שאלה שנשאלתי.פיטר קראוץ
מבחינה אמונית/תורנית האם אמור או לא אמור להיות הבדל מבחינת הצער על פטירת אדם בשיבה טובה לפטירת אדם בשל מחלה או פיגוע?
שאלה מוזרהultracrepidam

בלי בחינה תורנית/אמונית, עיניך הרואות שמתייחסים לזה אחרת

ומבחינה דתית - הרבה פסוקים בתנ"ך ומקורות בחז"ל מראים שיש צער יותר גדול כאשר אדם צעיר נפטר

אשמח למקור אם תוכל. תודה .פיטר קראוץ
החלק הראשון זה מה שחשובחדשכאן
זה שמתייחסים לכך אחרת זה סימן למשהו נכון?פיטר קראוץ
ברורחדשכאן
אתה חושב שהתורה תגיד משהו נגד טבע טבעי של כל בן אנוש?
לי ברור שלא
איפשהו בבראשית רבהאחו

מַה בֵּין מִיתַת נְעָרִים לְמִיתַת זְקֵנִים רַבִּי יְהוּדָה אָמַר הַנֵּר הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא כָּבֶה מֵאֵלָיו יָפֶה לוֹ וְיָפֶה לַפְּתִילָה, וּבְשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ כָּבֶה מֵאֵלָיו רַע לוֹ וְרַע לַפְּתִילָה. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר הַתְּאֵנָה הַזּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהִיא נִלְקֶטֶת בְּעוֹנָתָהּ יָפֶה לָהּ וְיָפֶה לַתְּאֵנָה, וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא מִתְלַקֶּטֶת שֶׁלֹא בְּעוֹנָתָהּ רַע לָהּ וְרַע לַתְּאֵנָה. רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְתַלְמִידוֹי, וְאִית דְּאָמְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא וְתַלְמִידוֹי, וְאִית דְּאָמְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא וְתַלְמִידוֹי הָיוּ לְמוּדִים לִהְיוֹת מַשְׁכִּימִין וְיוֹשְׁבִין וְשׁוֹנִין תַּחַת תְּאֵנָה אַחַת, וְהָיָה בַּעַל הַתְּאֵנָה מַשְׁכִּים וְלוֹקְטָהּ, אָמְרוּ שֶׁמָּא הוּא חוֹשְׁדֵנוּ, מָה עֲבַדוּן חַלְפוּן אַתְרוֹן, אֲזַל לְגַבַּיְהוּ וַאֲמַר לְהוֹן רַבּוֹתַי חָדָא מִצְוָה דַּהֲוֵיתוּן יָתְבִין זַכְיָן בִּי יוֹשְׁבִין וְשׁוֹנִין תַּחַת תְּאֵנָתִי בִּטַּלְתֶּם. אֲמָרוּ לֵיהּ אָמַרְנוּ שֶׁמָּא אַתְּ חוֹשְׁדֵנוּ. פִּיְסָן וְחָזְרוּ לִמְקוֹמָן. מֶה עָשָׂה, הִשְׁכִּים בְּשַׁחֲרִית וְלֹא לִקְטָהּ וְזָרְחָה עָלֶיהָ הַחַמָּה וְהִתְלִיעוּ. אָמְרוּ בַּעַל הַתְּאֵנָה יוֹדֵעַ אֵימַת הִיא עוֹנָתָהּ שֶׁל תְּאֵנָה לִלְקֹט וְלוֹקְטָהּ, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ אֵימָתַי הִיא עוֹנָתָן שֶׁל צַדִּיקִים לְהִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם וּמְסַלְּקָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם.

מעניין ממשמאן דאמר

אני חושב שהשאלה לא ממש מדויקת כלומר הצער הוא דבר אישי לכל אחד אי אפשר להצטער אם אתה לא מצטער זה ברור שאיננו יכולים בתור כלל להצטער על כל אחד מישראל שמת באותה מידה כי איננו מכירים מספיק אחד את השני ואיננו קרובים אחד לשני מספיק ככה שנדע עד כמה כל אחד חסר באמת בעולם (ל"ע ברור שאדם מצטער הרבה יותר על אביו או אדם קרוב אחר שנפטר מאשר על אדם מישראל שהוא באמת פשוט לא מכיר לא משנה כמה הוא גדול בתורה(לפעמים רק לאחר שאדם נפטר מודעים לכמה הוא חסר בעולם כגון רבנים שרק כשהם חסרים מרגישים בחסרונם והוא זה שגורם צער)

ולכן השאלה צריכה חידוד כי מבחינה תורנית יש צורך נפשי להתאבל זמן מסויים ואין הבדל בן כמה המת היה במותו בכל מקרה השבעה היא 7 ימים החודש הוא חודש ואפילו ה 11 חודש הם אותו דבר.

מבחינה אישית כשי ל"ע פיגוע יש הרבה יותר רגש של קרבה כי זה בסוף על רקע הלאום ויש פשוט יותר רגש שסוער על מציאות כזו מעוותת כגון שלושת הנערים הי"ד ואליהו דוד קיי וכו')

כותב את הידוע כדי שתתיחסו במפורש לטענה(הפותח)פיטר קראוץ
מי ששאל אותי הניח *להבנתי* את ההנחה הבאה - מכייון שמקובל שאדם נפטר הוא סיים את תפקידו בעולם אז לכאורה לא אמור להיות הבדל.. ואולי בניסוח דומה שני מקרי המוות קרו בהשגחתו של הקבה.. על דברים אלו מה יש להשיב? תודה.. אני גם שותף לכך שטענתו לא מדוייקת אבל לא ידעתי מה לענות.
יש חיסרון בעצם היציאה מהסדר הרגיל של העולםאחו

מבלי להיכנס לדיון של "הטוב הוא היפה" בפשטות הקב"ה מקיים את העולם ברמה מסוימת של הרמוניה (כמובן כאין וכאפס לעומת כשבית המקדש היה קיים) וכל יציאה מההרמוניה הזאת יש בה קלקול ושליליות (וגם הנפש מגיבה לזה בהתאמה)

 

"כי לא אחפוץ במות המת" - נכון שמות הרשע לצורך העניין הוא חלק מההשגחה אבל הקב"ה כביכול מתעצב על עצם הרשע היינו היציאה מהסדר האלוקי שהוביל את אותו איש גם ליציאה מן החיים,

 

בהמשך למדרש רבה שהבאתי, אף־על־פי שהקב"ה יודע אימתי היא עונתן להסתלק מן העולם ומסלקן, יש צער בהסתלקות הצדיקים, להבנתי בעיקר מצד החיסרון וה"ריק" שנוצר במציאות, הצמצום בהופעת שמו של הקב"ה דרך מעשי הצדיקים, וזה מה שבא הקדיש למלא,

 

מ"מ במיתה רגילה על־פי הסדר ההרמוני של הדברים אין כל־כך עיוות כמו במיתה חטופה או שלא בזמנה, 

 

וראייה לדבר, בירושלמי ביכורים פ"ב ה"א:

 

אלא כיני: המת ליום אחד מיתה של זעם לשנים מיתה של בהלה לשלשה מת במגפה תני רבי חלפתא בן שאול מת באחד בשנים בשלשה [מת] בהיכרת לארבעה לחמשה מיתה הדופה לששה מיתת דרך הארץ לשבעה מיתה של חיבה מכאן ואילך מת בייסורים.

 

כלומר יש הבחנה בין מיתה שאינה כדרך הטבע כל־כך ויש בה יציאה מהסדר לבין "מיתה של חיבה" (לכאורה מה עניין חיבה למיתה?) שהיא ממוצעת ולא חטופה מדי ולא גדושה בייסורים מדי אלא באופן הנכון,

 

לצערי איני יודע מספיק כדי להיכנס לעומק הדברים ממש מה העניין בחיים קצרים או ארוכים אבל כמו שאתה רואה זה פחות או יותר ההבדל.

כן, גם אני הנחתי שזה מה שעומד מאחורי השאלהultracrepidam

ועדיין אם המהלך הלוגי שלך סותר את הטבע ואת התורה, הוא כנראה לא נכון

השאלה לסיום היא האם הטיעון "סותר את הטבע"פיטר קראוץ
יכול להתקבל באזניים של כל אחד..
זה לא הדבר הכי מובן בעולם שהתורה לא סותרת רגשות טבעיים. בפרט שתורה במובן הפשוט שלה היא מגבלות ואיסורים שונים. וההלכה לא בהכרח נותנת דרור לטבע הסתמי של האדם..

מרגיש לי שקצת יש פה איזו הנחה לא מוסברת..
צריך להתקבלultracrepidam

אם יש מישהו שחושב שהתורה סותרת את חוש המוסר באופן מוחלט, זה אומר שאין לו שום דרך לעשות שיפוט מוסרי, וממילא אין שום משמעות לכל המחשבות שלו.

בדיוק להיפךחדשכאן
ודו"ק
אענה מהכיוון שיעצבן פה אנשים.חסדי הים
כשמגיע ימי הזקנה יורד הערך של האקטיביות של האדם:
יש דין בתורה שמשישים ואילך, ערך האדם יורד לענין פרשת ערכין.

המשנה באבות ה, כא:
"בן תשעים לשוח, בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם"
רש"י על פרקי אבות: "והוא משתטה והולך". (אולי הוא מתכוון רק עמי הארץ. עיין משנה קינים ג, ו)
הירושלמי בביכורים פרק ו הלכה ב כותב שמשמונים שנה ואילך זה חיי צער.
הגמרא בשבת קנא ע"א דורשת: "בטרם יגיעו ימי הרעה" (קהלת יב, א): "ימי הרעה – אלו ימי הזקנה".
דוד המלך בתהלים מתחנן לאלוהיו בתהלים עא, ט:
"אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני." ובהמשך בפסוק יח:
"וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני".
לפי המשנה באבות שהבאנו לעיל הוא מתפלל על גיל שישים ושבעים.

כשמגיעים ימי הזקנה יותר חשופים שאנשים אחרים ישתלטו עליו ויטו את לבבו, כי פחות יש כח להתנגד. כמבואר במלכים א יא, ד:
"ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו אחרי אלהים אחרים ולא היה לבבו שלם עם ה' אלהיו כלבב דויד אביו".

במהרש"א בחידושי אגדות על ברכות מז ע"א אומר שלחיות יותר מדאי זה לא טוב: "כל העונה אמן יותר מדאי אינו אלא טועה כו'. שהוא סובר שעל ידי שיאריך באמן יאריך ימים ושנים כדאמרינן בסמוך כל המאריך באמן מאריכין לו ימיו ושנותיו. והוא טועה, דאריכות ימים ושנים יותר מדאי נמי אינן טובים כמ"ש והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ וגו'."

בילקוט שמעוני רבי יוסי בן חלפתא אפילו נותן עצה לזקנה למנוע מזכות שהיא עושה כדי שתמות:
"מעשה באשה אחת שהזקינה הרבה ובאת לפני רבי יוסי בן חלפתא. אמרה ליה: רבי הזקנתי יותר מדאי ומעכשיו חיים של ניוול הם, שאיני טועמת לא מאכל ולא משקה, ואני מבקשת להפטר מן העולם. אמר לה: מה מצוה את למודה לעשות בכל יום? אמרה ליה: למודה אני אפילו יש לי דבר חביב, אני מנחת אותו ומשכמת לבית הכנסת בכל יום. אמר לה: מנעי עצמך מבית הכנסת שלשה ימים זה אחר זה. הלכה ועשתה כן וביום השלישי חלתה ומתה" (ילקוט שמעוני עקב, אות תתעא)

אז אפשר להגיד עיקרון תורני שיותר כואב כשמתים צעירים ולא מגיע ימי הרעה של הזקנה.

אבל מבחינה פסיכולוגית זה מאוד תלוי בנסיבות.


יש לי קרובת משפחה מנהלת מחלקה גריאטרית בבי''חפשוט אני..אחרונה
שאלתי אותה לפני כמה שנים אם זו לא המחלקה הכי עצובה בבית החולים, שהרי לא מבריאים במחלקה הזאת אלא חוזרים הביתה במצב גרוע או שיוצאים באמבולנס פרטי עטופים בשמיכה.

היא ענתה לי שזאת המחלקה הכי פחות עצובה בבית החולים, כי ''אין אצלנו ילדים שנהרגים בתאונות דרכים, אין גברים צעירים שחלו בסרטן, אין נשים שמפילות עוברים, אין טרגדיות. מי שמגיע אלי למחלקה כבר עשה דבר או שניים בעולם, וההליכה שלו טבעית יותר''
לולאי השיעורים הנפלאים של הרב אהרן לוינחלת

לא הייתי עושה היום כ ל ו ם בבית! ממש!   עונג רצוף, הכוזרי, דעת תבונות, רמח"ל, מהר"ל (אם אי י

טועה, אין לי זמן כרגע לבדוק) - תוך השוואה לאפלטון, אריסטו ועוד - חכמה צרופה. נפלא.

פריבילגיה של סבתא … שיכולה להיות פנויה לשיעוריםפ.א.
במהלך היום 😃
תוך כדי הדחת כלים, צחצוח פמוטי השבת, או קיפול כביסנחלת

אפילו תוך גדי

 הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!

 

לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה

זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא

כאן, ליד הכיור, השיש....

 

השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני

אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך,  לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות

עם דעת  וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי,  Young man.......

 

 

א

 

אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים

במסגרת תורנית איזושהי,  אז בלי לשמוע משהו תורני, אני

מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ. 

 

הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי

ודומיו - יותר.  הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!

 

ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים

ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....

 

אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים

לציבור של בעלי תשובה, או אנשים

שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,

מלאי מחשבה, משהו!!

 

א גיט ווך!

 

 

יפה! והגית בו יום ולילה 😊פ.א.
א גיטה נאכט
כאן צריך לבוא אימג' מחייך אבלאיודעתאיך לעשותאתזה..נחלת

לילמנוחה!

שגיאות הכתיבמכי לאמוצאתאתהמשקםייםשליבפעםהאלפיים...נחלת
הוא ממש טוב אני אוהב את השיעורים שלו.מבקש אמונה
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך כ"ג בתמוז תשפ"ו 20:41

הייתי שומע הרבה, מתישהו הגעתי למחסום השיעורים בתשלום... 

אין לי את האפשרות.   אבל נהנתי מאד 

 

מעניין אם את מכירהשפוי

גם את הצד המוזיקלי של הרב, בנוסף לכל שיעורי התורה המדהימים שלו ופרשה ב4 שהפכה מזמן ל10, 20 ויותר חחח

למי שלא מכיר, אני מדבר על זה: קישור

כמובן לא לשכוח שעדיין בין המיצרים כן?שפוי

שלא אכשיל מישהו חס ושלום

לא לדאוג, אבל טוב שהזכרת, כי הסקרנות שלינחלתאחרונה

בהחלט היתה משכיחה לי את האבל. 

אני מתארת לעצמי שהכל זה שירי אמונה וכד'. נכון?

 

זה כל כך לא הולך עם הרב לוי השכלתן כל כך....

 

הוא ממש נפלא. וגם צדיק אני חושבת. לפי התשובות שלו כששואלים אותו.

שאלתי אותו על משהו מזעזע שהזכיר בשיעוריו על הכוזרי, והוא ענה:

אנחנו לא שופטים אף אחד.

 

מדהים. תודה!

אני לא מאמינה לא מאמינה לא מאמינה.....נחלת

תודה!!!

הרב עמוס יקר בעיני ה'כולנו הביתה

שיר שהכנתי לזכרו

זכר צדיק וקדוש לברכה

 

מר פודלמן ממהר לאכול במסעדה בכשרות צהר לפני שמועצתקעלעברימבאר

הרבנות מבטלת את החלטת המנכל

משגיח צריך להיות גורם מרתיעארץ השוקולד
לא להגיע בתדירות קבועה
נראה לי שאצל חילונים להיות די ג'ייעשב לימון

זה כמו המעבר מהצד לעולם האימון והטיפול בעולם הדתי

 

מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד וחולמים להגביר לאט לאט למקסימום

יש גם די ג'ייס דתיים ויש גם מטפלים ומאמנים חילוניםאריק מהדרום
באופן כללי כל אלה מקצועות של אנשים שלא לחוץ להם להרוויח יותר מידי כסף והם יותר עובדים על מימוש עצמי מאשר על פרנסה, יש עוד הרבה מאוד מקצועות כאלה.
די ג'ייoo

זה תחום אומנותי

אימון/ טיפול זה תחום פסיכולוגי


יש לא מעט תחומים/ משרות שאפשר להתחיל בקטן ולצמוח

ותכלס קריירה נבנת כמעט תמיד ככה

מקטן (בסוג משרה/ כמות השקעה/ ידע/ משכורת) למשהו שיכול לגדול 

את מתארת אמת ממש עצובהפשוט אני..

עולם האימון והטיפול - מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד.


זוועה.


הלוואי שאחד כזה ייתבע פעם, והפיצויים שהוא יצטרך לשלם ילמדו את כל השרלטנים שיש אחריות למעשים שלהם.

שכמו שאי אפשר ללמוד בזום בקורס של חודשיים איך לבנות בניין כך שהוא לא ייפול ברעידת אדמה, כך אי אפשר ללמוד באיזה קורס קקמייקה איך לטפל בנפשות של בני אדם. 

ממש ממש מסכימהעשב לימון

אבל זה רווח לצערי

על אף שאני מסכים ברמת העיקרוןאריק מהדרוםאחרונה

א. אדם שבוחר להיות מטופל או מאומן ע"י בוגר קורס ללא ניסיון הרי שהבחירה בידו ועליו לשאת בתוצאות.

ב. אינני רואה בהכרח אינדיקציה לטיב הטיפול ומספר השנים שהמטפל בילה באקדמיה, או במוסד שבו הוא למד.

מהו הערך העליון שלכם? זה שעומד מעל הכל.מחפש אהבה
אמירת אמתshaulreznik

"דע מה למעלך ממך" וגו'. לא משתלם להסתיר ולעוות דברים, בסופו של דבר, הכול יתגלה.

אין לי ערכים, אני בסך־הכל חתול.חתול זמני

עושה מה שחתולים עושים.

אני חש בתחרות בינך לבין זיויקנקדימון
עם כל פרץ השאלות האחרון שלך
תסביר. לא שמתי לב אפילומחפש אהבה
שאלות אסוציאציה חופשיותנקדימון
אה, נכון. נראלי לי הוא יותר חופשי ממנימחפש אהבה
הסגת גבול? Lavender
לא הבנתימחפש אהבה
היכולת לבחורoo
היכולת להקשיב פנימהמשה

ולהבין מה באמת קורה בפנים.

יש הרבה מובנים ל"ערכים"אני77

אני לא יודע לאיזה מובן אתה מתכוון.

הייתי אומר לך שהערך העליון שלי זה יראת ה', אבל זה לא ממש "ערך" במובן הרגיל, זה יותר איזשהו עיקרון מופשט.

מענייןHakuna.Matataאחרונה

הייתי אומר שקשה לענות על זה סלי איזה מבחן שבודק התנגשות מסויימת.


למשל, לעבוד מ8 עד 8 ולהרוויח הון תועפות

או לעבוד בעבודה ממוצעת פחות שעות ולהיות יותר עם המשפחה.


תביא דוגמאות שאפשר יהיה לבחון את הערכים. 

אולי פה ידעו...זכרושיצאנולרקוד

אני מחפש את הניקית "הדובדבן שבקצפת"

הייתה פעילה פה לפני כמה שנים, אם יש כאלה שמכירים את הניק הנוכחי שלה

ויוכלו להגיד לה או משהו

שאלה לדתיים הלאומיים המכונים דוסיםכְּקֶדֶם

איך אתם עם זה שאתם מתגייסים לצבא שיש בו פריצות ואידיאולוגיה גויית מובהקת של לתעדף את חיי האויב על פניך?

כשאני הייתי שומר בלילות בחדר לידי היה זוג שהתאמן במצוות פרו ורבו מדי לילה והיו לי מפקדים שמצביעים למרץ והולכים למסיבות גייז

התייחסתי רק לאמירה העקרונית שהבאתנוגע, לא נוגע

לעצם העניין, ברור שחסרים חיילים.

 

אגב, אם הרמטכ"ל לא היה עבד של הפרוגרס, הוא היה דואג שלחרדים שכן מתגייסים היה מסגרת באמת מתאימה, כדי למשוך עוד חרדים להתגייס, במקום לרוץ לתקשורת ולהצהיר הצהרות על גיוס חרדים.

כמו שוינטר אומר-הצבא לא באמת רוצה חרדים.

 

(אין בדברים הצדקה לההתנהלות החרדית. זה לא הדיון).

עצומה לסגירה של 'שיחה אישית'מחפש אהבה

למה יש את זה בכלל? למה לא מספיק מסרים?

זה ממש מיותר.

מי שמסכים איתי שיצטרף לעצומה...

סתם צוחק בקשר לעצומה, אבל נראה לי זה ממש מיותר.

 

דווקא יותר נוח ממסריםקעלעברימבאר
מה זה אחלה כליפתית שלג

שהבעיה היחידה בו זה שהוא ממכר.

אה וגם שאין הקלטות.

זה מרגיש כמעט כמו וואטסאפ

יותר נזק מתועלת. עם יד על הלבמחפש אהבה
תלוי בבן אדם ובשימוש שלוארץ השוקולד
כל בן אדם צריך להבין איזה כלי תורם לו ואיזה יוצר נזק ולפי זה לבחור באיזה כלי להשתמש
נראה לי שפעם היה אפשרות להקליט שםארץ השוקולד

@משה

אני זוכר נכון?

גם היום אפשרמשה

כלומר,  הש"א לא תומכת בזה. אבל אם המכשיר תומך בזה אז הש"א יודעת להציג.

 

אולי פעם יהיה לי כח להתמיך את הזוועה הזו. אם זה יקרה, זה יקרה עם תמלול מובנה.

ארץ השוקולד
לא יודע אם תמלול מובנה זה טוב
שלח לי הקלטה בווטסאפמשה

ותראה.

אליעזר המתמלל... אתה בטח מכירנקדימון
Ivrit aiמשה
אני מריץ אותו מקומית
אבל לווטסאפ מן הסתם יש יכולות טובות מהערוץארץ השוקולד
לא. זה לא כלי של ווטסאפמשה
מענייןארץ השוקולדאחרונה
מה ההבדל בין מסרים לשיחה אישית? זה באמת נראה מיותנחלת
יופי. מי עוד?מחפש אהבה
מסרים זה כמו מיילארץ השוקולד
שיחה אישית זה כמו הודעות
אם לדעתך זה מיותר, אל תשתמשארץ השוקולד
מפריע לך אל תשתמש לא?חתול זמני

אולי יעניין אותך