המשך פגישותshazam
היי, אז ככה, נפגשתי עם משהי פגישה ראשונה , הכל זרם והיה כמעט התאמה מבחינת השקפה , הבעיה שהיא לא בדיוק הטעם שאני מחפש, כאילו אני יודע מה הכיוון הטעם שלי .(אני מודע למציאות ולא דורש מלכת יופי למרות שלא אכפת לי חח),
בכללי היא לא מכוערת אבל גם לא נאה בעיני

יצאתי ממש מבולבל מהפגישה הזו , מה אומרים לתת צ'אנס ולהמשיך?למרות 'אין כל-כך משיכה בעיני .פשוט יש לי משו אחר בראש מבחינת טעם
תודה לעונים
בטחאני:))))

כן

תמשיך בינתייםמבולבלת מאדדדד

עוד פגישה שתיים שלוש, לפי מה שמרגיש לך... טעם הוא דבר נרכש...אם היא עדיין לא תמצא חן בעיניך, כנראה עדיף להוריד...

לא יודעתהפי
לי זה קשה אם הבחור מתלבט על המראה
או על הקולחדשכאן
נכוןהפי
כן אבלshazam

זה כאילו נובע שיש לך טעם אחר שאתה נמשך אליו ואתה רוצה להיפגש עם משהי שישר תמצא חן בעינך או לפחות בטעם שרצית(מבחינת מציאת חן)

אבל מצד שני מבחינת השקפה ודעות אנחנו פחות או יותר אותו דבר 

לכן לא רוצה להיות בררן ולשלול ישר אבל מצד שני לא רוצה להצטער על כך(וכמובן שלא רוצה לפגוע בבחורה) :/

כמה זה יושב אצלך?חדשכאן
ובכלל איך אתה תופס את העניין הזה?
אילו כבר היית מכיר אותה, האם היית מרגיש אחרת לגבי המראה?
מכיר את הגבולסבכי החשתי
גבול בעייתי.. תזהר שלא תמצא את עצמך חותך בעוד שלושה חודשים או יותר לא עלינו מהסיבה הזאת. אני לא אומר לך מה כדאי לעשות כי באמת שאני לא יודע זה כבר תחושות שלך, רק תהיה מודע למה שעלול לקרות ואולי זה יעודד אותך יותר לשים לב כמה זה קריטי בעיניך הסוגיה הזאת ביחס לאופי של הבחורה. ופחות ביחס להשקפה, אגב, קשה לבנות בית כשההתאמה ההשקפתית היא הסיבה העיקרית, האופי זה בדרכ מה שמכריע את הכף כשזה עומד מול מראה, ולא רק טוב הלב שלה אלא גם החיבור המיוחד שיכול להיווצר ביניכם. אני אומר את זה בעיקר כי העדת על עצמך שאתה לא מחפש מלכת יופי, אז כדאי לסמוך על אינסטינקטים. בכל אופן כולה פגישה ראשונה, והרבה יכול להשתנות, רק שלא יהיה דבר קל בעיניך
כן ברורshazam

שאופי זה מה שחשוב, אבל בעיקר גם דעות והשקפה, שאתם באותו סוג ראש

הבעיה 

זה כאילו נובע שיש לך טעם אחר שאתה נמשך אליו ואתה רוצה להיפגש עם משהי שישר תמצא חן בעינך

לא רוצה להיות בררן ולשלול ישר אבל מצד שני לא רוצה להצטער על כך(וכמובן שלא רוצה לפגוע בבחורה) :/

למה דעות והשקפה זה חשוב?חושבת בלב

אתה מסוגל להיות חבר נפש רק של אדם
עם דעות והשקפה דומים לשלך?

האמת שזה שאלה שמעסיקה אותי מאד
אבל אולי  זה עלול לנצלש לך קצת את השירשור.
חברות זה פשוט דבר שנוצר.
זה לא דבר שאם יש א+ב+ג+ד בבנאדם אז נצליח להתחבר
אז למה בעולם ה'שידוכים'. הכל עובד על 
עקרונות/מה חשוב לי, כשזה בכלל לא הגורמים לאהבה ולחיבור לאדם.
ולהפך העיסוק בזה הופך את כל הקשר והחיבור לאובייקטיביות ושכלתנות.

כאילו מיילא להגיד 'חשוב לי בנאדם עמוק' כי אני רואה שהחברויות שלי
לטווח ארוך ומשמעותי זה דווקא עם אנשים עמוקים.
או להפך, קלילים.

אבל דעות והשקפה?
אולי בסיסי, ברמת הגבולות אדומים והשפעה רוחנית.
חוץ מזה, למה זה פרמטר?

זה חשוב כיאפרת???
את לא מחפשת פה סתם חבר לחיים, ברור שגם אבל גם הרבה מעבר. את מחפשת פה אבא לילדים שלך. תחשבי על זה: יש לכם חיבור מדהים אבל הוא מוביל את כל הבית לכיוון אחר ממה שאת מאמינה בו. אז החיבור לא בדיוק עוזר פה
והשורה הזאת, לא מספיקה למה שכתבת?חושבת בלב

"אולי בסיסי, ברמת הגבולות אדומים והשפעה רוחנית."

כאילו ברור לי שזה חשוב.
הערכים שלי מאד מאד חשובים לי.
וגם ברור שמחפשים מעבר לחברות.
אני צריכה לחשוב איך לדייק את השאלה שלי יותר.

אולי באיזה שלב צריך לבדוק אותם.
אולי מלכתחילא להיכנס לקשר אחרי שסימנו וי על הדברים האלה
לא להתחיל קשר כשאלו כל הזמן על שולחן הניתוחים.

אני רואה הרבה אנשים שיוצאים מסביבי מפילים קשרים על סעיפונים בעבודת ה' 
כ"כ פרטית, דברים שבכלל לא יהרסו את הבית או יובילו אותו בצורה שונה בתכלית.
בטענה של 'לא בראש שלי' וזה נראה לי חבל.

במיוחד בציונות הדתית שיש כל כך הרבה תתי זרמים
 

כי אם אני למשלסבכי החשתי
עבר עריכה על ידי סבכי החשתי בתאריך א' בשבט תשפ"ג 21:35
מאמין מאוד בלאומיות, אז זה חלק ממני. ואם היא מאמינה בהפך או שהיא אדישה לזה, חסרה כאן הנקודת ממשק כי אנחנו לא רק אישיות שמתנהלת ברובד של יחסים בין אישיים בלבד. הסכסוך ישראלי-פלסטיני הוא דוגמה טובה, אבל רק לשם המשל. כבני אדם היינו יכולים להסתדר, גם אם יש הבדלי תרבות, זה דבר שאפשר לגשר עליו, ולכן גם מנסים למשוך את סיבת הסכסוך לקווים הבין אישיים והתרבותיים(יש לך חברים ערבים?). אבל הסיבה שיש סכסוך זה בגלל שזה לאום אחד מול לאום שני שרוצים בעלות בלעדית ללא שותפות על אותו שטח, ולכן גם אם יש לי חברים ערבים, ומבחינת אופי הם אחלה של גברים, תמיד המתח הזה יעמוד באוויר. ולכן גם תיאורטית לא הייתי יכול להתחתן עם פלסטינית גם אם היה מותר, וכנל גם לגבי - להבדיל אלף אלפי הבדלות כפרעל כל עמו ישראל - שמאלנית. אין לנו את אותו סט ערכים. נכון שאנחנו מדברים על אופציה של יהודיה כשרה, שנמצאת באותה רמה דתית כמו שלי, אבל יש מחלוקות בהשקפה שאיאפשר לגשר עליהם כשמדברים על לבנות בית ביחד.
עזבי חינוך ילדים, ועזבי אורח חיים שמתנגש. מה שאני מאמין בו זה חלק ממני ולא מחוץ לי, וכשהאישה שאני בה להקים איתה בית לא נמצאת איתי באותו סל ערכים, זה יוצר ריחוק, כי מה לה ולדברים שאני מאמין בהם שהם כל כך קרובים ללבי?
האא מה שהתכוונתיחושבת בלב

זכרתי שפעם מישהו העלה פה משהו בנושא 
וחיפוש קצר בפורום הראה לי שזה היית אתה

ניראלי השיעור הזה נאמר במיוחד בשבילך - לקראת נישואין וזוגיות

חחחחחחחחחחחחסבכי החשתי
כיסחת אותי
חחחחושבת בלב

חלילה, אני לא מהמאמינים באלימות

קודם כלסבכי החשתי
בהקשר למה שענית לזאתי, יש בזה משו במה שאת אומרת, במיוחד במשפט האחרון. צריך אבל משפט טוב עסיסי ושנון כזה שיחצה קו בין קטנוניות ל.. מה המילה? אני בדרך כלל טוב במילים, אבל הבנת, ההפך מקטנוניות. אבל במילה.

ובהקשר לנוקאאוט, גם שם הוא אומר שלכתחילה לא נכנסים לזוגיות מעורבת, מה שנקרא מותר בדיעבד, וזה לא סיבה טובה להתגרש על זה. אבל גם לא להכנס לזה, כי זה חתיכת אתגר, והאתגר בזוגות מעורבים כאלה זה למצוא את הנקודה שמעבר לאורח חיים שמחברת ביניהם, וזה כבר עבודת עומק רצינית
בסדרבסדרחושבת בלב

אבל הוא מדבר על מעורבת של דתיה וחילוני
אני התכוונתי פערים אחרים של השקפה ודעות.

וחח אין לי רעיון וההפך של קטנוניות?!

אולי כוללני או בעל ראיה רחבה

כן את יודעתסבכי החשתי
אני חושב שזה מסוג הדברים שכאילו יש זרמים ביהדות שאני לא רואה את עצמי מתחתן איתם, ויכול מאוד להיות שיגיע יום והקב"ה יצחק לי בפנים ויגיד לי "סליחה? אמרת משו?"
להמשיך, זה בר שינוינוגע, לא נוגע
רק אל תחשוב על זה בזמן הפגישה אלא פשוט תהיה נוכח בפגישה. וגם אחרי זה אל תחשוב על זה יותר מדי. אחרי שתי פגישות נניח תראה אם אתה מרגיש אחרת.

אנסה לתתshazamאחרונה

לזה באמת אולי צׁ'אנס למרות שאני מרגיש שאסור לי להתפשר על הכיוון ומציאת החן שאני מעוניין,

ממש קשה לי כשאני חושב כל פעם על העניין הזה

תודה רבה לכולם

הוא סבבה והכלרקשאלה12

אבל פחות חכם ממני, 

אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד.

מעניין וחשוב.נחלת

עוד פעםטבע, אמת

האמת,שקצת נמאס לי

אני יוצאת כבר תקופה, בת 22

ודי נמאס לי.

אין לי כח עוד פעם,שניים -שלוש דייטים

ואז זה לא מתאים,

כי החלומות שונים

כי סגנונות התקשורת לא מתאימים

סתם כי זה פשוט היה מוזר.

בסדר, כל קשר מדייק אותי. וזה אמיתי,

אבל נמאס לי לקבל דיוקים, אני פשוט רוצה למצוא את האיש שלי, את הדרך שאני עושה לבד, לעשות עם עוד משהו

נמאס לי לצעוד לבד בדרך, לפעמים אני מרגישה שגם הקב"ה איתי. אבל לא מעבר לזה,

ונמאס לי לשמוע עצות, ביקורת, תנסי לראות את..., מה הבעיה שלך עם..., אני רוצה משהו שיחלום חלום דומה לשלי, שהבית שלנו ילך לאותו מקום, בסדר. יש לי קצת חלומות לא קונבנציונלים, אבל יש לי חלום, ונמאס לי לחלום אותו לבד.

קיצר, אחרי הפריקה והתסכול - איך ממשיכים לשמוע עוד הצעות? לא רוצה לצאת לעוד הפסקה בין דייטים, אבל אין לי כח לעוד קשר שיגמר.

קודם כל - חיבוק ענק!רק נשמה

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

מאוד יפה וחכם.נחלת

מה עדיף? להתחתן סתם כי כבר אין כח לחפש?חוזר תמיד לאשתי

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

ברור שלאטבע, אמת

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

ספרי לי על זההפי

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

...אילת השחראחרונה

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

סגנון על פי מקום לימודיםאביעד מילוא

כמה מקום הלימודים במהלך השנים לדעתכם משפיע על האישיות ,רמה התורנית, וההשתייכות החברתית בתוך הציבור כיום?

ואם כן אז האם ראוי לומר לשדכן שאני רוצה להכיר בחורה שלמדה במוסד הספציפי הזה או לפנות לאותו מוסד ולשאול על בוגרות שבאזור הגיל שלי פחות או יותר?

(לא רק מדרשות נכללות כאן אלא גם אולפנות)

ובכלל מה מגדיר סגנון של השקפה בציבור שלנו?

לדעתי כן,חתול זמני

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

בגיל מסויים זה לא אומר הרבהיעל מהדרום

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

כן ולאברוקולי

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני אדייקאביעד מילואאחרונה

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

"אפקט הדומינו"רק נשמה

מישהו שמע על זה פעם בהקשר של חתונות? הבנתי שזה אומר כאילו שבתוך קבוצת חברות/חברים כשמתחיל איזה גל של התארסויות אז ה"נותרים" יכולים לקבל החלטות שנובעות מתוך לחץ חברתי ופחד "להישאר מאחור". כלומר, הם עלולים להתארס, גם אם יצאו עם מישהו הרבה זמן, מהסיבות הלא נכונות, אם מישהו שלא בהכרח מתאים להם, רק בגלל שהם לא מסוגלים להשתיק את הסביבה. שמעתי על זה מחברה בשבת בהקשר של איזה מישהי אחרת וזה פשוט טלטל אותי...מה דעתכם? זה באמת קיים ואנשים מצטערים על זה אחר כך?

ברור שלחץ חברתי משפיעברוקולי

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

ברור שקייםנפשי תערוגאחרונה

לא רק בחתונות

בכל נושא

המלצות או דיס המלצות על אולמותארץ השוקולד

אלגריה,

הרמוניה בגן,

נסיה,

ארץ.

(לחורף)


כמו כן, האם אתם יודעים אם מומלץ או לא לפנות דרך סוכנים כגון מאורסים-מאורסות או אחרים?

מושלם!!!!!!הפי

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

ארץ זה גן אירועים (יש אולם בפנים, ישיבה בחוץ)נפש חיה.

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.


בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

אם זה גן אירועים זה אומר שאין אפשרות של בפנים?ארץ השוקולד
תודה
אני לא זוכרת איך החלוקה וכמה מקום יש בפניםנפש חיה.

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

תודה, אשאלארץ השוקולד
קיוויתי שיש אנשים עם ניסיון גם ולא רק כאלה שמנסים למכור.
אז שאלתי, עושים שם חתונות חורףנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:58

האולם קטן, 400 - 350 איש.

תודה רבהארץ השוקולד

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

הם סוגרים עם זכוכיות בחורףנפשי חמדה

תודהארץ השוקולדאחרונה

מה באמת יש אופציההפי

שלא יהיה אופציה בפנים?

למה לא?ארץ השוקולד

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

כי הרבה פעמים פתאום גשםהפי
אנשים סומכים עליהם .. 
ולכן מוודאים שיש אפשרות מתאימה בפניםארץ השוקולד

ונבחר באותו יום או יום לפני

אחי התחתן בנסיה.ענבל

בס"ד

 

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

 

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

תודהארץ השוקולד

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

על שמירת נגיעה (כן, אני מניח שלחלקכם זה נדוש)מתוך סקרנות

אני, חרדי במקור, וכיום, ברוב הדברים נוטה יותר לכיוון הדתי/דתי תורני, דווקא כי בהרבה מובנים הדתיות שלהם נראית לי חזקה, אמתית ואותנטית יותר.

 

אבל אחד הנושאים המאתגרים, הוא נושא "שמירת הנגיעה", יכול להיות שלחלקכם זה נושא נדוש, אבל אותי מפתיע היחס הרווח ל"שמירת נגיעה", כאילו מדובר באיזו חומרה בסגנון של הקפדה על צאת השבת לפי ר"ת וכיוצא בזה.

 

הנה דוגמאות:

 

 

 

 

למיטב הבנתי, נגיעה של חיבה בנידה היא איסור דאורייתא, ואם אני זוכר נכון, לפי המשנ"ב זה יהרג ואל יעבור (יכול להיות שלא זוכר נכון).

אני מפספס פה משהו?

 

אני לא בא להוכיח, וגם אני בעצמי לא צדיק גדול, אבל עדיין הנושא מאתגר ומעסיק.

 

 

מכיוון, יקרה, שמדי פעם יש עקיצהנחלת

על המגזר "שלי". כלומר, בלשון הגן, לא אני המתחילה...

ההשוואה בין חסידים לליטאים וכו' לא מתאימה כאן. אצל כולם, ההשקפה בעניין ברורה. חד משמעית.

הצעה כמו של ד"ר ריין (?), מעולם לא היתה עולה אצל אף אחד. ממש הזדעזעתי. ומה אם

אחר כך לא יסכים לשמור טהרת משפחה?!

חושבת שנושא כזה לא צריך לעלות לדיון. יש בזה משום חוסר צניעות ואיך שהוא, לגיטימציה לעבירה

חמורה!

כמו שלעלות לדיון את שמירת השבת (עם כל הפלפולים והמובאות וכו'..) לא שייך.

מה עושים עם הלחץ שמשתלט לי על הגוףלחוצת חתונה

לפני דייט ראשון, כשהעניינים נהיים רציניים, וגם לפני רגעים גורליים אחרים בחיים

אני ממש בלחץ, לא חרדה, אלא מתח חזק מכובד ההחלטות, מהסיכונים והסיכויים.

והלחץ הזה משפיע על כל הגוף.

בעיקר כאבי בטן. חוסר תאבון רוב הזמן, אבל עדיין יש מידי פעם תחושת רעב שמכריחה אותי לאכול קצת ואז הבטן עוד יותר מתבלגנת.

תחושה של מתח פיזי ומופשט במרכז הגוף ולפעמים גם בידיים וברגליים.

קשה להרדם ממחשבות ומתח פנימי.

אני אוכלת פחות מהרגיל, מרגישה לא בטוב, וקשה לי מאוד להתרכז ברמה שזה פוגע לי בלימודים.



מה עושים עם זה? זה מוכר? יש דרכים להרגיע את הגוף?

בדרך כלל אני בן אדם מאוד הגיוני, בשליטה, אבל הגוף ככה מגיב ללחץ בלי לשאול אותי

תודה רבה!!(:אני:)))))

יש איזו רשימה של פארקים גינות ומקומות נחמדים7410

בחוץ/ בפנים בירושלים? 

לא מסעדות או מקומות בתשלום (לפחות לא גבוה), משהו פשוט לזוג פשוט

וואי היה פה פעם משהו מושקע ממשזיויק
כמה מקומות שעולים ליארץ השוקולד

הטיילת בארמון הנציב

גן הורדים

הליפתא

עין חנדק

עין לבן

גן סאקר

מקומות בפנים בתשלום יחסית קטן:

בית הקפה בגן הבוטני

בית קפה בסנטר 1

המסעדות בקומה 2 במרכזית (אם כי שם קצת רועש לשבת)

מניח שמוסולין גם לא יקר

פלאפל דורון

פלאפל בן יעקב

(הייתי מחפש מקומות של גלידה או פלאפל כי הם יהיו יחסית זולים)

קצפת? במרכז המסחרי רמות אשכול או בשכונת דניהנחלתאחרונה

ברמות אשכול - רובם דתיים. צפוף למדי. אבל אפשר לשבת בחוץ. מקום הומה.

בדניה - יושבים בחוץ. מאוד נחמד. לרוב - חילוני.

יש גם בקניון רמות אבל זה בפנים והמקום קטן למדי.

לא ממליצה להיפגש בערב בגינה.

אולי יעניין אותך