אז ככה:
אני בת 15 ויש לי אח בן 16...... רק ש- הוא כל היום אומר לי כמה שהוא שונא אותי והלוואי והיה אפשר לשנות את זה שאני אחותו ועוד המון דברים כאלה.. רק שזה לא נגמר כאן..
כל פעם שהוא רואה אותי הוא מרביץ לי לא משנה מה הכל אבל הכל!! רק כדי שאני יבכה ויהיה לי רע!!!!!!!!!!
בטח נראה לכם שהוא משוגע או משהו כזה אז לא-כלפי חוץ הוא הילד הכי מדהים בעולם יש לו חיוך מקסים הוא מצחיק הוא יפה ולא חסר לו כ-ל-ו-ם!!! ואני משתגעת מזה תחשבו שיש לכם בנאדם שחיי איתכם בבית והוא שונא אותכם על כלום!! וזה מתסכל ומציק אבל הבעיה לא נגמרת כאן כשאני פונה לאמא(לא שאני צריכה להגיד לה את זה כי אם היא לא רואה היא שומעת את הצרחות שלי )היא אומרת(דרך אגב היא פסיכולגית) שאחי הוא ילד של תשומת לב וככל שאני יגיב ויגיד לה שתעשה לו משהו אז הוא יקבל את היחס שהוא רצה גם עם זה יחס שלילי ואז הוא לעולם לא יפסיק!!!(לא שחסר לו תשומת לה ההורים שלי הכי תומכים ואוהבים בעולם רק שלו זה לא מספיק) אבל איך אפשר לשתוק כשבנאדם עובר לידך ומרביץ לך סתם? הוא לוקח לך והורס לך דברים בכוונה? איך? ואז כשאמא מתעלמת למרות שאני יודעת שזה בשבילי אז אני משתגעת כי גם מציקים לי וגם לא עושים לו כלום??????????????????..!!!!!!!!!!!!!!!!!! נמאס לי!!!!!!!אני לא יכולה להמשיך ככה!! זה באמת לא הגיוני שכל היום אני רק אבכה כי הוא רוצה תשומת לב!!!! ואולי זה נשמע תינוקי אבל תנסו יום שלם לעמוד ולשתוק שכל 5 דקות מחרפנים אותכם בצורה אחרת!! אין לי כוח אני מותשת כל יום אותו סיפור שלא נגמר.. חשבתי על לעבור לסבתא אבל זה נראלי לברוח מהבעיות של עצמי.. השאלה מה עושים?ואם יש בכלל מה לעשות?
