אכילה רגשיתאנונימי (פותח)
עברתי לפני כמה שבועות הפלה
בהריון היו לי בחילות מזעזעות
ועכשיו רק אוכלת שטויות, והמון
לגמרי אכילה רגשית
לא מצליחה להתגבר
הדבר הזה לא גורם לי להשמין, כי ככה אני מטבעי
אבל זה לא טוב לגוף שלי בטוח
נהיה לי מזה פצעים (זה גם הורמונלי אבל גם אוכלת הרבה מאוד שוקולד)
וכתמים בעור -פטריה מכל הסוכר וקמח שאני אוכלת.
אבל זה מה שעוזר לי להסיח את הדעת מההריון שהיה ואיננו

לא יודעת איך להתגבר על זה 😩
וגם מפחדת להתגבר על זה
כי אולי בעצם זה טוב, זה הרי עוזר לי, אמנם עזרה רגעית כזאת אבל משכיח לכמה רגעים את הכאב..
עצות? עידודים?
קודם כל חיבוקאנונימי (3)

דבר שני

אני לגמרי לא מבינה בזה

אבל נראה לי שהצעד הראשון הוא הכרה באכילה הרגשית, ואת כבר שם.

 

לוקח זמן לעבד את ההפלה,

ויכול להיות שזה פשוט שלב בדרך לעיבוד.

 

שתהיה דרך קלה ושיתמלא חסרונך

❤️❤️

תודהאנונימי (פותח)
אכילה רגשית זה לגמרי השם של מה שקורה לך.ציפי כהן
טוב שאת מודעת לכך, ונשמע שאת לא מורגלת לאכילה הזו ולחלוטין מודעת שזה מושפע מהחוויה המטלטלת שעברת.
אכילה רגשית באה בדרך כלל במקום דיבור רגשי.
במקום לחוות את החוויה הרגשית המטלטלת.
היא באה להשקיט משהו. אולי לעזור להתמודד עם הצפה וקושי סביב הזיכרון הרע.
זה מובן והגיוני שתרצי להשקיט, אך את גם רואה ויודעת שזה מזיק ולא בריא. לא בריא לגוף, גם לא לנפש.
אך זה מה שיש לך וזה זמין ועושה טוב לרגעים, ומותר מדי פעם.

הבעיה מתחילה כאשר זה נהפך לדפוס. את שמה לב שאת סוג של 'בורחת' לאכילה הזו, שאת לא רוצה בזה, אבל את רוצה לסתום בזה את הגל הגואה של הרגשות הקשים שמתחבאים מתחת... זה באמת לא קל להתמודד עם כל רגשות האבל, האובדן והכאב סביב אובדנך.
מצד שני, אם תרגיעי את הכאב רק בשוקולד, הוא לא ייעלם.

אני חושבת שבדרכך שלך (ועוד רבות כמוך, את לא היחידה...) את מנסה להימנע מלחוות את הכאב, אך הוא שם.
הוא קיים שם. והוא נוכח בעוצמה.
ויש דרכים בריאות להתמודד איתו.
לדבר עליו. לחוות אותו יחד עם מישהו שיעזור לך להרגיש עם זה מעט אחרת. שיתמוך ויקל ויהיה איתך שם.
זה אמנם מפחיד, אך גם מנקה וגם מרגיע וגם נותן אויר להמשך.
ההימנעות מהכאב מקלה רק לרגעים קצרים.
אך הכאב שם, ומבקש מקום בתוכך.
אם תתני לו מקום הוא לאט לאט ירגע וימצא את מקומו בתוך סיפור חייך.
לצערי אם לא נותנים מקום לאבל ולכאב, זה עלול לצטרף לעוד כאבים שנמנענו מלהרגיש אותם בעבר, ובשלב מסוים לצוף בלי שנרצה ואולי להכות בנו בעוצמה רבה.
זה מאוד כואב.
בואי תני מקום לכאב.
המילים יכולות להחליף את האכילה. הן ימחאו אותך בתחושות חדשות ואחרות. ויאפשרו תנועה בתוך הרגשות הכואבים.

והצעה פרקטית כרגע-
כשכואב-
להשתמש במשאב הראשוני הכי בסיסי שקיים אצל כולנו:
נשימה.
לנשום לתוך הגוף, ולנשוף דרך הפה בעדינות
ושום לשאוף, עדיף דרך האף, ולנשוף.
להתבונן מה קןרה לך, מה עולה בך. רגש, תחושה, מחשבה.
לתת לזה להיות. זה בסדר להרגיש כך. את בסדר גמור.
ולנשוף. לשים לב לנשימה.
ובשלב הבא להרחיב את הנשימה ותשומת הלב אל הגוף כולות להשקיט בעזרת נשימה.
ואז לשאול את עצמך;
"מה יכול לעזור לי עכשיו"?
"למה אני זקוקה כעת?"
"מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לעצמי עכשיו"?
מתוך חיבור לגוף ולנשימה, מגיעה התרחבות. וזה לגמרי בסדר לתת מקום לכאב, אל תפחדי, הוא ישתחרר ותבוא רגיעה בהמשך.
תני לך.

חיבוק חם.
ציפי יקרה תודה רבהאנונימי (פותח)
קראתי את תגובתך מזמן
והרבה חשבתי על זה
איך אני יכולה להקל על הכאב, שלא דרך האוכל.
עוברים הימים ואני רואה שלאנשים סביבי, אפילו האדם הקרוב אלי ביותר, בעלי
כבר קשה להם להמשיך לדבר על הנושא הזה
אם לבעלי נמאס
אז מה יגידו החברות?!?!
גם אלו דברים ומחשבות שחוזרות על עצמם
כבר קיבלתי עידודים ואף עודדתי את עצמי
אבל כל כמה זמן זה שוב עולה
בדכ סביב משהו מסויים
נגיד חברה בעבודה שילדה והגיעה עם התינוק שלה
או כאבי מחזור שמעידים.. הנה זה מגיע ואין הריון
ובזמנים כאלו אני שוב חוזרת לשטויות, למתוק, לבצקים וממציאה דברים חדשים לאכול ומזמינה מהמסעדה
הכל סביב האוכל וזה נמאס לי
יקירה, את שמה לב שזה ממלא לך משהו.ציפי כהן
את כנראה זקושה לעיבוד רגשי, למקום בו תוכלי לדבר, להוציא כל מה שיש, לאפשר לך מקום וזמן לדבר בלי שימאס לאנשים סביבך לשמוע. בלי להרגיש שאת מציקה או מעיקה.
להרגיש שיש לך מקום גם לפרוק ולפנות מעצמך, וגם להתמלא מחדש בדברים חדשים.

אני מניחה שהאוכל הוא המילוי כרגע.
אבל המילוי האמיתי ממתין לך, והוא לא מאוכל. הוא מילוי נפשי שמבקש מקום.
חשבי עם עצמך. האם יתאים לך ללכת לקבוצה לעבד את מה שקרה? או לטיפול?
ההסתרה, הרצון לדבר, הכאב על מה שהיה וגם על כך שאין לך מקום לבטא- אלה דברים שלוקחים אנרגיה. הרבה אנרגיה.
ממליצה לך לנסות למצוא לך מקום לליבך.
חיבוק גדול!!
יקרהאימל'ה
אין לי מילים פשוט חיבוק ענקי ברגע שקראת לזה אכילה רגשית חשבתי לעצמי האם את מחבקת רת עצמך נותנת לך מקום לכאב ולצער לא לרוץ להשתקם ולהמשיך בחיים אלא מקום לעצמך לחשוב לכתוב להרגיש.
תודה יקרהאנונימי (פותח)
אני חושבת בהחלט שבאיזשהו מקום אני לא נותנת מספיק מקום לכאב
אני גם מרגישה קצת קטנונית
יש לי הרי ילדים בריאים בבית, הריונות שבאים בקלות ב"ה
והפלות זה דבר שקורה
מה חשבתי שעלי זה ידלג?!
עונהאימל'ה
להודות על הטוב לא סותר לדעתי את הלשהות בכאב רגע ותת לזה מקום מותר גם לכאוב וגם להודות על מה שיש
מסכימה איתך. חיבוק גדול!ציפי כהןאחרונה
הפסקת הריון- עובר פגועאנונימית בהו"ל

הלב שלי גמור

אני בשבוע 20

לעובר שלי גילו במי שפיר טריזומיה 18

שזה או תמותה ברחם או כמה חודשים של סבל מחוץ לרחם ואז מוות

לא רואה שאלה בכלל בקשר להמשך הריון אבל כואב לי מאוד שאני צריכה לבצע את זה בעצמי (אומרת לעצמי שזה למנוע ממנו את הסבל וזה בשבילו הדבר הכי נכון)

הרופאה אמרה לי שהפרוצודרה היא גרידה בלי אופציה אחרת.

חושבת לבצע את הגרידה בשבוע 22 כדי לקבל חופשת לידה ולהשתקם נפשית מהאירוע המטלטל הזה.

מישהי כאן ביצעה גרידה בשלב כזה מאוחר?

הרופאה אמרה לי שאין סיכון גדול יותר בין 20 ל22 וזה פחות משנה (בכל מקרה זה לא יהיה לפני 20+4)

אשמח לכל תובנה שהיא אם יש כאן כאלו שעברו דבר דומה

אין לי עצה או משהו, אבל חיבוק ושה' ישלח לך נחמהשימושית

ואור מהר מהר

חיבוק❤️ קשה ממשנעמי28

חיבוק גדול, זה סבל כל כך גדולאנונימי (2)

לי לא נתנו רק גרידה אפילו בשבוע 17 ו18 (לצערי איבדתי שתי עובריות בשלב הזה )

הייתי חייבת לעבור גם תהליך כמו לידה עם ציטוטק וגם גרידה, הבנתי שככה זה ברוב המקומות בשבוע הזה

לא יודעת אם יתנו לך בפועל, בטח בשלב יותר מתקדם, קחי בחשבון שכנראה תצטרכי גם וגם (לחכות ל22 אולי יעזור לך לפחות לוותר על גרידה)

יש הפרש של שבוע ויומיים בין 20+4 ל22, הגיוני לחכות את זה, השאלה אם לא יהיה לך סיוט במיוחד שמתחילים לראות ❤️

אבל מסכימה איתך שעדיף חופשת לידה, לי לא היה כאמור והיה לי סיוט לחזור כל כך מהר במיוחד שהגוף והנפש היו מפורקים

כן זה מה שהעוסית בבית חולים אמרה ליאנונימית בהו"ל

אצלי כבר ממש רואים וכולם אומרים לי מזל טוב וכו' ממש כיף לי

נראה לי שאנחנו בורחים לשבוע

לא הבנתי שזה גם לידה וגם גרידה. מה זה הסיוט הזה. חשבתי או זה או זה.

מוזר שהרופאה בקופה אמרה לי משהו אחד והעוסית בית חולים משהו אחר. לא מבינה למי להקשיב.

תבררי בבית חולים, רופאים בקופה לא מביניםאנונימי (2)

ממש הדגישו לי כשביקשתי בשבוע 18 רק גרידה שבשבוע הזה יש מקומות בודדים שעושים וזה עלול להזיק, נשמע לי מוזר שבשבוע מתקדם יותר מדברים רק על גרידה

באמת ממש זוועה לעבור גם לידה וגם גרידה, אם בשבוע 22 זה רק לידה זה שיקול משמעותי

(ואל תקשיבי לאחיות אם הן אומרות לך ללחוץ!! אם אין עובר שצריך להציל לפחות תעשי את זה כמו שצריך רק בזמן ציר ולא ללחוץ סתם! הלחיצו אותי והלך לי הגוף סתם)

באמת תשקלי בשבוע הזה לצאת למשהו שיעשה לך טוב ולא תפגשי באנשים (תחשבי מה לא הרשיתי לעצמי בהריון ותרשי לעצמך עכשיו ), אבל משהו שיעשה הסחת דעת כי להיות לבד עם המחשבות האלו זה נורא ❤️

מצטערת לשמוע על החוויה שלךאנונימית בהו"ל

נשמע ממש קשוח.

תודה על התגובות והעזרה

אני עברתי גרידה בשבוע 19 )גם הפסקת הריון(אנונימי (3)

זה היה לפני 10 שנים כמעט ואז נאמר לי שרוב הבתי חולים מבצעים גרידה רק עד שבוע 18.. אני עברתי בשבוע 19.. וזה היה גבולי..

אז הכי נכון לבדוק מול הבית חולים ולא לפי מה שהרופאה בקהילה אמרה.. ויש גם עניין של לקבוע תור..

בשורות טובות ושה' ימלא את חסונכם.

(אם יתאים לך אולי לדבר עם מכון פועה, תנסי לדבר ישירות עם הרב בורשטיין , אותי זה חיזק שיש דעת תורה שהדריכה אותנו.. וגם הרב האישי שלנו כמשפחה היה מעורב וחיזק)

כותבת לך גם כאןאפונה

אני חושבת שיש יתרונות ללידה על פני גקידה ולכתחילה הייתי הולכת על לידה.

גם אם תצטרכי לעבור גרידה אחר כך (אני לא הייתי צריכה ב"ה אבל זה היה בשבוע מתקדם יותר).

מה שכן הייתי בודקת - אמרו לי שרק בשע"צ יש אפשרות לוותר על ההמתה אם הלידה מתרחשת בין שבוע 22+1 ל24+0. אצלנו זה לא היה רלוונטי כי הוועדה נקבעה ל24+0, אבל בהחלט הייתי שוקלת כי ההמתה היתה השלב הגרוע ביותר בכל התהליך.

אבל המתה זה לא תהליך של חסד לעובר?אנונימי (4)

מבינה שזריקה ללב של העובר חוסכת ממנו את הסבל.

כןאפונהאחרונה

האמת שההמתה נועדה למנוע מצב שהעובר יוולד חי ואז יהיו מוכרחים לטפל בו ולהמשיך להאריך את חייו (ואת הסבל..) ככל הניתן.

אבל בין השבועות האלה הסיכוי שהוא ישרוד את הלידה ויצא חי כל כך נמוכים, שבשערי צדק לוקחים את הסיכון ומאפשרים להורים לבחור לא להמית.

אני לא יודעת אם זה רעיון טוב או לא, אבל זו חווייה מפוקפקת ביותר והאפשרות לוותר עליה מאד מפתה בעיני.

אבדן הריון גרידהJoyS

היי

עברתי גרידה לאחר שהייתי בשבוע 12 והעובר נצפה באולטרסאונד בשבוע 8 ללא דופק

(נצפה עם דופק בשבוע 6…)

זה היה ההריון הראשון ומאוד התרגשנו

כמה זמן לוקח לדימום להפסיק? אני כבר 10 ימים אחרי והדימום נרגע ליום/ יומיים ואז ממשיך

היי חיבוק חזק על האבדןעל הנס

ממש ממליצה לך להתייעץ עם רב.

כי יכול להיות מאתגר להיטהר אחרי זה ויש הרבה הקלות שאפשר לקבל בתהליך הזה.

אם נרגע ליום כן הייתי ממליצה לך לעשות הפסק ואם עשית תתיעצי מה לעשות בהמשך עם רב או עם מכון פועה יש קו בערב שנשים עונות בו.

לי לקח ארבע שבועותעדי7אחרונה

וגם היה לי בונוס מדללי דם שמאט את התהליך

גרידה שבוע 20אנונימי (פותח)

אחרי גרידה בשבוע 20 שבורה מרוסקת. איך ממשיכים מכאן? כמה ימי מחלה לקחתן?

בשורות טובות לכולן

חיבוק גדול♥️♥️ואילו פינו

שה' ימלא חסרונך בקרוב, בהריון בריא בידיים מלאות

אחרי גרידה בשבוע מוקדם יותר לקחתי 3 ימים וזה ממש לא היה מספיק.. חזרתי ליום אחד, התפרקתי, ואז יצאנו לחופש של אחד החגים אז זה עזר לי שלא הייתי צריכה להגיע לעבודה.

(בעיקר נפשית.. קצת פיזית)

לפעמים זה עושה טוב לנפש לצאת, אבל צריך לדעת מה המינון וכמה...

אני רק חיבוקעדי7

איזה קשהמתיכון ועד מעוןאחרונה

עברת גרידה בשבוע כ"כ מאוחר?

הכי קשה שמבחינה חוקית אין שום הכרה ושום זכויות.

בעיני תקחי כמה שיותר, אפילו חודש, אל תחזרי לפני שתרגישי מספיק טוב פיזית וגם שתרגישי שאת מסוגלת נפשית להתמודד.

איך ממשיכים זו שאלה גדולה ממש, לפעמים כדאי לפנות לטיפול לצורך עיבוד, לפעמים שיחה עם חברה, דמות רבנית, לפעמים פשוט הזמן מרפא.

בשורות טובות, ואם צריך עוד משהו, אני פה...

שק הריון בלי עוברmiren301

היום בבדיקת האולטראסונד המיוחלת גיליתי שאין דופק ואין עובר, נצפה רק שק הריון ושק חלמון, אני אמורה להיות שבוע 8 כנראה שהיה ביוץ מאוחר אבל ב6/8 כבר היתה בטא חיובית מה שכנראה מעיד בהחלט על הריון לא תקין, הרופאה לא הסכימה להפנות למיון בשביל הפלה עד בדיקה חוזרת עוד כשבוע, מבאס שזה יוצא גם עם ראש השנה. צריכה להתכונן לחג ...מה הייתן עושות.

ציטוטקmiren301אחרונה

רציתי לעודד כאן את הנשים שמציעים להן ציטוטק ולהגיד שזאת היתה חוויה לא כזאת נוראית תוך שעות ספורות כל התוכן ברחם פשוט יצא. אז זה גם יכול לעשות את העבודה במינימום התערבות..

היי שאלה דחופהTst

עברתי יום רביעי הפלה בשאיבה

יש לי כאבים דמוי מחזור התכווצויות למטה מורגשים

דימום אין אבל יש כמו הפרשה חומה בהירה

האם מישהי חוותה האם זה תקין ?

יומים אחריי שאיבה דימום קלTst

וכאבי מחזור

האם זה בסדר ? משהי מניסיון

עזרה דחופהTst

יש לי מחר תור לשאיבה משהי עשתה את זה יכולה להסביר לי

אשמח לשמוע אני בחרדות

שאיבה או גרידה?ואילו פינו

אני לא מכירה שאיבה

עברתי בגרידה

אם רלוונטי אפרט

וחיבוק גדול♥️♥️

אמרו לי שאיבהTst

אני בחרדות

בהרדמה מלאה? אם כן זה נשמע כמו גרידה..ואילו פינו

מה מפחיד אותך?

התהליךTst

הרבה חרדות לקראת

אמרו שאיבה וואקום

וואי.. אני לא מכירה בשביל להגיד לך.. אבל שולחתואילו פינו

חיבוק ענק♥️♥️

אולי תכתבי בפורום הריון ולידה? הוא יותר פעיל ואולי יהיה שם יותר מענה..

אני עשיתי את זה (מקווה שזה אותו דבר)מתואמת

קצת כואב ולא נעים, אבל נסבל ועובר מהר.

בהצלחה! ושה' ימלא את חסרונך❤️

היTst

עשיתי היום בבית חולים נהריה עם הרדמה מלאה

שאיבה .. דימום קל וכאב קל

מרגישה רק עייפה

נתנו לי גם אנטיביוטיקה כי נמצא לי בדם זיהום

מעניין שבהרדמה מלאה... תרגישי טוב ובשורות טובות!מתואמת

היTst

תודה אמן לכולנו

היירקאני

איך את עכשיו?

🫂

הייTst

היום עשיתי בבית חולים נהריה סיבובת שעה 16:00

שאיבה בהרדמה מלאה

קצת דימום קל וכאב קל

כרגע מרגישה טוב רק עייפות

תרגישי טוב❣️רקאניאחרונה

עזרה האם יש מישהי שעברה הפלה בשאיבהTst

ויכולה לסביר לי איך זה

יש לי מחר תור ואני בחרדות מיזה