ויש מצוות אהבת ה'. אז מי שלא אוהב את המציאות זה פגם באהבת ה'?
(נגיד עצוב/כועס)
ולהיות רחוק ממשהו קרוב זה גם נקרא לא לאהוב.
אז גם מי שלא מספיק מחובר לעולם או למציאות,או לא מספיק נלהב, זה פגם באהבת ה'?
מעניין
הידיעה שכל המציאות משתלשלת מאיתו יתברך לא אומרת שאני צריך להתיחס לכל המציאות כקודש. מי שמנסה ללכת בדרך הזאת עד הסוף מגיע לדברים חמורים מאוד. צריך לדעת שאנחנו מתנהלים לפי מראה עינינו ולפי הדרכות חז"ל.
זה מה שאני ניסיתי לומר גם.
בכל מקרה. אני לא חושבת שהמושג של "ממלא כל עלמין" אמור ליצור ככ בלבול כמו שאתה מתאר
לרגע אני לא מצדיקה לעבור על ההלכה ולא חושבת שאפשר להבין כך מהשאלה שלי.
כל ההתנגדות שלכם לדעתי מגיע ממקום בנפש טוטאלי.
שאהבה וחיבור ואינטרקציה/אכפתיות אמורים להתבטא דווקא בצורה אחת שהיא מאוד ברורה.
למה אני חושבת ככה?
כי ברור לי שלאהוב מקום מטונף זה לא אומר ללמוד בו תורה, כי זה לא התכלית שלו, זה אומר להפך,
שכשאני לא לומד תורה במקום המטונף, אני מקרב אותו יותר לשלמות וכך מגלה את האלוקות שבו
ולאהוב רוצח, בעומק, זה לא לעודד אותו לרצוח, זה להפך עד כדי לעיתים להרוג אותו, מתוך אכפתיות
כי זה התיקון שלו וכך תתגלה החיות האלוקית שבתוכו.
וכן על זו הדרך בכל הדוגמאות שהבאת
האהבה לה' שבוודאי שקיים בכל דבר במציאות לא אמורה לבלבל בין טוב לרע
התיקון של הרע הוא לא לתת לו קיום. ולכן אנחנו מבטלים אותו מתוך אכפתיות כלפיו
כלפי הרצון לגילוי ה' שיאיר דרכו.
אני לא חושבת שזה מסוכן.
אגב זה לא רק חבד, שמעתי את המושג גם מרבנים ספרדים,
מהבעש"ט, ומאוד מגדולי החסידות ממשיכי דרכו
וכמו שכתבת היום מלא אנשים חיים ולומדים את ספר הזוהר
וכמו שראיתי בשרשור הזה שזה מושגים שהרב קוק מדבר עליהם הרבה.
ודווקא מצדיק ועונה בחיוב על השאלה
שאף אחד לא הצהיר פה הצהרות.
העלתי שאלה, עם דברים כהוויתם.
שלטענת חלק מהנוכחים פה יוכלים להיות לא מובנים כדוואי.
למרות שהם בעצמם הסכימו שהם כתובים במפורש במיני מקורות.
המסקנות המרחיקות לכת היו על עצם העיסוק בשאלה
ומשם הפרשנויות למה כיוונתי כששאלתי אותה
או לקיחת סיכון, ניחא
אבל מה קשור בין זה לבין להגיד שאני חושבת שאני מבינה בזה משהו
ומצהירה הצהרות?!
הכל פה התחיל משאלה, משמע שאני שואלת, לא שאני יודעת.
וגם התשובות שנתנו לי פה זה היה רק בהתבסס על ציטוטים ממקורות של צדיקים אחרים.
וגם אחרי כל זה ברור לי שאני לא מבינה כלום באלוקות
זה לא סותר את זה שזה דבר מותר ולדעתי גם חיובי להתעסק בשאלות כאלה.
(בהסתמך על גדולי דור שמעודדים את זה ורואים בזה דבר גדול)
ודווקא ממקום כזה שברור לי שאני לא באמת מבינה
מי שחושב באמת שהוא מבין ראוי לו לא להיכנס לשם
לא רואה איך יועיל שאגיב עניינית.
ואני לא מתכוונת להמשיך ולרדת לפסים אישיים כמוך,
לא אמשיך להגיב, בהצלחה.
והאמת שאני כבר שנים תוהה לעצמי אם אבות אבותינו באירופה הלכו עם שחור לבן, או שפשוט החרדים מחקים את מה שיש בתמונות של פעם...
ולגופו של דיון, היה מרתק לעקוב אחרי הדיון מהצד במהלך הערב כשאני מדי פעם מציץ בין דברים אחרים שאני עושה.
לא היה לי פנאי להגיב, ואני גם לא חושב שאעשה זאת עכשיו. נראה לי שאחכה למחר.
זה מגביל את לימוד ההלכה.
כאילו יש שלב שבו כבר לא מתעסקים בהלכה,
עולים דרגה ומתעסקים באלוקות.
זה דברים שתלויים אחד בשני.
הרבה מההלכות תלויות בכוונה ובשורש.
וגם מי שלמד הרבה הלכה ובקיא בהכל
אין שלב שבו הוא לא צריך ללמוד אותה כבר
וחוץ מזה שגמאני יכולה להאשים ביהורא אנשים שמתנגדים לשיטת גדולי עולם
כמו גדולי החסידות לענפיה וכמו רבנים גדולים שמורים ללמוד זוהר גם לפשוטי העם
ה' הטוב יכפר
זה מה שהם הבינו.
לא בשאלה ולא בתגובות שלי.
ואני לא אמשיך את הדיון, בהצלחה
אבל רוצה להגיד, שגם אני, לא ציינתי בשאלה אף צד מעשי, כתבתי אותה בדיוק באותו אופן שאתה הצגת כאן את הדברים.
אתם אלה שניסתם להבין אותה ממקום מעשי, אז פיתחתי אותה לשם.
ואני גם לא חושבת שזה בעיה.
החרדה הזאת בדבריך
זה קצת פחד וחוסר אמון שלך ביכולת של העם להכיל מורכבות
שדווקא בציונות הדתית מאוד נותנים להכלה הזאת מקום,
ההתנגדות שלך תמוהה לי
כמו שכבר אמרו פה אחרים- זה לא נכון לומר שכל המציאות זה ה'. אפשר אולי (ורק אולי, הניסוח עדין קצת בעייתי) לומר שכל המציאות היא אור של ה', או אולי מדויק יותר לומר שזה הארה מסוימת של ה'.
דבר שני, "פגם באהבת ה' " זה דבר גדול. לא כל חוסר מעלה הוא פגם.
אז נכון שקיימים דברי הרב קוק שהביא סבכי החשתי שיש מעלה גדולה בלאהוב את כל הבריות, אבל זה לא אומר שמי שלא אוהב את כל הבריות יש לו פגם באהבת ה'.
ברוב המציאות, האור של ה' נסתר, ולפעמים נסתר מאד, ולכן לא מצופה מכל אחד שיראה את אור ה' בכל מקום ויתלהב. ולפעמים האור הזה מוסתר גם בתוך טומאה ורוע וכיעור, ולכן זה הגיוני וסביר בהחלט שאדם נורמלי ובריא ושאוהב את הטוב ושונא את הרע, לא יאהב חלקים מהמציאות, ושחלקים מהמציאות יפריעו לו.
ולפעמים מי שדוחק את עצמו יותר מדי לאהוב את מה שמסתתר מאחורה- רק מבלבל את עצמו. כי אם מה שהאדם רואה זה את החיצוניות החשוכה והכעורה של הדבר, והוא דוחק את עצמו לאהוב- זה רק משבש את השיפוט שלו וזה לא טוב ולא בריא.
ולא, לא מצופה מכל אדם רגיל שיראה את הפנימיות של הדברים, ובכל מקרה הדרך לעבוד על זה היא לא על ידי להכריח את עצמו להרגיש דברים שלא מרגישים לו נכון.

זה כמו 'סימפתיה' לעמלק,
הדרך לגלות בהם את האלוקות זה להשמיד אותם, לגלות את ההבל שהם
ושהרע לא מציאות לכשעצמה.
זה הסימפתיות שצריך לגלות כלפיהם
זה גם מה שהתכוונתי כשאמרתי לאהוב,
בסוף ברור שזה מורכב
אפילו במושג אהבה יש חילוקים
כי אני לא אוהב חבר כמו שאני אוהב אח
או הורים או בן זוג או את הילד שלי.
ק"ו שלא כמו שאני אוהב לשורר
או להתעמל או לגלוש
ועוד יותר לא כמו שאני אוהב לאכול
כי נראה לי יש בזה חילוקים. ברור שיש מצב 'אוהב', או אדם עם אופי 'אוהב'
אבל ברור שבריאות שיש לי איתם יותר אינטרקציה אני אהיה מחובר אליהם יותר.
הנקודה היא שגם האהבה הכוללת הזאת היא מכלול של פרטים שבכל פרט יש דרגה,
אם מה שאני אוהב זה את ה' באמת,את העצם, ולא את הדמיון וההתגלות החיצונית
אז בטח שזה ישתנה מדבר לדבר
תלוי גם כמה האלוקות מתגלה בו וכמה אני מצליח לגלות אותה בו.
גם יש קטע שמישהו כשהוא אוהב כל ההסתכלות שלו אוהבת, זה נכון
אבל להגיד שזה יהיה אהבה כוללת ואחידה, זה קצת עלול להביא לדמיון וכזב כמו שכתבתם למעלה
זה למחות, זה קצת יותר מורכב.
אבל מסכימה נראה לי בדרגת היטלר והמן ועמלק, זה דברים שאין לנו באמת השגה בהם.
מה שאפשר להבין זה שאם אלוקים בחר לברוא אותם כדי שנמחה אותם
אז כנראה שזה טוב שהם קימיים בשביל שנמחה אותם, זה התכלית והתיקון שלהם,
אנחנו בסךהכל עוזרים להם להשלים אותו. ממקום הכי אכפתי
שהגבול זה דיני התורה,
ומה שמעבר לגבולות ההלכה(אולי לא ביחס לעמלק, כי עליהם זה מאוד ברור
בכללי בתורה בדרך כלל כתוב גם את סוג העונש, בצורה מאוד מדוייקת)
וגם יש גבול אינדבדואלי.
שכל אחת באמת עם עצמו אמור לדעת אם עושה את זה ממקום אכפתי, ושואף לתיקון או
להפך, ממקום מנותק ומתרחק מה' ומגילוי אכזריות או שנאה או ריחוק כל שהם בעצמו.
בסוף החיבור והניתוק הם מצדנו, כמו שדנו בזה כבר למעלה.
אבל צריך להיזהר עם זה, זה לא אמור לסתור את ההלכה, נגיד למחות את עמלק זה מצווה דאורייתא
שחובה על כל אחד מישראל.
אבל יש דברים יותר מורכבים, ובמלחמה עוד יותר מורכב.
הנקודה היא, שהאהבה הזאת מתבטאת דווקא בזה שאתה משמיד אותם, עצם זה זאת האהבה.
משמיד לפי הציווי, מה שמעבר לציווי זה כבר שנאה
(וואי איזה עמוקה ושכלית יצאתי בדיונים פה)
מ"כמו שאני אוהב תפילין"
אתה לא אוהבת את עמלק לכשעצמו וגם לא את התפילין.
אתה אוהב את האלוקות שנמצאת בהם,
אם תאוהב את התפילין לכשעצמם, זה עלול להיות עבודה זרה כבר.
ו.. וואלה? היטלר נגיד לא מתחבר לי ל"בנאדם חי" ברור שהאהבה שלי כלפיו תהיה יותר מסותרת ואצטרך לעבוד עליה ביחס לתפילין.
ואני לא נראה לי אקבור אותם
כמו שלוידעת בכלל איך אהיה מסוגלת להשמיד אותם, מורכב.
הכל עניין סמנטי. של למה התכוונתי ב'לאהוב'/'לחמול'
@סבכי החשתי בסוף הכל סמנטיקה
כי אני ממש לא שם ולא רוצה לומר דברים סתם
מסוג השאלות שרק הרב יכל לענות עליהם
|מסקנה מהשרשור| ללמוד יותר מתורת הרב קוק
שה' הוא כול המציאות
חושבת בלבכבר כמעט חודשיים שאני מחפש עבודה.
נראלי שיש מין תום כזה שבע"ה נמצא בקלות עבודה, ולכן זה בסדר לקבל דמי אבטלה נמוכים שנגזרים ממשרת סטודנט..
ואז מגיע הרגע הזה, שאתה מבין שאולי ח"ו זה יכול לקחת הרבה יותר זמן .. ויפה שעה אחת קודם גם לחשוב על הכנסה זמנית וגם על לוז או משהו כזה ..
אני מניח שלרבים מילואים זאת אופציה אבל אין לי כח ורצון לפרט למה, אבל ישמצב גדול שאני מנוע מלעשות מילואים..
(לא עשיתי במלחמה..)
האם יש רעיונות אחרים למקומות עבודה זמניים?
במהלך התואר לא קמתי בזמן אז קל וחומר עכשיו שאני ללא מסגרת.. ואני מניח שאולי עבודה תוכל לגרום לי לבריאות ויציבות .. וכמובן גם להכנסה..
רעיונות אחרים לסדר ויציבות עשיה לימוד והתקדמות בתקופה מאתגרת זו מלבד עבודה זמנית/או על הצד שאתקשה למצוא עבודה זמנית זה גם מבורך..
בתפילה לפרנסה בשפע ולמציאת מקום עבודה מתאים ומספק לכולם.. ואולי אפילו השבוע אעדכן שדברים יסתדרו והתקבלתי😃
תודה רבה..
מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?
בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק
1.AI
2. אקסל
ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.
אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..
וגם יודע שיש קורסים חינמיים..
איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?
ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה?
כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו בהתאם.
לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה?
AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.
יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.
אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'
גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.
לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.
לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר
זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.
לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.
לשמור על קשר עם אנשים אחרים
לטפח את הבית והסביבה.
למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא
לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.
בהצלחה ושיעבור מתישהו 
או שנשארתם אותו הדבר?
ומה המשמעות למה שעברתם? או שלא עברתם..
ובכל זאת..
המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..
לא זכיתי שקרה..
מכירים את פורום אוצר החכמה? לתורה? ועוד כמה קצת פחות מוצלחים?
יש הרבה פורומים תורניים חרדיים. הראשונים שהזכרתי מוצלחים מאוד בהרבה מובנים, פעילים, ואפשר למצוא בהם דברים מעניינים גם לאחר זמן.
האם יקום פורום תורני דתי לאומי? שיהיה ברמה, פעיל, לגופו של עניין (בדרך כלל כמובן), ומעניין?
תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים
באיזה הקשר זה פורום?
ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.
זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.
מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.
זו פרשנות בלבד.
כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.
חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.
בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.
אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.
לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.
ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.
זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.
אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.
הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.
יחד עם שאר פרוייקטי הווטסאפ של ערוץ 7, הנה עוד אחד: אייטמים מעניינים שאני (או הצוות) דגים מהפורום.
מוזמנים להצטרף. קבוצה שקטה של 2 אייטמים ביום בממוצע
.
אשמח לשמוע מנסיונכם כשילדה בת שנתיים ותשע עברה למיטת מעבר (כי למדה לצאת מהמיטת תינוק), מה הכי עזר לכן שתשאר במיטה שלה במהלך הלילה ולא תבוא אליכם חמש פעמים?
רוצים להתחיל איתה מהלך אבל מנסים להבין מה יגרום לה להישאר במיטה שלה ולא לבוא אלינו כי היא יכולה וזה מפתה לצאת ולהיות עצמאית.
מבחינת שפה היא מבינה אבל לא הכי מדברת עדיין.
הריון ולידה
פה זה פחות רלוונטי
מה שיעזור זה להחזיר כל פעם
כל פעם
אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון
עם הזמן זה עובר.
ואתם כהורים.
אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה
כיף להיות במיטה עם אבא ואמא! לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק
והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון
לילד. אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?
עכשיו יש לי אפס ניסיון אבל אני ממש רוצה לדעת לעבוד עם חומרים לעשות חריטות בעץ לבנות רהיטים וכאלה לא בקטע של מקצוע סתם כתחביב אבל אין לי מושג איך מתחילים וגם איך משלבים הכל עם לימודי תואר 
יש למישהו רעיונות לקורסים או סדנאות או ליודעת מה?
משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...
יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?
כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.
איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?
לשנות הרגלים רעים
ליצור הרגלים טובים
כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל
ממליצה על ספר כוחו של הרגל
הוא מסביר את הרעיון של
טריגר- פעולה- תגמול
איך להיפטר/ ליצור הרגל
או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך
הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו
לא אוהבים תהליכים
וזה גורם לקושי בהשגת דברים
אני כן אוהבת תהליכים
מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות
לרוב גם נהנת מהדרך
לכן בעיניי זה לא קשה
אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים
ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר
ללכת בצעדים קטנים
ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע
לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות
ופירט איך לעשות את זה צעד צעד
זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.
לגבי הצעדים הקטנים-
נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז
קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)
לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)
כשהייתה לי מטרה גדולה
השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....
היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי
רק צריך לרצות
ולעשות משהו קטן בכיוון.
ומוסיפים כמה שיכולים
בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים
הרצון להשתנות תמיד מתבדה