יש פה כמה עניינים:
דבר ראשון מי שספקנות היא בדם שלו, צריך ללמוד לחיות איתה בשלום(כמו כל תכונה אחרת),
לא לפחד ממנה ולא להסתפק ממנה.
וגם בן/בת הזוג ראוי שיכירו בתכונה הזו אצל השני, ויקבלו אותה בשלימות.
לפחד מהדם שלו לא יועיל לו ולא יקדם אותו באמת לשום מקום, זה חלק ממנו.
זה דבר ראשון

דבר שני, גם אנשים שהם לא ספקנים בדמם יכולים להשתנות.. 
הנסיון מוכיח שאפילו האנשים הכי "יציבים"/"מקובעים"/"מסגרתיים"
עולמם יכול להתפך עליהם ברגע אחד ויכולים להשתנות מן הקצה אל הקצה, זה טבע העולם.

דבר שלישי, באמת יש תחושה לפעמים שבית אמור למסד אותנו יותר,
וזה אמור להכניס אותנו לסוג של מסגרת/יציבות מבחינה השקפתית מסויימת.
אני מניחה שיכתבו פה הרבה אחרי, על כך

שאתה צריך להיכנס ל'גבולות גיזרה' כל שהם בשביל היציבות של הבית.
אני דווקא נוטה לחשוב בצירוף מה שכתבתי למעלה שבדור שלנו
כשהעולם מחפש יותר את הרצון והבחירה והמושג של מחוייבות הולך ודואך
לא צריך לעשות מהנישואין 'כלא' של מחוייבות שמייבשת לנו את העולם של החיפוש והטלת הספקות
זה רק יגרום לנו לא לרצות בהם, במיוחד אדם ש'מסופק בדמו' כמו שכתבת
למה שירצה לברוח ממה שהוא? זה להילחם בעצמו.
להפך, אני חושבת שצריך להסתכל על זה בצורה של טובים השניים, כשמחפשים בזוג זה אמור להיות יותר יעיל ויותר פותח.
זו דעתי.

ועוד דבר.
בקטע סמנטי לגמרי. קצת צרם לי שכתבת 'אלוקים יהיה אורח'
מזה יקבל יחס מכבד?
וזה לא שאני לא מכירה מקומות של ספקות/חוסר שייכות ואדישות לקודש.
הבנתי שהתכוונת שהוא לא יהיה "עיקר חיינו"
עדיין. אפילו אם היית עובר על ההלכה ובלי כיפה, לא נראה לי ראוי להתבטא ככה כלפי אלוהים. אנחנו מתארחים אצלו, מהזה יהיה אורח?!

ועוד דבר אחרון, אחרי הכל
אם הבנתי אותך נכון מה שכתבת זה יותר מצד ה'חיבור' כי כתבת שההלכה ברורה וגם האמת אבל העיניים מסתירות ואתה לארואה אתזה
ואתה לא מתכוון על להוריד את הכיפה או לעבור על ההלכה
זה בכלל לא נשמע כזה קיצוני אפילו ביחס למה שכתבתי למעלה, זה נשמע שדווקא אתה מאוד 'יציב ומחוייב', זה נשמע עליות וירידות בחיבור שיש לכל אחד ולא משהו שאמור לשנות בתכלית את כל מהות הבית כמו שכתבת. "אישה שתרצה את זה לא תרצה את זה"
התרחקות והתקרבות/רצוא ושוב ואפילו אם פחות מזה "רוב הזמן אדיש מלבד רגעים מיוחדים"
נראה לי רוב העולם חיים ככה.
נדירים האנשים שחיים את ה' כל רגע ביום, אולי גדולי ישראל.
 

נראה לי מעבר לפערים הרוחניים שתמיד יהו, עלתה בי נקודה קצת אחרת.
שסביבה משפיעה. כמה שנהיה אנשים פנימיים, יש כח לעולם ולאיפה שאנחנו נמצאים להשפיע עלינו
זאת עובדה, וזה טבע העולם.
יש פער כזה בין אחד לחברו עד כמה היא משפיעה
וגם יש שוני על איך ובאיזה צורה היא משפיעה
ואדם צריך להיות מודע לאיפה הוא נמצא ביחס לזה
ואולי פערים רוחניים זה לא דבר מהותי שמערער קשר.
אבל השפעתו של הקשר על הרוחניות שלי, זה נקודה קריטית
שחשוב לתת עליה את הדעת.

אם קשר מוליך את האדם למקום שבמהות שלו, מצד עצמיותו, הוא לא היה רוצה להיות בו, זה מעלה סימן שאלה גדול על טיב הקשר.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי