מצטערת לתקוע כאן שרשור עצוב.אנונימי (פותח)
אבל אני לא יכולה יותר.
אני חושבת ש.. לא משנה.
אנחנו משפחה נורמלית, אבא רב, אמא עובדת. משפחה טובה, באמת.
אבל יש לי אח. כיתה ז'.
הוא הורס לנו את החיים-
             הורס
מאיים כל הזמן שהוא יתקשר למשטרה. מציק. ההורים שלי גמורים בגללו.
גם כשנוגעים בו באצבע הוא מתחיל לצרוח שהוא יספר לכולם.
בכפפות של משי מתנהגים איתו.
ואל  תגידו שחסרה לו אהבה, או שצריך להתייחס אליו יותר נחמד, לא!
הוא המלך של הבית.
וגם אל תגידו להתנהג אליו בקשיחות, הוא בכלל יתחמם.

מה לעשות?!!?!?!?

אווייי!!!!דוסית גאה!
מה לעשות?אין לי מושג!
 
 
אבל אני מאחלת לך שבסוף הכל יסתדר בעזרת ה'!!!
ושהבחור יקבל שכל!!
אוהבת,
הודיה.
הייתי אומר לא לשים על האיומים שלואלישע בן אבויה
בס"ד

זה מה שאני הייתי עושה, אבל אני לא מוכן לקחת אחריות על שום דבר.
אני מניחה שזה נראה פשוט,אנונימי (פותח)
כולה איומים של ילד בכיתה ז', אבל כשהוא כועס הוא לא חושב על מה שהוא עושה.

דרך אגב-
הוא היפראקטיבי. זה רק מחמיר את המצב.
הלכתם לייעוץ?שמחה ואמונה
דיברתם עם רבנים או כל מומחה אחר בעניין?..
אולי אם יהיה לכם אישור שיש לו בעיה כל שהיא תוכלו להראות את זה למשטרה למקרה והוא יתלונן..
נשמע יעיל?
מה ה'שר לרבנים עכשיו?golani
*הקשרgolani
לקבל ברכה מהרבשמחה ואמונה
 
ברכה כן.golani
יעוץ בד"כ לא.
ממש לא נכון!זלמן לוי
רבנים בד"כ הם אנשים קצת יותר חכמים ממך, והם יכולים לתת גם עצות טובות. במיוחד אם הם גם אנשי חינוך.
לא חשבתי שזה פשוטאלישע בן אבויה
בס"ד

מהדברים הלא פשוטים שעלו לי בראש, זה נראה הכי הגיוני. אני מניח שלנעול אותו בחדר בלי טלפון או אפשרות כלשהי לתקשר עם מישהו מבחוץ זה לא רעיון טוב, נכון?
נ.ב.אלישע בן אבויה
בס"ד

אופציה אחרת היא שברגע שהוא משהו לא בסדר תתקשרו אתם למשטרה, אבל היא כבר הוכיחה שבתלונות שנערים מעורבים בהן היא מתעסקת רק כשהנער הוא המתלונן.
בכל אופן, אם הוא יחשוש קצת בעצמו הוא עלול להיות מעט יותר רגוע.
אל תגזים.golani
הורים שיתלוננו על בנם למשטרה... נו באמת... זה יכול להרוס לו את כל הקשר עם ההורים.
וזה יכול להתחיל תהליך שיתקן את הקשראלישע בן אבויה
בס"ד

ממה שהבנתי עכשיו, בכל מקרה הקשר הזה צריך שיקום. אם הילד לא מפחד משום דבר הוא לא יעשה שום דבר שמציעים לו ולא תהיה שום דרך להסתדר אתו.
לספר לאנשיםנועמיק
בעיקר לאנשים שחשובים לו.

כל הכח שלו לאיים ולהרוס לכם את החיים נובע מזה שאתם מתביישים שידעו על זה.
ככה הוא כבר לא יוכל לאיים עליכם.

דבר שני,חייבים להראות לו-שההורים שלך לא עובדים אצלו.זה דבר שכל ילד מבין בערך בגיל 3 חודשים,אבל בגלל שהרגילו אותו שכל מה שהוא רוצה(אם זה לא המצב,אני מצטער שחשדתי)הוא כבר לא מבין את זה.צריך להרגיל אותו מחדש,שהרצון שלו לא משפיע באופן ישיר על המציאות.יש עוד דברים חשובים חוץ מרצונו.את זה עושים על ידי זה שמתנים(מלשון תנאי)דברים שהוא יקבל,בפעולות שהוא יעשה.מתחילים בדברים ממש קלים,כמו שצריך לשים את הצלחת בכיור אחרי האוכל,או משהו דומה,ולאט לאט מכניסים לא לראש,שכל דבר שהוא רוצה,דורש עבודה ממישהו,ושגם הוא צריך להשקיע כדי לקבל את זה.
אז כן,חייבים מתי שהוא להתחיל להתנהג בקשיחות(גם אם בהתחלה בתחומים מאד מצומצמים)ועדיף כמה שיותר מוקדם.

דבר שלישי,ללכת ליעוץ.

אם את רוצה,יש סיפור של חיים ולדר על הנושא הזה בדיוק.אני אחפש ואגיד לך איפה זה.

בכל מקרה,אל תתני לזה להשפיע עליך.
אל תתיאשי מבית נורמלי,כי יש הרבה אנשים שהיו ככה ויצאו מזה.
אל תקנאי בו על זה שהוא מקבל יחס מיוחד,וכל מה שהוא מאיים מתבצע-כי באמת,המצב שלך הרבה יותר טוב משלו:הוא לא יכול כרגע להסתדר בחיים בעצמו,לא יכול ליצור קשר אמיתי עם אנשים אחרים,לא יכול לקבל אהבה מהמשפחה שלו.תשמחי שאותך ההורים שלך הצליחו לחנך לחיים טובים.שאת מסוגלת לראות גם את הרצון של אנשים אחרים,ולא חושבת שהם רק כלי להשיג את המטרות שלך.
תזכרי שהוא ממש מסכן וצריך לרחם עליו-ודוקא בגלל זה להתנהג אליו ממש בקשיחות.

~~הסנה-בוער
בס"ד
לגבי האח- אני מקווה שאת לא מתכוונת לקחת את העיצות של החבר'ה פה ברצינות, כי אנחנו קצת לא ממש יעילים מספיק בקטעים חשובים שכאלו. ניסיתם להתייעץ עם מישהו מבחוץ, בעל מקצוע? 
~
לגבייך- קודם כל, אנחנו שמחים ששיתפת . אנחנו ב-א-מ-ת פה בשבילך, ותרגישי חופשי לפרוק ולפרוק.
תראי, בכל משפחה יש בד"כ "טרבל-מייקר" שכזה. לפעמים הוא מסומם, לפעמים הוא מופרע בכיתה, ולפעמים סתם מעצבן. בכל משפחה יש את "הכבשה השחורה"- לפעמים לא באשמת ההורים בכלל.
מותר לך לכעוס עליו, ומותר לך להתעצבן. אבל- וכמה שזה קשה- את אחותו. ואחות זה לא אמא או אבא. לפעמים קשר עם אחים יכול ממש להציל. תנסי לאהוב אותו. להאמין בו. ולא לומר לו "כן, כן, אני בטוחה שאתה יכול להפסיק להיות כ"כ --- ו--- וגם ---. ובתוך תוכך, מבעד לכל הרוע+הצרות+הגועל+היאוש+העצבים מסתתר, עמוקעמוקעמוק (עמוקעמוק) לב טהור. אני מאמינה בך". אלא באמת לנסות להגיע עם עצמך לאמונה שלימה בו שהוא ישתנה וישתפר! תנסי לשדר לו את זה.
משהו ששמעתי אאל"ט מחגי אהרוני- בנ"א תותח- לנסות לתת לו תשומת לב, אבל בכמויות שלך. ז"א- להפתיע אותו מדי פעם, ולשבת איתו. זה לא חייב להיות כשהוא מבקש. שלאט לאט יחדור לו שאוהבים אותו מאוד בבית, אבל זה לא אומר שחייבים לעשות מה שהוא רוצה. אפשר יום אחד לשאול אותו אם הוא רוצה ללכת לגלידה, יום אחר סתם לשבת ולדבר 10 דק'. בהתחלה זה בטח יהיה עינוי, אבל לאט לאט הוא יהנה מזה- ואני מאמינה שגם את.
מקווה שלא חפרתי יותר מדי. ואם את צריכה משהו, מוזמנת בכיף. 

תתעודדי.... יש צרות גדולות יותר...יהודי מרמ"ג
תודה לכולם,אנונימי (פותח)
אני בטוחה שההורים שלי הלכו לייעוץ. 
שתבינו, מציבים לו גבולות. אבל הוא פשוט- איך נגיד, פורץ אותם לגמרי.
זה נראה כאילו לא אכפת לו מאף אחד. קשה לי להגיד על אח שלי שהוא רע, אבל זה נראה ככה.
בקשר לברכה מרב- אני חושבת שרצו לקחת אותו והוא לא הסכים.
נועמיק- הגדרת את זה טוב, אנחנו באמת מתביישים- לפחות אני.
וזה מה שנותן לו כוח.
אבל אני לא רואה את עצמי הולכת ומספרת לאנשים- ''הי, אתם יודעים יש לי אח שהורס לי ת'חיים'', ממש לא.
המון כוחות אני משקיעה כדי להסתיר את זה. גם לחברות הכי טובות אני לא מספרת.

הסנה בוער- איך אני אמורה לקחת אותו לגלידה, כשאני מפחדת שכל שנייה הוא יתחיל לצעוק ולעשות לי פאדיחות?
והלוואי שהייתי מצליחה לאהוב אותו יותר.


אז..בואי לא נתחיל בגלידה.הסנה-בוער
בס"ד
כשהוא אוכל ארוחת צהרים, להתיישב על ידו [לא לגעת בו כמובן ]. לשאול, ולנסות להתכוון לזה באמת- "איך היה לך היום בבית הספר? מה למדת?" וכו'. אפילו 2 דק' בהתחלה. לתת לו תשומת לב כשזה בא ממך. 
הוא יחשוב שאני מנסה לצחוק עליו.אנונימי (פותח)
ניסיתי.
מה עם חרם?צעיר רענן

אולי לא חרם ממש שלא מדברים זה לא אפשרי,פשוט תביא,תישן,תלך,לא יותר מזה-כל אחד בבית מתייחסים אחד לשני רגיל(ואולי אפילו יותר נחמדים)ואליו ממש כמו אוויר וכשהוא צורח לא להתייחס להמשיך להתעלם!!!אבל אסור להראות אפילו שבריר של התייחסות מיותרת... 

התעלמות מופגנת היא יחס לא פחות מצעקות.אלישע בן אבויה
בשום אופן!golani
צריך לעשות חרם אם הוא צועק או מציק, כלומר אז לא להתייחס אבל חלילה מלהחים אותו לחלוטין. אתם מתנהגים כאילו מדובר פה בפושע מועד, תרגעו, בסה"כ מדובר על ילד  שיש לו בעייה ככל הנראה.
זה מתכון לאבד אותו לתמיד.....no name102
אבל תראי לו שזה בא מתוכך, כי את אחותו. כי איכפת לךno name102
לדעתי,no name102
אם תאהבי אותו באמת, הוא יחזיר לך אהבה. באמת .
אולי זה יקח זמן. אבל זה יקרה.
 
לגבי העתיד- באמת שאין לך מה לדאוג, הוא יחזור לדרך הנורמלית... זה גיל כזה!!
כלל ראשון.איציק הג'ינג'י
בן אדם שמאיים הרבה, לא יעשה כלום.
כשהוא רואה שזה עובד, הוא ימשיך.
זה עובדה.
אל תתיחסו לשטויות שלו.
הוא בן 13, ה' ישמור! והוא מכתיב את הבית?!
תעמידי אותו במקום!
למה מי הוא בכלל?
מאיים? צורח? תצרחו עליו בחזרה, פליק בטוסיק יעזור.
הוא יהיה בשוק.
הכוונה היא- שכלב נובח לא נושך.no name102
ואני לא משווה אותו לכלב חליללללה
איזה המלצות, גי'ינג'י יש'ך עתיד....   ~SMILE~
עקרונית:אח..
כדאי שאתם תלכו למישהו שיכיר (או מכיר) את הסיפור עם הפרטים שלו יותר מקרוב.
 
חוץ מזה, בנתיים, תנסי, אולי יעזור -
'אהבה בסחבאק', יענו: לא להראות לו שאת אוהבת אותו כמו אל חברה וכדו', אלא משהוא
כזה יותר משוחרר, עם הרבה צחוקים, עם הרבה חיוכים, עם הרבה אהבה...
 
האא, וכמובן תפילות לבורא העולם.
 
 
 
שיהיה בעז"ה הרבה בהצלחה!
שבוע מבורך!
אל תחיו באשליה-עצמי-
שמעתי על מספיק סיפורים (מעובדת סוציאלית)
שילדים בגיל הזה מתלוננים על ההורים

ואז מגיע ניידת הביתה ולוקחים את האבא לחקירה
וזה לא נעים בכלל בכלל.

פשוט אל תחיו באשליה שזה ילד והוא לא מסוגל להתלונן.
הם דווקא מסוגלים יותר, כי הם לא מבינים מה חומרת הנזק שהם גורמים לעצמם ולמשפחה.

רק טוב שיהיה בע"ה!
לשלוח אותו לפסיחולג....The Juggler
קבלי חיבוק גדול גדול! מבינה כ"כ-שפרירית
בת כמה את? את יותר מגדולה ממנו, נכון?

כשאני הייתי בכיתה ז'-ח' אחשלי היה מתנהג כמו אחשלך. אפילו יותר גרוע. זה אפילו הגיע להרבה מצבים שהילד[אז בכיתה ה'-ו'..] הוציא סכין מהמגירה ואיים על עצמו ועלינו. אני זוכרת לילות ללא שינה בגללו. כל פעם שהסכין הייתה יוצאת כולם רועדים ואמא שלי הצדיקה בדרכים שונים ומשונים ניסתה לגרום לו להספיק.
מה קרה בין אז לבין היום? אפשר להגיד שהתרחש נס. כשהיו היה בכיתה ז'(נראלי..) סוף סוף הורים שלי לקחו אותו לאבחון פסיכו-דידקטי, וגילו שיש לו ADHD-שהוא היפר אקיטבי. וב"ה מאז הוא לוקח ריטלין כל בוקר וצוהריים וב"ה מצבו השתפר ועכשיו אנחנו יכולים להיות חברים ממש טובים.[-כשהוא בהשפעת הסם בלבד. ולפעמים זה מאוד מעצבן שהוא לא לוקח ואז אני מציקה לו עד שהוא לוקח. כמו שקרה הבוקר.]

טוב, אז לא משנה אני עכשיו. בטח זה מציק לך כ"כ כי את אוהבת אותו. ואת דואגת לו... תחשבי על זה. אני זוכרת שכל הזמן ניסתי "לחנך" אותו, ולהגיד לו מה לעשות והוא תמיד התעצבן עלי.
המלצות חמות:
-כרגע, תשארי מחוץ לסיפור. אפילו אם זה כולל לא להיות בבית הרבה.אל תגיעי למצבי קונפליקט איתו, ואם קשה לך לראותו מתנהג ככה פשוט אל תהיי בסביבה. נכון, זה קשה. אבל זה יהיה לך יותר טוב. נראלי.
 -תתני להוריך לנהל את המאבקים איתו. הם יודעים קצת יותר ממך ואל תתערבי להם בהחלטות. הם לא צכים בעיות איתך כשיש להם מספיק עם אחיך.
-אולי באמת כדי לפנות לפסיכולג? לעשות אבחון? יש מצב שיגלו דרך לעזור לו ולכם! ואם אתם מהאלה שמפחדים מרטלין תדעו שבאמת אין לכם ממה. זה כ"כ יעזור לכם!!...
-אולי יש מקום לראות מה קורה לו בבית ספר? אני יודעת שחלק מהסיבות שאחשלי היה ככה כי היה לו גרוע בלימודים..תראו. אולי יש מקום להעביר בית ספר? להעביר כיתה?

אז זהו, תאמיני שיום אחד זה יעבור. ובע"ה יהיה טוב! תתפללי. זה ניסיון שהק"בה העמיד בה את כל משפחתכם ובע"ה תעמדו בה ובגדול!!

בהצלחה רבה רבה!
 
אם את צכה משו, אני פה.
הרוסה כנסי...מיסטר דום
תגידי הנקודת מבט שלך גם קצת בוחנת מאיפה אח שלך מגיע?!
אני בטוח שאח שלך לא עושה סתם דברים שמנקודת מבט שלו משו קורה לו
ואתם צריכים לנסות להביןם אותו ניסית פעם לדבר איתו אמיתי ולא מתוך ביקורת
או מתוך ידע וראש סגור שהוא לא יקשיב לך ואת באת לא פתוחה?!
ואגב כל הכבו לאח שלך!! אולי עלה לו טיפה יותר מידי לראש העיניים של האלימות
אבל זה מעולה שהוא יודע שאסור לגעת בו והוא יודע להסתדר זה ראוי להערצהב!
ניסת פעם לראות את הדברים החיוביים שבו או שזה כבר יחס סטיגמתי??
 
-המשך-מיסטר דום
וחרם זה הדבר הכי גורע שתוכלו לעשות מסיבה של הוא ירגיש מנותק לגמרי לא מספיק שאין קשר עכשיו ואחרי החרם הוא לא ירגיש שייכות לבית ב.הוא רק ילד קטן עם בעייה שהוא לא יודע איך להגיד אותה ואיך לבטא אותה או שהוא מפחד .
ואת יודעת באמת מה עצוב שאת מתביישת באחיך את צריכה להבין שכל משפחה היא לא מושלמת ! אין משפחה שהכול טוב בה כמו בסרטים ואת צריכה ללמוד לקבל את אחיך קודם כל כמו שהוא ורק אחר כך תוכלי לדבר איתו כי הוא כנראה מרגיש את זה שאת מתביישת בו אז הוא לא מקשיב לך בכלל ולא על אפחד מכם את לרגע הנתון הזה צריכה רק להתייחס אליו ולא ללכת על פי הדעה הרווחת של האנשים מבחוץ!
אהבתי את התגובה של נומיק...אנונימי (פותח)
אני חושבת שאת צריכה להסתכל על זה מנקודת מבט של הוא בגיל משוגע והוא בעז"ה במוקדם או במאוחר יגיע וימצא את הטוב שבו. אולי תנסי את לחשוב מה טוב אצלו.כל הזמן להאמין בו. וגם אין לך מה להתבייש בזה כי אף משפחה לא מושלמת ולכל משפחה יש את הפדיחה שלה! גם אם זה לא נראה ככה!
 וזה שאבא שלך רב- אני חושבת שהוא קלט שהמשפחה לחוצה פחד מזה שהוא ילך למשטרה- אז אולי אבא צריך להגיד לו- אני כבר הלכתי למשטרה וסיפרתי להם שאתה כל הזמן רוצה לבוא לבקר בתחנה- סיפרתי להם שכל דבר קטן נראה לך כהתעללות- והם דווקא אמרו- תחנך אותו חופשי.
או לעשות מזה צחוק- איך לא הלכת למשטרה- נו לך תספר להם- לא בציניות אלא בצחוק- אפילו ליד החברים שלו... שלא יחשוב שזה איום עליכם.
 וגם ההורים צריכים למנוע ממנו כמה דברים שחשובים לו (לא דברים חיוניים כמו מזון ומים..) אולי- מחשב וכדו'  שירגיש שהוא מפסיד כשלא מתנהג אל ההורים שלו כאל הורים אלא כאל אנשים זרים! שיתחיל להעריך מה עשו בשבילו עד עכשיו...
אולי כדאי להראות להורים את התגובות פה-ולא שאת תגידי להם מה לעשות! והכי חשוב תפללי עליו! בהצלחה!
תלתן - רעיון יפה! ועוד כמה תובנות.אודי4
אכן שמת לב שהאיום שלו מאוד מפריע לכם - ואתם מתביישים בכך. לדעתי, צריך קודם להוציא את העוקץ ויפה לתלתן שנתן את הרעיונות איך לעשות זאת. קודם לנטרל את הפחד. הוא כל הזמן מאיים. האם אכן פעם אחת הוא התקשר באמת למשטרה? האם את אכן חושבת שהוא באמת יעשה זאת? (הוא באמת רוצה לראות את אבא שלו בבית סוהר?) למה הוא לא עשה זאת עד עכשיו?
 
אני הייתי נזהר מאמירה שיש לו בעיה, ואבחונים וכדומה! ואני מניח שאת גם מאוד אוהבת אותו. אין לו בעיה ואין לכם בעיה. אכן יש משהו שהוא משיג באיומים שלו! הוא מצליח בזה יפה!
אז תשאלי את עצמך - מה הוא משיג בכך?
אגב,
מתי הסיפור התחיל?
איך הוא בבית ספר?
איפה את בכל הסיפור? גם עלייך הוא מאיים? גם על חברים?  (זה נשמע שזה רק על ההורים שלך! וזה נשמע שאת הרוסה כשאת רואה איך ההורים שלך מרגישים בגללו, לא בגלל מה שהוא עושה לך).
 
אני מציע לך להפריד בין מה שאת חושבת ורואה שהוא עושה להורים שלך לבין היחס ביניכם כאחים. אכן, רחמנות, וקשה להורים, ואכן כדאי מאוד שילכו לייעוץ (זה לא בושה להתייעץ, להיפך זו גדלות. אולי תציעי להם בעדינות), אבל את לא צריכה לבחור בצד של ההורים, וכאילו המשפחה נגדו.
 
 יש לו משהו שחסר לו ושהוא מנסה להשיג מההורים. הייתי אומר, אולי, שהוא רוצה לראות את ההורים שלו חזקים. כמה שזה נשמע אולי מופרך. ילד צריך את העוצמה מהבית. גם אם מאיימים על אבא שלו. באמת בפנים, כמה שרע להורים, לא פחות רע גם לילד. ואמרת שמציבים לו גבולות אבל הוא פורץ אותם - אז זו בדיוק הנקודה - לשים לו גבולות ולעמוד על כך!!! (זה אני אומר כמובן להורים שלך, לא לך. רק שאת תביני את המצב.) כך נראה לעניות דעתי. [ואני באמת מאמין שאין דבר כזה ילד רע! אבל באמת יש פה אתגר גדול].
שיהיה בהצלחה!
 
 
אני עם "נעומיק" ^^מאמע צאדיקה
לכו ליעוץ!!
תגידי להורים שלך שיקחו אותך לייעוץ- מה את עושה בחיים שלך עם אח כזה.
(לא שאני חושבת שאת באמת צריכה ייעוץ- את סתם צריכה עיצה טובה + ניעור רציני להורים שלך...)
 
עוד מילה-
אל תתבישי להגיד לחברה טובה את כל הסיפור של אח שלך
את לא חטאת, לא פשעת- אין שום סיבה שתתבישי!
חברה טובה שתקשיב, ואולי תתן קצת עיצה וחיזוק, או רק כתף תומכת- זה ממש חשוב.
(ואם את לא סומכת עליה בתור חברה לספר לה סודות והיא תתן לך גיבוי- למה את חברה שלה?!)
בנוסף לכל העצות..פעימה
בס"ד

תוך-כדי כל ההתמודדות-
דברי על זה עם חברה טובה..
תפרקי.. תוציאי.. אל תשאירי הכל בבטן- זה יהרוס אותך לא פחות..
חברה שתדע שהמטרה זה לפרוק ולא לומר לשון-הרע[וכשהמטרה היא לפרוק וברור שזה לא למטרת לשון הרע- זה מותר הלכתית.]
כדי שלא הכל יישאר עלייך ואז תהיה לך התמודדות כפולה..

ועוד דבר- אל תשכחי שזה ניסיון מהקב"ה.. והקב"ה לא מביא לנו נסיונות שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם..

המון המון בהצלחה!

אין לי עצה אבל רק אברךאנונימי (פותח)
שהקב"ה יעזור
ותצאו לאור גדול.....
תני לו מכות.דאץ
הוא רק בן 13. פשוט תתני לו את העצבים בכוח.
יש מישהו מהמשפחה/מכרים שהוא קשור אליו חזק?מעפר אני באה
אולי תבקשו שהוא ידבר איתו יסביר לו יפה, ואם הוא לא מקשיב בתקיפות!
ככה הוא יפחד לאבד את הקשר שלו איתו ואולי הוא יקשיב לו ויתרכך יותר
 
זה לא יעזור בכלום.1hadar1
זה רק יעשה את הכל יותר גרוע.
שלוםאנונימי (פותח)
אני לא מאמינה בפסיכולוגים או יועציים כיון שיש לי נסיון רב מהילדות והם רק הרסו לי את החיים והיום שאני יותר גדולה לפעמיים אני בדיכאון על כך..אם באמת רוצים לשפר ילד כזה דבר ראשון לדעת שאחרי כל הרע שהוא עושה הוא ילד טוב עם נשמה טהורה אין ילד רע יש ילד שרע לו ובגלל זה הוא עושה רע לאחרים כי הוא לא יודע איך לצאת מיזה!!!
ןתמיד לאהוב אותו באמת להתייחס עליו לשאול אותו מה נשמע? איך עבר היום? מה הכי שימח אותך? וממה לא? אולי להפתיע אותו במתנה נחמדה(ממתק..משהו שאוהב) לשתף אותו להסביר לו שאיך שהוא מתנהג זה סתם תחפושת זה לא הוא באמת להסביר לו שהשטויות שעושה זה לא מתאים לו......אני מאמינה בילד הזה שהוא נשמה טובה ומשהו מציק לו והוא מתנהג ככה.! תעזרו לו דברו איתו שיחת נפש אחד על אחד וגם כל העצות אבל לא ללכת לפסיכולוגים!!
לגבי מה שהמלצת לעשות:נקדש את שמך..
מה שכתבת זה בעצם מה את ציפית שיעשו איתך בזמנו או מה שאת חושבת שהיה גורם לך לשינוי.
אלא שידוע כי ישנם הבדלים בין שני המינים, ולא בטוח שמה שהמלצת, יתאים לבן בן 13...
כמובן שבסופו של דבר, כולנו זקוקים לחום ולאהבה.
צריך להעביר אותו בית ספראנונימי (פותח)
אולי הוא מקבל את זה מחברה רעה
 
אווי.........טל!=)אחרונה
זה בערך מה שקורה לנו בבית...
אני לא אומר שמות אבל גם אצלנו זה כזה..נורא נכון?
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אולי יעניין אותך