יאללה! ספר תהילים לע"נ!

מי לוקח עשרה ראשונים?

סליחה על העווריות...

וממה כבודו מת? מפציעה?

רק שאצלינו זרקו אותו מהקן כי הוא היה חולה-

אז הכנו לו אוכל לפי מרשם רופא..

והא מת - אללה ירחמו..

הוא עשה לי בחילה...... ותסלחו לי על החוסר מוסריות, ציפיתי בכיליון עניים לרגע שהוא ימות, אפילו רציתי לשלוח לרב אבינר שאלת SMS אם מותר לעשות לחיה המתת חסד....

אבל בכל זאת עשיתי משהו להנצחתו של 'יקיר ליבנו', קיבלתי מתנה כלב פרווה ענקי, אז הענקתי לו את השם.. פינצ'י.. אני שוקלת אם להחליף ת'שם, כי זה מזכיר לי את הגוזל האומלל עם הריח המצחין....

הספקתי לפגוש אותו רק יום אחד וכבר נדהמתי מטוב ליבו ומקסמו האישי...

הוא היה גוזל מתוק ומסכן.. שיישר כח למאמציו..

משתתפת בצערכם..

יסכה לוי.

לגזרים!!!! זה מזכיר לי את נולי ועוזה... שני אפרוחים שאחותי קיבלה מתנה בסיום הגן שלה עשו להם הצגה של הברוזון המכוער... ובסוף הם קיבלו מתנה אפרוחים...

אך זה לא תום הסיפור, אחרי חודש אולי קצט יותר.. שהם שהו אצלנו ואחי הגדול שימש להם כמאמא תרנגולת, היה זה יום שישי שהשמש היתה כ"כ נחמדת אחי הקטנטים (ד'אז) החליטו לצאת עם האפרוחים הם הכניסו אותם לתוך שקית של שוק ונידנדו אותם בכול בית, אחרי חצי שעה אמא שלי רואה אותם עם חיוך ענקי על הפנים ושקית של השוק ביד והופתעה נורא(הרי הם לא אוהבים ללכת לשוק כלל!) ושואלת אותם: חיה, אלעד, מה אתם עושים? והם ענו.... הולכים לטיול עם נולי ועוזה ופותחים ת'שקית ואמא שלי ראתה אותם שני אפרוחים שעוד לא זכו לראות עולם שוכבים ללא רוח חיים. זה הייה הארוע הרי מצער שידענו, הם היו כאלו חמודים.

כיום יש לנו תוכי, אך הוא לא משמש כלל כתחילף לגוזלים שהיו! אצלו המצב שונה, אני מיחלת את מותו יומיום... ואני לא תיפוס אחזרי, הוא פשוט בלתי ניסבל! וגם ממש לא כיף לא אצלנו הוא כ"כ אומלל...

אפילו אני הייתי פחות מטומטמת...

גם לנו היה תוכי, אבל בניגוד אלייך אהבנו אותו נורא, והוא מת בטרם עת...  והיו לנו עוד פוול חיות, אבל רק עם האוגרים שהיו לנו העזתי לאחל  מוות לחיה...

הוא פשוט היה מסריח מרוב חירבונים, והסירחון עשה לי בחילה...

כנראה אלוקים שומע לי לפעמים....