לפעמים באלי לעזוב הכלאנונימית בהו"ל
רק בגלל טהרת המשפחה
נמאס לי

מקנאה באלה שיש להן אומץ לא לשמור.
כרגיל, ממליצה לפמות למכון פועהגלויה
ושולחת חיבוק גדולגלויה
בתור מתמודדת ocd
חיבוק אהובה ❤️המקורית
מסכנה 😔 רוצה לפרט/לפרוק כאן?קופצת רגע
וגם, עוד מעט יסקלו אותי אבל בין לשמור את כל הדקדוקים ובין לא לשמור כלל יש טווח, והוא די גדול...
מסכימה מאוד, שווה להתיעץ עם גורמים הלכתייםמיקי מאוס
גם אם בכללי אתם נוהגים יותר להחמיר
אם זה כל כך קשה ראוי ונכון לחפש את המקומות להקל בנושא הזה

באמת בנושא הזה אנחנו נוהגות היום כל כך רחוק מעיקרי ההלכה, יש לזה הרבה סיבות וחלקן טובות, אבל במצבים של קושי יש מקום לפתוח את העניין ולחשוב על מה כדאי להמשיך להקפיד ואיפה אפשר לשחרר
כמובן עם ליווי של מישהו גדול כדי שלא תצא טעות תחת ידך

כתבו פה הרבה על הרב זכריה בן שלמה
יש עוד גישות שמחויבות להלכה אבל יודעות גם להקל
מסכימהoo
אצלי די בהתחלה הבנתי שזה לא מתאים לי כל הבדיקות, ההתיעצויות עם רב וכל ההרחקות. זה היה פוגע ברגשות שלי ובזוגיות.

מצאנו את הנוסחה למה שמתאים לי ולבעלי. מאז הטהרה לא מעיקה עלי ולא פוגעת.
מסכימה מאוד מאודanonimit48
תודה לכולכן על התגובות!אנונימית בהו"ל
מנסה להיטהר וכל פעם מחדש יש סיפור אחר ואין לי כוחות לזה כבר. פעם קודמת הלכתי לבודקת. הפעם לא באלי. ולא באלי לשלוח שאלות לרב ולא באלי שיכנסו לי לתחתונים ולא לספר לאף אחד על ענייני האישיים.
ולא נעים לי להתקשר לרב כי בפעם הקודמת שלחתי תחתון והוא ביקש שאבוא לקחת ותיכננתי ללכת ושכחתי, מבחינתי היה לזרוק אותן מראש אבל לא היה לי כח להטפות מוסר שאולי יגיעו על זה שחבל על התחתון (לא קרה לי אף פעם אבל שמעתי רב שמותח ביקורת על זה באיזה שיעור)
ואני בימים מורכבים עם הילדים כשבעלי בעבודה רוב היום ורק באלי חיבוק ואפילו את זה אי אפשר. הוא מסתכל עליי בוכה בחוסר אונים כי גם לדבר אני לא מוכנה.

וזהו. לא עושה הפסק ונשאר אסורים. גם ככה עד שאצליח להיטהר ישאר לנו כלום זמן של מותרים ושוב הסיוט הזה יחזור. אז נחכה לפעם הבאה אולי אז יהיה לי כח לדבר הזה.

ואין לי כח לדבר עם אף אחד כדי לקבל הקלות. אני רוצה פטור. לא הקלות.
חיבוק!הריון ראשון13

אולי גלולות בחפיסות מחוברות שלא תקבלי ווסת?  

חיבוק!אביול
זה באמת לא פשוט
איי איי אייי! תיארת אותי מילה במילה!קופצת
אם הגעת למצב הזה, ( גם אני הייתי בו), אז:
*רק* הרבה זכריה בן שלמה - ולא עניין אותי לפי איזה פסיקה אנחנו הולכים בעקרון, ולפי איזה פסיקה הוא. מאז שהכרתי אותו הקושי פחת עשרות מונים.

אין בודקת טהרה. תמיד תמצאי רב שיתיר גם בלי בודקת.

תמצאי לך מניעה הורמונלית ( אם את לא רוצה הריון כרגע) שלא עושה לך רע.
נכון!!רק לרגע9
רק הרב בן שלמה, פשוט משנה את כל התפיסה.
בעינייoo
ללכת לבודקת ולשלוח תחתונים זה פוגע רגשית. לא יודעת למה זה סטנדרט.

אני בעבר הלכתי לבודקת ושלחתי תחתונים/ בדיקות פעמיים, אחרי שהרגשתי את הפגיעה החלטתי שזה לא יקרה יותר.

אני מחכה שהכתמים יגמרו ורק אז מתחילה שבע נקיים. בלי שאלות בלי התערבות באנטימיות של הגוף שלי. אם יש לי ספק אני מפעילה שיקול דעת.

זה קשה כדאי לך לחפש דרך שמתאימה לך.
אני מצטערת מאוד עבורך שחווית זאת בתור פגיעה רגשיתPandi99
אבל אני לא חושבת שבאמת יש פה משהו פוגע
יש פה צורך ורצון לעזור לאישה להיטהר

כמובן שזו החלטה שלך האם להיעזר בזה או לא
❤️
זה הקטע, שזה אינדיבידואליהמקורית
גם אני רואה את זה כפעולה לא נעימה, גם אם המטרה היא מאוד טובה.. וגם אם הבודקת מהממת צדיקה עדינה ורגישה. אין קשר בין הבודקת לבין התחושה הסובייקטיבית של האישה.

ומאחר והיה על זה שרשור לא מזמן, לא רוצה ןנצלש לפותחת אבל זה חשוב להגיד את זה.
לא רק בודקת, גם תחתונים ובדיקותoo
בדיקות אני כן שולחת האמתהמקורית
לעתים רחוקות אבל ברוך השם.
בודקת ותחתונים לא.
אין בכוונתי לחולל איזה מהפך האמת, ואני רואה שיש נשים שזה טוב להן. אני מניחה שפשוט צריך לחפש כתובת שתתן מענה גם בלי זה כל עוד ניתן. או לקחת אחריות על ההימנעות שלי לשתף פעולה
מהoo
טוב לאישה לתת תחתונים לרב? זה לא טוב לה. ההיתר טוב לה. אם תמצא דרך להיתר בלי תחתונים זה יהיה טוב בלי פגיעה.

מרגישה שחשוב לומר את המובן מאליו, שכנראה אינו מובן אליו.
טוב להן כי אין להן בעיה עם זההמקורית
לא לכולן המחיר יקר.
יש גם נשים כאלה. יצא לי להכיר
למה את קובעת לאישה אחרת מה טוב לה ומה לא?אין לי הסבר
אישה ששומרת על ההלכה, אבל גם רוצה/צריכה להיטהר כמה שיותר מהר, לא בהכרח תראה בזה פגיעה.
להיפך!
היא תעריך את המסירות של הרב/הבוגרת לעזור לה להיטהר!

זה שלך זה לא עושה טוב (ד''א, גם לי) לא אומר שלמישהי אחרת זה גם לא עושה טוב.
אזoo
זה טוב לך לתת תחתונים לרב ולא היית מעדיפה שהיתה דרך אחרת להיטהר?
אני אענה לך- זה לא שזה ״טוב״ ליזPandi99
זה פשוט לא מזיז לי ככ
קרה לי כמה וכמה פעמים
זה מה שאמרתיoo
שזה לא טוב, אלא ההיתר טוב.
את הופכת את זה לשווה פגיעהPandi99
בעיניי זה בכלל לא נכון
ואם זה מקדם אותי ואת תהליך הטהרה- זה טוב לי

טוב לך ללכת להיבדק בבדיקה פנימית אצל רופא? אולי גם זו פגיעה,?
כןoo
גם להבדק אצל רופא זו פגיעה וגם שם אני מפעילה שיקול דעת
טוב,Pandi99
אז באמת בעיניי כואב וחבל לחיות כך, ואולי כדאי לחשוב מאיפה השורש שגורם לנו להרגיש כך ולנסות לשנות את זה
השורש הוא אי נוחותהמקורית
של אדם זר שמחדיר דברים לואגינה שלי כשאני עם רגליחם פשוקות
פשוט כך.
במקרה הזה מסכימה עם @oo
אבל שוב, כל אחת והגבולות שלה.
ברור שזה לא נוח!!Pandi99
ממש לא טענתי שזה נוח ומהנה
אבל בעיניי לא פגיעה
ממש לא כואבoo
זה מצוין לי לחיות את התחושות שלי גם לגבי פגיעה באינטימיות שלי, לשמור עליה ועל הנפש שלי ולחיות כפי הבנתי ורצונותי.
יכולת לשאול את זה בצורה יותר בוטה?🤔אין לי הסבר
תסתכלי מה ציינתי בשורה השנייה מהסוף.
אני אעדיף לאסור את עצמי מאשר לשלוח את בגדי התחתונים לרב.
אבל ההבדל היחיד ביננו זה שאני לא משליכה את הרגשות והתחושות שלי על שאר בנות ישראל.

ואין לי יותר מה להמשיך לדון בעניין.
וואו.משמעת עצמית
נשמה, זה כתוב ממש בוטה
במחילה...
רק אני לא קראתי את זה ככההמקורית
והבנתי את הסייפא? 🤔
אםoo
הייתי כותבת 'לתת מראה לרב׳ זה כנראה לא היה נראה לך בוטה.
המילה מראה מעדנת את הסיטואציה ומורידה מהקושי.
אני רואה ומדברת את המציאות כמו שהיא, בלי ליפות.
אולי את המציאות את רואהאין לי הסבר
אבל את מה שכתבתי ממש לא ראית.
כתבתי שחור על גבי פורום שזה לא עושה לי טוב, ואז את שואלת אותי את זה בצורה מאוד מאוד ישירה.

הרגשתי כאילו שאלת אותי בקול רם באמצע הרחוב. אשכרה הסמקתי.

בכ''מ, את רואה מה לא עושה לך באופן אישי טוב, חושבת שכולם כמוך. לא חושבת שאת רואה את המציאות כמו שהיא, כי עובדה שבנות כתבו כאן שהן לא מרגישות כמוך, וממש לא רואות בזה פגיעה.
פספסתיoo
שכתבת שגם לך לא טוב. אבל למה זה בוטה לשאול אם טוב לך, אחרי שאת כותבת שיש כאלה שזה טוב להם? זה טעות שלי לשאול אחרי שכתבת, זה לא בוטה.

שאלתי באופן ישיר כי רציתי לדעת איך זה מרגיש למי שעושה זאת מבחירה. לא מצליחה לראות בעיתיות בשאלה שלי.
זה לא נעים, וזה קשהפשיטא
אפילו מאוד.
אבל אני פה בעולם עבד של ה', כמה שזה נשמע סגפני ונורא. כן, אני העבד. הוא הבוס.
הוא הוריד אותי לעולם הזה והוא נתן לי תורה ומצוות והלכות ומנהגים וכו'..
אז נכון, יש דרכים להקל בשעת הצורך, וגם אני נעזרת בהן כשצריך.
אבל אני מתהלכת בעולם בידיעה שלא הכל פשוט, ולא הכל נעים ונוח, כי בסך הכולל של ה"עבדות" הזאת לה', הג'וב הזה משתלם לי וטוב לי מאוד ואני בוחרת בו כל יום מחדש!
ולכן אני עושה גם מה שלא תמיד נוח לי או נעים לי. ככה זה בעולם, אני מתאימה את עצמי להלכה, ולא ההלכה מתאימה את עצמה אלי ואל כל תנועה ותנודה בנפש שלי... (ותאמיני לי שיש🤭 )

אשריי מה טוב חלקי♥️♥️
כל כך נכוןמשמעת עצמית
ההלכה היא לא "תכנית כבקשתך"
ולא הכל בה נעים או נגיש או מתחבר או ווטאבר.
כך התורה קבעה, יש פסיקה, יש מותר ואסור.
יש הלכות יותר קשות. זו המשמעות של להיות יהודי.
זה נכוןהמקורית
אבל זה לא שמי שבוחרת לחכות עם טהרה עוברת על ההלכה בהכרח. זה לא שחור ולבן כי יש פה אלמנט נפשי וגם זוגי.
לא חושבת שהיא התכוונה למי שמחכהפשיטא
אלא למי ש"פוסקת לעצמה" או בכללי, על הנטיה לחפש הקלות בכל נושא שקשור להלכה כי "זה לא מתאים וזורם לי"
תודה פשיטושמשמעת עצמית
הסברת אותי טוב.

הכוונה היתה בכללי לרוח הזו
אנחנו לא יודעים חשבונות שמייםהמקורית
מי שמחפשת פסיקה מקלה, כנראה זו הדרך שלה לעבוד את השם. והיא לפחות מחפשת, יגעה, רוצה לשמור את ההלכה ולא בועטת במצווה כי קשה לה.
אנחנו לא נהיה אלה שנקבע אם היא בסדר או לא. זה שלה מול השם. משכך, מוטב שנלמד לדון לכף זכות ושנתפלל שלא נבוא לידי הניסיון הזה. צריך לזכור שבמידה שבה אדם מודד מודדין לו.
וכולנו, או לפחות רובנו, מקלות בדברים מסויימים לכל הפחות, אם לא מקיימות חלק גדול מהם. לאו דווקא בטהרה
אני הכי מבינה את הקושי,פשיטא
אבל באמת שהעולם הזה נהיה פשוט מטורלל.
ופרוגרסיבי.
ופשרני.
וזה מה שמפריע לי. לא מה שאחרות מחפשות או לא מחפשות.

לא נראה שאת מבינה, בכנותהמקורית
בלי לפגוע, כן?❤️

אני לא רואה את הדברחם כמוך, אולי זו צורת הסתכלות. אני רואה את המוני עם ישראל נאחזים בשיניים במצוות, במסורת ישראל סבא, למרות הקושי שבדור שאפילו תנאים לא רצו להיות בו.
יכול להיות שאני לא מבינה.פשיטא
אז אפסיק להגיב בלי נדר...
זה כבר שלךהמקורית
ממתי אסור להביע דעה בצורה מכובדת בפורום?
🤷
מסכימה עם הרובמשמעת עצמית
ורק,
בעיני יש הבדל ממש גדול בין מי שאומרת: קשה לי המצווה הזו ומחפשת דרך מקלה (במסגרת ההלכה והפסיקה כמובן)
לבין כל הסגנון הזה ש"ההלכה צריכה להשתנות לפי מה שהיום" וכל השיח הזה ששם אותי במרכז ושהתורה, אלוקים וכולם יתכבדו להסתדר לפי מה שנח לי או מתאים לי לנפש.

לפעמים אנחנו מוסרות נפש על המצווה הזו ואחרות. ממש כך.
צריכות חיבוק אחרי לידה או קשה כל כך לשים כיסוי ראש או אפילו לחכות עוד שעה לקפה.
השם רואה ומעריך כל התגברות שלנו.
ועדיין אנחנו מקבלות הוראות מהתורה ולא להפך...
עם זה אני מסכימההמקורית
הלכתחילה הוא שההלכה והתורה מנחות אותנו
אבל יש כאלה שקשה להן עם זה.
ועדיין רוצות לשמור, לא משנה למה. לפעמים זה רק בשביל בן הזוג.
כמו שפעם לא הייצה בודקת, ומצאו פתרון כזה. כי עלה צורך, אולי גם הפתרונות המקילים יותר הגיעו ואוחי עוד יגיעו מתוך מחויבות מלאה להלכה והצפה של הדברים מצד נשים. בצורה מכבדת כמובן.
זה נכוןמקקה
אבל יש דרך ארוכה מאוד בין בדיקות פעמיים ביום ובודקת ותחתונים לבנים וכל זה
לבין שההלכה תסתדר לפי רצוני
כמו שיש דרך ארוכה מאוד בין הכשר בדץ לבין טרף

בגישה שלי, וחי בהם פירושו למצוא את הרב שאני מסוגלת להתמודד עם דרכו. וכן לא בהכרח להמשיך עם דרך שלא מתאימה. יש מספיק אפשרויות במסגרת ההלכה. לא צריך בכוח ללכת לפי הצד המחמיר
טוב שאת משמיעה את הקול הזה!לפניו ברננה!
💕💕פשיטא
מסכימה איתךoo
שלא הכל פשוט ונעים. גם אני מתאימה את עצמי להלכה הרבה מאד פעמים. יש פעמים שאני מחפשת את הדרך שההלכה יותר תתאים לי.

זה טוב שטוב לך לעשות את הבחירות שלך. לא נכנסתי לבחירות של אחרות.
הבאתי את עמדתי שהפעולה הבסיסית עצמה לא טובה וצריך למצוא אלטרנטיבות.
תודה רבה על זה..מזדההמתנות-קטנות
אני רק רוצה לומראנונימית בהו"ל
שלמרות כל מה שכתבתי בכלל לא היה לי נורא לשלוח את התחתונים לרב, מבחינתי היה גם להביא לו אותם ביד. קצת לא נעים אבל הייתי מתגברת.
הקושי שלי הוא לא מעצם הפעולה של לתת לרב בדיקה או תחתון אלא מהעובדה שזה קורה כל פעם שרוצה להיטהר.
ולא. אני לא מנסה להיטהר מוקדם מידי. והייתי נקייה יומיים לפני שהתחלתי לספור. וכנראה שוב נפצעתי כי המקום שם רגיש.

וברור שהייתי שמחה אם היה אפשר להתיר בלי לשלוח לרב. אבל לא נפגעת ששולחת ואין לי בעיה לשלוח שוב וכשארגע עכשיו אעשה את זה.
אם את סובלת מפצעהמקורית
יש פסיקות שמקילות בפצעים גם עד חצי שנה קדימה.
במקרה כזה, לא בטוח שצריך ללכת לבודקת כל פעם אלא מספיקה פעם אחת.
ואם את עם התקן, אז יש פסיקות שאומרות שהכתמים מההתקן נחשבים לדם מכה, ושוב, מקילים.
כדאי לך חבדוק אהובה
לי ממש אין שום בעיה עם זה!אמא טובה---דיה!

בכלל לא מובן מאליו. אני רואה בזה דבר ממש רגיל ולא פוגע בשום צורה.

מה רגילoo
בגבר זר שרואה פריטים אישיים שלך? לא מבקרת באמת שואלת
נדחפת-מדברה כעדן.
לצורך של טהרה, זה רגיל בשבילי.
כמו שמי שצריכה ללכת להיבדק כי יש לה כאבים, זה נורמלי שרופאה (אפילו אישה) תבדוק אותה במקום אינטימי כי הרצון להיות בריאה זה נורמלי אז גם מה שמביא אותה בדרך לשם, זה נורמלי...
נשמעoo
כמו שהמטרה מקדשת את האמצעים ושאין לך שום תחושות לגבי האמצעים ולא משנה מה הם יהיו
סליחה שאני מתערבתבארץ אהבתי
אבל התגובות שלך נותנות הרגשה כאילו את מנסה לשכנע את מי שזה לא מפריע לה שבעצם זה כן מפריע לה והיא רק לא מודעת לזה.
אני לא יודעת מה המטרה שלך בתגובות פה, אבל אני לא מצליחה להבין מה התועלת בדיון כזה.
אף אחת לא מנסה לשכנע אותך שאת צריכה להרגיש בסדר עם מה שלא מרגיש לך שמתאים לך.
אבל מי שכן מרגישה עם זה בסדר - למה לנסות לשכנע אותה אחרת? או לתת לה הרגשה שהיא לא בסדר אם זה לא מפריע לה? או שהחיבור שלה לעצמה לא מספיק טוב בשביל להבין שזה כן מפריע לה?
באמת שאני לא מבינה מה הטעם בדיון כזה...
לא מנסה לשכנעoo
מנסה להבין תחושות של אחרות. אותי זה מענין ומי שמענין אותה משתתפת בדיון. אין שום חובה להשתתף בו.
בהחלט אין חובה להשתתףבארץ אהבתי
אבל לפעמים עצם השאלה יכולה לעורר חוסר נוחות ושיפוטיות.
אני שמחה לשמוע שזה באמת רק מתוך עניין ושאת לא מנסה לשכנע או לבקר.

וזה חשוב בעיני לציין שמי שלא מרגישה בנוח לא צריכה להמשיך בדיון. אף אחת שכתבה את הרגשתה לא חייבת להסביר ולתרץ את עצמה בתגובה לשאלות, אם לא מתאים לה.
יש לי תחושותמדברה כעדן.
והתחושות הן שזה בסדר בגלל שכך אפשר לברר מה הסיבה לכאבים שלי או אם הפצע שיש לי במקום אינטימי מזוהם.

אני חושבת שפשוט את סבורה שיש דרך אחרת ואז לא מובן לך למה בוחרים בדרך אחרת. אבל עבורי, אם תלמידי חכמים וגדולי דור מורים שיש להראות שאלות לפוסקים בענייני מראות, אז אין לי שאלה לגבי זה שאולי יש דרך אחרת. ואז כל הגישה שלי היא שלא מנסים לעשות לי דווקא ולחלל איזו אינטימיות אלא שהם רוצים לעזןר לי במסגרת ההלכה איך להיות טהורה כמה שיותר.
הייתיoo
שם בהבנה הזו שהם רוצים לעזור, הודרכתי ככה. זה לא עזר ואחרי פעמים בודדות התחושות שלי היו ממש לא טובות שהחלטתי לחפש דרך אחרת. לכן זה מענין אותי לשמוע אחרות ולהשמיע את התחושות שלי.
אותי זה ממש לא מפדח. גם לסבא שלי שהוא מורה הוראהאחתפלוס
הבאתי בדיקות.
הרב שוכח מיזה שניה אח''כ.
הוא מסתכל על העד/התחתון כמו על שאלה הלכתית ושום דבר לא מעניין אותו מעבר.
אז למה שיפריע לי?
רב הוא לא אלוהיםאחת פשוטה
לפעמים נראה שאתן שוכחות שחוץ מרב הוא גם אדם בשר ודם, ו...גבר.
אויש, ברור שהוא לא אלוקיםאחתפלוס
אבל אלוקים מינה אותו ואלוקים יודע יותר טוב מאיתנו מה מדליק גבר.
כנראה שלא תחתונים עם כתם. .
סומכת על אלוקים שהוא זה שהמציא את הרומנטיקה שלא היה מביא לנו כזו הלכה אם היתה בזה בעיה.
אלוקים לא ממנה רבנים.מקרמה
רבנים ממונים ע"י בני אדם...
הם ממונים עי בנאחיוך גדול

והם בהחלט בני אדם

האם תחתון מדליק אותם או לא, לא נדע ואני רוצה להניח שמדובר בעסוק במלאכתו וזה ממש לא שם.

 

כשאישה מרגישה לא נוח לשלוח את זה, היא לא כופרת ולא חסרת יראת שמיים ולא לא מוכנה להקריב בשביל הלכה

אלא להפך, רגש הצניעות חזק אצלה וזה מרגיש לה לא נכון.

נכון אבל הרבנות עצמה היא פועל יוצא של הלכהאחתפלוס

 שניתנה בידי אלוקים שצופה ומביט על כל הדורות 

נו ו מי אמר ששכחנו ???אנונימית-אנמית
כשאני נותנת תחתון או עד אני לא שוכחת ותאמת כל כך לא מפריע לי
אם גבר או רב או כל שם תואר אחר ידלק מתחתונים שלי זה נטו בעיה של אותו אדם
אני את שלי עשיתי , נטו , וזה פשוט חלק מאמונה זה להאמין בחוקים או כללים או אנשים שהוסמכו על פי בקיאותם באותה דת שאני מאמינה בה. אני יודעת שאני בסדר ואין לי שום אחריות על בני אדם סוטים ואני לא אשמה בכך ובין היתר אני מחפשת לי רב ובודקת מי הוא אותו רב .
וכן לי זה סופר נוח וטוב לשלוח לרב כי אני מחמירה לעצמי הרבה יותר אם לא הייתי שולחת , ורבנים שבקיאים בנושא ראו כל כך הרבה תחתונים ובדיקות שבאמת לא מזיז להם ונניח שמזיז להם אני מסירה אחריות כבר
רק אומרתהמקורית
שאצלי למשל, לא עונה שום קונוטציה כזו חלילה משליחת תחתונים לרב, ועדיין לא הייתי שולחת..
אבל מסכימה עם מה שכתבת מאוד
גם לי לא עולה קונוטציה אבל מעלים פה בכוחאנונימית-אנמית
רוצהסליל

רק להגיב לגבי "מעלים פה בכוח", ובכוונה לא הגבתי בשאר השרשור כי אני חושבת שזה מורכב.

 

אני חושבת שצריך להכיר בזה שנשים שונות מרגישות דברים שונים, וכל הרגשה בנושא הזה היא לגיטימית. זה בסדר שמישהי תרגיש ממש בנוח עם ללכת לבודקת, לשלוח לרב פריטי לבוש שלה ושאלות. וזה ממש בסדר שמישהי אחרת תרגיש שלא.

אני לא חושבת שמישהי כאן מנסה להלביש אג'נדות חיצוניות על התחושה האישית שלה. בסוף זה מאוד מאוד אישי. ולכן בעיניי כל הדיונים האלו צריכים להתנהל עם המון רגישות והקשבה למה שנשים אחרות מרגישות. אני למשל בזמן של בדיקה מרגישה סוג של פגיעה (לא של בודקת, אבל למשל אצל רופאת נשים, או פיזיותרפיסטית של רצפת האגן). האם יש כאן כוונה לפגוע? ממש לא. ועדיין אני מרגישה סוג של חילול. זה לא אומר שאם מישהי מרגישה אחרת, אז לא אכפת לה מהגוף שלה. אבל זה גם לא אומר שאני מגזימה. זה פשוט אומר שזה תחום רגיש ופרטי, שכל אחת חווה אותו אחרת, ולכן צריך כאן רגישות מיוחדת. מצד אחד לא להגיד לנשים שהם מגזימות. מצד שני לא לגרום לנשים שמרגישות בנוח, להרגיש לא בנוח עם זה שהן מרגישות בנוח.

 

אז הדיון חשוב בעיניי כדי להבין שיש תחושות שונות כלפי הנושא הזה, והן לגיטימיות.

מהמפגש שלי עם ההלכה (ועם הרבנים ויועצות ההלכה כשליחים), נתקלתי בהמון רגישות והבנה. ניסיון להתיר כמה שניתן, תוך שמירה על הכבוד שלי והבנה של הקשיים בכל תהליך הטהרה.

מה שמאפשר את זה זו דווקא ההקשבה לקשיים, למורכבויות שנושא כזה רגיש יכול להעלות, ולא התעלמות מהם או ביטול שלהם.

 

 

בדיוק שכל אחת תעשה מה שטוב לה בלי שיפוטיותאנונימית-אנמית
זה כאלו מתפלאים פה על נשים שחושבות כמוני איך זה לא מפריע לנוווו ונתן תחושה כאלו אומרים אתן חשפניות תחתונים עומדות ומנופפות בתחתונים שלכן ונפגעות מינית מבחירה בלי מידת בושה עדינות או רגישות.
אני מראת תחתונים ובדיקות לרב גאה
אני נוטלת ידיים אחרי שירותים , מברכת לפני ואחרי אוכל וגם מקפידה על הלכות טהרה זה מבחינתי אותו הדבר בתור בעלת תשובה
בעינייהמקורית
הסיפא של הדברים בכלל
היא לא להעביר ביקורת. בכלל לא.
ממה שאני הבנתי, המטרה היא לעורר מחשבה ביקורתית (לדעתי זה דבר חשוב) ולא להצביע בהאשמה או ללעוג לתחושות של נשים אחרות.
זה מיומנות שבעיניי חשוב לפתח, וכן, גם בתחום הזה.
לפעמים עושים דברים על אוטומטית בגלל הסתכלות על בעלי סמכויות כאוטוריטה שאין לערער עליה, גם במחיר של אי נוחות שלנו, וזה מותר גם לעצור רגע ולחשוב האם זה מתאים לי, נוח לי או שניתן לחפש אופציה אחרת. זה הכל. זה שכל אחת מכניסה את התחושה שלה, עם הרגישות שלה, זה מעולה וזה טבעו של דיון. אבל בעיניי חשוב לא לסטות מהנושא רק בגלל שזה דבר שקשור להלכה, וזה לא אומר שמי שבסדר עם 'מתחללת להנאתה' ולא אומר שמי שמרשה לעצמה לרצות להימנע מבדיקה או תהליך שעולה בו אי נוחות (הגם שהוא נוגע בעניין הלכתיים חשובים מאוד ) ולחפש פתרונות אחרים 'מרשה לעצמה' והיא פחחת ממי שמוסרת נפשה על המצווה בשליחת תחתונים או הליכה לבודקת. סופו של דבר כולנו באותה סירה ולכל אחת מתאים משהו אחר וזה בסדר, אני מאמינה שדווקא בגלל זה יש מנעד רחב של אופציות. ומי שלא יודעת שיש כאלה - אז הנה, זה עלה למודעות.
ולדעתי זה מה ש@מקרמה ו@מיקי מאוס ניסו להגיד.

חבל לקחת את הדיון למקומות אישיים. סופו של דבר, הדיון הוא לגופו של עניין ולא לגופו של אדם
יפה אמרת!אחת פשוטה
זה מעניין שבהלכהאחת פשוטה
אסור לתלות בחוץ חזיות ותחתונים של נשים.. כי יש מושג של צניעות, אבל פתאום כשזה להראות תחתון אישי לרב זה הכי צנוע ואין עם זה שום בעיה..

לא באה בביקרות אליך או לאף אחת אחרת שזה סבבה לה, באה בשאלה למי שכתב את ההלכה הזו כאילו למה שפה לא תהיה בעיה של צניעות?
באמת שואלת
אף פעם לא שמעתי שאסור לתלות בחוץיעל מהדרום
לק"י

אני תולה חופשי.

ולשאלתך- להראות לרב זה עם סיבה מסויימת. לא סתם...
בערך כמו למה מותר להבדק ע"י רופא גבר ולא להסתפר אצל ספר גבר.
יש מושג בהלכהלמה לא123

אני לא זוכרת את הציטוט המדויק

אבל הרעיון הוא שכשזה מקצוע של בן אדם אז אין חשש של צניעות ואין חשש שזה ישפיע עליו

כי הוא מסתכל על זה בצורה מקצועית

כמו שלפי ההלכה מותר לך ללכת לרופא גבר במקרה הצורך ואין חשש צניעות, כי הרופא מסתכל עליך בצורה מקצועית ולא מינית

 

אשמח אם מישהי תדע לצטט את מה שהתכוונתי אליו

גם לי ברח מהראש הביטוימדברה כעדן.
אבל נכון כמו שמביאים צלם גבר לרחבת ריקודים של הנשים בחתונה.
מתרכז? מתעסק? ואי שכחתי גם!!!
טרוד במלאכתו!!מדברה כעדן.
נכוןאחת פשוטה
אתן צודקות זה שונה מכל מושג צניעות אחר.. ועדיין לא יודעת למה זה עדיין מוזר לי, כאילו מעיקר הדין לא מצאו פיתרון יותר טוב מאשר להראות לרב תחתון של אישה....(?)
גם הפרטיות שלה נפגעת וגם הוא גבר.
מוזר לי.
רק אומרתמדברה כעדן.
שלא כולן נתקלות בצורך להראות תחתון.
אני כן צריכה, כי אני רגישה לתחתוניות. אבל לפני שנהייתי רגישה, הראתי את התחתונית... (אצלנו פוסקים שזה כן מקבל טומאה)

ואפשר לומר לרב שזה מפדח ולנסות לתאר כמה שיותר בטלפון.
פעם אחרי החתונה בעלי הגיע עם התחתונים לרב בשקית (צבעוניות, היינו מותרים וכנראה בדיוק התחיל המחזור), והרב פסק בלי להסתכל... יכולנו לשאול מראש בטלפון (או שזה היה שבת? כבר לוזוכרת...)
אוקיי ואם הייתי חילונית בלי דתאנונימית-אנמית
או מסורתית את חושבת שלא הייתי מראה את התחתונים או תחתוני ביקיני שלי ?
הייתי בוחרת על פי אותו סט ערכים חברתי , אם הולכים לים זה אפשרי

אני בים אלך בסבבה בבקיני כמובן אם בא לי ואולי אפילו חוטיני לעיני כל
אבל כמובן שניתנת לי הבחירה

כי אין מושג כזה לחץ חברתי חלילה

אם אני דתייה אני בוחרת כל יום מחדש בסט כללים וערכים ואם רב שרואה את תחתוני זה מה שיקל עליי לקיים את ההלכה אז אני אלך כל יום אם צריך !

כל בן אדם בוחר לעצמו חברה וסט ערכים שעל פיה הוא חי ועל פיה הוא בוחר מה נכון לו

אז די להסתכל על דתיות כאלו אנסו אותנו להראות תחתונים או שאנחנו טיפשות מפגרות שנהנות מזה

כל מקום וכל קבוצה /חברה/ דת/כת /קליקה שאליה תשתייכי יש קודים וכללים חברתיים
זה ממש נכון מה שכתבת פהבארץ אהבתי
זה מצחיק לומר את זהפה לקצת
זה כמו שכתוב בהלכה שאיברי הגוף של אישה צריכים להיות מכוסים ופתאום עם בעלה זה בסדר שלא.

ואז תשאלי את אותה שאלה למי שכתב את ההלכות.
העניןoo
הוא לא רק איך הוא מסתכל אלא איך אני מרגישה עם נתינת פריט אישי שלי
על רגש אפשר לשלוט ברמה מסויימתמדברה כעדן.
בדיוק כשמו שמישהי שואלת כאן בפורום על סיטואציה והתשובות אשכרה משפיעות על התחושה שאני נורמלית, שזה הגיוני וכו'... לפניכן הייתי בתחושה א' ואחרי התשובות יש תחושה ב'... כלומר, זה לא דבר שא"א לשנות. מקווה שהובנתי
נכון. אבל זה עניין אישי של כל אחתיעל מהדרום
לק"י

אי אפשר להכליל ולהגיד שלכולן זה מפריע (או שלא).
בכללי אני לא תופסת את הנושא הזה כרגישאמא טובה---דיה!

בכלל. כמו שלא אכפת לי שהרב היה רואה חולצה שלי אם היה צריך.

בעיניי זה הכי טכני בעולם.

יש כתם, יש שאלה, הרב רואה ועונה.

לא מרגיש לי אישי ולא רגיש.

גם לי אין בעיה עם זהיעל מהדרום
לק"י

בעיקר אם הרב לא יודע מי אני.
אבל כשיצא לי לשלוח היו פעמים שגזרתי רק את החלק המוכתם. היה לי יותר נוח.
צריכים למצוא דרך אחרתoo
כמו בהרבה הלכות שמוצאים דרכים נוספות. אם כל הנשים לא היו מסכימות לכך, היתה דרך אחרת.
נראה לי שפשוט צריך לשנות את הגישה לא את ההלכהPandi99
לא צריך לשנות את ההלכה, הפסיקה המקלה כבר קיימתמקקה
את יודעת שכל התפקיד של בודקותמקרמה
זה שינוי של השנים האחרונות?
המסורת זה שאשה מעידה על עצמה
ויש מושג שלם שהלכות נידה שנקרא "תליה" שלאט לאט פג מן העולם (כי למה לתלות טם אפשר להוכיח)

ולהלכה בהחלט יש פתרונות
ואכן הגישה השתנתה... אבל לא בהכרח לכיוון הנכון
למה את אומרת שזה לאט לאט פג מן העולם?מדברה כעדן.
הרב שלנו תמיד שואל אם הרגשתי כאב בהכנסה למשל... לא יודעת למה לומר בהכללה שכזו

אני שומעת קצת האשמה מצידך כלפי ציבור הרבנים? תלמידי החכמים? סתם אולי אני מפרשת לא נכון
היה פה לא מזמן שרשורמקרמה
שבודקת טהרה אמרה שהיו הרבה מקרים ששלחו אליה כשאשה תיארה במפורש כאב ותחושות שהיה ניתן לתלות בפצע.

היא אפילו אמרה שרב אמר לה במפורש שהוא מעדיף לכתחילה לשלוח לבודקת בשביל הוכחה מאשר להסתמך על עדות האישה

גם פה בפורום יש הרבה מקרים של נשים שכותבות במפורש שהם בטוחות שזה מפצע והרגישו כאב אמרו זאת לרב ובכל זאת נשלחו לבודקת.


ברור שיש הרבה מאוד רבנים שעדיין מנסים להמנע מלשלוח לבודקת אבל גם יש רבנים שלא

/>והשימוש בבודקות הופך להיות הרבה יותר נפוץ, הרבה מעל הצורך
כי אפשר
והוא נגיש
ובעינני זה פתרון שבא לתקן אבא בסוף מזיק

יש םה הרבה נשים שהגישה של הרב היא נגד בודקות..
אני לא חושבת שהם מקיימות פחות את ההלכה או מותרות פחות זמן
אלא שבהיעדר בודקת אין ברירה אלא להעמיק ולמצוא את הפתרון בהלכה והפלא ופלא... לרוב הוא נמצא


/>אבל נראה לי שזה דיון שנטחן פה כבר כמה פעמים בעבר...

אבלמדברה כעדן.
כך או כך, אם יש גישה כזו של רב, למה לדעתך הגישה הזו לא נכונה? מי אני/את שניתן ציון לנכונות הגישה? וכן, א"א לדעת על סמך הפורום כמות של רבנים בגישה א או בגישה ב'...

פשוט מנסה להבין למה לא לקבל את זה שזו הגישה ההלכתית..? כנראה שכך פסק לרב הרב שלו, ששאל את הרב שלו וכו'... כך זה בשרשרת הדורות עוברת מסורת הפסיקה והגישות השונות. וכמובן כשיש דברים שמתחדשים (כמו טכנולוגיות שלא היו פעם) הם דנים על זה ממקום של לימוד ועיון בתורה ומגיעים למסקנה כזו או אחרת... וזו התורה וכך בדיוק הורתה לנו התורה "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" כי החכמים הם הדרך שלנו לקיים את התורה, בזכות ההבנה שלהם. מי אני שאומר שהם הבינו לא נכון?
אני אכתוב מאוד דוגרימקרמה
ואני מקווה שלא תראי בזה זלזול.
אני פשוט מנסה לשקף לך מה שאפשר להבין ממה שאת אומרת.

האם אנחנו כציבור הנשים כל כך תלויות בגברים שאנחנו בעד לכך שרב גדול ככל שיהיה
יאמץ גישה חדשנית שלא היתה נהוגה עד היום שכוללת לכתחילה חשיפה אינטימית לאישה זרה שהיא לא הכרח כדי לקבל את ההיתר המיוחל?

זו בדיוק הבעיה של המושג גישה...
אפשר ללכת איתה להקלות מרחיקות ואפשר גם להחמרות

יש הלכה ויש לה פתרונות.
ויש מסורת

ואני לא מדברת על מקרים שאין להלכה מה להציע!

עד כדי כך אנחנו חסרות דעה ומקבלות הכל בלי לעצור ולחשוב?
האם באמת לכך ההלכה התכוונה???
אני פשוטמדברה כעדן.
לא חושבת שמה שרב מציע לי זה נגדי, אלא לטובתי. אז אם אני לא מבינה אניא שאל שוב ושוב. ואם קשה לי נפשית משהו מסויים ממה שמציע, אני אומר את זה. וזה בכלללל לא קשור לציבור נשים שתלוי בגברים. אני יהודייה שרוצה לקיים מצווה ונעזרת ברבנים פוסקים כדי לעשות אותה בכמה שיותר ימי טהרה.
וזה מה שאשה צריכה לעשות עד שהיא מרגישה שהיא כבר לא צריכה כי אין לה שאלה, יודעת כמה מה התשובה, נעזרת בגורם הלכתי אחר (נשמת וכו') אבל המטרה היא להיות כמה שיותר מותרים.

אם הרב מציע ללכת לבודקת ומבחינתי זה דבר שמפריע לי, אומר לו את זה. אולי יצליח אפילו לחזק אותי להקשיב לעצמי או שיחזק אותי שלא חייבים אם זה עושה לי רע.

אני בהחלט לא מאמינה שזה נתפס מבחינתו כדבר לא טוב עבור האשה והוא בכל זאת מכריח/אומר שממש חבל לא ללכת...

לא תופסת שום דבר מכל מה שתארתי כחוסר בדעת שלי. יש לי הרבה דעת אבל בשאלה של מראות, כשיש לי שאלה, אני מפנה אותה לרב פוסק שלמד. וזהו.

בדיוק כמו שאני לא טכנאית מזגנים ואני נותנת לטכנאי לתקן מה שצריך חאני רק אשלם לו את התשלום...

ואילו הרבנים עושים הכל ממסירות למען עם ישראל!
את מתארת משהו מאוד אוטופימקרמה
ואני מאוד שמחה שזו המציאות שלך
אבל לצערי זו לא המציאות של כולם.

כמו שלא הכל שחור
לא הכל ורוד

ולצערי אני לא מדברת באוויר.
המציאות הזו של שליחה לבודקת ללא הכרח קיימת

וגם הרבנים הם בני אדם
ומותר ורצוי שלכל אדם תהיה מידת ביקורת כל שהיא
עוד סיבהמדברה כעדן.
זה שאולי הם לא רואים את הבדיקה הזו כדרך שגויה/פוגענית ולכן מציעים כאפשרות הלכתית טובה יותר.... לא יודעת. לא משנה. אפשר להביע אתה קושי אם קיים באוזני הרב ולא להתרעם בהכללה על ציבור הרבנים... לא?
עצוב לי מה שאת אומרתמקרמה
עבר עריכה על ידי מקרמה בתאריך כ"ד בטבת תשפ"ג 17:22
כי זה מראה על ניתוק מהמציאות.

רב שלא רואה בדיקה חושפנית כשהיא לא נדרשת ובוחר בה כאלטרנטיבה ראשונה ולא רואה שזה פוגעני זה עצוב.

וזה ממש לא כל הרבנים
ואפילו לא רובם
אבל זו מציאות שקיימת
וצריך להעלות את זה למודעות
הבדיקה הזאתמדברה כעדן.
לא נעימה. לאף אחת היא לא כיף. אבל היא לא פוגענית חלילה. לא מסכימה. פוגעני זה תוך רמיסה של הנפגע. מי פה נרמס? אני לא. אני אומרת תודה שיש שבר כזה בודקת טהרה כי זה מהו נפלא שעוזר להוסיף ימי טהרה בין בני זוג ובכללי בעם ישראל....
כשאישה נשלחת לבדיקה לא נעימהמקרמה
כשאין בה צורך מבלי שהיא יודעת שאין בה צורך והרב ששלח אותה לא ניצל את כל הכלים ההלכתיים העומדים לרשותו כי החליט שיש פה מקום להחמיר יש פה בהחלט פגיעה ושימוש בכח.

מעניין אותי כמה נשים יתנדבו ללכת לבודקת אם הרב היה אומר לה
שומעת, יש לי אפשרות להתיר, הלכה מאפשרת. אבל אני רואה לנכון להחמיר, את מעוניינת בבדיקה?

הרבה נשים יגידו לא תודה.
אבל לא תמיד נשים מקבלות שיקוף מלא של הנתונים

אני תמיד אומרת שצריך לשאול רב במפורש
אין שום דרך אחרת להתיר מבלי ללכת לבודקת?
הרבה פעמים פתאום יש...
בחיים לא שמעתי על זהמתחדשת11
תמיד רב הפנה אותי כשניסה ולא מצא פתח להקל, ומתוך כוונה הפוכה לגמרי: לא להחמיר. ותמיד זו היתה המלצה אף פעם לא חובה
יש הרבה רבנים כאלומקרמה
שבאמת מנסים למצות את הכלים ההלכתיים

ואולי אפילו הם רוב

אבל יש גם כאלו שלא
וזו מציאות
ורק בשביל הנשים האלו שווה להעלות למודעות שבודקת זה מוצא אחרון ממש
וללמוד באיזה מקרים אפשר לתלות
ולחשוב עצמאית
כי אפילו אישה אחת רגישה שרואה בבדיקה אצל בודקת הכרח כשזו לא המציאות
והולכת כי 'אין דרך אחרת' זה אסון בעיני.

לרב יש כח גדול מאוד
וחייב שהשימוש בו יהיה נקי וטהור והלכתי נטו
גם אני כמוך -מעולם לא פגשתימתנות-קטנות
רב שיכל להתיר בדיקה וסתם שולח לבודקת כדי להחמיר

בכלל
לא שלחו אותי לבודקת
כשראו שאין איך להתיר
ושפצע יכל להתיר- אז הציעו

אני בחרתי ללכת
ומי שקשה לה- יכולה לא ללכת

והמחשבה בעיני שהוא סתם שולח לבודקת
הוא הרי יכל לתלות בפצע גם בלי הבדיקה שלה
היא קצת בורות בהלכה
כי בהלכה יש כללים מתי ניתן לתלות
ומתי לא- וצריך איזשהו הוכחה וברור
ואני ממש לא חושבת שלי יש את הידע שמספיק לשעת מתי ככה ומתי ככה
ולכן אני שואלת רב מנוסה שיודע מה שהוא מחליט..

ואם בנות פוגשות רבנים אחרים
שסתם בקלות יכלו להתיר בדיקה כי סביר מאוד להניח שיש פצע
וסתם שולחים לבודקת
או מציגים כחובה
אז
בכנות
כנראה שכדאי לחפש רב אחר
כי החוויה יכולה להיות ממש שונה

וגם מסתייגת מלצרף לבדיקה את המילה 'פוגענית' וגם 'פולשנית'

זאת בדיקה פנימית.
יש בה חשיפה
אבל פוגעני זה חוויה סובייקטיבית


וזה בערך כל מה שבאתי לכתוב בשרשטר הזה וכבר התעייפתי מלהסביר

שללכת או לא- תלוי בכל אחת ותחושותיה
אבל לא צריך להפוך לנורמה ועובדה מודנת מאליה שזה פוגעני ופולשני וחויה נוראית וכואבת וכו

ואני גם מאוד מאוד מבינה ומכבדת את מי שקשה ורגיש וכואב לה

אבל לא צריך להכליל ולקבוע לאף אחת ולספר לה עובדתית
שזה פוגעני
ולא
שהרבנים סתם שולחים ומחמירים

כי יש
ויש
ויש ויש ..
ואימדברה כעדן.
פשוט כבר קשה לדון... פשוט הכל מבוסס על זה שאין לך אמון (אולי) ברב. למה החלטת שהוא מחמיר ושהוא רק רוצה להרע לך?

אני מפרשת הכל אחרת...

מבחינתי הרב מציע את הדבר הנכון ביותר *הלכתית*. אני יכולה ומוזמנת להביע את הקושי שלי אם עולה כזה.

אף אחד לא משתמש בשום כוח ולא מכריח אותי דבר. הוא הרב הפוסק שיודע הכי טוב מה נכון....

מרגישה שאין לי מה לחדש כ"כ בדיון הזה. תודה ששיתפת ממחשבותייך ומקווה שהיה פורה בעינייך...
אני משתדלת לדייק מאוד במה שאני כותבתמקרמה
לא הכללתי את על הרבנים.
כתבתי בפירוש שיש כאלו וכאלו.
לא כתבתי בשום מקום שרב רוצה להרע לי.
אבל כן, לפעמים יש רבנים שעושים טעות והתוצאה היא רעה.

לרב יש כח בהיותו רב.
אין לו ברירה להשתמש בכוחו. זה תפקידו.

וכמו שאני בתפקידי צריכה כל הזמן לוודא שאני עושה אותו על הצד הטוב ביותר ויש עלי ביקורת.

כך גם רב. הוא בן אדם!
ולנו כציבור בהחלט מותר להעביר ביקורת ולחשוב עצמאית

יש לי הרבה אמון ברב שלי ובהרבה רבנים
ואפילו ברובם

ואני מאמינה שהם רוצים להיטיב

ועדין יש לי ביקורת כי המציאות הזו קיימת.
אולי את לא נחשפת אליה אבל אני כן

עולם ההלכה והרבנות הוא לא חף מטעויות

ואם יש אישה אחת שלא נעים לה והיא מפחדת לבדוק אם יש אלטרנטיבה והיא לא עושה את זה כי זה מושתק אז אני מעלה למודעות

אני חוזרת וכוץבת שמבחינתי כל הדיון הוא רק על מקרים בהם אישה נשלחת לבודקת כשיש לרב אמצעים הלכתיים להתיר בלי בודקת והוא פוחד להשתמש בהם

לא חושבת שזה טעותהמקורית
לפעמים אלה הכלים שיש להם, בהסתמך על מה שלמדו.
ואולי הרבה נשים כן מסכימות ללכת, וזה לא מפריע להן, אז לא צריך יותר מזה.

לדעתי טעות זה מושג רחוק. שלא שייך פה בהכרח
סליחה שאני אומרתמקקה
אבל גישה כזאת של אמ6נה בכל מקרה בהחלט הביאה לפגיעות על ידי "רבנים" שניצלו את כוחם לרעה. שהרי הרב יודע מה הכי טוב והכי נכון.

אסור לנו לאבד את חוש הביקורת והאינטואיציה!!!
יש חוש ביקורתמדברה כעדן.
ויש לומר שהם טועים כי אני מרגישה כך וכך...

שוב, הם נותנים מענה הלכתי ואני מוזמנת לומר אם משהו קשה לי. וזה הצעה ולא כפיה לשום דבר.... אני מאמינה שהם לומדים כמו שצריך ואני בטח לא יודעת יותר מהם מבחינה הלכתית...
וואי וואי הלכת מזה רחוקמשמעת עצמית
מה הקשר לפגיעות עי רבנים??
מדובר על נושא טכני הלכתי. טמא או טהור. וכן, לפעמים הפסיקה של הרב לא תהיה נוחה או נעימה לך. זה לא אומר שהוא לא צודק.
אם את לא סומכת על הרב שיענה תשובה אמיתית בשביל מה בכלל ללכת?
רבנים שעונים שדיני מראות הולכים לפי שיטת פסיקה מסויימת,ובגדול הם עושים הכל כדי להתיר.
אם זה אסור - הרב יעשה עוול אם יתיר.
בהנחה שמי ששואל באמתרוצה לקיים את ההלכה ולא סתם לעשות וי ולקבל היתר.

דיון הזוי
אני מדברת על מצב כזהמקקה
שהרב שולח לבודקת ומדבר איתה עלייך בטלפון, זה בסדר? כבר שמעתי דברים. מכאן לפגיעה ממש לא רואה דרך ארוכה
האמירה שהרב יודע הכי טוב צריכה להיות ממש בזהירות לצערי
מה פגיעה?יעל מהדרום
לק"י

הבודקת מסבירה לו מה היא מצאה, והוא פוסק.
הם לא מפטפטים עלייך להנאתם.
(והייתי אצל בודקת פעם אחת. אבל הרב לא ענה לה, בסוף אנחנו פנינו לרב אחר ואמרנו מה מצאה הבודקת והוא ענה לנו תשובה סופית).

תמיד יכולות להיות פגיעות, אבל לא בכל מקרה.

מסכימה שצריך לשים לב, ואם משהו מרגיש לא טוב, אז לא להתעלם.
אבל זה לא קשור דוקא לעניין הטהרה.
ועוד משהו- לא תמיד הרב יודע בכלל במי מדובריעל מהדרום
אני מודה שאני לא רואה פה סטיה מיניתמקרמה
אבל אני לא מבינה איך נוצר מצב שהאישה לאט לאט נדחקת מחוץ לדיון שאפילו היא לא יכולה להעביר את ממצאי הבודקת לרב בשפתה שלה?
איך הגענו ממצב שפעם עדות האישה על עצמה היתה עיקר המקור לתליה בפצע ופתאום עכשיו נדרשת הוכחה, ושפה מקצועית שידוע רק לרב ולבודקת?

למה בכלל בודקת צריכה לדבר עם רב?

למה יש בניהם ממשק?

ואני מזכירה שכל מושג התליה מספיק חשד... בכלל לא צריך הוכחה.

מעיקר הדין מספיק שאשה אומרת שכאב לה בשאת הבדיקה, שהיא סובלת מיובש- שיש לה נהיה לפצעים ומספיק לתלות בזה.

רק היום כתבה פה מישהי בדרך אגב (זה לא היה נושא השרשור) שלמרות שידוע שהיא נפצע לא מעט בלידה ואפילו עברה צריבה של הפצעים בכל זאת הרב מצא לנכון לשלוח אותה לבודקת יותר מפעם אחת ואני באמת שואלת האם זה הכרחי?
האם אישה כזו לפני עידן הבודקות היתה באמת נשארת אסורה או שהיו מוצאים פתרון הלכתי?

אני מסכימה שבודקת זה מוצא אחרוןיעל מהדרום
לק"י

לגבי זה שהבודקת מדברת עם הרב, נשמע לי לגיטימי לגמרי שהאשה או הבעל ידברו בעצמם עם הרב ויגידו מה אמרה הבודקת.
יכול להיות שזה פשוט היה כדי שלא יהיה טלפון שבור, סתם נבע מחוסר מחשבה. לא מרצון להתערבב בענייני האשה.

דווקאמדברה כעדן.
בגלל שזה כ"כ חשוב ולא מובן מאליו שהאשה טורחת לעשות בדיקה אצל בודקת, רוצים להתייחס אל זה בשיא הכבדות ולא שדברים לא יובנו כראוי ולכן הכי הגיוני שהבודקת תדבר עם הרב (אצלנו היא רושמת על פתק מה ראתה ואת זה אנחנו מקריאים לרב אחרי שאני מגיעה הביתה)

או שלפעמים הרב אומר מראש- אם היא רואה פצע אז.... (משלים את המשך הפסק)

בעיניי זה הכי מכבד אותי שלא בונים על הזיכרון וההבנה שלי. לפעמים יש גם מושגים רפואיים (כמו השם של התופעה שיש לי...) שממש חבל לבנות עליי שאדע להגות את זה...
אנל זה בדיוק מה שאני מדברת עליומקרמה
מושג התליה לא צריך להיות שפה מקצועית

הוא לא צריך להיות תלוי בזיכרון האישה

ההלכה ספציפית לעניין תליה בפצע הרבה יותר רחבה ממה שעשו אותה

כדי לתלות לא צריך הוכחה של מראה עניים של בודקת
ולא צריך מושגים מקצועית

ועצם המשקל שנותנים לבודקת שהפך להיות דבר שבשגרה הוא הבעיתי בעיני

מה שאת מתארת זה ממש ממש צריך להיות כלי במקרים חריגים
ממש לא הנורמה
פשוטמדברה כעדן.
היום יש את הכלי הזה וא"א להתעלם ממנו..

אתמול דנתי על השרשור הזה עם בעלי ונתן לי דווקא דוג' שבגלל שיש מציאות (במקרה הזה מציאות שיש בודקות טהרה) אז זה משנה את הפסיקות האפשרויות של הרבנים... אבל באמת שעייפתי ואין לי כוח עוד להמשיך לדון בזה...

לסיכום דעתי האישית:
לדעתי זה לא פוגעני, מי שלא מעוניינת שלא תעשה. את הגישות ההלכתיות אני לא חושבת שנכון לצאת נגדן.
תגובה אחרונהמקרמה
אבל את בדיוק מוכיחה את מה שבעיתי בעיני.

יש כלי חדש שבעיני חלק מהנשים הוא פוגעני והוא זה שישנה את הפסיקות האפשריות של הרבנים???

איפה זה משאיר את הנשים שזה קשה להם?
יכולות בכיף לשתףמדברה כעדן.
(בפעם הרביעית נראה לי שאני כותבת) את הרב בקושי הזה. הן תקבלנה את המענה הנכון ביותר עבורן. לי לפחות אין ספק בזה.
סליחה. אבל את לא מבינהמקרמה
אשה שקשה לה לא תשתף בכף.
ויהיה לה מאוד קשה לקבל את המענה 'המיוחד'

שבכלל לא צריך להיות מיוחד

כי הוא כבר (היה) קיים

והוא השתנה לרעה.

לא כל שינוי הוא מבורך
לא מבינהמדברה כעדן.
מאיפה כל המסקנות שלך.... באמת... אבל הן שלך ולא בהכרח משקפות את המציאות.
אני אנסה לכתוב בעדינותמקרמה
אני משתפת אותך במציאות שלי
בקשיים שלי
ולא רק שלי, של עוד הרבה נשים
ואני יודעת שלא זו היתה כוו תך אבל התגובות שלך מאוד לא רגישות
וזה בדיוק הכיוון שאנחנו הולכים אליו.

זה בסדר שאת לא מבינה. זה בסדר שזה לא הקושי שלך ואת לא אוטה בזה בעיה

זה לא בסדר לא לראות את הקושי של מישהו אחר ולמסמס אותו

המחשבה שאישה שקשה להתצא נגד נורמה הלכתית חדשה טו שתבקש דרך אחרת היא מחשבה של אדם שלא מבין את הקושי.

באמת שניסיתי להסביר
ואני שמחה שאין לך את היכולת להבין-זה אומר שאת במקום טוב ואת בסביבה בריאה

אבל אני מצפה ממי שקובע נורמות הלכתיות ופוסק הלכה בתחום ליותר
אני מסכימה איתךלמה לא123

הרבה נשים במיוחד צעירות שכל הנושא חדש להן

והרב אומר להן ללכת לבודקת, הן לא חושבות שיש להן את האפשרות לסרב

גם כי ברור להן שזו ההלכה וגם כי לא רוצות להיות הנשים האלה שעושות בעיות ,או שלא אכפת להם מהטהרה או הקושי של הבעל

בסופו של דבר זו אישה אחת מול 2 גברים שלא באמת יכולים להבין את הקושי, גם אם הם חושבים שהם מבינים

ולא שאני חושבת שהם אטומיםלמה לא123

אבל זה מצב מורכב

אז את באמת לא מבינהמיקי מאוס
ולכן את מתבצרת בעמדתך

את לא מבינה איזה השפעה יש למציאות הזו על הפסיקה עצמה בחוגים מסוימים שסוברים שאם האופציה קיימת אז היא הולכת והופכת להיות נדרשת כדי לתלות, זה פשוט משנה את ההלכה ואת ארגז הכלים של הרב, לרעת האופציה של להסתמך על האישה

את לא מבינה את תעצומות הנפש שנדרש מאישה לעמוד מול נורמה הלכתית שברור מאליו שהולכים לבודקת ולא מעט נשים מתקשות בדו שיח עם הרב ושולחות את הבעל וכדו (וזה כל מה שמזדעקים פה. לא על המציאות שזה קיים כשלעצמו, זה נפלא ולפעמים כנראה גם מאוד מועיל ונחוץ, אלא על זה שזה הולך ונהיה נורמה שדוחקת נורמות אחרות)

וזה בסדר וזה טוב ומותר לך לא להבין וזה גם ב"ה אומר שלא נתקלת בקושי.
אבל זה לא נכון ולא כדאי לבטל אותו

ובכנות- גם אני לא נתקלת בקושי ב"ה כרגע. הפוסקים שאליהם אני פונה לא היו צריכים בודקת ואפילו לא לראות את העד כדי לפסוק לי אלא הספיק הודעת ווטסאפ מפורטת

אבל בעיני חשוב שכל אישה שכן נתקלת בקושי תדע שזה לא ברור מאליו כמו להראות עד ויש דרכים אחרות והיא יכולה לבחור ללכת לפוסק אחר שישתמש בארגז כלים אחר אם זה שמתאים לה יותר (בעיני זה ממש לא נכון שעשו פה השוואה בין הדברים. הקושי אולי דומה אבל המשמעות ההלכתית אחרת לגמרי! בלי להראות את הצבע והצורה בד"כ באמת אין לרב כלים לפסוק. ותמיד במשך דורות הראו מראות לרב או לרבנית.
בלי בודקת - כמעט תמיד יש כלים כמו שהיה דורות על גבי דורות ורק במקרים חריגים מאוד אין

וגם ברור שבדיקה פיזית היא שונה ומשמעותית יותר מבדיקה של בד חיצוני, עם כמה שגם זה לא נח ולא נעים)
תודה שהסברתמקרמה
את כותבת ברור -את מה שאני לא הצלחתי להעביר
ואני גם מזכירהלמה לא123

בקטנה, שהשירות הזה עולה כסף

עלה לי 80 שקל לבדיקה

נכוןהריון ראשון13

אבל יש כאלה שמקבלות בקופה וזה חינם......

ויש כאלה שגם לוקחות יותר........

או שכן, או שלא (משתפת את מה שקרה לי)אנונימית בהו"ל

מעט זמן אחרי שהתחתנתי הייתה לי בעיה לגבי מראה מסוים. פנינו לרב. נחמד, אדיב, מאיר פנים ממש. הוא שלח אותי לבודקת טהרה. הלכתי, פעם ראשונה בחיי, כלה טרייה. הייתה לי חוויה מאד קשה. כעבור תקופה מסוימת, הסיפור חזר על עצמו. פנינו לרב. במאור פנים הוא שוב שלח אותנו לבודקת טהרה. ישבתי אצלו, עם בעלי לידי, והתחלתי לבכות שאני לא רוצה לחזור לבודקת. הוא אמר משהו בסכגנון ''נו, היא ממש נחמדה, הכל יהיה בסדר, זה ממש לטובתכם, לכי''. אז הוא כמובן לא 'הכריח' אותי. אבל בתור כלה צעירה, בלי המון ידע בתחום עדיין (רק ההדרכה שעברתי לפני החתונה, ושדווקא הייתה די טובה), לא הבנתי שיש לי אולי עוד אפשרויות. הבנתי שזה או להיאסר (ועבורנו, זוג צעיר מאד, זה היה ממש קשה) או לעבור שוב את הדבר הקשה הזה. הלכתי להיבדק שוב, וזאת הייתה טעות ממש גדולה, שהשאירה לי צלקת בנפש עד היום.

 

סיפור נוסף, שקרה בערך עשור אחרי הסיפור הקודם. מתייעצים טלפונית עם רב (אחר). הוא רוצה לשלוח אותי לבודקת טהרה. אני עונה שאני לא יכולה, שקשה לי מדי. הוא עונה שבלי זה הוא לא יכול לעזור לי. אני עונה שאני פשוט לא יכולה לעבור בדיקת טהרה. ושאם המחיר הוא שנהיה אסורים, אז זה עדיף לי. הוא מנסה עוד קצת לשכנע אותי ללכת. אני מרגישה מוצפת כולי ומתחילה לבכות. הוא שומע את הבכי ואומר ''טוב, אם את באמת לא יכולה ללכת לבודקת טהרה, אני אסמוך על מה שתיארת מקודם. זה בסדר, המראה טהור''.

 

אלה סיפורים אמיתיים. ברור שכל זוג צריך לחפש רב מתאים. אבל החיפוש הזה יכול להיות מסע ארוך, לפעמים של שנים. ובדרך אפשר לפגוש סיטואציות שמשאירות צלקות מאד עמוקות. אני לא נגד בדיקות אצל בודקת טהרה. אני יכולה להבין שיש מקרי-קצה שזה יכול להציל. אבל הקלות איתה מציעים להגיע לבודקת, יש בה משהו שעלול ליצור לא מעט נזקים אצל לא מעט נשים.

 

(וזה בלי להזכיר שהרבה נשים לצערנו עברו פגיעות מיניות כאלה ואחרות. להעמיד אשה שעברה פגיעה מול אופציה של ''או בודקת טהרה או להיות אסורים'', כשהיא לא תמיד יכולה או רוצה להתחיל לגולל את כל סיפורה האישי והכואב בפני הרב, זה דבר שיכול מאד לערער אותה ברמה הנפשית. בעיניי השיקול הזה, שמי שנמצאת מולי אולי עברה פגיעה, צריך להיות שיקול מאד גדול ולגרום לרבנים להמעיט ככל האפשר בשליפת האפשרות הזאת של בודקת טהרה).

תודה אהובה, וחיבוק גם לך. (אגב אני לא הפותחת)אנונימית בהו"ל


חיבוק גדולסליל
איזה חוויות לא נעימות.
ממש מצטערת לשמוע
ממש קשה לקרואמקקה
כואב ממש. במיוחד צבט לי הסיפור על כלה צעירה, שלא מספיק מודעת לאפשרויות...
ממש מצטערת שכך קרה לך
וואו, איזו חוויה קשהרק לרגע9
תודה ששיתפת
בודקת צריכה לדבר עם רב לפעמיםהריון ראשון13

כי אולי לפעמים האישה לא אומרת לרב מה שהיא אומרת לבודקת. או שלפעמים יש רבנים שמבקשים לדעת אם יש הפרשות טהורות מצוואר הרחם או לא ויש רבנים שאומרים שאם יש ממצא מחוץ לנרתיק אז בכלל לא צריך להסתכל בהפרשות. נושא של בדיקות טהרה הוא מאודדד רחב! וזה מאוד תלוי הרב וברגישות של הבודקת.

 

צורת ההסתכלותמקקה
שהרב יודע הכי טוב
שהוא יודע את ההלכה
שבודאי מה שהוא אומר נכון
ושמי אני שאגיד אחרת

זו צורת הסתכלות שעלולה להביא לפגיעות
אפשר שרב יטעה..מדברה כעדן.
אבל שה לא בסיס ההסתכלות שלי. ואם מרגיש לי שהוא טועה אפשר לדון איתו. אפשר לפנות לרב אחר...
וואו...אבל זה לא נכון בהכרחיעל מהדרום
לק"י

ולא קשור דוקא לטהרה בכלל.

זה כמו שתשאלי רב הלכות כשרות סבוכות, לא משהו שאת יכולה ללמוד מספר.

(עכשיו הבנתי נראה לי למה הגבת ככה. רק שזה לא קשור דוקא להלכות טהרה ובודקת)
זה מאוד קשורמקקה
אין דרך להגיע משאלות בכשרות לפגיעה מינית
יש דרך קצרה מאוד להגיע משאלות בטהרה או בזוגיות או בשלום בית או בפוריות לפגיעה מינית. זה משיק.
צריך תמיד להפעיל חוש ביקורת ולא ללכת בצורה עיוורת
ואגיד לך יותר מזהמקקה
אני ממש רואה טעם לפגם וחוסר צניעות בזה שרב (גבר) מדבר עם אישה אחת (בודקת טהרה) על מצב אינטימי של אישה אחרת
זה שזה שאלה בטהרה לא מכשיר את זה בעיני
זה מדרון חלקלק

עכשיו קדימה, תגידו שאני מגזימה
תגידו שהם רק עושים את עבודתם
תגידו שהם רבנים!! לא מסתכלים על זה ככה. אבל כל הדברים האלה כבר קרו. רוצות דוגמאות?
אצלי אף פעם לא קרה שהרב והבודקת דיברופה לקצת
תמיד הבודקת אמרה לי מה ראתה, אני ביקשתי שתכתוב על דף כדי שלא אשכח ואני הייתי מעדכנת את הרב.
אף פעם לא ניהלנו על זה דיון. אמרתי לו שהבודקת ראתה כך וכך והוא פסק מה שפסק.
גם אצלילמה לא123

היא סימנה על דף

טוב, אז אני חולקת על חלק מדברייךיעל מהדרום
לק"י

אני שוב אומרת לשים לב ולהשאר עם עיניים פקוחות, אבל לא לחיות בפחדים.



ודי מיציתי את הדיון האמת. אז אשתדל לעצור.
אני אזרום עם הדוגמאות שלךמיקי מאוס
אם את פונה לטכנאי מזגנים
או דוגמא מתאימה יותר - לרופא
או עוד יותר- ליועצת זוגית
ומסתמכת באופן עיוור על שיקול דעתם
אז את תקבלי טיפול לקוי בחלק גדול מאוד מהמקרים

וחלילה לא באה לומר שרבנים לא מעוניינים נטו בטובתנו ומונעים מיראת שמיים
אבל גם עם כוונות טובות יש הרבה טעויות
ובמיוחד בנושא כזה שבו על הרב מוטלת אחריות כפוסק, הוא לא רק מייעץ

אז גם בבואנו לרב צריך להיות בתודעה של מקבל שירות ולהפעיל ביקורתיות ושיקול דעת, בסוף מדובר בפסיקה אישית, האחריות וההשלכות הן עלי והרב רק מייעץ ועוזר וזה מאוד מוערך! וחשוב! אבל זה לא מוציא את האחריות ולכן גם את שיקול הדעת המרכזי מהידיים שלי

ועוד דבר, בהלכה ובמיוחד בנושא הזה מעורבבים הרבה גישות ותפיסות שהם לא הלכתיות נטו, וחשוב לראות אותן ולבודד אותן, בנושאים הלכתיים אין ספק שלרב יש יתרון אדיר עלי בשיקול הדעת אבל בנושאים אחרים לא ובהם עלי להקשיב יותר לעצמי ולאינטואיציה שלי

(סתם דוגמא- לפעמים רבנים אומרים באופן גורף לא לנסות לעשות הפסק עד שיעברו 6 שבועות מהלידה, זה לא עניין הלכתי ולכן אין שום סיבה לקבל את דעתם בנושא הספציפי הזה יותר מאשר את דעת הפורום והאינטואיציה האישית)
אז שאלה של מראה בפני עצמו היא באמת יותר דומה לטכנאי מזגנים ובה אין לי כמעט שיקול דעת
אבל שאלה של כמה לבדוק ומתי או האם ללכת לבודקת היא כבר משהו שצריך להפעיל בו יותר שיקול דעת עצמי כמובן בהתבסס על ההלכה בנושא ועצה מהרב
אבלמדברה כעדן.
כתבתי במפורש שזה לגיטימי וכדאי לומר לרב שהנחיה מסויימת קשה לי מדי וזה קו אדום (למשל, כל אחת ומה שבאמת מרגישה) אז איפה פה הבעיה?
הגבתי לך למעלה יותרמיקי מאוס
אם זה נשאר ברמה של שיח בין הרב לאישה וברמה של המלצה כשאין שום מוצא אחר אז ברור שאין בעיה וזה אפילו נפלא
מה זה, הצעת חוק בכנסת, לא הבנתי?לאחדשה

אם רוב הנשים לא היו מסכימות?

את חושבת שזה כיף נחמד ונעים לנשים לעדות את זה לכן הן לא עומדות בריש גלי ומוחות על העניין מול בניין הרבנות הראשית?

 

יש סיבה שבגללה היום פוסקים כמו שפוסקים.

וכפי שניתן לראות בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים,

ככל שנותנים יותר הקלות, הדוק מחפש עוד ודורש עוד הקלות ושינוי של ההלכה לפי מה שבא לי ומה שהחלטתי שפוגע או לא פוגע.


אז לא.

יש הלכה.

קשה נכון מה לעשות.

מי שרוצה למצוא הקלות, מצויין. אבל לא להגיד שאם נתנגד מספיק הופ ההלכה תעשה שינוי כיוון למה שנראה לנו שנח לנו.

ואם כל הנשים לא היו מסכימות ללכת ללכת למקווה?פה לקצת
ולשים כיסוי ראש?
וללבוש חצאיות?
ההלכה משתנה לפי המצב רוח שלנו?
אבל סתם מעניין אותיפשיטא
איך את יכולה להפעיל שיקול דעת אם כתם טהור או לא?
זה דקויות של צבעים שאין לנו יכולת להבדיל לחלוטין ביניהם.
לא קרה לך בחיים שאחרי שעשית הפסק בדיקה יצאה לא נקיה?
לא נקייה אין משמעותה לא טהורההמקורית
בטח שיש לי יכולת להחליט.
אם זה צבע שיש בו ספק - שואלת.
אבל אם זה דברים שידועים אחרי שהתייעצתי בעבר - אני בסדר גמור עם זה.
אני לא מפחדת לפסוק לעצמי. זה כח שניתן לנשים בחלק מהמקרים. אז למה להקשות סתם?
לא דיברתי על מצב ששואלים על ספקפשיטא
היא כתבה שכשיש ספק היא מפעילה שיקול דעת אבל לא שולחת לרב.
כנראה אני המוזרה היחידה שלמרות שזה לא נחמד בכלל לשלוח לרב, מעדיפה עוד כמה ימי טהרה ולא להתחיל לספור מחדש אחרי שכבר צלחתי את ההפסק...
ממש לא היחידה. צריך גם להעלות את הקול הזה!Pandi99
במקרה כזה אני מסכימההמקורית
לא פוסקת לעצמי על ספק בשום פנים ואופן. זה כרת. וגם לא אתחיל מחדש.
בדיקה זה בסדר מבחינתי לשלוח
וגם תחתונים וגם בודקת למי שזה נח לה.
אין לי אנטי על אנשים אחרות, זה אינדיבידואלי שלי, שיש לי גבול מסוים שקשה לי לעבור אותו
יצאoo
ואם זה היה נראה לי פסול אז התחלתי לספור שוב.
הנפש שלי חשובה מעוד כמה ימי טהרה.

באופן כללי גם אחרי שנגמר המחזור אני מחכה עוד יום לראות שנקי ואז מתחילה לספור, אז בדר״כ לא קורה שיש כתם.
שמחה בשבילך שאין לך שום כתמיםפשיטא
מסכימה. גם אני ככההמקורית
פעם אחת קרה לי שהייתי במרוץ להיטהר וזה עשה לי רעעעע
חשבתי על הדהרים והבנתי שתכלס, בעלי פה איתי לכל החיים בעז"ה. ואנחנו לא צריכים רק מגע כדי להביע ולהרגיש. אז בנחת..
וזה הגיע דווקא בתקופה עם ההתקן החא הורמונלי שהייתי מוכתמת כל הזמן.
החלטתי לשחרר וזהו. עד ששחררתי את ההתקן בסוף גם חח
זה נחמד שלך זה כזה קלמתנות-קטנות
אבל כתמים זה דבר שקורה להרבה נשים
וזה לא רק לחכות יום יומיים- לפעמים הם מגיעים משום מקום באמצע

ו..זה לא רק עוד ימים טהורים
.

שאגב בעיני הם ממ ש לא דבר של מה בכך
והם גם חלק מבריאות הנפש שלי
יש תקופות שגם מחכים להריון..ואז הכמה ימים האלו זה להפסיד ביוץ...

קיצר את ממש יכולה לנהוג איך שנכון לך כמובן!!!
פשוט המציאות מורכבת אצל כל אחת ממרכיבים ושונים
וזה לא פתרון כל כך 'קל' לכולן

מקווה שגם בעלך חושב ככהלאחדשה

לפי דעתי הוא גם גורם במשוואה....

בעלי מעדיף אישה בריאה בנפשהמקרמה
עבר עריכה על ידי מקרמה בתאריך כ"ד בטבת תשפ"ג 11:42
על עניין הטהרה הוא החלטה שלי בלבד.
אני אוהבת את בעלי, ומאוד זקוקה לחיבוק ואין לי שום ענין להיות אסורים יותר ממה שנדרש

אבל תהליך טהרה זה לא רק תהליך פיזי, זה זה גם תהליך נפשי שמאפשר את התהליך הפיזי
וכשאני מוכנה-אני מוכנה
לא דקה לפני.
אישה שעושה דברים כדי לרצות את בעלה לפני שהנפש שלה מוכנה הנזק לתווך ארוך גדול יותר
לא אמרתי לעשות דברים על מנת לרצותלאחדשה

אבל במקרה הזה זו בעיה זוגית שבעייני הכוח בידי האשה

ויש נשים לצערי (חלילה לא את, אומרת באופן כללי) שמזלזלות בתחושות הגבר ואף מחזיקות את זה כקלף מיקוח בזוגיות.

כן, זה שלנו,

אבל האם זה אומר שגם במחיר של אי התחשבות גורף בתחושותיו של הבעל?

שואלת באמת לא מתריסה..

כל שימוש בכח שיש לנו הנשים כקלף מירוח בזוגיות הואמקרמה
אנחנו לא במלחמה.
יש פה שותפות.

אבל כמו בכל שותפות צריך לקחת בחשבון את שני הצדדים וכן... גם על עצמך.

לצערי נתקלתי בהרבה מקרים שאפילו מלמדים בהדרכת כלות כמה חשוב לבוא לקראת הבן זוג בנושאים שונים מבלי לקחת בחשבון את הנזק שעלול להיגרם
וזה קול שחשוב להשמיע
לקחת את שני הצדדים, כפי שאמרתמדברה כעדן.
ולא רק אותי או רק אותו. זה גבול דק שלומדים אותו... כל הזמן.
אבל אני חושבת שחשוב להיות מודעיםמקרמה
למחיר שנגרם מויתור של אישה בתחום המיני ושהיא עושה צעד שהיא לא מוכנה אליו.
זה עלול להיות הרסני
גם אם הכוונה טובה.

זה לא דומה לשום ויתור אחר
מסכימה איתך מאוד לאורך השרשורמיקי מאוס
ובכלל בנושא הזה.

ניסיתי לכתוב ומורכב לי, אז רק מחזקת את דבריך.

מה שחשוב להבין שאמנם מדובר פה בתחום שנושק להלכה וכאילו חיצוני

אבל זה קודם כל אינטימי מאוד, וחלק אינטגרלי מהמיניות של האישה והאוטונומיה שלה על הגוף שלה. וצריך להתיחס לזה ככה - מכל הבחינות

בכנות, ללכת לבודקת בשביל חלק מהנשים זה חוויה אינטימית לפחות כמו קיום יחסים (ברמה סובייקטיבית), ועם מטען רגשי כבד שלילי
גם אניהמקורית
אני בכללמדברה כעדן.
לא משתמשת בביטוי ויתור.
כלומר, הכל זה בחירה, אני בוחרת להתחשב בבעלי, אני רוצה בעצמי שיהיה לו כמה שפחות קשה, זה לא רק לותר על עצמי בשבילו.... ממש עניין של איזה מילים אני שמה לעצמי בראש... אני רוצה שיהיה לנו שמח אבל כרגע זה מעיק בצורה שאני לא מצליחה להתגבר וממש מעציב אותי אז זוגית הבחירה תהייה כנראה אחרת...
לגמרי עבודה של לדעת מה עובר עלי בעומק הנפש. ואז ביטויים של ויתור ולמחוק את עצמי לא נמצאים שם.
אבל גם לסמנטיקה יש מחירמקרמה
וזה הנושא.
מה המחיר.

גם אישה שבוחרת בחירה מלאה להתחשב בבעלה בנושאים מינים עלולה לשלם מחיר.

יש מחקרים שמראים שלגוף יש לו מחשבה משלו... וזיכרון משלו
וכל מה שאני אומרת שצריך להיות מודעים לכך

זה ספציפית לתחום הזה
לא מדברת על התחשבות בתחום אחר

ו
נכון וגםoo
תחושות שנשארות בתת מודע ומשפיעות
לאoo
אי התחשבות גורף, אבל הבנה שאם האשה נדרשת לכל פעולות הטהרה, אז זה יותר שלה ולכן ההחלטה צריכה להיות שלה בהסכמת בעלה.

אם אשה מחליטה שלא מתאים לה פעולה X זה שלה (כי זה הגוף והנפש שלה) אף אחד לא צריך להכריח אותה לעשות משהו שהיא לא רוצה. אפשר למצוא פתרונות זוגיים והלכתיים.
כשמנסים להיכנס להיריון זה לא תמיד פשוט...אנונימית בהו"ל

יש מצבים שכל יום קריטי...

 

שנים עשיתי כמו שכתבת. כי אכן, הבריאות הנפשית שלי מעל לכל. אבל כשהגיעו הקשיים להיכנס להיריון, הפרמטרים השתנו. לא הפותחת.

אוייי סיוט ממש!!אוהבת את השבת
דבר ראשון לי מאוד עזר להיות בקשר עם יועצת הלכה ולא עם רב, כי זה ממש מביך אותי..
כמובן זה הלכתי לגמרי לגמרי
יכולה להביא לך מספר בפרטי של מישהי מקסימה ובקיאה
היא מאוד תמשח לעזור לך
והיא תזרום גם על לשמוע את כל הפריקה שלך...


ודבר שני קטן כל פעם שקשה לי קצת המצווה הזו אני נזכרת במדרשים על זה,
ונזכרתי יש שלי ילדים בלי עין הרע מתוקים רק בזכות המצווה הזו שהיא מביאה ללידת נשמות טהורות.. לי זה ממש עור..

בהצלחה גדולה!!!
אוי מבאסססהמקורית
וכמה אני מבינה את התחושות שלך!
את מונעת איכשהו? ייתכן וזה קשור לקושי להיטהר?

מודה שאני לא שולחת תחתונים וכאלה וגם לא הולכת לבודקת. זה מרגיש לי יותר מדי..
שולחת לך חיבוק ענק❤️❤️
אני מציעה לךהמקורית
יקירתי, מקריאה שנייה, לקחת אוויר קודם.
פטור לצערי אין למי שרוצה להיטהר כהלכה, עד כמה שידוע לי.
ומותר לך לבחון את הגבולות שלך.
רק צריך לדעת שהבחירה שלך עולה לך. וזו בחירה קשה לעשות. כזו שגורמת לנו לרצות לרקוע ברגליים כמו ילדים קטנים ושאיזה מבוגר אחראי יבוא לפתור לנו את הבעיה ולנחם.

מציעה לך לחשוב על התייעצות עם פוסק מקל. ללמוד את העניין, לבדוק החלפת מניעה או פתרון של הדימומים, לנסות לשחרר את הקושי ב- מה יחשבו עליי אם לא אבוא לקחת (לי ברור כשמש שהתחתונים לא אמורים לחזור אליי אם הייתי שולחת) או התקשרתי לרב יותר מדי.
ממש לשבת ולחקור עם עצמך מה יקל עלייך בתהליך, מה מתאים לך, אחרי הבנה ש- אם את רוצה לשמור טהרה, ולהיטהר ולהיות קרובה לבעלך, לצערנו זה מגיע עם קושי מסויים. ששווה את זה, אבל! את יכולה גם לא לסבול כלכך.

❤️❤️
אפשר להציע הצעה פרקטית?יעל מהדרום
לק"י

כשהייתי צריכה לשאול על כתם בתחתון, גזרתי את החלק הרצוי (אצלינו גם יש לרב תיבה ששמים בה את ה"אוצרות" עם פתק ומספר טלפון, והוא עונה בהודעה. זה בדרך כלל נוח, אם זה לא לחוץ עם הטבילה/ הרב לא נמצא/ חולה וכו').

ואימצתי את הפסיקה של מכון פועה לשים תחתונית כי היא לא מקבלת טומאה (לשיטתם).
וגם אם היא מקבלת טומאה, אולי יותר נעים לשלוח אותה במקום תחתון. אולי.

הלוואי שילך לך בטוב ובקלות!
אז לי יש הצעה אחרת אולי יותר פרקטיתרק טוב!
להעביר דרך הרבנית בצורה אנונימית. היא יודעת מי את אבל לא מסתכלת (שמים בשקית סגורה). והוא עונה אבל לא יודע ממי זה.
(אם יש צורך בפרטים הלכתיים כותבת על פתק או אומרת לרבנית).
לא תמידמדברה כעדן.
הרב נמצא בביתו.
לפעמים זה רב שנמצא בישיבה/כולל /ברבנות /מועצב דתית. אשתו לא שם... לא יודעת מתי הוא רואה אותה בכלל😅
וואי וואי נשמע לא פשוטאחת פשוטה
זה באמת מצווה קשה מאוד, וגם לא תמיד ברורה לנו ואני מאוד מזדהה.
רק נקודה חשובה- נשמע שאת לא משתמשת בכל ההתרים האפשריים כדי להקל מעליך, במסגרת ההלכה.. וחבל ממש, כי הרצון הזה לשמור הכל בצורה הכי חזקה שלו או הפחד הזה מלהקל, בסוף יכול לגרום לחנק והרגשה שבא לך לעזוב הכל וזהו.. כמו עכשיו.. וחבללל..

ואיך אני רואה שאת לא משתמשת בכל ההתרים? פשוט מאוד.. הראת לרב תחתון.. למה? אם שמים תחתונית לבנה אז היא לא מקבלת טומאה ולכן לא צריך להראות אותה, אם שמים תחתון צבעוני אז אותו הנ"ל, רק אם מחמירים ושמים תחתון לבן אז מתחילות הבעיות..
זה ממש מביך להראות לרב תחתונים.. מבינה לגמרי..

בקיצר אני לא באה לשפוט אותך או להעביר עליך ביקורת.. ממש לא ואל תקחי את זה ככה. אלא רק לאמר שחשוב לדעת ממש מה עיקר הדין במה אפשר להקל ומה ממש אסור, וכשמגיעים למצבים כאלו אז בוודאי שכדאי להשתמש בכל ההתרים האפשריים.
המון הצלחה ולגמרי מבינה אותך יקרה.
יש דיעות שתחתונית מקבלת טומאהיעל מהדרום
לק"י

היא צריכה לבדוק מה הפסיקה שלהם.
ובשבעה נקיים לרוב הדיעות שמים תחתון לבן, וצבעוני זה במקרים מיוחדים.

מסכימה איתך שכדאי לברר עם רב איפה אפשר להקל.
או אולי עם יועצת הלכה שתתייעץ עם רב בשבילה.
ההנחיה הגורפת של מכון פועהלאחדשה

זה תחתונים לבנות ומעליהן תחתונית לבנה.

 

סבבה. גם אני הולכת לפיהםיעל מהדרום
לק"י

אבל יש עוד פסיקות
אני באמת אימצתי את הגישה שלהם, כי ככה אני לא צריכה לשאול על צבעים שדי ברור שהם בסדר, אבל אני חוששת שטעיתי.
הם אומרים שעניין הצבעוני בשבעה נקיים זה פסיקהלאחדשה

כל כך נדירה שכמעט אין מקום לפסוק אותה.

אז וודאי שלא לכתחילה

לא אמרתי לכתחילה שום דבראחת פשוטה
את חושבת שבמצב שלה זה לכתחילה? היא במצב שבא לה לזרןק הכל וזהו.. ברור שעדיף למצוא רק שיתיר צבעוני או אפילו רב שיתיר תחתונית לבנה (שלפי הרבה מאוד דיעות לא מקבלת טומאה) ..
זה פותר כל כך הרבה ספקות והתעסקויות עם שאלות וכו'..
העניין שאת כתבת כאילו ברור שזו הפסיקה היחידהיעל מהדרום
לק"י

חשוב שנשים אחרות שקוראות פה ידעו שזה לא נכון.
צריך ללמוד מהספרים או להתייעץ עם רב במקרים ספציפיים.
לא יודעת מאיפה הרגשת שכתבתי שזו הפסיקה היחידה.אחת פשוטה
ממש לא.
יש המון פסיקות שונות, וחשוב להכיר אותן.
כי לא סייגת שזו פסיקה אחתיעל מהדרום
לק"י

כתבת להשתמש בהיתרים.
לי בכל אופן זה לא היה מובן. אבל אולי זו אני ומצב העייפות שלי.
בכלל לא עניתי לך, עניתי ליעל על הפסיקה הכוללתלאחדשה

של תחתון צבעוני.

במקרה של הפותחת נשמע שיש לה פצע ואם תלך פעם אחת לבודקת ותסגור את העניין, תעשה בדיקה בהתחלה ובסוף ושלום על ישראל..

וניתן יהיה לתלות את כל הכתמים בפצע, ברוב המקרים.

ולא לעשות מזה יותר ממה שזה נכון קשה לכולן לאף אחת זה לא קליל...

אבל יש פתרונות, זה ששמים עליהם חותם של פוגע בנפש פוגע באינטימיות הופך את זה להרבה יותר קשה ממה שזה לרוב בנות ישראל בפועל..

גם חושבת ככהמתנות-קטנות
אם היתי קוראת פה את כל שרשורי הטהרה היתי ממש בחרדות מללכת לבודקת למשל
ובגלל שהלכתי עוד לפני שקראתי -וואלה רק אמרתי לה תודה שבזכותה נטהרתי כמה וכמה פעמים במצבים הזויים(עד מלא דם!!ביום השביעי! וכדומה)
נכון לא כיף להחשף
ויש כאלה שיותר מורכב וקשה להן- ואני מממש מכבדת מאוד!!!!
אבל משהו בשיח הזה לפעמים מכניס גם עומסים מיותרים

אצלי בעלי שולח את הבדיקות לרב
וגם אם אני היתי שולחת- מביך אבל בהחלט שווה את זה

זה נורא אישי ומשתנה
ולפעמים מרגישה שמהשיח זה מנפח מדי וגורם לבנות מראש להתכווץ מול זה
זה גם נכוןיעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ד בטבת תשפ"ג 10:34
לק"י

גם לי בחוויה זה היה בסדר גמור.
אבל יש רבנים שידעו ויצליחו לפסוק על סמך הצבע, המיקום של הדם, ההרגשה של האשה וכו' שזה פצע.
במקרה שלא, טוב שיש אופציה של בודקת.

אני אישית הייתי מעדיפה לשאול רב בקיא ומנוסה מאוד שימצא פתרונות. בטח אם המצב קשה לאשה.
לגמרילאחדשה

לפעמים הופכים זבוב לפיל. יש כאלה שזה באמת פיל, ענק בשבילן!!! ואין עם זה בעיה, זה לגמרי תקין

אבל הנהירה הזאת של הרוב אחרי המיעוט, כך מרגיש לי במקרה הזה עושה יותר נזק מתועלת, וגם ממש פוגעת במי שרוצה לשמור על ההלכה גם במחיר של חוסר נוחות.

נהירה של רוב אחרי מיעוט?חיוך גדול


כן.לאחדשה

אני לא חושבת שלרוב הנשים זה סיוט רגשי כזה עמוק שמוביל לעצבות שיגעון וכל מה שנשמע מהשרשור הזה כאן.

מהמציאות.

בסדר זה לא הדבר הכי נעים בעולם, אבל זה לא הטרגדיה הכי נוראית שעשו פה. לרוב, אני בטוחה שיש כאלה שכן וכואב הלב באמת והלוואי היה פיתרון ראוי.

א. את לא יודעתמקרמה
את לא יודעת לכמה נשים זה באמת מפריע.

ב. רגישות שמופנת כלפי רגישות ראוי שתופנה גם לאלו שלא

ונורמות בהלכה בהחלט נקבעות הרבה פעמים לפי קצוות, במיוחד אם מדובר על פוטנציאל נזקי שכזה


ואם יש נשים שלא מצליחות להבין את הרגישות שבנושא וכמה מדובר בדיני נפשות
אז איך רב יוכל להבין?

וזו הסיבה היחידה שאני ממשיכה להגיב בשרשור הזה.
כי צריך לצעוק את זה
ואולי יום אחד הרגישות תגיע
מסכימה עםoo
׳ואם יש נשים שלא מצליחות להבין את הרגישות שבנושא וכמה מדובר בדיני נפשות
אז איך רב יוכל להבין?׳

יש הרבה נושאים נשיים קשים סביב טהרה/ הריון ולידה/ אמהות, שישנן גם נשים שלא מבינות את הרגישות והקשיים.

אני גם כותבת פה בפורום שוב ושוב על הנושאים כדי לעורר מודעות. אבל מזמן הבנתי שזה קצת אבוד. בנושאים הללו זה לגמרי ׳אם אין אני לי מי לי׳
יש פתרון ראוימקקה
הפסיקה המקלה קיימת. רק צריך שהיא תהיה זמענה לכל מי שזקוקה לה.
את מפספסת את הפואנטהמקרמה
השאלה היא מה האלטרנטיבה?

ברור שהרבה נשים אם היו מצעים להם את המשוואה של ללכת לבודקת או להישאר אסורים היו בוחרות בבודקת.
יכול להיות שגם אני

אבל לא זאת השאלה

השאלה היא, אם הרב שלך, שאת סומכת עליו ברמה ההלכתית, היה אומר לך שזו לא חובה ויש להלכה פתרונות, גם היית בוחרת ללכת לבודקת?
מניחה שהתשובה היא לא

ועכשיו לשאלה היותר מורכבת וקשה לעיכול והיא
כמה מהרבנים באמת מנצלים את כל מה שיש להלכה להציע ולוקחים על כתפיהם הרחבות את האחריות לתת היתרים מבלי להחמיר בקמצוץ יותר ממה שנדרש לפני ששולחים לבודקת?

ופה התשובה צריכה להיות 100%

ולצערנו אנחנו עוד לא שם
אני בכלל חושבת שרב לא צריך להפנות לבודקתמיקי מאוס
לא צריך להיות ממשק בינהם.
רב בעיני צריך לנסות ולעשות הכל כדי להתיר עם הכלים ההלכתיים שהיו תמיד, זה הצד שלו והמומחיות שלו

אם הגענו למבוי סתום והאופציה היחידה שלו היא לאסור אז ראוי שיידע את האישה שקיימת האופציה הזו לגשת לבודקת שתבדוק אם יש פצע שאי אפשר לזהות בדרך אחרת, זה שירות אחר שהאישה יכולה לבחור בו אבל הוא לא אמור להיות לדעתי בארגז הכלים של הרב

כמו שברור שאם בבדיקת רופא הוא מזהה משהו שיש לו השלכה הלכתית אני אגש לרב ואוסיף לו את המידע הזה
אבל רב לא *ישלח* אותי לרופא או לעשות א"ס לבדוק מידע כזה וכזה

כמובן שזו רק דעתי ויש דעות אחרות
מסכימהמקרמה
ממש לא מסכימהמתנות-קטנות
ההנחת יסוד שלך היא לא גורפת
היא דעתך האישית

אני נגיד ממש לא היתי הולכת לרב שמחפש כל היתר אפשרי מבלי להחמיר בקמצוץ יתר

א. בעיני יראת. שמיים זה כפשוטו- שיהיה בי יראה מלא לדייק עם הרצון האלוקי
הדיבור פכ על הלכה נשמע לגמרי כדי לסמן וי.כדי להיות בסדר
אבל מה שחשוב זה הנפש שלי, ההרגשה שלי, הטבעיות...
אני מרגישה
שהנפש שלי לא תהיה רגועה ולא תהיה שלמה
עם התנהלות שמחפשת רק הקלות ומינימום האפשרי
במיוחד בנושא שיש בו נגיעה אישית וחשק עצום להתיר משהו
אני אשמח ללכת לרב
שנותן אמון
שהלכה היא הדרכה אלוקית מדוייקת ומבורכת.
שאלוקים הוא טוב ומטיב ויודע ומבין לליבנו
וקרוב לרגשות וגם למורכבות שלנו..כן גם בנושא הזה
ולכן
יפסוק לפי ההלכה כפשטה
בעת הצורך- ימצא גם הקלות -כי גם זה מעוגן בהלכה
אבל אם צריך אז שיאסור
ואני אבכה ויהיה לי קשה ומתגעגע
אבל הנפש שלי בפנים
תשמח
בעצם הנאמנות וההתמסרות
למרות הקושי הרגשי

זה לא בסתירה לדבריך
רק מחדדת
שזה לא חובה ש100% מהרבנים יחפשו רק היתרים
לשלוח לבדיקה פולשנית וחושפניתמקרמה
זה צעד מרחיק לכת ואני חושבת שחובה למצות את הכלים ההלכתיים לפני זה
לא מבינה איך הגענו למצב שזה הפך להיות דבר של מה בכך
להפך.
בגלל היותי אישה דתיה אני רואה בכך חשיבות לעשות את זה רק שזה הכרח.

ושוב, בעני הדיון הוא רק לנושא בודקות טהרה

אני דוקא לא התייחסתי לבודקות בכללמתנות-קטנות
אני אישית מממשמרואה את הבודקות כמצילות ועוזרות ועבורי
וממש התעצבנתי כשרב אסר אותנו פעם ולא המליץ ללכת לבודקת
אני ממ ש לא מתחברת להגדרה הפולשנית הנוראית הטרגית הזאת
בחוויה שלי-קצת לא נעים
לא יותר מכל בדיקה אצל רופאת נשים
ועם סיכוי לטהרה

אז אני דווקא בעד מאוד שרבנים ימליצו
לא יחייבו- מעולם לא חייבו אותי
מה שהם יכולים להתיר בלי- הם מתירים
מה שלא- שכל אחת תבחר אם ללכת או לא אבל בעיני טוב שהרב מיידע על האופציה


ככה אני רואה את הדברים
ורב לא חייב להתנהל רק לפי בנות שזה ממממש קשה להן פיזית ונפשית ולפחד להזכיר את המילה
לא כולן סובלות מזה כל כך
הזה מה שבאתי לומר פה
אז לא צריך להפוך את הקושי לנחלת הכלל ומובן מאליו
וגם לא צריך להקטין את הקושיחיוך גדול

או להפוך אותו לנחלת בודדות.

זה לא קשה לך? איזה יופי. שמחה בשבילך

רב כן חייב להתנהל לפי בנות שזה קשה להן פיזית ונפשית ולהתחשב בהן. תמיד אפשר לשאול כמה זה קשה מאחת לעשר? כן?

 

זה לא מילה גסה לכבד קושי של מישהי אחרת

זו כן מילה גסה לזלזל להציג את הקושי כמשהו לא נורמטיבי

 

 

 

וואו לגמריהריון ראשון13

טוב שאני בעצמו בודקת אחרת מקריאה פה לא הייתי מסכימה החיים ללכת בודקת או בגלל ללמודאת זה! 

לי פסקו ככה בגלל כתמיםאמא לאוצר❤
ומכירה עוד
זה בכלל לא כזה נדיר.
צבעוני עם תחתונית לבנה
גם לא חושבת שזה נדיר בתור פסיקה פרטנית...מדברה כעדן.
אבל כן לא ממש שכיח שכל פיפס קטן ישר אומרים לאשה "שימי צבעוני"..
נכוןלאחדשה

פוסקים באופן פרטני אחרי שאין שום דבר אחרת.

אבל זה בכלל לא לא=כתחילה, יש הרבה שחושבות ופועלות כך,

וחושבות שלבן זה חומרא. 

לא לבן זה לכתחילה, הצבעוני זה דיעבד..

אני לא חושבת שהיא צריכה לבדוק מה הפיסקה שלהם..אחת פשוטה
אני חושבת שהיא צריכה למצוא רק רחב כתפיים שיכול לכוון אותה ולהסביר לה מה אסור ממש ומה אפשר להקל.
לדוגמא חייב חייב לעשות בדיקה ביום הראשון והאחרון כי בלי זה אי אפשר להיטהר, אבל לא חייב לעשות פעמים ביום אם זה עושה פצע (ואצל הפותחת בהחלט נשמע שעודף בדיקות במצב של יובש עשה לה פצע)
לא אמרתי לפסוק על דעת עצמה, בוודאי לשאול רב
אני מסכימה שכדאי לשאול רב עם הרבה ניסיוןיעל מהדרום
חייבת להדגישהריון ראשון13

שללבוש תחתונים לבנים זה לא "להחמיר" .זה עיקר הדין. במקרים  מסוימים בהתר של רב אפשר להקל עם תחתונים צבעוניים ואו תחתונית לבנה או שחורה

ועונה שוב לכולכן יחד כי איבדתי את זהאנונימית בהו"ל
אני לא מונעת, אני מניקה. גם עושה בעיות?
אולי יש לי שם יובש, גם ביחסים הרגשתי את זה. אבל לא היה לי כח להתקשר לרב בשביל לספר לו על זה ולשאול אם אפשר להוריד בדיקות או לבדוק עם עד רטוב וכנראה שאני משלמת על זה מחיר. בעלי ניסה להתקשר פעמיים והרב לא ענה אז אמרתי לו שיוותר.

אני מבינה שאין לי ברירה ושלטובתנו כדאי לחזור לרב אבל כרגע אני פשוט לא מסוגלת לחשוב על זה כי אין לי כח לשבוע המתוח הזה עד המקווה.
מקווה שמחר אקום קצת יותר שפויה ואולי אדבר קצת אחרת.

תודה יקרות על התגובות והחיזוקים!
מותר לך לעשות הפסקהoo
מכל הנושא הזה.
כשיהיה לך כוח, כדאי לך לצמצם את הבדיקות למינימום ולקבל הכוונה מקלה לגבי אפשרות של פצע.
למה את צריכה לשאול רב אם מותר להוריד בדיקות?קופצת
תפתחי הלכה ותקראי מתי מותר להוריד בדיקות ואיזה
ממה שאני יודעת לא ''מורידים בדיקות''אין לי הסבר
זה פשוט בדיעבד אם לא עשית- אין בעיה להמשיך ולספור.
כדי להוריד בדיקות לכתחילה צריך להתייעץ עם רב.

אם יש לך מקור לדברים, אשמח שתשלחי לי...
הלכתחילה הוא במחלוקת הפוסקיםהמקורית
כתוב בספרי הלכה ואין צורך להתייעץ דווקא פרטנימקקה
בספרי הלכה כתוב ברור מאוד מתי אפשר להפחית בדיקות
הבאתי בעבר ציטוטים מהרב קנוהל, בטוחה שכתוב גם בספרים אחרים
ממה שאני יודעתחיוך גדול

דווקא אין בעיה להוריד בדיקות

בלי להתייחס לכל הדיון רק משהו אחד שעוזר לימשמעת עצמית
אני לא מתקשרת עם שום רב בשום מקרה.
כשיש לי שאלה זה התפקיד של בעלי. הוא לוקח, מתקשר, שואל ועונה לי מה הרב אמר.
לא מעניין אותי מה היה, כמה, למה...
לא מעסיקה את עצמי בכלל בזה.
טהור, אסור, ביי.
בד"כ לגברים יותר קל עם העניינים האלו ולכן זה פשוט שלו וזהו.

ובחיים לא הלכתי לבודקת. נראלי שיא הלא נעים וברוכשם שלא הצטרכתי. יש נשים שזה מציל אותן.
לא בהכרחהמקורית
יש גברים שיעדיפו להחמיר
אולי זה טוב לכם
אצלנו זה היה אסון
באמת גם אצלנומשמעת עצמית
לפעמים בעלי חשב שזו שאלה כשלי היה נראה שזה בסדר.
ויש בינינו הסכם שגם אם נראה לו ממש בברור אנחנו שואלים. ולו בשביל התחושה שלי.
לרוב הוא צדק וכך פסק גם הרב.

ואני אגיד עוד משהו לא פופולרי שאני מאוד גאה בו: בעניינים של הלכה, אני הולכת אחרי בעלי. הוא נותן את הטון ההלכתי בבית ואני סומכת עליו ומפקידה בידיו את האחריות הזו.
במיוחד בדברים שקשורים לשנינו כמו נידה.
למרות שיש לי המון ידע הלכתי מעצמי ובאתי מבית שמאוד שם דגש ולמד הלכה. אני בוחרת שזה יהיה כך.
לא תמיד זה קל אבל אני ממש שלמה עם ההחלטה הזו.
אשריחך שזה טוב לך. אם כך, זה מעולה. זכית המקורית
אם הבעל רק לוקח לרב, אין עניין של "הבעל מחמיר"יעל מהדרום
תתפלאי,אבל ישהמקורית
לפעמים הרב מסביר לבעל מה הוא פוסק ולמה, רוצה ללמד אותו ולחשןף אותו לזה, והוא... מפליג לעולמות אחרים 🤦
רגעמדברה כעדן.
אבל מה הכוונה מפליג לעולמות אחרים?
אני גם מכירה שבעלי והרב מתגלגלים לסיפורים מעניינים ודיונים כאלה ואחרים... אבל בסוף, בפועל בעלי חוזר אליי עם ציטוט מהרב לגבי השאלה הקונקרטית שלשמה הגיע לרב...
נכון. הוא חוזר עם ציטוט. ולפעמים גםהמקורית
עם ספקות. או עם רצון להחמיר
זה יכול לקרות..
מה שבאתי להגיד, זה שלא לכולן מתאים שהבעל יהיה מעורב ושתקשורת ישירה של האישה עם הרב לעתים עדיפה ונכונה יותר.
זה נכון תמידמדברה כעדן.
שכדאי ורצוי שכל זוג ימצא את הדרך שמתאימה לו.
אהה..על זה לא חשבתייעל מהדרום
לק"י

אצלינו לרוב זה מסתכם בלקחת את המעטפה ולשים בתיבה של הרב.
אסור להחמיר בטהרת המשפחה-כל בעל צריך לדעתאחתפלוס
הדבר הראשון שלומדים בהדרכה
כמו אצלנואהבתחינם
בעלי אחראי על כל מה שקשור לשאלות , לקחת לרב וכו..
חוסך לי המון
כמה דבריםשלומית.

המלצות פרקטיות

1. לדעת את ההלכה. לא בהכרח לפסוק במראות, אבל אחרי שיושבים וקוראים את הדרכי טהרה (אן ספר אחר שעל פיו אתם פוסקים) הרבה פעמים מתבררים דברים. אפשר גם לקחת קורסים ייעודיים.

2. להתקשר למכון פועה לשאלות. אנונימי, דיסקרטי, לי מרגיש הכי נח.

 

ועוד הערה: יש כאן כמה כאלה שאמרו דברים בסגנון שהנפש חשובה יותר מעוד כמה ימי טהרה. ואני רוצה רגע לערער על הקביעה שלשלוח שאלות לרב זה גרוע יותר מלהיות אסורים. לגיטימי שיש חלק שירגישו כך אבל גם לגיטימי שיש חלק שירגישו אחרת.

אני מרגישה שיש כאן תחושה שמי ששואלת את הרב היא לא קשובה לעצמה, לא אכפת לה מפרטיות ועוד ועוד. ואולי דווקא מרוב שאכפת לה מעצמה, היא מתגברת כי יודעת כמה חיבוק יעשה לה טוב לנפש, ולגמרי שווה לה את המחיר?

אני חושבת שאילו גבולות מאוד אינדבדואלים שכל אישה מחליטה בהם מה יותר חשוב, ולשלוח לרב זו לא פגיעה נפשית קולקטיבית. לפעמים להיות אסורים זמן ממושך פוגע בנפש יותר. (בלי קשר למה הבעל חושב או מרגיש)

*יש לציין שאני מדברת אל נשים שההלכה חשובה להן, ופועלות על פיה למרות הקשיים הרבים*

מסכימה. כתבת יפה. שאפו!המקורית
תגובה יפה ומדוייקת. תודה!אין לי הסבר
כתבת יפה. אשרייךמתחדשת11
ולפותחת, כתבת שלא היה לך כח להתקשר לרב ולפרט את כל הנתונים. אני ממליצה ממש לנסות, אולי דרך בעלך, לא תמיד הרב זוכר כל אישה ששולחת לו ואת הרקע מסביב.
יכול להיות מאוד שאם תספרי לו את הרקע כולל מה שאת מרגישה, כל עניין הטהרה יראה לך לגמרי אחרת ותקבלי הקלות שיקלו עלייך ממש

בהצלחה,ולגמרי מבינה את הקושי והתחושות שלך 💙
מדויק מאוד!אין כמו טאטע!
אין לי זמן לכתוב אבלדפני11
1. כן, גם הנקה יכולה לגרום לשיבושים של דימומים.
2. כמה זמן אחרי לידה? יש מצב לשאריות מהלידה?
3. נפוץ מאוד יובש בנרתיק בהנקה, יכול סופר לגרום לדימומים בכל בדיקה. יש לזה טיפול (תבקשי משחה ייעודית מהרופא) וגם כמובן להפחית בדיקות. לא לדלג על הפסק בדיקת יום א ויום שביעי. וכדאי מאוד עוד בדיקה אחת לפחות באמצע.
אני במקומך הייתי מבקשת היתר לזה קבוע, בטוחה שיתנו לך בלי שום בעיה.
4. מרשה לעצמי לומר בזהירות לבדוק הריון... דימומים אינסופיים בטח כשאת לא מונעת יכול להיות אופצייה כזאת....


חיבוק ענק טוב שפרקת כאן❤❤❤❤❤
לא יודעת איך לא עלה פה אבל אפשר לפנות ליועצות הלכהתהילה 4
ממליצה בחום על הקו הפתוח של יועצות ההלכה של נשמת.
הרבה יותר נעים ונח לדבר עם אישה. וכן, גם בלי טלפון שבור דרך בן הזוג. יש להן שעות של קו פתוח. הן זמינות ונעימות ובקיאות בתחום מעל ומעבר.
חות מההכשרה ההלכתית המאד אינטנסיבית ורחבה שלהם הן מקבחות גל שיעורי העשרה בעוד תחומים שחשובים בעבודה עם נשים. ויכולות לתת לך פתרונות.
סתם מעניין. הן פוסקות לבד או שואלות את הרב?אחתפלוס
בשאלות פשוטות הן פוסקות לבדלמה לא123

במוסבכות פונות לרב

ככה הבנתי

יש להן הכשרה וידע כמו של כל מי שסיים מבחני רבנותמיקי מאוס
בנושא נידה
כמו כל רב שכונה או משהו דומה
חלקן הקטן גם למדו לראות מראות אבל זה בכל מקרה רלוונטי רק למי שגרה קרוב

כשיש להן ספק בהלכה או מקרה קיצוני הן פונות לרב גדול יותר להתיעץ או לפסוק
אכן. לומדות,במשך שנתיים מאד אינטנסיביתהילה 4
ועוברות מבחנים מקבילים למבחני הרבנות. ממש מומחיות לנושא. פעם דיברתי עם אשת רב יישוב שסיפרה לי שאחרי שלמדה. בעלה היה שולח נשים ושאלות אליה כי היא המומחית בתחום.
👆👆👆 אפשרות מצוינתאמא ל4 + פצפון
אני בדכ שואלת את הרב שלנו אבל יש דברים שלא נוח לשאול אותו והקו של נשמת הוא מדהים, גיים צ'יינג'ר.

מסבירות בנחת מה שצריך. אפשר לשאול גם דברים ממש אינטימיים כי זה אנונימי.
וסתם למשל, כשהייתי אחרי לידה שאלו אותי איך אני מרגישה. מתייחסות גם למרכיבים אחרים.
נכון הן מהממות מהממות מהממותדפני11אחרונה
אני רק אשמח להוסיף-אחתפלוס
יש רבנים שמומחים בכתמים ויודעים לזהות אם זה פצע/מהרחם וכדו'.
תבררו לפני שאתם שואלים את הרב אם הוא מומחה ותלכו דווקא אל המומחים. אז תחסכו מעצמכם מלא בלגן.

(ברור שלפעמים צריך עזרה של בודקת אבל רוב המקרים, אם זה רב מומחה -לא יגיעו לזה)
מסכימה איתךיעל מהדרום
מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

לא. הוא החדיר את אותו ההתקן בהיסטרו'אמהלהאחרונה

אני הלכתי למרכז בריאות האישה כדי לבדוק למה יש דימומים ואז אמרו לי שההתקן זז

אח"כ הפנו אותי להיסטרו'

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה

גם לזה כדאי לשאול רבטארקו

כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר

אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..

תודה. אני פשוט מיואשתהריון ולידה

אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי

ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח

ממש מבינה אותך אבל אין ברירה לפעמיםפרח חדש

הרגשתי לגמרי כמוך

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

תודה לכולן!אור.י

אנסה את כל ההצעות והלוואי שיקל עליה.

משום מה לא חשבתי שאוטופיק יכול להופיע רק בחורף ולא תמיד...

בחורף האוויר הרבה יותר יבש. לכן גם האטופייםאמהלה

סובלים הרבה יותר בחורף (גם פסוריאזיס יותר גרוע בחורף)

וגם אנשים עם עור רגיל בד"כ מתייבשים יותר... כמה אנשים צמודים לקרם ידיים עכשיו? הרבה יותר מבקיץ.

יכול לביות גם כמה רמות לאוטופיקילד בכוראחרונה

אצלנו זה בא והולך.. וזה יחסית קל

אבל זה מציק להם וכמה ימים עם הקרם והם מתאפסים

Pph כבר כמה לידות ברצף.אשירה לה'.

אני סובלת מpph כבר כמה לידות ברצף, עם כל המשתמע, של כניסה לריוויזיה מיד אחרי הלידה, קבלת עירויי דם וברזל וחולשה לא כייפית.

אשמח ממש אפ יש כאן נשים עם ניסיון או ידע.

אם יש לקראת הלידה הבאה איך לעזור שזה לא יקרה

כותבת מראש מה עשיתי ולא עזר:

-אני מגיעה ללידה עם ברזל גבוה

-לא לוקחת זירוזים וכו. יולדת די מהר בלידה טבעית.

להבנתי יש בתי חוליםמוריה

שנותנים משהו שאמור לעזור למנוע.

שווה לברר.

אסותא באשדוד הבנתי שנותנים.

אולי ישמע מוזרדפני11

אבל ללכת לטיפול רגשי/לא קונבנציונאלי.

לחברה טובה שלי זה היה והיא עשתה עבודה.. ולא חזר לה יותר

לפעמים הגוף מספר לנו על משהו בנפש שדורש התייחסות ותיקון

שאלהאחת כמוני

לא מקבלת אחרי הלידה פיטוצין בזריקה כדי למנוע?

אצלי אחרי לידה ראשונה עם pph נורא, קיבלתי בשתי הלידות שאחרי בנוהל זריקות מיד לאחר הלידה וב"ה זה לא חזר אל עצמו🙏

לא תמיד זה מספיק.מוריה

יש תרופה נוספת שנותנים במקום, שנחשבת ליותר טובה בנושא הזה.

(יודעת על אסותא אשדוד שנותנים)

ילדתי שם פעמיים עם pph ולא נתנו לי^כיסופים^

פשוט נתנו לי פעמיים- שלוש פיטוצין אחרי לידה ועקבו מה המצב (אולי זה לא היה עד כדי כך חמור)

איך את יודעת שזה פיטוצין ולא החומר השני?מוריהאחרונה

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*

בטוחה שזה מה שיש לה?כבת שבעים

סליחה שאני מערערת, פשוט גם לנו אמרו שכנראה יש לו ריפלוקס סמוי. לא יודעת אם יש או אין, אבל טיפול אצל אסתאופטית עזר ממש. זה לא היה מיידי, אבל הוא נהיה רגוע יותר מיום ליום.

תוודאי שהיא עולה במשקל ושיש מספיק יציאות.

זו תקופה קשה ומטלטלת נפשית, אבל היא תעבור בעז"ה!

היום הוא נסיך מהמם! 😍😍😍

היה לנו... לא פשוטיום שניאחרונה

עוזר לשים קלסר מתחת למזרון (שיגביה קצת את אזור הראש)

נתנו גביסקון אחרי כל הנקה והייתה הקלה מיידית. שווה לנסות. זה ללא מרשם

אם התרופה לא עוזרת צריך להמשיך לראות מה מציק לה כי את והיא סובלות!!

העצה הקבועה שלי - לבדוק היפרטוניה, טונוס שרירים גבוה אצל תינוקות, כי התסמינים דומים (בכי, עצבנות, קושי לישון, נרגעים רק בידיים או במנשא). ויש הורים שלא מכירים.

ועוד משהו - יש ילדים שהאוכל לא מספיק להם והם רעבים... ואז בכי ללא הפסקה, מגיעים לארוחה הבאה רעבים אז אוכלים בעצבנות וזה מעגל קסמים מתיש.

שווה לשאוב בקבוק אחד ולנסות לתת קצת אחרי ארוחה. תינוק רעב אצלי צרח וצרח למרות ההנקה, ממש כמו התיאור שלך, אם לא אעל או ינק רק צרח. וממש ראיתי איך התוספת הרגיעה.

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

וואי תודה רבה רבה על הפירוט!ברכה כפולה:)

מעריכה

מעקב כזה צפוף עשו לך בגלל שלא ידעו אם יש מחיצה או בלי קשר? כי לפי מה שהבנתי מהרופא זה רק מעקב זרימות פעם בשבועיים..

אני פשוט לא מצליחה לדמיין את הכובד, בד"כ אני די קטנה, מבינה שיראו עלי יותר מהר אבל קשה לי לדמיין שאני אומרת לאנשים תאריך שונה, או שאני אנסה להגיד משהו אקראי כזה.. (הבעיה שאצלנו גם ממש מקןבל לשאול שבוע מדוייק..)

אני לא מהמרכז בכלל, אם הכל יהיה בסדר זה גם חשוב למצוא מומחה במיוחד או שאפשר רופא הריון בסיכון רגיל?

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

תודה רבה!!ברכה כפולה:)

מעודד

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמי

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

אמן!!ברכה כפולה:)

תודה

אני עוד כל כך חוששת ודואגת (תמיד אני כזאת, ועכשיו פי שניים..) שעוד לא הגעתי לחשוב על ההמשך.. או שאני מדחיקה😅

עוד דברים שחשבתי עליהם. אבל זה יותר להמשך.מוריה

להתכונן נפשית ופיזית לזמנים שאין כח ויכולת לעשות כלום.

להתכונן לאפשרות של פגייה.

להתכונן לזה שיכול להיות שלא תהיו צמודים כל הזמן.

להתכונן לזה שאולי תהיה תקופת שאיבה

להתכונן לאפשרות שההנקה לא תלך חלק, ולאפשרות של תוספת תמ"ל.

להתכונן לכך שלא ברור מראש מה יהיה אופן הלידה.

בהצלחה.

בבריאות, שמחה וידיים מלאות.

המשפט הראשון זה נוגע להריון?ברכה כפולה:)

בד"כ אני כן מתפקדת סבבה עד הסוף..

ותודה על ההמשך, שומרת לי לעוד כמה חודשים בעז"ה

כן. גם.מוריהאחרונה

הריון תאומים דורש יותר בד"כ.

וגם לפעמים נאלצים להוריד בילוך מבחינה רפואית.

מזל טוב. לי היה ביבי. אז זה לא אותו דברפרח לשימוח🌷

הבטן גדלה מאד מאד.

בשבוע 13 כבר ראו ממש.

אבל זה לא הריון ראשון שלי.

זה היה הריון רביעי

ילדתי בשבוע 37

ההמלצה שלי היא המון עזרה. גם בהריון וגם אחרי לידה. לאורך שנה אחרי הלידה הייתה לי עזרה פעמיים ביום

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוני

נכון! הוא באמת יוצא דופן(: וצריך לשים לבקנמון

שהשקית שלו לא 'חונקת' את שאר הירקות במגירה..

מענייןאחת כמוניאחרונה

גם קישואים את מאחסנת בלי שקית?

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרום

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

את צודקת. זה הדבר היחיד שיש דעות מסוימותאמא לאוצר❤

שהוא יכול לגרום לנזק

אבל זה ממש לא מוכח בדיוק כמו שלא מוכח שזה עוזר 🙂

שאר הדברים אין שום דעה בכלל שיכולים לגרום לנזק איךשהו

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

לדעתיבאתי מפעם

מה שהכי חשוב זה להגיע כמה שיותר רגועה נפשית.

אם התעסקות הזאת מרגיעה אותך, מצוין,

אם זה מכניס אותך לסטרס אז ממש לא.

אגב, אצלי לידה ראשונה עשיתי לי קצת עיסוי פרינאום ויצאתי עם תפרים , בשאר הלידות לא עשיתי כלום וב"ה בלי תפרים.

אבל הרבה פעמיםנעמה301

בלידה ראשונה יש תפרים ובלידות הבאות לא, אז זה לא אומר כלום על יעילות העיסוי.

בכל אופן את צודקת שחשוב לבוא רגועים, וכדאי לא להשתגע על זה גם אם מחליטים כן לעשות ולא להתבאס אם לא עזר בסוף..

בדיוק. זה מה שאני באה להגידבאתי מפעם

שזה בתכלס לא שינה במשהו... מה גם שלא עשיתי את זה מתוך רוגע, זה היה לנסות רק שלא יהיה תפרים! וזה גם היה ממש לא נעים.. אז לא לעשות סתם ולסבול, העיקר הרוגע הנפשי.

ועוד משהושמ"פ

כדאי מאוד להתכונן לאחרי לידה ... יש הרבה פוקוס על הלידה עצמה אבל האחרי חשובה לא פחות ( ואילו יותר )

ברמה הפרקטית, לקנות תחתוני קוטסט לימים הראשונים, נורמלקס / מיץ שזיפים להקל על יציאות ( במיוחד עם יש תפרים ) ברגע שהתחילה לי הלידה התחלתי לאכול כמויות של שזיפים 😂.

אני קניתי משחה אזרקעין כי בלידה הראשונה היה לי כאבים נוראיים וטחורים ואז ללכת לקנות זה סיוט. לקנות בקבוק פרי לשטיפה ולהקלה כשהולכים לשירותים ( ולא, בקבוק רגיל ממש לא אותו דבר מניסיון ) יש משחות וכל מיני דברים להקל על תפרים ( אני הזמנתי מחול למשהו שהגיע אז לא יכולה להמליץ )

עוד המלצה קצת יקרה זה להתחדש בתחתונים מחזור 100% כותנה. בימים הראשונים שמתי תחתוני קוטסט בבית חולים כי לא היה לי ראש להתעסק אבל אחר כך עברתי עליהם וזה פשוט היה מדהים, כשיש תפרים והאזור רגיש פדים עושים לי רע ואני לובשת אותם על יום עכשיו.

וכמו שיש הכנה נפשית ללידה גם לנסות להתכונן לאחרי...

בהריון ראשון כולם הכינו אותי ללידה והופ אחרי הלידה הייתי בהלם טוטאלי ...

לא יכולה להגיד לך איך תרגישי, בדיוק שכל לידה שונה גם ההתאוששות היא שונה ( אחרי 2 הלידות שלי הרגשתי שונה לגמרי באחד נוראי שפשוט בכיתי בלי הפסקה, לא התחברתי לתינוק בחודשים הראשונים, חרדתית ברמות ובשני היה לי חוויה הפוכה לגמרי בשניהם יכולים לקרות )

מכירה נשים שיומיים אחרי לידה כבר הולכות לעשות קניות ( לא מומלץ ) ואני על הסקאלה ההפוכה שלא זזה 6 שבועות וזה בסדר ! ( ברור אם משהו לא מרגיש נכון ללכת להבדק אבל לדעת לא להשוות את עצמך לאחרות... )

בהצלחה ולידה קלה בעיתו ובזמנו ההתאוששות קלה

אמן תודה רבה, איזה תחתונים 100% כותנה את מתכוונת?הרמה

תחתוני מחזורשמ"פ

לי יש של חברת כותנה

תחתוני מחזור - כותנה

אני שמעתי הרבה המלצות על ליליבלוםראשוניתאחרונה

מה זה בקבוק פרי?נעומית

כמה תחתוני מחזור מספיקים לאחרי לידה?ראשונית

מתכוונת לקנות לקראת הלידה הבאה