השבוע אמר לי אמן חילוני מוכר, במהלך ראיון, שהכי חבל לו שהיהדות היא לא "פטנט רשום" - מין תחום שלגביו אין ספקות. אבל מה לעשות שאין זה כך. למעשה, בדיוק להיפך. אדם שרוצה להתקרב, לקיים תורה ומצוות, ניצב בפני בלבול לא פשוט. הרי היום אין זרם אחד ביהדות, אלא כמה זרמים: חרדים, חב"דניקים, ברסלבים ועוד. אז איך אדע באיזה נתיב ללכת? וגם אחרי שאחליט - אולי הנתיב של השכן ירוק יותר וצודק יותר?

יש המון שאלות בתחום, אבל בעקבות בירור של הנושא עולה תמונה מפתיעה: מבחינת היהדות ככלל, אותו פירוד בין הזרמים השונים הוא לא בהכרח חסרון, אלא במובנים שונים אפילו יתרון. בערך כמו שבני זוג שונים משלימים אחד את השנייה. "כל אחד, לפי הנטיות וכישורי הנפש שלו, אמור להצטרף לאחד הזרמים ביהדות", פותח הרב יצחק פנגר את הסוגיה.

"הפסים שלנו הם ההלכות, כלומר הספר 'שולחן ערוך'. מי שמקיים את השולחן ערוך - אין לאף אחד בעיה איתו. אבל אם הוא מעוות דברים ויוצא למסלול חדש לגמרי, זה אחרת לגמרי. מי שנמצא בתוך המסלול - אפשר להתקומם ולחלוק עליו, אבל זה לא שכל המערכת שלו יצאה מהמסגרת. חב"ד למשל - אני יכול לחלוק על הפלג שם שטוען שהרבי מליובאוויטש הוא המשיח, אבל זה לא שאני אומר שאפשר לוותר על כל חסידות חב"ד, חס ושלום. חב"ד היא חסידות אדירה עם שושלת אדירה, שהביאה ספרים אדירים לעולם. אין אף אחד שיכול לפסול אותם. רק לגבי נקודה ספציפית בדרך שלהם מותר לי לחלוק עליהם, כמו שלהבדיל, בקואליציה הרמונית יש מפלגות שונות. אגב, גם בעבר היו 12 שבטים בעם ישראל, שהיו שונים אחד מהשני. האר"י הקדוש כותב אפילו שהיו נוסחי תפילה שונים לכל שבט, וכולם השלימו זה את זה".

לכל זרם ביהדות יש כוח עיקרי, מסביר הרב פנגר. כוחם של חב"ד, למשל, הוא בדעת. לכן ראשי התיבות שלהם הם "חכמה, בינה, דעת". ברסלב, לעומת זאת, לקחו את כוח הדיבור. לכן אצלם יש מקום מרכזי להתבודדות, לתפילה ולכיסופים. אצל הליטאים התורה וההלכה חזקה מאוד. בקרב הספרדים יש יותר התמקדות בקבלה ובהלכה. "לכל אחד יש את האיכויות שלו", מסביר הרב. "אתה לא יכול לומר שאחד עדיף מהשני או טוב מהשני, או שעל אחד אפשר לוותר ועל השני לא. רק חשוב כמובן שהקונצנזוס יהיה שולחן ערוך".

גם הרב פנחס בדוש מדבר על השלמה זה של זה. "אם כל הצבא היה מורכב מחיל אחד - היו תקלות. דווקא השלמות היא הדברים שמרכיבים את המערכת השלמה. אם בית חולים היה מורכב כולו רק ממנתחים, הוא לא היה יכול לעבוד. צריכים גם אחיות, עובדי חדר אוכל, אנשים שאחראים על הניקיון וכן הלאה. כך גם הזרמים בתוך היהדות - כל הזרמים יוצרים חטיבה אחת שנקראת יהדות. אבל ודאי שכל הנחלים זורמים אל אותו ים. המטרה של כולם היא אחת - לעשות את רצון הקב"ה".

"זו מסורת - 'שאל את אביך ויגדך'. התורה גם אומרת 'אל תחליף תפקידים'. כלומר, מאוד לא רצוי שליטאי יהפוך פתאום לחב"דניק".

 

"יש לחוזר בתשובה את האפשרות לבחור לאן הוא יותר נמשך והיכן הוא מרגיש שייך. לכל חוזר בתשובה יש בדרך כלל רב שמדריך אותו, וזה מה שמתווה בדרך כלל את הזרם. אבל בעיקרון, בהחלט יש לו פרשת דרכים שבה הוא יכול לבחור איזה זרם יותר נוגע בו".