היי, השבוע הזה הולך להיות מלא בוורטים, רצוי לתפוס כמה בכיס... 
פרשת 'צו'.
קבלו דין פשוט ביותר:
אדם טהור שנוגע בדבר טמא - נטמא.
אדם טמא שנוגע בדבר טהור - ל-א נטהר.
והשאלה זועקת עד לב השמיים: למה?! למה הטמא שנוגע בטהור לא נטהר?!
התשובה היא - אומר הקוצקצר -
דבר טמא, הוא ודאי (!) טמא. לכן טהור שנוגע בו, נטמא.?
אבל דבר טהור, הוא לא ודאי (!) טהור. אדם יכול להעיד על עצמו שהוא ודאי טהור שאפילו שלא בכוונה הוא לא נטמא?! לא. לכן, הודאי טמא - מטמא. אבל הספק טהור, לא יכול לטהר...
אבל דבר טהור, הוא לא ודאי (!) טהור. אדם יכול להעיד על עצמו שהוא ודאי טהור שאפילו שלא בכוונה הוא לא נטמא?! לא. לכן, הודאי טמא - מטמא. אבל הספק טהור, לא יכול לטהר...
אה, תשובה קוצקרית... 
פסח. אנחנו כבר לא עבדים.
'עבד ה' הוא לבדו חופשי',
אומר ריה"ל. ותמיד היה לי עמוק בלב:
אומר ריה"ל. ותמיד היה לי עמוק בלב:
למי אתם מנסים למכור את זה?! שומר תורה ומצוות נקרא חופשי?! עא-לק. באמת, איך אתם אומרים כזה דבר...?!
עד ששמעתי את ההסבר הבא. אגב, אולי זה לא יכנס תוך שנייה, אבל תחשבו על זה...
הנשמה היא חלק מהעליונים. נשמע מפוצץ? הנשמה היא רוחנית, נקרא לזה ככה. 'צלם אלוקים'.
ידוע לכולנו שאנחנו - אני אתה ואת - זה הנשמה שלנו ולא הגוף. (הוכחה קטנה: תצבוט אדם מת, הוא ירגיש משהו?!)
קיצור: אם הנשמה היא מלמעלה, אז היא בעצם רוחנית. היא 'אוכלת' אוכל רוחני = תורה מהשמיים, תורה ומצוות.
יוצא לנו כזה דבר --> שבאמת הנשמה שבתוכינו, היא רוצה ר-ק להתקרב לה' ולעשות את רצונו, וזה, ההתקרבות הזו לה', זה הרצון האמיתי של הנשמה. יוצא, שהנשמה = אנחנו, בתוך תוכינו, האמת הפנימית הנקייה ביותר שלנו רוצה לעשות את רצון ה' כלומר: להיות עבד לה'.
מכאן מוכח ש: עבד ה' = הוא לבדו חופשי. באמת.
מ.ש.ל 
אגב, אם נשמע למישהו - כמו בדיוק שזה נשמע לי בהתחלה - כמו איזה 'רעיון רוחני' נשגב, אז תראו משהו יפה:
"לפיכך מי שאינו רוצה לגרש -- מאחר שהוא רוצה להיות מישראל, רוצה הוא (הנשמה שלו) לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות; ויצרו הוא שתקפו.
וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר, רוצה אני -- כבר גירש לרצונו"
וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר, רוצה אני -- כבר גירש לרצונו"
אדם שלא רוצה לתת גט - ויש דין שהגט ינתן לרצון האיש - כופין אותו עד שהוא אומר רוצה אני. זה לרצונו של הבעל?! נו באמת...!
כן - אומר הרמב"ם - זה ש-י-א הרצון האמיתי של הבעל. מי שחונק, כופה, מעביד, מגביל וכדו' את הבעל, זה היצר הרע. הוא שבוי בידי היצר הרע, ואז שאנחנו כופים אותו לעשות את רצון ה', אנחנו בעצם מכניסים ליצר הרע נבוט בראש! אנחנו בעצם משחררים את הבעל לחופשי באמת! אז, זה לא 'רעיון רוחני גבוה גבוה', אלא זה ממש יורד לרמה המעשית של ההלכה...
עשו מצוה, ותקפיצו ת'שרשור הזה למעלה. 
(אגב מי שלא יודע, כולם מוזמנים לקבוצה שלנו בפייס'...)
פססט, שבעז"ה נזכה לכולנו להיות חופשיים באמת ולעשות את רצון ה', את רצונינו - בכיף ובהרבה מאוד שמחה.
חג גאולה כשר ושמח. שבת שלום ומבורכת לכל עם ישראל!
א-מ-ן! 
