ראוי לציין מקור אחד מתורתו של הרבי להנהגה זו (התוועדויות תשמ"ט ח"א עמוד 309): "וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמא: כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח", או "שמח תשמח", וכיו"ב, הי' להם "סימן מלמעלה" שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיו"ב".
.
נא לשים לב לענין שאצל הרבי ההלכה היא א' א' בכל דבר וענין בחיים וגם כשביקשו/מבקשים מהרבי ברכה הרבי אומר לקחת החלטה טובה של התחזקות בעניני תורה ומצוות כדי לעשות כלי לברכה = כדי שהקב"ה יראה שהנה אני עושה צעד ומתקדם בשבילך אז אנא תעשה בשבילי בגו"ר...
מי שמענין אותו יש המון חומר מרתק מתורתו של הרבי ללמוד בענין.
] בדור כזה או אחר לא מתגורר בארץ הקודש, עדיין המרכז היהודי הפעיל והמאיר לעולם הוא מארץ ישראל. בכל מקרה השפעת הברכה לעולם כולו נובעת מהארץ, וכיום רואים זאת במוחש. הדוגמאות לכם רבות, ולעיל ציינתי את חלקם.
צריך להבין שבשנים אחרונות השתנה מושג הצפיה למשיח כפי שהיה אלפיים שנה. וכעת לא רק ש"משיח קרוב" כפי שאמר כבר לפני מאות בשנים, אלא שמשיח כבר נמצא ו"יש גם את התגלותו" (כלשון הרבי מלך המשיח שיל"ו).
חיזוק מיוחד לענין אפשר לקבל מעידודו הבלתי-פוסק של הרבי במשך כשנתיים (נ"ג-נ"ד) – את שירת "יחי אדוננו" וביום יו"ד בשבט ה'תשנ"ג היה זה אף לעיני כל רשתות התקשורת הבינלאומית דבר שלא מותיר ספק בדבר רצונו והסכמתו של הרבי לענין פרסום הזהות שלו כמלך המשיח.
- האמת היא ש``משה לא מת`` (סוטה יג,ב) ו``מה להלן עומד ומשמש במרום אף כאן עומד ומשמש במרום``, ולא רק ``במרום``, אלא גם כאן למטה, ומה שכתוב ``לפני מותו, פירושו, לפני שהיתה נתינת-מקום להקס``ד שמשה מת ח``ו.
והשורש לזה למעלה, הוא כללות ענין הצמצום והתהוות העולמות, שהקב``ה נתן מקום לחשוב שסילק עצמו ומהותו ח``ו מהעולם, נתינת מקום גם בקדושה, כ``שגגת מקצת חכמים... ששגו וטעו... והבינו ענין הצמצום... כפשוטו כו'``, ומזה נעשה גם נתינת מקום לחשוב שמשה נתסלק ח``ו ואינו נמצא למטה.
וממשיך בכתוב, שלפני מותו (לפני הנתינת מקום להקס``ד שמת) אמר ``ה' מסיני בא וזרח משעיר למו וגו' מימינו אש דת למו``:
``שעיר`` - הוא מלשון שערות, שהחיוּת הנמשך בהשערות הוא הארה מצומצמת בלבד, ולא עוד אל שבאה על ידי הפסק הגולגולת. ואעפ``כ, ``מימינו אש דת למו``, שנמשכת השפעה מימינו של הקב``ה, ביד רחבה וכו'.
והביאור בזה - שאע``פ שעכשיו המצב הוא באופן ד``וזרח משעיר למו``, שיש רק הארה מצומצמת, מכל מקום, ``מימינו אש דת למו``, שלאחרי זה יאיר גילוי קו הימין.
ובכח זה יכולים לילך להבתי-כנסת, ולבאר ליהודים שפוגשים שם, שבאמת משה לא מת, ואין שום שינוי, כי אם, שנעשה נתינת מקום לקס``ד כו'.
- באם יתקבלו הדברים, מה טוב, ובאם יש שאלות וקושיות, הרי, כשילד שואל קושיא אצל המלמד, והמלמד אינו יודע מה להשיב, סוטר לו על לחיו, ואומר לו: כשתגדל תבין!... כך יש לומר גם לאותו יהודי ששואל שאלות: זוהי מציאות, גם אם אתה אינך מבין!
ויש להביא דוגמא לדבר מענינא דיומא - שאוחזים את הספר תורה כשהיא מכוסה במעיל באופו שלא רואים מה שכתוב בה, ואעפ``כ, שמחים ורוקדים עמה.
והעיקר - כאמור - שיהיה כבר הגילוי דקו הימין, ובמילא יחסכו את הצורך להשיב על הטענות כו'.
- כ``ק אדמו``ר הצמח צדק אמר פעם בערב שבת שיבוא משיח. ושאל אחד: הרי איתא בגמרא שמשיח אינו בא בערבי שבתות? והשיב הצמח צדק: כשיבוא משיח ויתרף כל הקושיות, יתרץ גם קושיא זו!
(וסיים הרבי יתן ה' יתברך שכל אחד ואחד מההולכים להבתי-כנסיות יביא עימו לכל הפחות יהודי אחד לכאן, בין ד' הכתלים של הרבי, שהם יקבעו בירושלים ובבית המקדש, כמאמר רבותינו ז``ל ``עתידים בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל``, ואז תתפשט ירושלים בכל ארץ ישראל, ובית המקדש בכל ירושלים.
שבת פרשת בשלח, י``ג שבט, ה'תשי``א
לאחר הסתלקות כ``ק אדמו``ר [הרש``ב] נ``ע אמר פעם כ``ק מורי וחמי אדמו``ר שאינו אומר אודות אביו ``נשמתו עדן``, שכן, לשם מה לומר ``נשמתו עדן`` כשנקל וטוב יותר לומר ``נשמתו בי``.
(וסיים הרבי כך גם על הרבי - אינני אומר ``נשמתו עדן``, אלא ``נשמתו בי``!...
ובסיום ההתוועדות אמר: ``והרבי שליט``א יוליכנו לקראת משיח``.
ראש חודש סיון, תש``י:
קבלתי מכתב מאחד החסידים שבו כותב אודות כ``ק מורי וחמי אדמו``ר (לאחרי ההסתלקות) ``דער רבי זאל געזונט זיין`` (הרבי, שיהיה בריא...). באמת נהניתי מהתבטאות זו. והאמת כן, כי, בריאותו לא היתה מענינים גשמיים, אלא מענינים רוחניים, ובבריאות כזו לא שייך הפסק, ובמילא שייך לומר ``דער רבי זאל געזונט זיין``. אלא, שישנם כאלה שמתביישים לומר כן,ואותו חסיד הסיר את הבושה וכתב כפי האמת.
מקונטרס בענין ``ואהי להם למקדש מעט... בה בית רבינו שבבל``, יצא לאור כ' מר חשון תשנ``ב:
[תמצית]
על הפסוק ``ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם`` (יחזקאל יא, טז) - שגם בחוץ לארץ במקום ובזמן הגלות, ישנו ``מקדש מעט``, מעין ודגמת ``המקדש הגדול אשר בירושלים`` (מצודת דוד על הפסוק), ``תניין (שני) לבית מקדשא`` (תרגום יונתן ופירוש רש``י) - איתא בגמרא (מגילה כט, א) ``אמר רבי יצחק אלו בית כנסיות ובתי מדרשות שבבבל, ורבי אליעזר אמר זה בית רבינו שבבל``.
ויש לומר, שרב יצחק ורבי אליעזר לא פליגי, היינו, שגם לדעת רבי אליעזר נקראים כל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל ``מקדש מעט``, וגם לדעת רבי יצחק עיקר ושלימות הענין ד``מקדש מעט`` הוא ב``בית רבינו``:
ומצד העילוי המיוחד ד``בית רבינו`` לגבי שאר בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל, הרי הוא ``מקדש מעט`` העיקרי שנותן הקב``ה לישראל בזמן הגלות תמורת המקדש הגדול שבירושלים.
ויש להביא ראיה לחילוקי הדרגות ב``מקדש מעט`` - ממה שכתוב בהתחלת הסוגיא ``בכל מקום שגלו שכינה עמהן, גלו למצרים שכינה עמהן... גלו לבבל שכינה עמהן... בבבל היכא, אמר אביי - בבי שכינתא דהוצל ובבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא, ולא תימא הכא והכא, אלא זמנין הכא וזמנין הכא``:
ועל פי זה יש לומר, שפה מדובר אודות גילוי שכינה באופן נעלה יותר מגילוי השכינה שבשאר בתי כנסיות ובתי מדרשות, ויתירה מזה, שישנו מקום מיוחד (אחד, יחיד ומיוחד) שהוא תמורת המקדש שבירושלים שבו עיקר השראת וגילוי השכינה... וענין זה מודגש בשמו ``דשף ויתיב בנהרדעא``, היינו שגילוי השכינה שהיה במקדש בירושלים (ולא במקום אחר), נסע וישב במקום מיוחד בבבל, תמורת המקדש בירושלים.
ועוד ועיקר - שהמעלה המיוחדת ב``מקדש מעט`` ד``בית רבינו`` נמשכת גם (וביתר שאת וביתר עוז) ``כשהן עתידין להגאל``, שאז ``עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל``: השראת השכינה בכל מקום שגלו ישראל על ידי ה``מקדש מעט`` ש``בארצות אשר באו שם`` אינה אלא בזמן הגלות, אבל לאחרי ש``עתידין להגאל``, ``תחזור גילוי שכינה לירושלים ולא תשאר שם במקום שגלו ישראל כבר...
ולכן ``אמרו במדרש לעתיד לבוא יהיה בית המקדש גדול כירושלים שבעולם הזה... לפי שבירושלים הבנויה לעתיד יהיה חוברה לה למקדש יחדיו כל מקומות של בתי כנסיות שהיו בעולם הזה`` (מהרש``א שם).
ועל פי זה ניתוסף עוד יותר בגודל במעלה ד``מקדש מעט`` - דכיון ש``בירושלים הבנויה חוברה לה למקדש יחדיו כל מקומות של בתי כנסיות שהיו בעולם הזה``, ``נמצא עתה בגלות... בית הכנסת הרי הוא מקום המקדש גופיה דלעתיד`` (מהרש``א שם).
ויש לומר, שחיבור הבתי כנסיות שבכל ארץ העמים לבית המקדש דלעתיד יהיה בהתאם ולפי-ערך חילוקי הדרגות שביניהם - שבתי כנסיות המיוחדים שיש בהם מעלה יתירה לגבי שאר בתי כנסיות יהיו קודמים בהחיבור לבית המקדש, שיהיו מחוברים ממש לבית המקדש (נוגעים ודבוקים בו ללא הפסק ביניהם) [על דרך ובדוגמת לשכת הגזית (מקום מושבם של הסנהדרין) שבבית המקדש - שתשים סנהדרין ``אצל המזבח``], ועל ידם ובאמצעותם יהיו מחוברים לבית המקדש כל שאר בתי כנסיות שבארץ העמים.
ויתירה מזה יש לומר - שהמקדש דלעתיד יתגלה תחילה בהמקום ``שנסע מקדש וישב שם`` בזמן הגלות, ומשם יועתק למקומו בירושלים:
השראת וגילוי השכינה בה``מקדש מעט`` העיקרי שבבבל היא גם ``כשהן נגאלין`` - כמבואר בהמשך הסוגיא ש``אף כשהן נגאלין שכינה עמהן, שנאמר ושב ה' אלקיך את שבותך, והשיב לא נאמר אלא ושב, מלמד שהקב``ה שב עמהן מבין הגלויות``, כלומר, גם ברגע האחרון דהגלות נמצאת שכינה בהמקום שגלו ישראל... וכיון שהקב``ה שב עמהן מבין הגלויות, מה``מקדש מעט`` ``שנסע מקדש וישב שם``, נמצא, שבמקום זה מתחילה ונעשית גאולת השכינה, התגלותה בכל התוקף והשלימות (לא רק באופן ד``מקדש מעט``), שזהו ענין מקדש העתיד.
בסגנון אחר: כשם ששיבת השכינה היא מהמקום שנמצאת בגלות, כך שיבת מקדש העתיד (שענינו השראת וגילוי השכינה) הוא מהמקום ``שנסע (מקדש) וישב שם`` בזמן הגלות, ששם מתגלה תחילה ואחר כך נעתק למקומו בירושלים.
ואולי יש לומר, שמרומז בלשון הרמב``ם (בהלכות מלך המשיח) ``ובנה מקדש במקומו`` - דלכאורה: מהו הצורך להשמיענו כאן שבנין המקדש הוא במקומו? ולאידך, למה אינו מפרש המקום, ``ובנה מקדש בירושלים``? - [בפשטות יש לומר - שמהענינים שיודיעו ש``הרי זה משיח בודאי`` שידע לכוין מקומו של המקדש] ש``במקומו`` רומז גם על מקומו של מלך המשיח בזמן הגלות (לפני ש``הרי זה משיח בודאי), היינו, שבהיותו בגלות (ששם יושב וממתין ומצפה לגאול את בני ישראל ושכינה עמהן מהגלות) בונה מלך המשיח מקדש (מעט) שהוא מעין ודוגמת המקדש שבירושלים, בתור הכנה למקדש העתיד, שיתגלה תחילה שם, ומשם ישוב (עם הקב``ה ובני ישראל) לירושלים.
ועל פי זה יומתק השינוי בית התחלת הפרק לסיומו - שבהתחלת הפרק כותב ההלכה ש``המלך המשיח... בונה המקדש`` (כפשוטו), מה שאין כן בסיומו, שמבאר הסימנים שעל ידם קובעים מי הוא המלך המשיח, ``בחזקת משיח``, ועד ``משיח בודאי``, כותב ``אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו`` שבין פעולותיו בזמן הגלות נכלל גם בנין מקדש מעט העיקרי בגלות, בתור הכנה והתחלת ההתגלות דמקדש העתיד.
ואולי יש לומר, שמה שכתוב במדרש (ילקוט שמעוני רמז תצט) ש``בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם``, קאי על גג בית המקדש דמקדש מעט שבחוץ לארץ שהוא במקום המקדש בירושלים, כי, לאחרי שמקדש העתיד יתגלה וירד למטה לא יהיה צורך להשמיע לישראל ``הגיע זמן גאולתכם``.
ועל פי זה יומתק הדיוק ``עומד על גג בית המקדש`` ש``גגות... לא נתקדשו``, שרומז על חו``ל בערך לקדושת ארץ ישראל.
ויש להוסיף בביאור העילוי ד``בית רבינו שבבבל`` - שמעלתו לגבי ``בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל`` היא גם מצד היותו ``בית רבינו`` (רבינו (סתם) דכל בני ישראל, נשיא הדור, ו``רבינו שבבבל``, רבן של כל בני הגולה), ביתו של נדיא הדור, ש``הנשיא הוא הכל``:
... ועל פי זה יש לבאר העילוי ד``בית רבינו שבבבל`` - שלהיותו מקומו הקבוע של נשיא הדור, ``הנשיא הוא הכל``, שכולל כל הדור, יש בו השראת (וגילוי) כללות השכינה (לא רק חלק ששורה (ומתגלה) על עשרה מישראל) [נוסף לכך שגם בפשטות מתקבצים ובאים ל``בית קבינו שבבבל`` רבים מישראל, שלא בערך לגבי שאר בתי כנסיות ובתי מדרשות. - ולהעיר מר``ה כד,ב: ``כיון דנשיא הוא שכיחי רבים גביה.], מעין ודוגמת השראת וגילוי השכינה בבית המקדש.
ועוד ועיקר - מעלת ``בית רבינו שבבבל`` בנוגע להגאולה:
``רבינו``, נשיא הדור, הוא גם המשיח (גואלן של ישראל) שבדור, כמו משה רבינו (הנשיא הראשון), ``גואל ראשון הוא גואל אחרון``, כידוע שבכל דור ישנו ``אחד הראוי מצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו ה' יתברך וישלחו כו'`` [שו``ת חתם סופר חו``מ (ח``ו) בסופו (סצ``ח). וראה שדי חמד פאת השדה מערכת האל``ף כלל ע'. ועוד], ומתסבר לומר שהוא נשיא הדור, כמפורש בגמרא בנוגע לרבי יהודה הנשיא: ``אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש``, ``אם משיח מאותן שחיין עכשיו ודאי היינו רבינו הקדוש``, הנשיא שבדור.
[ראה שדי חמד שם: ``בדרך הזה היה משוער אצלם בכל דור מי הוא... רבינו הקדוש... בדורו אמרו וידעו שהוא המוכן... וכן הוא בכל דור ודור צריך להיות אחד מוכשר שמא יזכו... ועל פי זה כתבו גם כן תלמידי האר``י ז``ל שהימיו היה האר``י ז``ל``, ומסיים ``וכל זה הוא פשוט``.]
על פי זה יש לבאר כל הנ``ל בנוגע ל``בית רבינו שבבבל`` בדורנו זה - ביתו (בית הכנסת ובית המדרש) של כ``ק מורי וחמי אדמו``ר נשיא דורנו:
ובהקדים פתגם כ``ק מו``ח אדמו``ר ש``עשר גלויות גלתה ליובאוויטש, מליובאוויטש [שבה היה גילוי פנימיות התורה כפי שנתבארה באופן של הבנה והשגה ע``י תורת חסידות חב``ד במשך כמה דורות] לרסטוב, מרסטוב לפטרבורג, ומפטרבורג גלתה מחוץ למדינה ההיא, ללטביא ואחר כך לפולין, ועד לגלות אמריקא, ובאמריקא גופא כמה מקומות, עד להמקום הקבוע ד``בית רבינו``, בית הכנסת ובית המדרש שלו, המרכז של ליובאוויטש במשך עשר שנים (תקופה שלימה) האחרונות דכ``ק מו``ח אדמו``ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין, וגם לאחרי הסתלקותו קדושה לא זזה ממקומה, ואדרבה, באופן ד``מעלין בקודש``, ``מוסיף והולך``, עד ביאת גואל צדק.
... וכיון ש``בכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהן``, הרי, בגלות זה האחרון שרוב מנין ורוב בנין דבני ישראל ביחד עם נשיא הדור נמצאו בגלות אמריקא, גלתה גם השכינה לגלות אמריקא; ובגלות אמריקא עצמה ``(בבבל) היכא`` - בהמקש מעט ד``בית רבינו``...
[ראה ``התמים`` חוברת ב' עמ' קכו: ``מיום שחרב בית המקדש וקדשי קדשים עד אשר ירחם ה' יתברך וישלח לנו גואל צדק... ויבנה לנו את ירושלים ובית המקדש עם הקדשי קדשים, הנה ליובאוויטש הוא ירושלים שלנו, והבית הכנסת אשר כ``ק אדמו``ר מתפלל בו הוא בית המקדש שלנו כו'``.]
ויש לומר ההסברה בזה - לפי שבדור זה, דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה, מסיימים ומשלימים ``מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות`` לעשות מארץ העמים ארץ ישראל גם במקום היותר תחתון דארץ העמים, חצי כדור התחתון (שבו לא היה מתן תורה), אשר, על ידי העלאת המקום היותר תחתון מעלים גם את כל שאר המקומות דארץ העמים, וענין זה נעשה על ידי ``בית רבינו`` שבחצי כדור התחתון, שממנו אורה יוצאה לכל העולם, לעשות מהעולם כולו ארץ ישראל, שזהו ענין ד``עתידה ארץ ישראל שתפשט בכל הארצות``... בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, נשיא הדור, שהוא המשיח (גואלן של ישראל) שבדור, ועוד וגם זה עיקר, שהוא הנשיא דתורת החסידות, אשר, ע``י הפצתה חוצה פועלים ביאת מלכא משיחא.
ויש להוסיף, שענין זה מרומז גם בשמו של ``בית רבינו`` שבדורנו:
שמו הראשון - יוסף - על שם ``ביום ההוא יוסיף אדנ-י שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר ישאר מאשור וממצרים גו' ומאיי הים גו' ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ``, ושמו השני -יצחק - על שם הצחוק והשמחה ששלימותה בגאולה האמיתית והשלימה ע``י משיח צדקנו, כמו שכתוב ``אז ימלא שחוק פינו``, ``אז`` דייקא, לעתיד לבוא, כשיאמרו ליצחק (דוקא) כי אתה אבינו.
ובית (רבינו) - מספרו שבע מאות ושבעים [להעיר מהנהגת גדולי ישראל שלמדו רמזים והוראות בעבודת ה' גם מעניני חול כיוצא בזה (כמו מספר הקרון במרכבת המסע, שהוא ענין עראי, ועל אחת כמה וכמה בנוגע לבית קבוע), ובפרט בנידון דידן שהמספר נעשה שמו של הבית], ועל שם זה נקבע שמו אשר יקראו ל``בית רבינו`` בפי כל ישראל, ``770``, שמספר זה הוא הגימטריא ד``פרצת``, על שם ``ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה``, שרומז שמבית זה אורה יוצאה לכל ד' רוחות העולם, ובאופן של פריצת גדר... בגאולה האמיתית והשלימה ע``י משיח צדקנו, עליו נאמר ``פרצת עליך פרץ``, ודרשו חכמינו ז``ל ``זהמשיח, שנאמר עלה הפורץ לפניהם``.
[ולהעיר ש``בית משיח`` בגימטריא ``פרצת`` (770). ודו``ק.]
... והענין בזה: מספר שבע קשור עם מציאות העולם, שנברא בשבעה ימים, שבעת ימי הבנין, וקשור גם עם בירור העולם ע``י עבודתם של ישראל, שנחלקים לז' סוגים, ז' מדרגות בעבודת ה', שבעת קני המנורה. ועל פי זה, השלימות דמספר שבע (שבע מאות ושבעים - שבע כפי שכל אחד כלול מעשר (מספר השלם), שבעים, ויתירה מזה, כפי שכל אחד כלול ממאה, ועד לצירוף שניהם יחד) מורה על שלימות עבודתם של ישראל בבירור העולם ע``י מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות, שאז נגאלים מן הגלות וחוזרים ובאים לארץ ישראל. ...
וכן באריכות שיחת שופטים תשנ``א בענין שצריך לפרסם לכל אנשי הדור שזכינו שהקב``ה בחר ומינה בעל בחירה שמצד עצמו הוא שלא בערך לאנשי הדור שיהיה השופטיך ויועציך ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בעבודת ה' וכו' ועד לנבואה העיקרית שלאלתר לגאולה ותיכף ומיד הנה זה משיח בא.
[לא רק בתור חכם ושופט, אלא בתור נביא, שזהו בודאות, ראה מאמר אדמו``ר הזקן הקצרים עמ' שנ``ג, שנ``ד]
ופירט את הדברים בהרחבה בעלון ''מעייני הישועה"
http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52302
http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1043939
אנו מוחים בתוקף על שימוש של תארי הסתלקות ודורשים מן האתר להסרם ולרשום את התארים המתאימים
תגובת הרבי שאומרים עליו נשות חב"ד שהוא מלך המשיח:
תוף מרים עם כיתוב : יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד
http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1439
קופת צדקה עם ההכרזה על הרבי כמלך המשיח וחיים נצחיים לכל אנשי הדור
הרבי מדבר על הכרזת יחי מאמצע הסרט ומשם רואים כיצד הוא מנופף לשלום למי שמכריז עליו יחי המלך ולאחר מכאן רואים עוד דברים ובתוכם כיצד המזכירים של הרבי -קרינסקי ובנימין קליין ועוד עומדים עם הרבי במרפסת והרבי מעודד יחי – מאורע שהמשיך במשך שנה שלמה באישורו של רבי לפרסום בין לאומי
http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53704
הרבי מדבר על הכרזת יחי בשנת תשמ"ח ולאחר מכאן
רואים וידאו של עידוד יחי בתשנ"א ומתשנ"ג
http://www.hageula.com/calendar/nisan/273.html
וכן הרבי עודד את ההכרזה יחי אדוננו מורנו ורבינו לעולם ועד לעיני כל העולם
בשנת תשנ”א
http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383
וכן מאז שנת תשנ”ג למעלה משנה
http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1440
כינוס השלוחים משנת תשנ"ג – הרבי מפתיע ויוצא אל הקהל
-מלחמת ששת הימים- בורא עולם מגן על עם ישראל
ועם ישראל ינצח במלחמה ועוד שהכותל המערבי יחזור
לידינו ( הצבא עצמו מודה שלא התכוון לכבוש את הכותל
בגלל המתח הבין דתי שיגרם בעקבות כיבוש איזור הר הבית)
-מלחמת יום כיפור -שתהיה מלחמה (למרות האופוריה ששרתה בארץ)
-תנועת "שלום עכשיו" – תביא למסירת שטחים לערבים
-הסכמים עם המחבלים- לא יקויימו וכן כל הסכם שכולל החזרת שטחים
יגדיל את תיאבון המחבלים להמשיך לתקוף
-הכור האטומי בעיראק- פעולות רוחניות לפני המבצע הסודי בין בניו יורק עם החסידים
ועוד בין חסידי חב"ד לקציני צה"ל
-מלחמת שלום הגליל – אי השלמת המלחמה תגרור להמשך הטירור ולאבידות קשות
יותר ולכן חייבים להשלים את המשימה בין לפני כן במבצע ליטני וכן במהלך מלחמת של"ג
מלחמה אטומית – חיזוי מלחמה אטומית ומניעתה ע"י פעולות רוחניות בחיזוק עם ישראל במספר מישורים
-ברית המועצות – סיום המשטר ובקשה מגורמים בישראל להכין שכונות לקליטת עולים( בימים שהמומחים השונים ראו בברית המועצות – שלטון אימה שימשיך עוד מאות שנים)
-מלחמת המפרץ – לא יפלו טילים כימיים הוראה לחסידי חב"ד שתיכננו לבוא לארץ -לעלות לארץ בזמן נפילת הטילים בישראל , הוראה לחסידי חב"ד בארץ לא לעזוב את הארץ בזמן המלחמה, הוראה לא לגלח את הזקן ולא לשים מסיכות , ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר – נפילת טילים על בתים ללא כל נפגעים , היה אדם אחד שהוא ראש המפגינים למען מכירת חזיר בישראל בזמנו שחכמים הטילו עליו קללה ומת מהתקפת לב ובכך כל ישראל הייתה שמורה כמו פרח מוגן בדיוק כמו שהרבי ניבא וכן
על פי דיווחיו של נחמן שי דובר צה"ל שהיה בקשר עם הצוותים שהיו
במקומות הנפילות – ניסים גלוייים , נבואה שהמלחמה תגמר בפורים .
נס ההוריקן – במיאמי חוזים סופת הוריקן שמתקרבת הרבי מורה שלא לזוז מן האיזור, כל התושבים בורחים צפונה והסופה מגיעה אליהם בניגוד למצופה ולאיזור שחזו שתבוא לא נגרם שום נזק ולמחרת מפרסם העיתון ניו-יורק טיימס את הסיפור תחת הכותרת – הוראותיו של הרבי הם משמיים .
ישנם עוד מאות נבואות שהרבי אמר כולם לאנשים פרטיים או אנשי ציבור , אל הרבי הגיעו מכל המקומות – בין יהודים לאומות העולם וכל מי שפגש מאוד ראה את גדולתו , גם כיום ע"י אגרות הקודש אנשים שואלים ומקבלים תשובות מן הרבי שהרי הוא חי וקיים בגוף גשמי בעולמנו כמו אליהו הנביא .
את המקורות לנבואות הרשומות ועוד אחרות ניתן לראות בספר "יש נביא בישראל" של הרב חרותי (0547870357)
, לספר מצורפת ההסכמה של הרב מאזוז ראש ישיבת " כסא רחמים"
בספר קטעי עיתונות שעיתונים בין לאומיים וכן עיתונים בארץ כמו : ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ , הצופה ועוד ביחד עם תאריכים של הדיווחים
ז,טז וְלֹא כָּל הָעוֹשֶׂה אוֹת וּמוֹפֵת, מַאֲמִינִין אוֹתוֹ שְׁהוּא נָבִיא: אֵלָא אָדָם שֶׁהָיִינוּ יוֹדְעִין בּוֹ מִתְּחִלָּתוֹ שְׁהוּא רָאוּי לַנְּבוּאָה בְּחָכְמָתוֹ וּבְמַעֲשָׂיו, שֶׁנִּתְעַלָּה בָּהֶן עַל כָּל בְּנֵי גִּילוֹ, וְהָיָה מְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי הַנְּבוּאָה וּבִקְדֻשָּׁתָהּ וּפְרִישׁוּתָהּ, וְאַחַר כָּךְ בָּא וְעָשָׂה אוֹת וּמוֹפֵת וְאָמַר שֶׁהָאֵל שִׁלְּחוֹ--מִצְוָה לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמָר "אֵלָיו, תִּשְׁמָעוּן" (דברים יח,טו).
ז,יז וְאִפְשָׁר שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹת וּמוֹפֵת וְאֵינוּ נָבִיא, וְזֶה הָאוֹת יֵשׁ לוֹ דְּבָרִים בְּגוֹ; וְאַף עַל פִּי כֵן, מִצְוָה לִשְׁמֹעַ לוֹ, הוֹאִיל וְאָדָם גָּדוֹל הוּא וְחָכָם וְרָאוּי לַנְּבוּאָה, מַעְמִידִין אוֹתוֹ עַל חֶזְקָתוֹ--שֶׁבְּכָּךְ נִצְטַוִּינוּ: כְּמוֹ שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לַחְתֹּךְ הַדִּין עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים כְּשֵׁרִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁאִפְשָׁר שֶׁהֵעִידוּ בְּשֶׁקֶר, הוֹאִיל וּכְשֵׁרִים הֶם אֶצְלֵנוּ, מַעְמִידִין אוֹתָן עַל כַּשְׁרוּתָן. וּבַדְּבָרִים הָאֵלּוּ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, נֶאֱמָר "הַנִּסְתָּרֹת--לַה', אֱלֹהֵינוּ; וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ" (דברים כט,כח), וְנֶאֱמָר "כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב" (שמואל א טז,ז).
י,ב לְפִיכָּךְ כְּשֶׁיָּבוֹא אָדָם הָרָאוּי לַנְּבוּאָה בְּמַלְאֲכוּת ה', וְלֹא יָבוֹא לְהוֹסִיף וְלֹא לִגְרֹעַ, אֵלָא לַעֲבֹד אֶת ה' בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה--אֵין אוֹמְרִין לוֹ קְרַע לָנוּ אֶת הַיָּם אוֹ הַחֲיֵה מֵת וְכַיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ, וְאַחַר כָּךְ נַאֲמִין בָּךְ. אֵלָא אוֹמְרִין לוֹ, אִם נָבִיא אַתָּה, אֱמֹר לָנוּ דְּבָרִים הָעֲתִידִין לִהְיוֹת; וְהוּא אוֹמֵר, וְאָנוּ מְחַכִּים לוֹ לִרְאוֹת הֲיָבוֹאוּ דְּבָרָיו: אִם לֹא יָבוֹאוּ, וְאַפִלּוּ נָפַל דָּבָר אֶחָד קָטָן--בַּיָּדוּעַ שְׁהוּא נְבִיא שֶׁקֶר.
י,ג וְאִם בָּאוּ דְּבָרָיו כֻּלָּם, יִהְיֶה בְּעֵינֵינוּ נֶאֱמָן. [ב] וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ פְּעָמִים הַרְבֵּה. אִם נִמְצְאוּ דְּבָרָיו כֻּלָּם נֶאֱמָנִין, הֲרֵי זֶה נְבִיא אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמָר בִּשְׁמוּאֵל, "וַיֵּדַע, כָּל-יִשְׂרָאֵל, מִדָּן, וְעַד-בְּאֵר שָׁבַע: כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל, לְנָבִיא לַה'" (שמואל א ג,כ).
י,ה אֲבָל הַנָּבִיא--כָּל דְּבָרָיו קַיָּמִין, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי לֹא יִפֹּל מִדְּבַר ה' אַרְצָה" (מלכים ב י,י). וְכֵן הוּא אוֹמֵר "הַנָּבִיא אֲשֶׁר-אִתּוֹ חֲלוֹם, יְסַפֵּר חֲלוֹם, וַאֲשֶׁר דְּבָרִי אִתּוֹ, יְדַבֵּר דְּבָרִי אֱמֶת: מַה-לַתֶּבֶן אֶת-הַבָּר, נְאֻם-ה'" (ירמיהו כג,כח)--כְּלוֹמַר שֶׁדִּבְרֵי הַקּוֹסְמִים וְהַחֲלוֹמוֹת כְּתֶבֶן שֶׁנִּתְעָרַב בּוֹ מְעַט בָּר, וּדְבַר ה' כַּבָּר שְׁאֵין בּוֹ תֶּבֶן כְּלָל.
י,ז הַא לָמַדְתָּ שְׁאֵין הַנָּבִיא עוֹמֵד לָנוּ, אֵלָא לְהוֹדִיעֵנוּ דְּבָרִים הָעֲתִידִים לִהְיוֹת בָּעוֹלָם, מִשֹּׂבַע וְרָעָב מִלְחָמָה וְשָׁלוֹם וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן; וְאַפִלּוּ צָרְכֵּי יָחִיד מוֹדִיעַ לוֹ, כְּשָׁאוּל שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה וְהָלַךְ לַנָּבִיא לְהוֹדִיעוֹ מְקוֹמָהּ. וְכַיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים, הוּא שֶׁיֹּאמַר הַנָּבִיא--לֹא שֶׁיַּעֲשֶׂה דָּת אַחֶרֶת, אוֹ יוֹסִיף מִצְוָה אוֹ יִגְרָע
י,יא [ה] נָבִיא שֶׁהֵעִיד לוֹ נָבִיא אַחֵר שְׁהוּא נָבִיא--הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת נָבִיא, וְאֵין זֶה הַשֵּׁנִי צָרִיךְ חֲקִירָה: שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֵעִיד לִיהוֹשׁוּעַ, וְהֶאֱמִינוּ בּוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל קֹדֶם שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹת. וְכֵן לְדוֹרוֹת.
י,יב נָבִיא שֶׁנּוֹדְעָה נְבוּאָתוֹ וְהָאֳמְנוּ דְּבָרָיו פַּעַם אַחַר פַּעַם, אוֹ שֶׁהֵעִיד לוֹ נָבִיא, וְהָיָה הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַנְּבוּאָה--אָסוּר לַחְשֹׁב אַחֲרָיו וּלְהַרְהַר בִּנְבוּאָתוֹ, שֶׁמֶּא אֵינָהּ אֱמֶת. וְאָסוּר לְנַסּוֹתוֹ יוֹתֵר מִדַּי, וְלֹא נִהְיֶה הוֹלְכִים וּמְנַסִּים לְעוֹלָם: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תְנַסּוּ, אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם, כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם, בַּמַּסָּה" (דברים ו,טז), שֶׁאָמְרוּ "הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ" (שמות יז,ז). אֵלָא מֵאַחַר שֶׁנּוֹדַע שֶׁזֶּה נָבִיא, יַאֲמִינוּ וְיֵדְעוּ כִּי ה' בְּקִרְבָּם; וְלֹא יְהַרְהֲרוּ וְלֹא יַחְשְׁבוּ אַחֲרָיו, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמָר "וְיָדְעוּ, כִּי נָבִיא הָיָה בְתוֹכָם" (יחזקאל ב,ה; יחזקאל לג,לג).
ב"ה
נבואותיו של הרבי
סרטון על נבואות הרבי
http://video.google.com/videoplay?docid=6259423067624521851
וכן נבואתו של הרבי על מסירת שטחים
http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22396
וכן הרבי על מבצע אנטבה
http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21705
עיתון "ניו יורק טיימס" על הנביא מקראון הייטס
http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286
מר צביקה זימרמן, מנכ"ל לשעבר של ב.מ.וו ישראל, סיפר בהתוועדות ג´ תמוז בכפר-חב"ד על מופת פלאי שאירע לו ולמשפחתו על-ידי הוראת הרבי ● בתו שהיתה ספורטאית מצטיינת חלתה במחלת שיתוק קשה ובזכות הרבי חזרה ללכת בנס גמור ● מספר שנים לאחר מכן הוא נחטף בקזחסטאן, וכאשר גילו את הדולר מהרבי שהיה בכיסו עזבו אותו במנוחה וחייו ניצלו ● בקברו של רבי לוי יצחק נ"ע ביקש שבתו תזכה בפרי בטן , והתפילה נענתה בתוך זמן קצר.
http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49393
הרבה פעמים מספרים אנשים חשובים איך הרבי רואה את כל העולם מול עיניו שזהו אחד מסימני דרגת נביא הרואה מסוף העולם ועד סופו
אחת הדוגמאות :
מר חיים ביאליק חכם, לשעבר יועץ שר האוצר ומתאם פעילות הממשלה בגליל, סיפר בהתוועדות ג´ תמוז בכפר-חב"ד על ´יחידות´ עם הרבי לה זכה בעת שכיהן כיועץ שר האוצר יגאל הורביץ ז"ל ● "המצב הכלכלי בישראל היה בכי רע. האינפלציה גאתה והיה מחסור חמור במטבע חוץ, ובמיוחד בדולרים. את הנתון האחרון הסתרנו מהציבור בישראל", סיפר חכם. "להפתעתי, בפתח ה´יחידות´ עם הרבי התענין הרבי דווקא בנושא זה ושאל כיצד אנו מתכוננים להתמודד עימו. הרבי אמר "אל תדאגו לדולרים, תדאגו שיהיה לחם וחלב לילדי ישראל
http://col.org.il/show_news.rtx?artID=49392
נבואה על מציאות יהלומים בחיפה עם ראש העיר -ניתן לראות את הכתבה על הנושא בספר "יש נביא בישראל" עמ' 229-230 וכן בעיתון "מעריב" בתאריך יום ו' ל' בתשרי תשס"ה
15/10/2004 כיצד העיתון מדווח על מציאת הילומים בעקבות נבואתו של הרבי
[הסרט הורד מיו-טיוב על ידי חברת jem של האנטים כדי להלחם ברבי שלא ידעו שהוא נביא]
הרב גרוסמן – הרב של מגדל העמק וזוכה פרס ישראל -מספר
על כך שהרבי מראה אותות ומופתים בגלוי כפי שהיה בזמן הבעל שם טוב
[מייסד החסידות והמשיח בדורו] ומספר כיצד חזר בתשובה ד"ר יהודי
מאמריקה בעקבות גילוי האלוקות של ברכת הרבי
[יש לשמור על העיניים כיוון שזאת תוכנית ששודרה בערוץ ה-1 על מלך המשיח
ולפני הדיבור של הרב גרוסמן יש את גברת גאולה כהן -מנכבדות ירושלים ולוחמות
למען עם ישראל ועוד... ולכן יש לפתוח את הסרטון בדיוק מדקה 25 ו43 שניות]
http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1211
דברי חז"ל וגדולי ישראל על אופן בואו של משיח
*הערה מקדימה: הגמרא (מסכת שבת) מסבירה שעם ישראל חטא בחטא העגל, למרות שזה היה זמן קצר לאחר מתן תורה, מכיוון שהשטן שכנע אותם שמשה מת ואף הראה להם כפשוטו שמשה מת. אשליה אופטית. מסביר האר"י הקדוש, שאנשי הדור האחרון לגלות,(דור עקבא דמשיחא) הם גלגול של אנשי דור המדבר וכדי לתקן את חטא העגל, יצטרכו הנשמות בדור האחרון לעמוד באותו הניסיון, שבו כשלו במדבר ...
1. רש"י- " שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה" ( רש"י על דניאל יב, יב)
2. מדרש רבה- " ר' ברכיה בשם ר' לוי אומר כגואל הראשון כך גואל האחרון מה ראשון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם כך גואל האחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם " (במדבר רבה פרשה יא ב , רות רבה פרשה ה ו , וכן פסיקתא רבתי, פרשה טו, וכן פסיקתא דרב כהנא ה, ח)
3. ילקוט שמעוני - "שנטלטלה מלכותו לשעה כגואל ראשון כך גואל אחרון נכסה וחזר ונגלה"
(ילקוט שמעוני רות, פרק ב, תרג)
4. שיר השירים רבה- "דומה דודי לצבי מה צבי זה נראה וחוזר ונכסה נראה וחוזר ונכסה כך גואל הראשון נראה ונכסה וחוזר ונראה...יהודה ברבי אמר לקירסין כך גואל האחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהן " (מדרש רבה, שיר השירים, פרשה ב, כה)
5. החתם סופר- "וזה נסיון גדול שנעלם הגואל ששה חודשים וכן יהיה בימי משיח צדקנו, יהיה נעלם אחר ההתגלות כדאיתא במדרש"(החתם סופר, פרשת שמות, ד"ה למה זה שלחתני)
*וכן רש"י בדניאל בפסוק לפני אחרון בספר כותב כי ההתכסות תהיה ל45 שנה וכן יש דעות אחרות על זמן ההתכסות3
ואין לנו אלא דברי הרמב"ם שהם - אין אנו יודעים איך יקרו הדברים עד שיקרו
6. השפת אמת- "דמילתא דפשיטא היא דביאת בן דויד לחוד וגאולה לחוד,שהרי משה רבינו עליו השלום בא למצרים קודם הגאולה וכמו כן יוכל להיות נגלה ונכסה כו', כך גואל אחרון כו'"
( השפת אמת על הש"ס, מסכת ראש השנה י"א)
7. פסיקתא רבתי- " והנה מלכך יבוא לך זה שנקרא מלך [מלך המשיח], שעתיד למלוך על דורות ראשונים ואחרונים. והקדוש ברוך הוא מכריז להם לצדיקי הדור ואומר להם: צדיקי עולם! אף על פי שדברי תורה חביבים עליכם, לא יפה שחכיתם לתורתי, ולא חכיתם למלכותי" (פסיקתא רבתי פל"ה)
8. רבינו בחיי- " בגאולתנו זאת העתידה בהיגלות הגואל האחרון... ויהיה הגואל נגלה וחוזר ונכסה... שכן מצינו בגאולת מצרים שנגלה להם משה וחזר ונכסה מהם" (רבינו בחיי, פרוש התורה שמות ד ט)
9.מדרש פרקי היכלות- " ובאותה שעה חוזרין ישראל לדעת אחרת ומבזין למשיח ואומרים אוי לנו שתעינו אחר זה. אמר להם הקדוש ברוך הוא: עכשיו תראו את האור שלו... וכל שהאמין בו אינו נמחק מספר החיים"( מדרש פרקי היכלות רבתי, פל"ה ו)
10. פסיקתא רבתי- " בדור הגאולה יהיו צדיקים ותלמידי חכמים שלא יכירו את המשיח מתחילה ויתנגדו לו"
11. רמב"ן- הרמב"ן אומר שבתחילה יתגלה המשיח רק "לעדת המיחלים לו" .
( ראה באור הרמב"ן על פרשת הנה ישכיל עבדי )
12. רבי נחמן מברסלב- "בתחילה יהיה על משיח מחלוקת גדול ויאמרו: זהו משיח? ... שהולך עם כובע כזה...? " (פעולת הצדיק לרבי נחמן מברסלב, אות תתל"ה בשם מגילת סתרים)
13. רמב"ן-" ואמר הכתוב במשיח, כאשר שממו עליך רבים וכו', ר"ל כאשר שממו עליך, להלעיג בך בתחלת בואך..." (באור הרמב"ן על פרשת הנה ישכיל עבדי )
14. האר"י הקדוש- "משיח יתגלה ויכירוהו מקצת בני האדם, אך לא יכירוהו שאר האנשים עדיין ואח"כ יגנז המשיח בגוף ונפש על דרך עליית משה להר סיני...ואח"כ יתגלה המשיח לגמרי ואז יכירוהו ויתקבצו אליו כל בני ישראל."( האר"י קדוש, שער הגלגולים, פרק יג)
"וכל שהוא מאמין לו והולך אחריו וממתין הוא חיה"
(מדרש רבה, שיר השירים, פרשה ב, כה)
נשיא צרפת והרבי:
נשיא צרפת – ניקולאי סרקוז'י והדולר מהרבי
http://www.hageula.com/news/world/613.html
מכתב של נשיא צרפת לשליח של הרבי בצרפת
http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45773
נשיא צרפת שיגר מכתב לכבוד יום ההולדת ה-108 של מלך המשיח
הרב עובדיה נתן הסכמה לספר של הרב וולפא שע"פ כל ביאוריו שם מובן שהרבי מלך המשיח.
הרב מרדכי אליהו קשריו בקשר לזה עם הרבי רב הנכסה על הגלוי
ובנוגע לשאר כבר אמר אדמוה"ז שאת ים הקרח יחמם רק המשיח בהתגלותו הסופית.
בינתים לא בדקת (ולא כמו כמה מהמגיבים בשרשור זה) כמה רבנים כן התייחסו לזה ואיך התייחסו לזה.
וְאִם יַעֲמֹד מֶלֶךְ מִבֵּית דָּוִד, הוֹגֶה בַּתּוֹרָה וְעוֹסֵק בַּמִּצְווֹת כְּדָוִד אָבִיו, כְּפִי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה, וְיָכֹף כָּל יִשְׂרָאֵל לֵילֵךְ בָּהּ וּלְחַזֵּק בִּדְקָהּ, וְיִלָּחֵם מִלְחֲמוֹת יי - הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא מָשִׁיחַ. אִם עָשָׂה וְהִצְלִיחַ, וְנִצַּח כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁסְּבִיבָיו, וּבָנָה מִקְדָּשׁ בִּמְקוֹמוֹ וְקִבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל - הֲרֵי זֶה מָשִׁיחַ בְּוַדַּאי.
וְאִם לֹא הִצְלִיחַ עַד כֹּה, אוֹ נֶהֱרַג - בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ זֶה שֶׁהִבְטִיחָה עָלָיו תּוֹרָה, וַהֲרֵי הוּא כְּכָל מַלְכֵי בֵּית דָּוִד הַשְּׁלֵמִים הַכְּשֵׁרִים שֶׁמֵּתוּ. וְלֹא הֶעֱמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא לְנַסּוֹת בּוֹ רַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִן הַמַּשְׂכִּילִים יִכָּשְׁלוּ לִצְרוֹף בָּהֶם וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן עַד עֵת קֵץ, כִּי עוֹד לַמּוֹעֵד" (דניאל יא,לה).
נתחיל לבדוק את הסימנים:
וְאִם יַעֲמֹד מֶלֶךְ מִבֵּית דָּוִד - האם הרבי היה מלך? לא. הוא היה גדול בתורה, מנהיג רוחני, וכל תואר רוחני שתרצו, אבל לא מלך. כל מי שמדבר עברית יודע מה זה מלך, וכל מי שקורא את הרמב"ם בהל' מלכים יודע בודאי מה זה מלך - מנהיג מעשי, ששולט על העם וכופה אותו לחוקים על פי רצונו. הרבי לא היה מלך. נקודה.
הוֹגֶה בַּתּוֹרָה וְעוֹסֵק בַּמִּצְווֹת..., כְּפִי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה - מקובל. אבל זה כמובן נכון לגבי הרבה מאד גדולי ישראל בכל הדורות וגם בדורנו.
וְיָכֹף כָּל יִשְׂרָאֵל לֵילֵךְ בָּהּ וּלְחַזֵּק בִּדְקָהּ - הרבי הסביר, שכנע, הפיץ תורה, אבל לא כפה אף אחד לקיים את התורה. שהרי הוא לא היה מלך בעל כוח מעשי, כדלעיל.
וְיִלָּחֵם מִלְחֲמוֹת יי - הרבי לא נלחם מלחמות ה'. מלחמות ה' הן מלחמות מעשיות, כמו שרואים בתנ"ך (שמואל א' י"ח יז, שם כ"ה כח) וברמב"ם (הל' מלכים ד' י, שם ז' טו). והרבי לא עשה מלחמה, כיוון שהוא לא היה מלך ריבוני.
ממילא, לא חל עליו החלק הראשון "הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא מָשִׁיחַ".
נמשיך הלאה:
אִם עָשָׂה וְהִצְלִיחַ, וְנִצַּח כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁסְּבִיבָיו -הרבי לא ניצח אף אומה, שהרי לא עשה מלחמה עם אף אומה. בודאי לא ניצח את "האומה שסביביו", שהרי הוא היה אזרח נאמן של ארה"ב ולא נלחם בה כלל.
וּבָנָה מִקְדָּשׁ בִּמְקוֹמוֹ - הוא לא בנה את המקדש.
וְקִבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל - הוא לא קיבץ נדחי ישראל. הוא עצמו לא עלה לארץ, וגם רבים מחסידיו נשארו בחו"ל ולא קיבלו ממנו הוראה לעלות.
ממילא, לא חל עליו החלק השני: הֲרֵי זֶה מָשִׁיחַ בְּוַדַּאי.
אז על מה אתם מדברים?
נמשיך עוד הלאה:
וְאִם לֹא הִצְלִיחַ עַד כֹּה, אוֹ נֶהֱרַג - בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ זֶה שֶׁהִבְטִיחָה עָלָיו תּוֹרָה,
התפלפלו כאן, האם "נהרג" זה בדוקא, או שגם מת זה בכלל זה. אבל שכחתם את "לא הצליח עד כה" - רואים במפורש, שמי שלא הצליח עד כדי כך (לבנות את המקדש ולקבץ נדחי ישראל), זו הוכחה שאינו המשיח. אבל איך נדע שהוא לא הצליח? הרי תמיד נטען שאולי עכשיו הוא יצליח! אלא ברור, שהכוונה שהוא מת, ואז ברור שהוא כבר לא הצליח ולא יצליח, ולא אומרים "הוא לא מת / יקום לתחיה" וכדומה, שאם כן, תמיד לא נוכל לדעת שהוא לא הצליח, ואף פעם אין מצב של "בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה".
אשמח לקבל תשובות לשאלותי (ראיתי הרבה תשובות, אבל הן נראות לי כל כך דחוקות, שאיני מבין איך אפשר לפרש כך את הרמב"ם).
ב"ה
שיחה של הרבי על שינה בסוכה מתוך שיחות של הרבי בספר שנקרא - “שערי מועדים" ובהם שיחות של הרבי על מועדי ישראל עמודים ע-פג
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15830&st=&pgnum=64&hilite
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15830&st=&pgnum=65&hilite
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15830&st=&pgnum=66&hilite
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15830&st=&pgnum=67&hilite
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15830&st=&pgnum=68&hilite
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15830&st=&pgnum=69&hilite
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15830&st=&pgnum=70&hilite
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15830&st=&pgnum=71&hilite
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15830&st=&pgnum=72&hilite
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15830&st=&pgnum=73&hilite
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15830&st=&pgnum=74&hilite
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15830&st=&pgnum=75&hilite
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15830&st=&pgnum=76&hilite
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15830&st=&pgnum=77&hilite
וְאִם יַעֲמֹד מֶלֶךְ מִבֵּית דָּוִד, הוֹגֶה בַּתּוֹרָה וְעוֹסֵק בַּמִּצְווֹת כְּדָוִד אָבִיו, כְּפִי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה, וְיָכֹף כָּל יִשְׂרָאֵל לֵילֵךְ בָּהּ וּלְחַזֵּק בִּדְקָהּ, וְיִלָּחֵם מִלְחֲמוֹת יי - הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא מָשִׁיחַ. אִם עָשָׂה וְהִצְלִיחַ, וְנִצַּח כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁסְּבִיבָיו, וּבָנָה מִקְדָּשׁ בִּמְקוֹמוֹ וְקִבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל - הֲרֵי זֶה מָשִׁיחַ בְּוַדַּאי.
וְאִם לֹא הִצְלִיחַ עַד כֹּה, אוֹ נֶהֱרַג - בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ זֶה שֶׁהִבְטִיחָה עָלָיו תּוֹרָה, וַהֲרֵי הוּא כְּכָל מַלְכֵי בֵּית דָּוִד הַשְּׁלֵמִים הַכְּשֵׁרִים שֶׁמֵּתוּ. וְלֹא הֶעֱמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא לְנַסּוֹת בּוֹ רַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִן הַמַּשְׂכִּילִים יִכָּשְׁלוּ לִצְרוֹף בָּהֶם וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן עַד עֵת קֵץ, כִּי עוֹד לַמּוֹעֵד" (דניאל יא,לה).
נתחיל לבדוק את הסימנים:
וְאִם יַעֲמֹד מֶלֶךְ מִבֵּית דָּוִד - האם הרבי היה מלך? לא. הוא היה גדול בתורה, מנהיג רוחני, וכל תואר רוחני שתרצו, אבל לא מלך. כל מי שמדבר עברית יודע מה זה מלך, וכל מי שקורא את הרמב"ם בהל' מלכים יודע בודאי מה זה מלך - מנהיג מעשי, ששולט על העם וכופה אותו לחוקים על פי רצונו. הרבי לא היה מלך. נקודה.
הוֹגֶה בַּתּוֹרָה וְעוֹסֵק בַּמִּצְווֹת..., כְּפִי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה - מקובל. אבל זה כמובן נכון לגבי הרבה מאד גדולי ישראל בכל הדורות וגם בדורנו.
וְיָכֹף כָּל יִשְׂרָאֵל לֵילֵךְ בָּהּ וּלְחַזֵּק בִּדְקָהּ - הרבי הסביר, שכנע, הפיץ תורה, אבל לא כפה אף אחד לקיים את התורה. שהרי הוא לא היה מלך בעל כוח מעשי, כדלעיל.
וְיִלָּחֵם מִלְחֲמוֹת יי - הרבי לא נלחם מלחמות ה'. מלחמות ה' הן מלחמות מעשיות, כמו שרואים בתנ"ך (שמואל א' י"ח יז, שם כ"ה כח) וברמב"ם (הל' מלכים ד' י, שם ז' טו). והרבי לא עשה מלחמה, כיוון שהוא לא היה מלך ריבוני.
ממילא, לא חל עליו החלק הראשון "הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא מָשִׁיחַ".
נמשיך הלאה:
אִם עָשָׂה וְהִצְלִיחַ, וְנִצַּח כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁסְּבִיבָיו -הרבי לא ניצח אף אומה, שהרי לא עשה מלחמה עם אף אומה. בודאי לא ניצח את "האומה שסביביו", שהרי הוא היה אזרח נאמן של ארה"ב ולא נלחם בה כלל.
וּבָנָה מִקְדָּשׁ בִּמְקוֹמוֹ - הוא לא בנה את המקדש.
וְקִבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל - הוא לא קיבץ נדחי ישראל. הוא עצמו לא עלה לארץ, וגם רבים מחסידיו נשארו בחו"ל ולא קיבלו ממנו הוראה לעלות.
ממילא, לא חל עליו החלק השני: הֲרֵי זֶה מָשִׁיחַ בְּוַדַּאי.
אז על מה אתם מדברים?
נמשיך עוד הלאה:
וְאִם לֹא הִצְלִיחַ עַד כֹּה, אוֹ נֶהֱרַג - בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ זֶה שֶׁהִבְטִיחָה עָלָיו תּוֹרָה,
התפלפלו כאן, האם "נהרג" זה בדוקא, או שגם מת זה בכלל זה. אבל שכחתם את "לא הצליח עד כה" - רואים במפורש, שמי שלא הצליח עד כדי כך (לבנות את המקדש ולקבץ נדחי ישראל), זו הוכחה שאינו המשיח. אבל איך נדע שהוא לא הצליח? הרי תמיד נטען שאולי עכשיו הוא יצליח! אלא ברור, שהכוונה שהוא מת, ואז ברור שהוא כבר לא הצליח ולא יצליח, ולא אומרים "הוא לא מת / יקום לתחיה" וכדומה, שאם כן, תמיד לא נוכל לדעת שהוא לא הצליח, ואף פעם אין מצב של "בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה".
אשמח לקבל תשובות לשאלותי (ראיתי הרבה תשובות, אבל הן נראות לי כל כך דחוקות, שאיני מבין איך אפשר לפרש כך את הרמב"ם).
גדר זה הוא לפי שהרבי נמצא מתאים לכל הסימנים שהרמב"ם מביא לזהותו של מלך המשיח (יעמוד מלך מבית דוד; הוגה בתורה; עוסק במצוות כדוד אביו; יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בידקה; ילחם מלחמות ה').
אמנם, לפי גדר זה נמצא שאין זה דבר ברור ומוחלט שדור זה יהיה זכאי ודוקא הרבי יגאל את עם ישראל, שהרי בר כוזיבא (למרות שהיה צדיק באמת וראוי להיות משיח, ורק הדור לא היה זכאי) היה בחזקת משיח אך לא גאל בפועל את עם ישראל. וכמו שמובן מהשם "חזקת משיח", שלפי ההלכה סומכים באופן מוחלט על החזקה (ועד ש"סוקלין על החזקות"), אך אין זה בלתי אפשרי שלאחר מעשה יתברר שאין המציאות היתה כפי החזקה.
בפסק דין שנכתב באלול תשנ"ח, נכתב שלרבי שליט"א יש דין נביא, מיוסד על רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ז' הלכה א' ועוד, והוא הודיע על עצמו בשיחת שבת פרשת שופטים ה'תנש"א שהוא נביא. ומאחר שמפורש בשיחותיו שהוא המלך המשיח, וכן עודד שירת יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד - הרי ברור שע"פ תורה חייבים להאמין לו גם לענין זה.
ולפי גדר זה נמצא שע"פ תורה מוכרח שדוקא הוא יהיה הגואל בפועל, שהרי התורה הבטיחה שלא יפול מדברי הנביא מאומה.
בנשמת כל אחד מישראל יש חמשה דרגות, "חמשה שמות נקראו לה". הדרגה החמישית והנעלית ביותר, הניצוץ האלוקי שנמצא בנשמת כל אחד ואחד, נקראת בחינת "יחידה". נשיא הדור הוא ה"יחידה" הכללית, ובחינת ה"יחידה" שבכל אחד ואחד היא בחינת משה רבינו שבו.
עם ישראל נמשל לגוף אחד, ונשיא הדור הוא הראש שבגוף. כשם שהראש הוא מלך האיברים וממנו באה החיות לכל האיברים - כל אבר קשור אל הראש ומקבל ממנו את חיותו הפרטית המתאימה לו - כך גם כל אחד מישראל קשור בנשמתו לנשיא הדור, ומתקשר דרכו לקדוש-ברוך-הוא.
הגוף הגשמי והנפש הבהמית שבכל יהודי מעלימים על הניצוץ האלוקי שבו, ובכדי להתקשר להקב"ה זקוק היהודי ל"ממוצע המחבר", הוא נשיא הדור.
כמו שכתוב על משה רבינו "אנכי עומד בין ה' וביניכם", ועוד נאמר בו "משה איש האלוקים", ומבארים חכמינו זכרונם לברכה: מחציו ולמטה - "איש", מחציו ולמעלה -"האלוקים". כלומר, שמצד אחד הוא יהודי בשר ודם, אך מצד שני נשמתו נמצאת בגלוי בגלל ביטולו המוחלט לקדוש ברוך הוא, וכתוצאה מכך גופו הגשמי אינו מעלים עליה כלל.
כך אצל נשיא הדור, קיים חיבור של האלקות שלמעלה מהעולם עם גשמיות העולם, בתכלית השלימות, כפי שיהיה לעתיד לבוא בעולם כולו.
בכל דור ישנו משיח שבדור. צדיק מזרע יהודה, נשיא הדור, שהוא המשיח שבדור, בבחינת 'ראוי להיות משיח' באם יזכה הדור. הוא נקרא גם 'מציאותו של משיח באותו דור'.
כשיגיע זמן הגאולה, יתגלה אליו ה' וישלח אותו לגאול את ישראל. ואז תתגלה בו נשמת משיח, בבחינת 'התגלות משיח'.
בכל דור יש לכל אנשי הדור ניצוץ ממשיח שבדור, הנקרא גם ניצוץ משיח.
משיח שבדורנו הוא נשיא דורנו, הרבי שליט"א.
בשנת תשנ"ב קבע אדמו"ר שליט"א שבדורנו ה' כבר התגלה לנשיא דורנו ושלח אותו לגאול את ישראל, ולכן המשיח של דורינו - כאמור, הוא אדמו"ר שליט"א - הוא לא רק 'ראוי להיות משיח', אלא משיח ממש, בגילוי.
http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%9C_%D7%93%D7%95%D7%A8_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&action=edit&redlink=1 שיעור המסביר למה הרבי משיח
כנראה שאתם יותר חכמים ונבונים ואולי משכילים..
יכול להיות שגם ת"ח מופלגים אלו היו ה'משיח' של דורם..שלום וברכה,
מחפשים תרומה של ספרי קודש לבית מדרש בישיבת שפע מקור חיים בירושלים- ישיבה תיכונית בניחוח חסידי מיסודו וברוחו של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל.
מחפשים בעיקר ספרי חסידות והלכה, אך כל ספר יתקבל בברכה.
ניתן ליצור קשר במייל oyagel@yeshivatshefa.org.il
תזכו למצוות
הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.
אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...
אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?
חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.
נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.
אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)
יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)
שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.
אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.
באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.
לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.
אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.
התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.
לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).
תודה
היי,
במסגרת מאמר שאני עושה על תפילה וכוונותיה , מחפש שמות של ספרים חב"דיים על עניין התפילה וכוונותיה (מה לכוון וכו'). ברמת הידע שלי, למדתי בעיקר את ספר התניא ועוד מספר קונטרסים קטנים.
תודה!
שלום וברכה,
מחפשים תרומה של ספרי קודש לבית מדרש בישיבת שפע מקור חיים בירושלים- ישיבה תיכונית בניחוח חסידי מיסודו וברוחו של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל.
מחפשים בעיקר ספרי חסידות והלכה, אך כל ספר יתקבל בברכה.
ניתן ליצור קשר במייל oyagel@yeshivatshefa.org.il
תזכו למצוות
תקציר:
האדמו"ר מלובביץ׳ (חב"ד) לנתניהו -
"תצטרך להיאבק עם 119 אנשים, בוודאי לא תתרשם מזה כיוון שהקדוש ברוך הוא לצד הזה״.
דיוק המילים "לצד הזה" ולא "בצד הזה", דומה מאוד למה שבתלמוד מדייקים שצריך להגיד "לך לשלום" ולא "לך בשלום".
הסבר בדרך אפשר ב2 אופנים 👇
לדייק בכל אות. צוטט בשם הרבי "כיוון שהקב"ה בצד הזה". משמיעת הקלטת שומעים ברור שהרבי אמר "כיוון שהקב"ה לצד הזה", עם אות למ"ד, לא אות בי"ת.
https://x.com/OrwellTruth1984/status/1759284144620667267
מה זה משנה? בתלמוד מדייקים שצריך להגיד "לך לשלום" ולא "לך בשלום".
הסבר #1: אולי כי למ"ד זה לשון לימוד, צריך ללמוד ולהתקדם.
נכון בהקשר לשלום, למרות שבהשקפה הראשונה נראה כאילו אם עושים פשרה משיגים שלום, הנה כאשר לומדים את הנושא לעומק, מגלים שזה נכון רק בהקשר לאויב ידידותי ומתחשב, המריבות שבתוכנו. כאשר מדובר בהקשר לאויב האכזרי החיצוני זה הפוך: כל כניעה אליו רק מרחיקה את השלום.
נכון גם בהקשר ל"צד הזה". צריך ללמוד את הצד, האם הוא באמת הצד שאפשר להגיד עליו "הקדוש ברוך לצד הזה". יש "ידידים" במרכאות שטוענים שהם בצד הזה, אבל הנכון הוא שהם באמצע. כמה באמצע? תלוי מה עמדתנו, כי אם אנחנו נסכים לעמוד עם רגל אחת ביבשה ורגל אחת בים, טענת שונאי ציון ועוכרי ישראל תהיה שזה לא מספיק, ועמדת ה"ידידים" האלו תהיה שצריך להתפשר. זה למה עמדת ישראל צריכה להיות מה שיותר ימינה, שאז גם אם תהיה פשרה, היא תהיה יותר רחוקה מהים.
הסבר #2: ההבדל בין "לך בשלום" ו"לך לשלום", זה שהאות למד הקדמית משמעותה להתקדם לכוון, לא לעמוד במקום אחד. "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", ביחד עם זה נאמר עליהם "ילכו מחיל ⁵אל חיל". לא להסתפק עם "שלום" שלא עושים לנו שואה רחמנא ליצלן ולהגיד שאם אפשר לחגוג יום עצמאות, זו כבר "ראשית צמיחת גאולתנו", כי בהשוואה למה שהיה בימי הביניים זה מצב מזהיר. גם אם המצב מזהיר, צריך להתקדם שיהיה עוד יותר "מחיל אך חיל", אחרת זה לא שלום.
אותו דבר גם עם "לצד הזה". גם אם זה כבר הצד הנכון, ובלשון התלמוד הובא בספר תניא קדישא בתחילתו
"ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה..", צריך להתקדם עוד ועוד "לצד הזה", כי צדיק זה מלשון "צד", להתקדם עוד ועוד בכוון להיות צדיק, "ילכו מחיל אל חיל".
שלום ,. אני אם יחידנית - רווקה , מגדלת ילד בן 7 לבדי . אחרי שאימא נפטרה מסרטן אני נשארתי לבדי בעולם הזה . אין לי משפחה ואין לי קרובים .
עשיתי ילד בטיפולי פוריות , , כדי שיהיה לי בשביל מי לחיות .
כיום הוא לומד בכיתה ב' בבית ספר דתי ,ירא שמיים ! צדיק אמיתי !
לילד אין אבא - לכן אין מזונות . נתקלתי בקשיים מאוד גדולים ת בגלל חובות ., גרה ברמלה . מבקשת עזרה במזון , מצרכים בסיסים כמו קונפלקס , ממרח שוקולד, ביצים , חמאה, שמן ,פסטה חלב,,ירקות . לא נעים בכלל לבקש עזרה, אבל בלי שאלות ,רק מהנתינה מהלב ..... בבקשה אשמח אם תושיטו יד של עזרה .🙏
המכשול הכי מרכזי להגיע לשלום - מחנות הפליטים.
75 שנה שהם "פליטים" , דבר שאין לו אח וריע בהיסטוריה.
כל קיומו של עם ישראל הוא פלא ונס על-טבעי, ובאותה מידה גם שנאת ישראל אין לה הסבר הגיוני.
מחנות הפליטים מתוחזקות במיוחד בכדי לשמר את ההתנגדות לקיומה של המדינה היהודית בארץ ישראל.
ביחד עם זה, מחנות פליטים אלו גורמים לנו להיזכר שאנחנו יהודים עם היסטוריה של אלפי שנים שחזרנו לארצנו.
אחרת נשאלת השאלה: באיזו זכות מגיע יליד רוסיה שיש לה ארץ הכי גדולה בעולם, מעולם לא דיבר עברית, כותב משמאל לימין, בא עם נשק בידיים מול הטוענים שהם צאצאים של פליטי 48.
אולי יש פה מסר מן השמים:
וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת.. חַי אָנִי נְאֻם אֲ-דֹנָי ה' אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה... אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם (יחזקאל כ לב).
לכן אם נחזור בתשובה ייבטל הצורך של מחנות פליטים אלו, כי כבר גמרו והשלימו את תפקידם וייעודם.
כי כל הסיבה לקיומם הלא-טבעי היה בכדי לעורר אותנו שלא נתחמק מהשאלה #באיזו_זכות ולמה הארץ שייכת לנו.
סימוכין:
הביאור הידוע על הניגון "צמאה לך נפשי.. אך טי דורין.."
האזינו: כשהרבי שר והסביר את הניגון `צמאה לך נפשי` ● מיוחד
שכל תפקידו של היצר הרע רק להעלות את האדם למדרגה יותר נעלית, ואם כן כאשר האדם השלים את המשימה, מתבטל הצורך של היצר הרע.
זה היה משיחת פורים ה'תשח"י (1958).
והפלא ופלא, בתלמוד (סוכה נב ב) מובא קשר בין היצר הרע לישמעאלים:
"ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה שבראם, ואלו הן: גלות, כשדים, וישמעאלים, ויצר הרע".
ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.
אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.
מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.
אני מחפש את הספר "שערי לימוד החסידות" של הרב מיכאל חנוך גולומב
גם יד שניה
מישהו יודע היכן ניתן להשיג?
