הכווץ
ששואלים אותי בפתאומיות מה שלומך ואני עונה ואין תשובה חזרה ואני מרגישה כמו בתקופה של אז, תקופה כואבת של חרם. כל הזמן שאלו מה שלומי ו, ״שמעתי ככה וככה זה נכון..?״ ״את באמת כזאת?!״ וכל מיני שטויות.
הפחד הזה בלב לא עובר לי כבר חמש שנים
כל פעם הלחץ הזה
הקפיצה הזאת
למרות שבסופו של דבר אין כלום.
וכזה בכללי, אני קצת בעננה היום.