקת מזה לבד, גם בלי שבאמת תצהירי משהו ודאי)

את "ככה" מליפול בדיוק בטעות של חטא העגל (למדת כוזרי?) ושבתאי צבי (ציצת נובל צבי. את זה בטח לא) אבל לדעתך "זה לא מסוכן".

מילא שהחלטת להתפרנס מהליכה לוליינית על חבל בין מגדלי התאומים, אבל גם לומר תוך כדי זה שאין בכלל צורך להיזהר?
להאשים אותי בחוסר זהירותחושבת בלב

או לקיחת סיכון, ניחא
אבל מה קשור בין זה לבין להגיד שאני חושבת שאני מבינה בזה משהו
ומצהירה הצהרות?!
הכל פה התחיל משאלה, משמע שאני שואלת, לא שאני יודעת.
וגם התשובות שנתנו לי פה זה היה רק בהתבסס על ציטוטים ממקורות של צדיקים אחרים.

וגם אחרי כל זה ברור לי שאני לא מבינה כלום באלוקות
זה לא סותר את זה שזה דבר מותר ולדעתי גם חיובי להתעסק בשאלות כאלה.
(בהסתמך על גדולי דור שמעודדים את זה ורואים בזה דבר גדול)
ודווקא ממקום כזה שברור לי שאני לא באמת מבינה
מי שחושב באמת שהוא מבין ראוי לו לא להיכנס לשם

 

זה דבר אחדהָיוֹ הָיָה
המשפטים שלך שמשקפים את השנטי, זה בדיוק זה שאת "עפה על עצמך".
את ניגשת בקלילות ובצעדי ריקוד לסוגיות חמורות שבחמורות שהרמח"ל מדבר עליהם באימה וחלחלה עם מליון אזהרות, ומנמקת את עצמך ב"צדיקים שמעודדים את זה" ובסיסמאות על זה ש"הציונות הדתית מכילה נתינת אמון בכוחות של אנשים". וכצפוי מהגישה הזו - המסקנות שלך הן באמת שטחיות ומעידות על אפס הבנה. זו הזיה. כן.

לגבי השאלה, שוב: השאלה היתה שלב 2. התחלת מקביעה נחרצת ש"כל המציאות זה ה'". ועצם ההוה אמינא בשאלה שוב מראה את הצדק של החוששים וכמו שכתב הסטורי - גישה שטחית ופופליסטית לסוגיות עמוקות שמה שכתוב בהן אלו רמזים דקים ושמות קוד. גישה שהופכת את הכל למשחק ילדים.

אבל מה יותר קל מלהגיד "אין פה שום סכנה... צדיקים מעודדים לימוד זוהר". וואלה, סבבה, פתרנו את כל הבעיות. (שטחיות ופופוליזם, כבר אמרתי?)
טוב הבנתי את הדעה שלךחושבת בלב

לא רואה איך יועיל שאגיב עניינית.
ואני לא מתכוונת להמשיך ולרדת לפסים אישיים כמוך,

לא אמשיך להגיב, בהצלחה.

אל תאשים אותה בנסיון להכנס בצעדי ריקודסבכי החשתי
זה כבר לא צנוע
זה עם אולטרא סגול, מותר 😁הָיוֹ הָיָה
וחוץ מזה, מספיק התחושות מהנפש. לא צריך קביעות אובייקטיביות או ענווה ולימוד...
באמת??סבכי החשתי
רציני עכשיו אולטרה סגול מותר?
זה מה שעושים בבני עקיבא...הָיוֹ הָיָה
איך כתבה @חושבת בלב? ציונות דתית שנותנת אמון בכוח של אנשים להבין מורכבות.
לא ניראלי בכל מקוםסבכי החשתי
וציונות דתית זה אחלה, הספרים שלהם יותר צבעוניים
ברור שזה אחלההָיוֹ הָיָה
תראה כמה מנדטים יש למפלגה הזו
מעט אנשים אוחזים באמתסבכי החשתי
בדורנו, וככה זה תמיד היה🤷‍♂️
דוקא התכוונתי לזה שקיבלו הרבה...הָיוֹ הָיָה
גם הבגדים שלהם יותר צבעונייםאני77

והאמת שאני כבר שנים תוהה לעצמי אם אבות אבותינו באירופה הלכו עם שחור לבן, או שפשוט החרדים מחקים את מה שיש בתמונות של פעם...

 

ולגופו של דיון, היה מרתק לעקוב אחרי הדיון מהצד במהלך הערב כשאני מדי פעם מציץ בין דברים אחרים שאני עושה.

לא היה לי פנאי להגיב, ואני גם לא חושב שאעשה זאת עכשיו. נראה לי שאחכה למחר.

לא ניראלי שהוא מטומטםסבכי החשתי
אנחנו בחיפוש כל הזמן וכל האמצעים כשרים. אם ילד בן 13 מחליט על דעת עצמו לפתוח זוהר כנראה מדובר בילד מאוד פיקח. האם זה מעשה נכון? יכול להיות שלא, אבל כדאי שיהיה לך תירוץ הרבה יותר טוב ממה שאמרת לשכנע אותו שזה עדיין לא מתאים לו. ולקבוע איזה דרגה אתה אני חושב שזה לפי השאלות שלך, והתשובות שמספקות אותך. אם אתה מתעלם משאלות שממש מפריעות לך, או זורם עם תשובות שלא באמת מספקות אותך רק כי אמרו לך שאתה צריך להשאר בדרגה מסוימת זה יכול להביא אותך למקומות לא טובים.
טובהָיוֹ הָיָה
אז אני מכיר ילד בן 13 שקרא ש"ייראה כל זכורך פני את האדון הוי"ה דא רשב"י" ולכן החליט שרשב"י הוא התגשמות האלוקות בגוף כמו התפיסה הנוצרית על התלבשות האב בבן, וכל מי שמנסה להסביר לו את הטעות שלו מקבל תשובה ש"אתה בעל יוהרא שחולק על הזוהר".

אתה אומר שהוא פיקח גדול ולא מטומטם בכלל. טוב... נכבד את דעתך. בסך הכל לא כזה נורא בכלל שיהודי יחשוב ככה... כולה סמנטיקה
מבחינה אובייקטיביתסבכי החשתי
ילד בן 13 שמתעניין בזוהר מתוך סקרנות, כן, מדובר בילד פיקח. מכאן נשאלת השאלה, הוא באמת מחפש אמת, או לא? האם הוא מקשיב? פתוח לשמוע? פתוח לשנות את דעתו? אם לא, באמת חבל, החכמה לא שורה בגאוותנים. אם כן, הקושיה היא על מי שניגש אליו, אולי הם מזלזלים בו כמוך שהוא רק ילד, ובגלל זה גם לא מצליחים לעמוד על הטעות שלו.
יפה, גם זה אבל עוד לפני זהחושבת בלב

זה מגביל את לימוד ההלכה.
כאילו יש שלב שבו כבר לא מתעסקים בהלכה,
עולים דרגה ומתעסקים באלוקות.
זה דברים שתלויים אחד בשני.
הרבה מההלכות תלויות בכוונה ובשורש.
וגם מי שלמד הרבה הלכה ובקיא בהכל
אין שלב שבו הוא לא צריך ללמוד אותה כבר

וחוץ מזה שגמאני יכולה להאשים ביהורא אנשים שמתנגדים לשיטת גדולי עולם
כמו גדולי החסידות לענפיה וכמו רבנים גדולים שמורים ללמוד זוהר גם לפשוטי העם

ה' הטוב יכפר
 

אף אחד מגדולי החסידות לא חשב שבול עץ הוא חתיכת ה'הָיוֹ הָיָה
את אשכרה לא הבנת כלום ממה שכתבו לך. בדיוק זו היוהרא: להגיע בשאנטי (איך אמרת? "אין שום דבר מסוכן"), לדפדף קצת באיזה חוברת של זוהר מתורגם לילדים, ולהחליט שהשגת בדיוק מהו הקב"ה, ומי שחושב אחרת ממך הוא חצוף שחולק על הזוהר ועל "גדולי החסידות"...
אני גם לא חשבתי ככה. ולא נכתב ככהחושבת בלב

זה מה שהם הבינו.
לא בשאלה ולא בתגובות שלי.
ואני לא אמשיך את הדיון, בהצלחה

וגם מה שכתבתי, זה ממש על קצה המזלג ולא מספיקהסטורי
מדוייק, אלו סוגיות שדורשות המון לימוד. מי שרוצה להעמיק בהן, מוזמן לשבת וללמוד בצורה מסודרת.

האמת שלולי השאלה והדיון, בכלל לא הייתי חושב שנכון לפתוח נושא כזה בפורום.
מסכימה עם מה שסבכי כתב מעלייחושבת בלב

אבל רוצה להגיד, שגם אני, לא ציינתי בשאלה אף צד מעשי, כתבתי אותה בדיוק באותו אופן שאתה הצגת כאן את הדברים.
אתם אלה שניסתם להבין אותה ממקום מעשי, אז פיתחתי אותה לשם.
ואני גם לא חושבת שזה בעיה.
החרדה הזאת בדבריך
זה קצת פחד וחוסר אמון שלך ביכולת של העם להכיל מורכבות
שדווקא בציונות הדתית מאוד נותנים להכלה הזאת מקום,
ההתנגדות שלך תמוהה לי
 

האמת שמעתי על זה רעיוןמבולבלת מאדדדד
שמי שכועס או עצוב, זה בא מגאווה, בגלל שה' החליט משהו, והוא בעצם לא מקבל את מה שה' רוצה. ענווה זה להכיר בערך של עצמי, ולדעת שהכל ממנו יתברך. גם מה שיש בי. ממילא גאווה זה לא לקבל את זה שהכל ממנו.
(מקווה שהסברתי ברור את הרעיון...)
ראשית,אני77

כמו שכבר אמרו פה אחרים- זה לא נכון לומר שכל המציאות זה ה'. אפשר אולי (ורק אולי, הניסוח עדין קצת בעייתי) לומר שכל המציאות היא אור של ה', או אולי מדויק יותר לומר שזה הארה מסוימת של ה'.

 

דבר שני, "פגם באהבת ה' " זה דבר גדול. לא כל חוסר מעלה הוא פגם.

אז נכון שקיימים דברי הרב קוק שהביא סבכי החשתי שיש מעלה גדולה בלאהוב את כל הבריות, אבל זה לא אומר שמי שלא אוהב את כל הבריות יש לו פגם באהבת ה'.

ברוב המציאות, האור של ה' נסתר, ולפעמים נסתר מאד, ולכן לא מצופה מכל אחד שיראה את אור ה' בכל מקום ויתלהב. ולפעמים האור הזה מוסתר גם בתוך טומאה ורוע וכיעור, ולכן זה הגיוני וסביר בהחלט  שאדם נורמלי ובריא ושאוהב את הטוב ושונא את הרע, לא יאהב חלקים מהמציאות, ושחלקים מהמציאות יפריעו לו.

 

ולפעמים מי שדוחק את עצמו יותר מדי לאהוב את מה שמסתתר מאחורה- רק מבלבל את עצמו. כי אם מה שהאדם רואה זה את החיצוניות החשוכה והכעורה של הדבר, והוא דוחק את עצמו לאהוב- זה רק משבש את השיפוט שלו וזה לא טוב ולא בריא.

ולא, לא מצופה מכל אדם רגיל שיראה את הפנימיות של הדברים, ובכל מקרה הדרך לעבוד על זה היא לא על ידי להכריח את עצמו להרגיש דברים שלא מרגישים לו נכון.

כן טוב שאמרת את זהסבכי החשתי
בהחלט הדרך לאהבה אמיתית של כל הבריאה זה להסתכל על הדברים מהשורש ושזה יהיה על דרך האמת ולא הדמיון. לקח לי שנים להבין את זה, ולא רק בנושא הזה
יפה,חושבת בלב
ממש יפה, נהנתי לקרוא.
אבל אני כן חושבת שזה יותר מה"אור"
כל המעלה של העולם הזה על פני עולם הנשמות, ששם הם רק נהנים מ'זיו השכינה', מהאור
ובעולם הזה אפשר לתפוס בעצמות ממש, ככה מוסבר בחסידות
אז ככהסבכי החשתי
אני מכיר את האמרה הזאת מהתניא, אבל -
אני זוכר שזה נאמר על תורה ומצוות, ומה שאמרת מקודם לגבי מהותו של הקב"ה שנמצאת בכל דבר, אם אנחנו מדברים על אותו מקור, אז גם שם מדובר על הנפש האלוקית שנמצאת בכל איש ישראל. שכל המציאות זה בבחינת מילים שנאמרו, ורק נשמת ישראל זה בבחינת נשיפה, בה אין חלוקה לאותיות, כמשל אדם שמוציא מתוכו אוויר בנשיפה והוא יוצא כמות שהוא, בבחינת "ויפח באפיו נשמת חיים". שלא כמו מילים שזה גם אוויר שיוצא אבל עם עיצורים והגדרות בדרך.
זה הכל כביכולחושבת בלב
זה הנקודה שמצד העצם כשמדובר על אלוקות אין באמת הבדל בין הדיבור לנשיפה לחוכמתו של הקדוש ברוך הוא
זה הכל מצדנו.
אבל באמת אולי זה נושאים מסוכנים לדיון
כמו שכתבו לי למעלה כי זה יכול לטהר את הטמאים ולבלבל אנשים בין קדש לחול🤷🤦

בכל מקרה זה בכלל לא מה שהתכוונתי בשאלה שלי
אין סוף,צמצום,כפשוטו,לא כפשוטו
לא שהפריע לי ואני אפילו נהנתי מהדיון והייתי צד בו חח
אבל בכלל לא התכוונתי להיכנס לשם.
התכוונתי בפשיטות גם אם המציאות היא רק חלק או פירור, אז זה לאהוב/לא לאהוב חלק או פרור.
התשובה הכי קרובה לשאלה שלי הייתה של @אני77





האא גם שלך בהתחלה של התגובה הראשונה שלך בשירשור
נושאים מסוכנים הם הכי כיפיםסבכי החשתי
אבל כן @אני77 הביא אותה טוב
מוריד בפניו את המגבעת🎩
חחח כן זה כייףחושבת בלב
אבל זה לא סתם מסוכן.
תכלס אבל כשמחוברים לעצם, לא משנה אם כפשוטו
או לא הפשוט, אין כזה דבר סכנה😛




(ולא לזרוק עלי ביצים רק התכוונתי שהסכנה היחידה שאמורה להטריד את מנוחתו זה ניתוק מהעצם)
יש גם סכנהסבכי החשתי
בלהישאר במקום ולא לחשוב😌
כי יכול להיות שאם רק תתבונן./נני קצת תגלה./י שבלי ששמת לב האמונות שלך תואמות לאמרות של אנשים מחוץ ליהדות.
את המשפט הראשון הבנתיחושבת בלב
את המשפט השני לא🤦,
ברור שזה סכנה לא להסתכן, למה? כי ככה גם לא מתקדמים לשום מקום.
אבל לא הבנתי את הסיבה שאתה כתבת לכך
אולי כי הכנסתי לשםסבכי החשתי
עברית פוסט מודרנית, זה טוב שאת אלרגית לזה.

אממ..
מה שאני אומר זה קצת יותר חריף. לא רק שאתה תקוע במקום, אלא שיכול להיות שאתה מושפע מכל מני אמונות זרות בלי ששמת לב אפילו, גם אם אתה לומד גמרא כל היום בשטעטל של מאה שערים. אף יותר מכך, ככה יותר קל דווקא להשפיע עליך. כי אתה אומר דברים ולא יודע מי אומר את אותם דברים שאתה אומר מילה במילה בעולם החיצון, שמן הנמנע שלא יצליח להגיע אליך איכשהו.

אני אומר את זה כנגד מי שחושב שיש נושאים מסוכנים, זה נכון, הבעיה היא שהם כבר נמצאים בראש שלך. וגם אם לא בפועל, אז לפחות בכוח. אבל שמתי לב שהרבה פעמים זה בפועל
👍 הבנתי, נכון.חושבת בלב
זה בהחלט מסוכן, זה נראה לי קשור לתגובה הראשונה של @חסדי הים
על ההוא שששאלו אותו מהזה דרגש.

בכל אופן אתה צודק אבל לא בצורה גורפת
כי בסוף זה נראה לי גם עניין של נפשות, זה אינדוודואלי.
איך וכמה ומתי וכו' וכו'

ותשפה הבנתי פשוט תמצתת את זה והייתי צריכה יותר פירוט להבין מדוייק🙈
הלוואי שהייתי אלרגית לזה, אבל זה נראה לי כולל כל כך הרבה דברים. שכמו שכתבת אנחנו מושפעים מהם במודע או שלא במודע
מסכיםסבכי החשתי
עניין של נפשות
זה ממש עמוקekselion
מרגיש לי שכן.


יש פסקה של הרב בשמונה קבצים
"איך אפשר שלא לאהוב את כל היש?"
ואז הוא מסביר שם את העניין שהכל ממש זה אור של השם שמופיע כאן. לכן חייב שלאדם עם נגיעה לקודש יהיה סימפתיה ל- ה כ ל
אהבתי את ההגדרהסבכי החשתי
אם הבנתי נכון, אתה אומר שגם אדם רגיל צריך לשאוף לאיזושהי סימפתיה אפילו הקטנה ביותר לדבר הרע ביותר?
למשל מחבלים, היטלר, לחם רטוב וכו'?

(כמובן, כפי שכבר הבהרנו למעלה, על דרך האמת ולא הדמיון הכוזב)
מה זה סמפתיה להיטלר?חושבת בלב

זה כמו 'סימפתיה' לעמלק,
הדרך לגלות בהם את האלוקות זה להשמיד אותם, לגלות את ההבל שהם
ושהרע לא מציאות לכשעצמה.
זה הסימפתיות שצריך לגלות כלפיהם

זה גם מה שהתכוונתי כשאמרתי לאהוב,
בסוף ברור שזה מורכב
אפילו במושג אהבה יש חילוקים
כי אני לא אוהב חבר כמו שאני אוהב אח
או הורים או בן זוג או את הילד שלי.

ק"ו שלא כמו שאני אוהב לשורר

 או להתעמל או לגלוש
ועוד יותר לא כמו שאני אוהב לאכול
 
 

נכון נכוןסבכי החשתי
אהבה להיטלר לא מצביעה על פרקטיקה של לספר בשבחו חס ושלום, שהרי נאמר, "זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב". זה קצת נשגב מבינתי לכלול אותו באהבת הכל, אבל אני כן מצליח להבין למה לא לבטל אותו, יענו, לא להגיד "הלוואי שהוא לא היה קיים". אולי גם יותר מדויק לומר שאני לא אומר את זה ספציפית על היטלר, אלא על הרעיון שהוא מייצג. ואולי גם יותר מדויק לומר שאני אומר את זה על השורש הרוחני שמאחורי הרעיון, ואז עוד יותר קל לקבל את זה. ואם אתה מקבל את הרעיון הרוחני שמאחורי היטלר, אתה מקבל גם את היטלר, ואז זה לא סותר את זה שברור לי שעדיין דינו מוות בידי אדם, ורצוי אחד עם מספר על היד בשביל הסמליות.

אני מקווה שאני לא מדבר שטויות חח
פעם ראשונה שאני מאתגר את האימרה הזאת

אגב, החלוקה שעשית בין חבר לאח וסתם אדם מהרחוב, זה הרמה הטבעית של כל אדם, אני לא חושב שעל זה דיבר הרב קוק, אני חושב שהוא דיבר על מן אהבה כזאת שנשפכת על כל העולם בשווה, כלומר, "אהבת הכל".
מענייןחושבת בלב

כי נראה לי יש בזה חילוקים. ברור שיש מצב 'אוהב', או אדם עם אופי 'אוהב'
אבל ברור שבריאות שיש לי איתם יותר אינטרקציה אני אהיה מחובר אליהם יותר.
הנקודה היא שגם האהבה הכוללת הזאת היא מכלול של פרטים שבכל פרט יש דרגה,
אם מה שאני אוהב זה את ה' באמת,את העצם, ולא את הדמיון וההתגלות החיצונית
אז בטח שזה ישתנה מדבר לדבר
תלוי גם כמה האלוקות מתגלה בו וכמה אני מצליח לגלות אותה בו.

גם יש קטע שמישהו כשהוא אוהב כל ההסתכלות שלו אוהבת, זה נכון
אבל להגיד שזה יהיה אהבה כוללת ואחידה, זה קצת עלול להביא לדמיון וכזב כמו שכתבתם למעלה

ולגבי היטלר זה נראה לי יותר מדין מוותחושבת בלב

זה למחות, זה קצת יותר מורכב.

אבל מסכימה נראה לי בדרגת היטלר והמן ועמלק, זה דברים שאין לנו באמת השגה בהם. 
מה שאפשר להבין זה שאם אלוקים בחר לברוא אותם כדי שנמחה אותם
אז כנראה שזה טוב שהם קימיים בשביל שנמחה אותם, זה התכלית והתיקון שלהם,
אנחנו בסךהכל עוזרים להם להשלים אותו. ממקום הכי אכפתי

מעניין אבל באיזה מעשהסבכי החשתי
כן מתבטאת האהבה הזאת, אולי יש גבול לביזוי המת? או לעינויים?
נראה ליחושבת בלב

שהגבול זה דיני התורה, 
ומה שמעבר לגבולות ההלכה(אולי לא ביחס לעמלק, כי עליהם זה מאוד ברור
בכללי בתורה בדרך כלל כתוב גם את סוג העונש, בצורה מאוד מדוייקת)

וגם יש גבול אינדבדואלי.
שכל אחת באמת עם עצמו אמור לדעת אם עושה את זה ממקום אכפתי, ושואף לתיקון או 
להפך, ממקום מנותק ומתרחק מה' ומגילוי אכזריות או שנאה או ריחוק כל שהם בעצמו.
בסוף החיבור והניתוק הם מצדנו, כמו שדנו בזה כבר למעלה.
אבל צריך להיזהר עם זה, זה לא אמור לסתור את ההלכה, נגיד למחות את עמלק זה מצווה דאורייתא
שחובה על כל אחד מישראל.
אבל יש דברים יותר מורכבים, ובמלחמה עוד יותר מורכב.

הנקודה היא, שהאהבה הזאת מתבטאת דווקא בזה שאתה משמיד אותם, עצם זה זאת האהבה.
משמיד לפי הציווי, מה שמעבר לציווי זה כבר שנאה



(וואי איזה עמוקה ושכלית יצאתי בדיונים פה)

לאהוב אותם כמו שאני אוהב תפילין?סבכי החשתי
שבזכותם אני מקיים מצוות מחיית עמלק? לא מסתדר לי, כי בסוף מדובר בבני אדם חיים, ולא באובייקט. למשל ביחזקאל לט יא-יג כתוב "וְהָיָ֣ה בַיּ֣וֹם הַה֡וּא אֶתֵּ֣ן לְגוֹג֩ ׀ מְקֽוֹם־שָׁ֨ם קֶ֜בֶר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל גֵּ֤י הָעֹֽבְרִים֙ קִדְמַ֣ת הַיָּ֔ם וְחֹסֶ֥מֶת הִ֖יא אֶת־הָעֹֽבְרִ֑ים וְקָ֣בְרוּ שָׁ֗ם אֶת־גּוֹג֙ וְאֶת־כׇּל־הֲמוֹנֹ֔ה וְקָ֣רְא֔וּ גֵּ֖יא הֲמ֥וֹן גּֽוֹג׃ וּקְבָרוּם֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל לְמַ֖עַן טַהֵ֣ר אֶת־הָאָ֑רֶץ שִׁבְעָ֖ה חֳדָשִֽׁים׃ וְקָֽבְרוּ֙ כׇּל־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ וְהָיָ֥ה לָהֶ֖ם לְשֵׁ֑ם י֚וֹם הִכָּ֣בְדִ֔י נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה"
תיאור שלנו קוברים את גוג ומגוג, לאחר שקמו להשמיד אותנו, לא בשונה מהנאצים. אבל בכל זאת מצופה מאיתנו לקבור אותם.. זה נאמר גם על דוד שקבר את אדום..

ואי כשאני חושב על כמה עבודה יהיה לנו אני כבר מתחיל להיות עייף, אני בעד שהנשים יצטרפו אלינו למלאכה
זה יותר מורכבחושבת בלב

מ"כמו שאני אוהב תפילין"
אתה לא אוהבת את עמלק לכשעצמו וגם לא את התפילין.
אתה אוהב את האלוקות שנמצאת בהם,
אם תאוהב את התפילין לכשעצמם, זה עלול להיות עבודה זרה כבר.
ו.. וואלה? היטלר נגיד לא מתחבר לי ל"בנאדם חי" ברור שהאהבה שלי כלפיו תהיה יותר מסותרת ואצטרך לעבוד עליה ביחס לתפילין.

ואני לא נראה לי אקבור אותם כמו שלוידעת בכלל איך אהיה מסוגלת להשמיד אותם, מורכב.

הרב מתייחס לזה במידות הראי"ה, ערך אהבה לגבי עמלקהסטורי
אנחנו צריכים למחות את עמלק וזה כולל לשנוא אותם תכלית השנאה, "מתחת השמים", כלומר את ההופעה שלהם בעולם הזה, צריך למחות לגמרי.

יחד עם זאת אנחנו יודעים שזה רק "מתחת השמים" מעל השמים, כלומר בשורש הרוחני שלסיבת הופעת עמלק, שם במקור האלוקי, שייכת אהבה גם לעניין הזה.

באגרת תת"ח, הרב מרחיב זאת ובעולתצראי"ה לפורים, מבאר שאפשר שזאת היתה הטעות של שאול שחמל על אגג, כי הציץ בשורש הנסתר הרבה. (צריך עוד הרבה ביאור בזה, אין כאן המקום)
נו, אז אתה בכלל לא חולק על השאלהחושבת בלב

הכל עניין סמנטי. של למה התכוונתי ב'לאהוב'/'לחמול'

@סבכי החשתי בסוף הכל סמנטיקה

דיוק המושגים אינו סמנטיקה, הוא חשוב מאודהסטורי
ויכול להיות ההבדל בין שיא האמונה לבין עבודה זרה.

כפי שכתבתי למעלה, המציאות שאנו תופסים אינה ד', בשום פנים ואופן. ד' זה שם העצם שהוא נתן לנו כדי לפנות אליו ולעבוד אותו. היא גם לא אלוקים, שפירושו בעל הכחות כולם. כשאנו מדברים על 'אלוקות' או גילוי אלוקות, אנו מדברים בדיוק על זה שהמציאות כולה היא גילוי רצונו של הקב"ה וזה נכון גם על מה שלכאו' נראה מתנגד.

איך מסבירים את המושג 'סובב כל עלמין וממלא כל עלמין' שלכאו' אפשר להבין אותו כמתייחס לקב"ה עצמו? זו מחלוקת גדולה בגדולי המקובלים, שלפני שעוסקים בה, צריך ללמוד הרבה מאוד הקדמות.
קשה לי לענות על זהekselion

כי אני ממש לא שם ולא רוצה לומר דברים סתם

 

 

מסוג השאלות שרק הרב יכל לענות עליהם

מעריך את הענווה אחיסבכי החשתי
יפה, ממש חזקחושבת בלב

|מסקנה מהשרשור| ללמוד יותר מתורת הרב קוק

יש פגם באמונהאני:))))

שה' הוא כול המציאות

איזה שרשור ענק! יכול להיות שכבר כתבו את זה, אזפונקציה
בלת"ק

טוב שתיים בלילה, אז תסלחו לי אם לא מדייקת 🙈
חז''ל אומרים שכל הכועס כאילו עובד עבודה זרה,
והפירוש של התניא זה שמי שכועס בעצם כאילו הוא טוען שמה שקרה לו זה לא מה' אלא מיישות אחרת רח''ל וזה אומר שיש יישות נוספת פרט לקב''ה ח''ו.
כלומר נגיד אם משהו פגע בך ואתה כועס עליו אז זה כאילו אתה מחשיב אותו למציאות נפרדת מה'.

מזה ניתן להבין שאין מציאות אחרת פרט לקב''ה.
עוד עניין (ובוקר טוב;)פונקציה
ה' מחיה את הכל וכל המציאות זה הוא
אבל לא את הכל ה' מחיה באותה הדרך, לדוגמא את הטומאה- הסטרא אחרא ה' מחיה בבחינת אחוריים.

יש משל שממשיל את זה:
נניח ואת צריכה לתת חפץ למישהו ואת מאוד אוהבת את המישהו הזה, אז את תתני לו את החפץ בפנים מאירות ושמחות, כשאתם עומדים פנים אל פנים.
לעומת זאת, אם את שונאת ומתעבת את המישהו הזה ואת רוצה להביא לו משיקולים שונים אז את לא תביאי לו פנים אל פנים אלא את לא תסתכלי עליו ואולי אפילו תזרקי לו מאחורי הגב.
זה מה שנקרא בחינת אחוריים.

ככה ה' מחיה את הסטרא אחרא, הוא לא חפץ בקיומה מצד עצמה אלא שונא אותה, אז למה שאנחנו נאהב את הסטרא אחרא אם ה' בעצמו שונא אותה?
ועוד עניין (סורי על החפירה🙈)פונקציה
דוד המלך אומר בתהילים: "תכלית שנאה שנאתים" (קלט, כב).
התניא מפרש את הפסוק הזה בפרק לב שדוד המלך מכוון למינים והאפיקורסים . (שם זה בהקשר של אהבת ישראל, שאיך דוד המלך יכל להגיד שהוא שונא והתשובה היא שזה רק מי שאין לו חלק באלוקי ישראל)
האם אפשר בכלל להגיד שלדוד המלך היה פגם באהבת ה' ח''ו כי הוא שנא מישהו?

אלא שדוד המלך שנא את המינים ואפיקורסים, אותם אלה שכבר שייכים לגמרי לצד הסטרא אחרא עד שאין להם חלק באלקי ישראל ומקבלים את כל חיותם מהטומאה.

אלא שגם הם מקבלים את החיות שלהם מה' שהרי ה' מחיה את הטומאה, אז לדוד המלך יש פגם באהבת ה' ח''ו?

ממש לא, כי כמו שכתבתי בהודעה קודמת, ה' לא מחיה את הטומאה כי הוא אוהב אותה אלא כי יש לו צורך בה,
ה' בעצמו שונא אותה. ודוד המלך היה בדרגת צדיק וטוב לו ולא היה לו יצר הרע כי הוא הרג אותו בתענית, וגם הוא הרגיש שנאה אליה, ככה שאי אפשר לומר שהשנאה היא ממקום של פגם.
כתבת דברים ממש יפיםחושבת בלב
וחשובים, תודה רבה!!
מאיפה ההנחת יסוד הזאתאבא בחופשה +
שהמציאות בראה את עצמה?
חלילה מהנחה כזאת, ה' ישמורחושבת בלב
ההנחה הייתה שאלוקים אחד ויחיד ואין מציאות מבעלדיו

ולא סתם לא המשכתי ולא אמשיך להגיב בשרשור הזה🤦

יכול להיות שהניסוח שלי לא היה מדוייק.
אבל אני חושבת שאנשים פה לקחו את זה כמה צעדים קדימה.
ובכלל לא ניסו להבין את השאלה כמו שהיא וחבל.
אני דווקא מבין את השאלהאבא בחופשה +אחרונה
שאלה כואבת ועמוקה
מודה שאין לי תשובה
לדעתי שאלת השאלות

מצד שני איך אפשר לומר שה' עומד מאחורי כל עוולה ואכזריות שנעשית בעולם, ופועל דרך המשוגעים
בניגוד לערכים שכתובים בתורה שנתן
ואנחנו מאמינים בתורה מן השמיים
לכן השאלה שאלה מבחינתי
וכל נסיון לענות עליה בדיקלום כלשהו
מוטב שלא יעשה כי כבר עייפנו מדיקלומים

לדעתי הלא קןבעת בכלל
יש טעות בלהגיד שה' זה המציאות
זה צריך להיות משהו שה' מעבר למציאות
מבלי לפגוע ביכולת השליטה שלו בנעשה
בעולם, אבל לא שהוא זה העולם
כי אז נכנסנו לפלונטר, שהוא אמר בתורה לא לגנוב
ואחרי דקה שולח גנב לגנוב, שזה לא סביר
כיוון שה' הוא תלמיד חכם, וזה לא איזה הצגה חיצונית,
ובפועל הוא זה שמפעיל את כל הגנבים והרוצחים והמשוגעים וצריך לאהוב את כולם,
אין לי לפחות זה לא מסתדר, ה' הוא מלך הכבוד, נותן התורה
את עשו שנאתי ואוהב את יעקב
הבעיה בעיה,
אפשר לאהוב דברים שה' שונא? כי הם קיימים במציאות
והרי כתוב "יראת ה' שנאת רע"
במה לעבוד ומה אפשר לעשות בתקופת חיפוש עבודה?צע

כבר כמעט חודשיים שאני מחפש עבודה.

נראלי שיש מין תום כזה שבע"ה נמצא בקלות עבודה, ולכן זה בסדר לקבל דמי אבטלה נמוכים שנגזרים ממשרת סטודנט..


ואז מגיע הרגע הזה, שאתה מבין שאולי ח"ו זה יכול לקחת הרבה יותר זמן .. ויפה שעה אחת קודם גם לחשוב על הכנסה זמנית וגם על לוז או משהו כזה ..


אני מניח שלרבים מילואים זאת אופציה אבל אין לי כח ורצון לפרט למה, אבל ישמצב גדול שאני מנוע מלעשות מילואים..

(לא עשיתי במלחמה..)


האם יש רעיונות אחרים למקומות עבודה זמניים?


במהלך התואר לא קמתי בזמן אז קל וחומר עכשיו שאני ללא מסגרת.. ואני מניח שאולי עבודה תוכל לגרום לי לבריאות ויציבות .. וכמובן גם להכנסה..


רעיונות אחרים לסדר ויציבות עשיה לימוד והתקדמות בתקופה מאתגרת זו מלבד עבודה זמנית/או על הצד שאתקשה למצוא עבודה זמנית זה גם מבורך..


בתפילה לפרנסה בשפע ולמציאת מקום עבודה מתאים ומספק לכולם.. ואולי אפילו השבוע אעדכן שדברים יסתדרו והתקבלתי😃


תודה רבה..

אולי משלוחים? ראיתי מלא שעושיםזיויק
והכי חשוב להתמקצע במה שאתה טוב
עבודה היא ברכה בלי קשר לתוכן שלהמשה

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

סיימתי לימודי ראיית חשבון ב"ה.צע
לא עולם שאני מכירמשה

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

 

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

 

 

נשמע רעיון ממש טוב, תודה.צע

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..


 

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

אתה צריך בסוף ללמוד איך לעשות את העבודה שלךמשה

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

 

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

אופס… טעותפ.א.
יש בקמפוס ILהרמוניה
אתה כבר עם רישיון רו"ח, אחרי סטאז' של שנתיים?פ.א.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  


אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

מניסיון של הרבה תקופות כאלהעשב לימוןאחרונה

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

 

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

 

בהצלחה ושיעבור מתישהו

האם אחרי שמחת תורה התשפ"ד הפכתם לאנשים טובים יותר?זיויק

או שנשארתם אותו הדבר?

ומה המשמעות למה שעברתם? או שלא עברתם..

לצערי לא. אותו בן אדם.צע
חח מה יש לפרט?צע

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..


לא זכיתי שקרה..

מבין אותךזיויק
לפחות אתה מרגיש וזה המון
המילואים השפיעו..ולא לטובהנחמד מאוד
חושב שיש השפעות לא קלות על החיים שלנו מהמילואים שזה די קשור לשמחת תורה תשפד
בעיקר עייף יותרבחור עצובאחרונה
פורום תורני דתי לאומירוצה להשתחרר

מכירים את פורום אוצר החכמה? לתורה? ועוד כמה קצת פחות מוצלחים?

יש הרבה פורומים תורניים חרדיים. הראשונים שהזכרתי מוצלחים מאוד בהרבה מובנים, פעילים, ואפשר למצוא בהם דברים מעניינים גם לאחר זמן.

האם יקום פורום תורני דתי לאומי? שיהיה ברמה, פעיל, לגופו של עניין (בדרך כלל כמובן), ומעניין?

תגיד אוצר החוכמההפי

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

תחפשי בגוגל 'פורום אוצר החכמה'רוצה להשתחרר

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

זה קצת מצחיק אבלנקדימון

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

 

זו פרשנות בלבד.

לא חושב שזה נכוןרוצה להשתחרר

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

מוזמן לבקר בפורומים הנזכרים.אלה פורומים ברמה גבוההפתית שלג
בינינו, קשה ברשת להישאר בדיונים מעמיקים כל הזמןמתוך סקרנות
להבנתי, סוד ההצלחה של הפורומים שהזכרת הוא שרוב גולשיו עם חסימה חזקה מאוד לרשת, ככה שאין לה באמת "רשת" שמושכת אותם לכל מיני מקומות ומפריעה לריכוז...
יש סיפור מעניין עם אוצר החכמה והפורום שלהםמשה

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

יש קבוצת פייסבוק/ווטסאפ של רבנים לדעתיארץ השוקולד
אבל לא יודע אם היא סגורה, רק שמעתי עליה מרב שאני מכיר
אני חושב שלתלמידי חכמים שעוסקים בכל רחבי התורהפתית שלג

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

ייתכןרוצה להשתחרראחרונה

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

דברים שאני עושה לפעמים/משה

יחד עם שאר פרוייקטי הווטסאפ של ערוץ 7, הנה עוד אחד: אייטמים מעניינים שאני (או הצוות) דגים מהפורום.

 

מוזמנים להצטרף. קבוצה שקטה של 2 אייטמים ביום בממוצע .

 

ערוץ 7 הפורומים - Whatsapp

ילדה שיוצאת מלא פעמים בלילה ממיטת מעבר, מותשים.עינב66

אשמח לשמוע מנסיונכם כשילדה בת שנתיים ותשע עברה למיטת מעבר (כי למדה לצאת מהמיטת תינוק), מה הכי עזר לכן שתשאר במיטה שלה במהלך הלילה ולא תבוא אליכם חמש פעמים?

רוצים להתחיל איתה מהלך אבל מנסים להבין מה יגרום לה להישאר במיטה שלה ולא לבוא אלינו כי היא יכולה וזה מפתה לצאת ולהיות עצמאית.


מבחינת שפה היא מבינה אבל לא הכי מדברת עדיין.

תכתבי בפורוםרקאני

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

בפועלנפשי תערוג

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם


אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.


ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

לא נוראנחלתאחרונה

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

אנשים שמבינים בכסף השקעות וכוניק זמניק
אני אשמח לשמוע אותכם שם בשאלה קטנה שאלה על חסכון קטן - חיסכון השקעה וצריכה
ממש מושך אותי כל הנושא הזה של בניה ויצירהרק נשמה

עכשיו יש לי אפס ניסיון אבל אני ממש רוצה לדעת לעבוד עם חומרים לעשות חריטות בעץ לבנות רהיטים וכאלה לא בקטע של מקצוע סתם כתחביב אבל אין לי מושג איך מתחילים וגם איך משלבים הכל עם לימודי תואר

יש למישהו רעיונות לקורסים או סדנאות או ליודעת מה?

פשוט להתחיל, בכל דרך, להשקיעזיויק
מהאינטרנט בשלב א', ואחר כך תתקדמי לדברים ממשיים יותר
יש ביוטיוב כמויות של חומר בחינםמשהאחרונה

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשבור הרגלים קבועיםזיויק

יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?


כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.

איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?

ההובי של חייoo

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים


כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל


ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

אמיתי? זה קל לך?זיויק
אחפש את הספר
לשנותoo

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך


הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים


אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

נשמע נדיר ממשזיויק
זה באמת קשה מאד מאד, מתאים לאנשים ספציפייםנפש חיה.
חדמשזיויק
עם זאת זה מאתגר תסכימי איתי
לאט לאטנפש חיה.

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

תהיי ספציפית?זיויק
וזה עזר?
אשתדלנפש חיה.

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.


לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)


כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....


היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי


רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

תודההזיויק
מתחילים לאט לאטנפשי תערוג

ומוסיפים כמה שיכולים

אי אפשר לשבור הרגליםצדיק יסוד עלום
אפשר לשבור הרגלים, זה לוקח זמן אבל קורהקעלעברימבאר
הפך היהדותזיויק
הפך הפסיכולוגיהקעלעברימבאר
מידות בסיסיות בנפש אי אפשר, אבל אפשר לנתב אותןקעלעברימבאר
למקומות אחרים בשבירת הרגלים. כדוגנת מי שזולד במזל מאדים בגמרא
יש לנו ש"ס שלם לצטטצדיק יסוד עלום
פוק חזי
איפה בשס?קעלעברימבאר
אנשים נשארים אותו הדבר,צדיק יסוד עלום

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה

המציאות סותרת את דבריך. אבל מביןקעלעברימבאר
ללבך❤️
נדבר עוד כמה שנים בפורום גרושים גרושותצדיק יסוד עלום
אל תדאג יהיה טוב❤️🙂קעלעברימבאראחרונה

אולי יעניין אותך