ויש מצוות אהבת ה'. אז מי שלא אוהב את המציאות זה פגם באהבת ה'?
(נגיד עצוב/כועס)
ולהיות רחוק ממשהו קרוב זה גם נקרא לא לאהוב.
אז גם מי שלא מספיק מחובר לעולם או למציאות,או לא מספיק נלהב, זה פגם באהבת ה'?
מעניין
הידיעה שכל המציאות משתלשלת מאיתו יתברך לא אומרת שאני צריך להתיחס לכל המציאות כקודש. מי שמנסה ללכת בדרך הזאת עד הסוף מגיע לדברים חמורים מאוד. צריך לדעת שאנחנו מתנהלים לפי מראה עינינו ולפי הדרכות חז"ל.
זה מה שאני ניסיתי לומר גם.
בכל מקרה. אני לא חושבת שהמושג של "ממלא כל עלמין" אמור ליצור ככ בלבול כמו שאתה מתאר
לרגע אני לא מצדיקה לעבור על ההלכה ולא חושבת שאפשר להבין כך מהשאלה שלי.
כל ההתנגדות שלכם לדעתי מגיע ממקום בנפש טוטאלי.
שאהבה וחיבור ואינטרקציה/אכפתיות אמורים להתבטא דווקא בצורה אחת שהיא מאוד ברורה.
למה אני חושבת ככה?
כי ברור לי שלאהוב מקום מטונף זה לא אומר ללמוד בו תורה, כי זה לא התכלית שלו, זה אומר להפך,
שכשאני לא לומד תורה במקום המטונף, אני מקרב אותו יותר לשלמות וכך מגלה את האלוקות שבו
ולאהוב רוצח, בעומק, זה לא לעודד אותו לרצוח, זה להפך עד כדי לעיתים להרוג אותו, מתוך אכפתיות
כי זה התיקון שלו וכך תתגלה החיות האלוקית שבתוכו.
וכן על זו הדרך בכל הדוגמאות שהבאת
האהבה לה' שבוודאי שקיים בכל דבר במציאות לא אמורה לבלבל בין טוב לרע
התיקון של הרע הוא לא לתת לו קיום. ולכן אנחנו מבטלים אותו מתוך אכפתיות כלפיו
כלפי הרצון לגילוי ה' שיאיר דרכו.
אני לא חושבת שזה מסוכן.
אגב זה לא רק חבד, שמעתי את המושג גם מרבנים ספרדים,
מהבעש"ט, ומאוד מגדולי החסידות ממשיכי דרכו
וכמו שכתבת היום מלא אנשים חיים ולומדים את ספר הזוהר
וכמו שראיתי בשרשור הזה שזה מושגים שהרב קוק מדבר עליהם הרבה.
ודווקא מצדיק ועונה בחיוב על השאלה
שאף אחד לא הצהיר פה הצהרות.
העלתי שאלה, עם דברים כהוויתם.
שלטענת חלק מהנוכחים פה יוכלים להיות לא מובנים כדוואי.
למרות שהם בעצמם הסכימו שהם כתובים במפורש במיני מקורות.
המסקנות המרחיקות לכת היו על עצם העיסוק בשאלה
ומשם הפרשנויות למה כיוונתי כששאלתי אותה
או לקיחת סיכון, ניחא
אבל מה קשור בין זה לבין להגיד שאני חושבת שאני מבינה בזה משהו
ומצהירה הצהרות?!
הכל פה התחיל משאלה, משמע שאני שואלת, לא שאני יודעת.
וגם התשובות שנתנו לי פה זה היה רק בהתבסס על ציטוטים ממקורות של צדיקים אחרים.
וגם אחרי כל זה ברור לי שאני לא מבינה כלום באלוקות
זה לא סותר את זה שזה דבר מותר ולדעתי גם חיובי להתעסק בשאלות כאלה.
(בהסתמך על גדולי דור שמעודדים את זה ורואים בזה דבר גדול)
ודווקא ממקום כזה שברור לי שאני לא באמת מבינה
מי שחושב באמת שהוא מבין ראוי לו לא להיכנס לשם
לא רואה איך יועיל שאגיב עניינית.
ואני לא מתכוונת להמשיך ולרדת לפסים אישיים כמוך,
לא אמשיך להגיב, בהצלחה.
והאמת שאני כבר שנים תוהה לעצמי אם אבות אבותינו באירופה הלכו עם שחור לבן, או שפשוט החרדים מחקים את מה שיש בתמונות של פעם...
ולגופו של דיון, היה מרתק לעקוב אחרי הדיון מהצד במהלך הערב כשאני מדי פעם מציץ בין דברים אחרים שאני עושה.
לא היה לי פנאי להגיב, ואני גם לא חושב שאעשה זאת עכשיו. נראה לי שאחכה למחר.
זה מגביל את לימוד ההלכה.
כאילו יש שלב שבו כבר לא מתעסקים בהלכה,
עולים דרגה ומתעסקים באלוקות.
זה דברים שתלויים אחד בשני.
הרבה מההלכות תלויות בכוונה ובשורש.
וגם מי שלמד הרבה הלכה ובקיא בהכל
אין שלב שבו הוא לא צריך ללמוד אותה כבר
וחוץ מזה שגמאני יכולה להאשים ביהורא אנשים שמתנגדים לשיטת גדולי עולם
כמו גדולי החסידות לענפיה וכמו רבנים גדולים שמורים ללמוד זוהר גם לפשוטי העם
ה' הטוב יכפר
זה מה שהם הבינו.
לא בשאלה ולא בתגובות שלי.
ואני לא אמשיך את הדיון, בהצלחה
אבל רוצה להגיד, שגם אני, לא ציינתי בשאלה אף צד מעשי, כתבתי אותה בדיוק באותו אופן שאתה הצגת כאן את הדברים.
אתם אלה שניסתם להבין אותה ממקום מעשי, אז פיתחתי אותה לשם.
ואני גם לא חושבת שזה בעיה.
החרדה הזאת בדבריך
זה קצת פחד וחוסר אמון שלך ביכולת של העם להכיל מורכבות
שדווקא בציונות הדתית מאוד נותנים להכלה הזאת מקום,
ההתנגדות שלך תמוהה לי
כמו שכבר אמרו פה אחרים- זה לא נכון לומר שכל המציאות זה ה'. אפשר אולי (ורק אולי, הניסוח עדין קצת בעייתי) לומר שכל המציאות היא אור של ה', או אולי מדויק יותר לומר שזה הארה מסוימת של ה'.
דבר שני, "פגם באהבת ה' " זה דבר גדול. לא כל חוסר מעלה הוא פגם.
אז נכון שקיימים דברי הרב קוק שהביא סבכי החשתי שיש מעלה גדולה בלאהוב את כל הבריות, אבל זה לא אומר שמי שלא אוהב את כל הבריות יש לו פגם באהבת ה'.
ברוב המציאות, האור של ה' נסתר, ולפעמים נסתר מאד, ולכן לא מצופה מכל אחד שיראה את אור ה' בכל מקום ויתלהב. ולפעמים האור הזה מוסתר גם בתוך טומאה ורוע וכיעור, ולכן זה הגיוני וסביר בהחלט שאדם נורמלי ובריא ושאוהב את הטוב ושונא את הרע, לא יאהב חלקים מהמציאות, ושחלקים מהמציאות יפריעו לו.
ולפעמים מי שדוחק את עצמו יותר מדי לאהוב את מה שמסתתר מאחורה- רק מבלבל את עצמו. כי אם מה שהאדם רואה זה את החיצוניות החשוכה והכעורה של הדבר, והוא דוחק את עצמו לאהוב- זה רק משבש את השיפוט שלו וזה לא טוב ולא בריא.
ולא, לא מצופה מכל אדם רגיל שיראה את הפנימיות של הדברים, ובכל מקרה הדרך לעבוד על זה היא לא על ידי להכריח את עצמו להרגיש דברים שלא מרגישים לו נכון.

זה כמו 'סימפתיה' לעמלק,
הדרך לגלות בהם את האלוקות זה להשמיד אותם, לגלות את ההבל שהם
ושהרע לא מציאות לכשעצמה.
זה הסימפתיות שצריך לגלות כלפיהם
זה גם מה שהתכוונתי כשאמרתי לאהוב,
בסוף ברור שזה מורכב
אפילו במושג אהבה יש חילוקים
כי אני לא אוהב חבר כמו שאני אוהב אח
או הורים או בן זוג או את הילד שלי.
ק"ו שלא כמו שאני אוהב לשורר
או להתעמל או לגלוש
ועוד יותר לא כמו שאני אוהב לאכול
כי נראה לי יש בזה חילוקים. ברור שיש מצב 'אוהב', או אדם עם אופי 'אוהב'
אבל ברור שבריאות שיש לי איתם יותר אינטרקציה אני אהיה מחובר אליהם יותר.
הנקודה היא שגם האהבה הכוללת הזאת היא מכלול של פרטים שבכל פרט יש דרגה,
אם מה שאני אוהב זה את ה' באמת,את העצם, ולא את הדמיון וההתגלות החיצונית
אז בטח שזה ישתנה מדבר לדבר
תלוי גם כמה האלוקות מתגלה בו וכמה אני מצליח לגלות אותה בו.
גם יש קטע שמישהו כשהוא אוהב כל ההסתכלות שלו אוהבת, זה נכון
אבל להגיד שזה יהיה אהבה כוללת ואחידה, זה קצת עלול להביא לדמיון וכזב כמו שכתבתם למעלה
זה למחות, זה קצת יותר מורכב.
אבל מסכימה נראה לי בדרגת היטלר והמן ועמלק, זה דברים שאין לנו באמת השגה בהם.
מה שאפשר להבין זה שאם אלוקים בחר לברוא אותם כדי שנמחה אותם
אז כנראה שזה טוב שהם קימיים בשביל שנמחה אותם, זה התכלית והתיקון שלהם,
אנחנו בסךהכל עוזרים להם להשלים אותו. ממקום הכי אכפתי
שהגבול זה דיני התורה,
ומה שמעבר לגבולות ההלכה(אולי לא ביחס לעמלק, כי עליהם זה מאוד ברור
בכללי בתורה בדרך כלל כתוב גם את סוג העונש, בצורה מאוד מדוייקת)
וגם יש גבול אינדבדואלי.
שכל אחת באמת עם עצמו אמור לדעת אם עושה את זה ממקום אכפתי, ושואף לתיקון או
להפך, ממקום מנותק ומתרחק מה' ומגילוי אכזריות או שנאה או ריחוק כל שהם בעצמו.
בסוף החיבור והניתוק הם מצדנו, כמו שדנו בזה כבר למעלה.
אבל צריך להיזהר עם זה, זה לא אמור לסתור את ההלכה, נגיד למחות את עמלק זה מצווה דאורייתא
שחובה על כל אחד מישראל.
אבל יש דברים יותר מורכבים, ובמלחמה עוד יותר מורכב.
הנקודה היא, שהאהבה הזאת מתבטאת דווקא בזה שאתה משמיד אותם, עצם זה זאת האהבה.
משמיד לפי הציווי, מה שמעבר לציווי זה כבר שנאה
(וואי איזה עמוקה ושכלית יצאתי בדיונים פה)
מ"כמו שאני אוהב תפילין"
אתה לא אוהבת את עמלק לכשעצמו וגם לא את התפילין.
אתה אוהב את האלוקות שנמצאת בהם,
אם תאוהב את התפילין לכשעצמם, זה עלול להיות עבודה זרה כבר.
ו.. וואלה? היטלר נגיד לא מתחבר לי ל"בנאדם חי" ברור שהאהבה שלי כלפיו תהיה יותר מסותרת ואצטרך לעבוד עליה ביחס לתפילין.
ואני לא נראה לי אקבור אותם
כמו שלוידעת בכלל איך אהיה מסוגלת להשמיד אותם, מורכב.
הכל עניין סמנטי. של למה התכוונתי ב'לאהוב'/'לחמול'
@סבכי החשתי בסוף הכל סמנטיקה
כי אני ממש לא שם ולא רוצה לומר דברים סתם
מסוג השאלות שרק הרב יכל לענות עליהם
|מסקנה מהשרשור| ללמוד יותר מתורת הרב קוק
שה' הוא כול המציאות
חושבת בלבכי זה לא חודש מצחיק
משהו בלי הסימן של לא נוסה על בעלי חיים שלא נהפוך אנחנו לשפני הניסיון
הכי טוב אם יש לך "נוסה בהצלחה על סוורוס סנייפ"
זאת בקשה אלמנטרית מטרמפיסטים.
עדיין מתאושש מהנסיעה שהיתה לי עכשיו 🤢
שיש לו הפריבילגיה להתמודד עם הבעיה ופשוט לא להעלות טרמפיסטים.
ומה יעזור לך להתלונן כאן?
אנ בתור טרמפיסט חשוב לי מאוד לשמור על הגיינה ועל התנהגות נורמלית בתור אורח,
ואני גם מתעצבן על אחרים שגורמים לאנשים טובים לא לרצות להעלות טרמפים
(ואני מכיר כמה סיפורים..),
מבקש סליחה בשם כלל הטרמפיסטים למיניהם 
תדלג הלאה, אתה יכול לסגור את האינטרנט גם.
מה התגובה המוזרה הזו? אתה כותב כאן בפורום מה אתה מצפה שאנשים יעשו?
ויקבל תשובה מכאלה שאכפת להם מזה,
מאשר שימשיך עם זה ולא ירצה להעלות טרמפים.
הוא יכול להתלונן קצת פה, זה חלק מהמטרות של הפורום
אבל הוא כן רוצה להעלות טרמפים ואני מבין אותו ומעריך אותו על זה.
ואני משתדל לתת לו פידבק על החסד ולא לנסות להניא אותו מזה.
בכל מקרה מותר להגיד מה שאתה רוצה, פשוט נראלי כדאי קצת יותר בנחת...
אני מחפש המלצות לאוזניות מגן נגד רעשים אבל כאלה שלא מוחצות את המוח המסכן.
לא אוזניות שמתחברות למכשיר אלא פשוט אוזניות שמבודדות רעש. לא אלחוטיות.
מכירים כזה? אשמח מאוד מאוד לקבל המלצות.
תחפש בגוגל אטמים נגד רעש
אני מכירה את הפשוטים שמוכרים בסופר פארם אבל יש הרבה סוגים לאיטום מקצועי יותר
לק"י
ראיתי פעם בדן דיל.
בטוח גוגל יידע לכוון אותך.
רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים
מעניין
שמות אתה זוכר?
בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.
אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.
פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי
ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם
(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)
בזיכרון פרצופים במחשבה
גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,
אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם
זה נשמע סבבה לחלוטין.
כשאני מדמיין
קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם
גם אם אני מכיר אותו די טוב
אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.
נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.
לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.
עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה
מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה
או משחקים משפחתיים אשמח לשיתוף!
חג שמח!🌸🌸🌸
הראשון יפה...
אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה
באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון
הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף
האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊
או הקניה הכי גדולה.
האם יצא לכם להתייעץ רפואית עם AI?
האם הAI השפיע על הקשר הזוגי או המשפחתי שלכם?
אני חושב שאצלי הכל קרה😅
אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.
כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים.
קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)
אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..
עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.
וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.
ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן..
מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות
רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים
והזמינות כמובן מיידית
מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים
למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים
או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל
וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות
חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)
ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד
אני משתמש בו לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.
אשמח לשמוע מכם הכוונות יתרונות וחסרונות בהחזקת רכב לבחור בן 21 עם עבודה קטנה שמכניסה 3-4 אלף בחודש. בעיקר מהצד הכספי והנפשי.
חיסרון: יכניס אותך לחובות
אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.
כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום
זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.
תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪
תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין
תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה
תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול
תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)
כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.
או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה
ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.
אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.
למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?
מניח שיש יותר זול מזה
האם וואו? זה איני יודע
ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'
ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף
לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות
זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב
לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי
מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן
צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות
נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית
אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות
נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית
אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע
אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...
זמן זה פרמטר חשוב בחיים
בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.
גם רכב זה על אותו בסיס
שילוב של נוחות+חיסכון זמן
על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.
אבל זה על אותו משקל.
אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן
ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה
לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת
ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס
אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה
וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש
אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.
או משהו כזה.
לכן זה שיקול של עלות תועלת
במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי
אבל יש כאלה שזה שווה להם
(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)
תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.
השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק
יתרונות: נוחות
חסרונות: עלות
זה בגדול
עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום
תוסיף עלות שנתית של טסט
אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך
וכמובן דלק
אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.
ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)