את די צודקת בקטע של בכלל לא מדברים עם בנים ואם פולטים מילה ישר קופצים עליך אבל אני חושבת שזה גם די טוב סניף נפרד כי יש לי חברות בסניף לא נפרד והן כאילו בקשר עם הבנים ואני חושבת שזה ממש לא טוב (ואנחנו רק בנות 13, כן?)

ל ד ע ת י

סניף נפרד זה דבר ממש טוב-

סה"כ כל מי שבסניף הוא לא בגיל שכבר נפגשים ומתחילים לחשוב ברצינות (בד"כ..), אז למה כבר צריך את זה???

נכון שלא צריך להתייחס אליהם בתור חייזרים שאסור להגיד להם שלום ברחוב או שאסור לשאול אותם משו , אבל אני לא חושבת שמה שקורה במקומות שאין בהם סניף נפרד (===לא משמיצה!!!!!- ולא בכולם!!!!!!- רק ממה שאני רואה ויודעת מסביבי!!!! לא להיבהל!!..) שלפעמים הקשר בין הבנים והבנות הוא כבר מידי חונק- זה יותר טוב. ושלא תחשבי שבמקרים כאלה לבנות יש פחות משיכה לבנים-- להיפך..

 

מקווה שהסברתי תצמי טוב.......

וא לא מכירה ממש מקרוב סניף מעורב- אז אם יש לכם משו אחר לגיד- תגידו בשמחה..- אל תכעסו אם אתם לא מסכימים איתי...

לכולם יש את זה את לא היחידה ואת לא שונה...זה גיל ההתבגרות, הורמונים רצונות וכ'.

את בסניף מוערב או נפרד?

 

למה?

כי בנים ובנות לא צריכים להיות ביחד....

כשתרצי להתחיל לצאת תוכלי לפנות לשדכנים וכו'....

בסופו של דבר, חלקנו נצטרך לצאת אל העולם הגדול, שהוא בחלקו הגדול חילוני. לנערים שבאו מרקע נפרד לכל חייהם קשה יותר להתמודד עם זה. קחו דוגמה: לפי ההבחנה שלי, אצל מתנדבי-נוער דתיים במד"א דווקא ילדים שבאו מרקע לא נפרד, מצליחים להתמודד עם הניסיונות החדשים ביותר קלות מאשר ילדים שבאו מרקע נפרד.

הסיבה היא שאנחנו יודעים לתקשר עם בנות מבלי להפקיר את ההלכה. ז"א: להסביר לבנות שאנחנו שומרים נגיעה מבלי שהן יפגעו, לצחוק איתם בנושאים שאפשר, להתעלם מהנושאים שלא... וכו'.

זה שבאתי מרקע של "סניף לא נפרד" מאוד עזר לי בעניינים האלה...(אני מאוד הזדעזתי כשראיתי ילדים שנראים חיצונית דוסים לכל דבר מתחבקים עם בנות חילונית ומרימים אותם.

אני בסניף נפרד,ואפילו מאוד,ולא רואה בזה שום חיסרון,רק יתרונות.

אני לא חושבת שמי שבסניף מעורב יהיה לו יותר קל לתקשר עם הצד השני בדייטים,ממש לא.

ואני יודעת לתקשר עם בנים אם אני צריכה,מעבר לכך לא.אין צורך.

ואני בטוחה שמי שיצא מהסניף שלנו,אם הוא ילך למד"א או לכל דבר אחר הוא ממש לא יתחבק עם בנות וגם לא פחות מזה.

 

שלונצי-

א.המורה שלי סיפרה לנו שיש לה הרבה חברות שהיו להן חברים והן היו בסניף מעורב וכו' ובכל זאת היה להן קשה לתקשר בדייטים.והפוך.למה? ככה.אין תשובה.אם ה' ירצה שתתחתני מהר,את תתחתני מהר ולא משנה אם היית בסניף מעורב או לא וכמה את יודעת לתקשר עם בנים.

ב.לדעתי,כמו שדניאלה אמרה,זה גיל כזה של משיכה וזה ממש לא קשור לסניף נפרד או לא.להפך,אם את/ה בסניף מעורב זה נותן יותר לגיטימציה למשיכה הזאת והניסיון יותר קשה.אנחנו אומנם לא בורחים מנסיונות אבל אנחנו לא מכניסים את עצמינו אליהם בכח.

אני מכירה בנות בסניפים נפרדים שהם לא חיות בבועה ומכירות בנים אבל בגבול מסויים..

 

אני מכירה בנות בסניפים נפרדים שבגלל שזה נפרד הם עם הבנים אח"כ יותר מידי

 

ואני מכירה אנשים מבסניפים מעורבים שלא שומרים על ההלכה

 

ואני מכירה אנשים מסניפים מעורבים שכן שומרים עליה

 

אני בסניף מעורב, אי יכולה להעיד על עצמי שאין לי בעיה לדבר עם בנים (ב"ה) אבל אני גם לא פתוחה עם כל אחד.. ונניח אצלינו בשבט אז יש גבולות מאוד ברורים ביחסי בנים-בנות אבל בשבט מתחתינו הגבולות פחותים בהרבה.. וכולנו באנו מאותו סניף ככה שאני לא יודעת אם אפשר באמת להגדיר מה מתאים למי ואיך

 

נראלי שבשני סוגי הסניפים ,מעורב ונפרד, החניכים יכולים להיות בקשר עם בני המין השני, אבל ברמה מסויימת

 

ואם תהיה לחניך נפילה כלשהי הנפילה תהיה יותר גדולה אם הוא בסניף נפרד (מנסיון)

 

אבל באמת כל מקום ומה שטוב לו

 

אריאל-

לא מסכימה איתך...

 

אני חושבת שסניף נפרד זה מקום ששומר עיך ומגן עליך מהעולם- שכן- גם אם רובו ככה- מה לעשות שהוא לא תמיד טוב.- גם אם רוב העולם (הבחוץ) חילוני- זה לא אומר שאנחנו צכים להיות כמוהם . (- וחס וחלילה אני לא אומרת עליהם משו רע- תינוקות שנשבו, - אבל אנחנו לא צכים להיות שבויים מרצוננו- אלא צכים לשמור על עצמינו.)

 

כתבת: "

אני לא אומר שכל מי שבסניף נפרד יכשל בניסיונות שיקפצו אליו.

אני רק אומר ששמירה על ההלכה בסניף לא נפרד, נותנת כלים להתמודדות עם העולם האמיתי.

לא יותר מזה... לי זה עזר ואני מניח שלעוד אנשים, אנשים עם עקרונות, בכל מקום - שומרים על עצמם- נקודה

 

אם אנחנו כדתיים מחזיקים באידיאל להתחבר לחילונים ולהחזירם בתשובה, הסייג של הפרדה פה בעיקר מגביל? לא כך?

"איך אני אכיר את בעלי אם אין קשר לבנים",

כי כמו שכבר אמרו שתגיעי לגי תוכלי לפנות לשדכנים בצורה מסודרת.

 

יומטוב.

הבעיות העיקריות בסניף נפרד הם:

-צימצום האידאלים להפרדה (הפרדה (ובד"כ גם א"י) זה חשוב וכל השאר זה סתם.

בס"ד

 

ממש תודה! הרגעתם אותי יחסית.... איזה אנשים טובים!

מי שרגיל להיות במקום כלשהוא והוא טוב, זה יותר עדיף מלעבור למקום פחות טוב ולהתנסות כי אפחד לא יכול להבטיח שתעמדי בזה...

סה"כ כולם עוברים את זה, שיהיה בהצלחה ובצורה הכי טובה שאפשרית!

אצלנו ה ממש ככה אני יכולה רק לבקש מבן להעביר לי איזה משהו וכל היישוב ירכל עלי...

אבל עדין נפרד עדיף בהרבה!!!

ההפרדה לא תמיד טובה. לפעמים, היא יוצרת הרבה בעיות אח"כ...

אנחנו סניף נפרד, ויש הרבה הרבה יתרונות, רוב החברה בישוב 'דוסים', ומי שלא, הוא לא יותר מקובל ואהוב, וגם אותו מנסים לקרב.

 

יש חסרונות בסניף נפרד כשלא רואים אף בן אף פעם עד גיל 18, למשל, הקומונרית שלנו באה מסניף נפרד כזה, ועכשיו, אין בררה, חלק מהצוות הם בנים וצריך לדבר איתם, והיא מתנהגת כמו ילדה בכיתה ד' שבפעם הראשונה בחיים היא מדברת עם בן. זה נורא ואיום.

 

בקיצור- סניף נפרד זה טוב. אם אתם מסוגלים באמת להיות נפרדים- אשרייכם! אם הנפרד גורם רק לדברים רעים, אז זה לא טוב. ובקשר לחתונה- אל תדאגי. ממש אין לך מה לדאוג, יש עוד דרכים להכיר בנים חוץ מהסניף, וחוצמיזה, עד שתגיעי לגיל, יש לך זמן...  

 

אגב. זה שיש לך 'קצת משיכה לבנים' זה בסדר גמור!!! באמת באמת. מבטיחה לך. אין לך מה לאכול את עצמך. אם זה לא היה ככה הייתה פה בעיה.

לגמרי מותר לך לחשוב על בנים ואפילו קצת להימשך אילהם.

 

ב"הצלחה חמודה!! אם את צריכה עוד משהו, אני פה...

 

 

איך את חושבת שחרדים מתחתנים?

והכל אצליהם בנפרד למהדרין..

 

"למות בייסורים רווק ולא להתחתן כמו חרדי"?

הגזמת.הגזמתם.

אולי הדרך שלהם לא טובה,אבל עובדה שהם מצליחים להתחתן ולא נראה לי שהם סובלים כ"כ.

לדעתי זו הייתה התבטאות מאוד לא יפה.

 

 

 

[נו עין,איך אני ]

ואת יודעת, להתחתן זה לא ככ קשה...פשוט לוקחים מישהי שבחיים לא ראית ומקדשים אותה...

נורא פשוט.

אני לא יודעת אם יצא לך לראות,אבל אני ראיתי הרבה פעמים וגם קראתי המון ספרים של חרדים ובהחלט יש שם דייטים..

חבר'ה, באמת להרגע.

 

הם מתחתנים מצוין. מאהבה. ב"ה.

יש כאלה שלא? אז לא להיות כמו שהם, אבל מכאן ועל להכללה?!

וואו. כרחוק מזרח ממערב.

 

 

 

 

האינסטינקטים שלי מגבים על ביקורת שמוטחת בחרדים בחיוך ובהנהון אולם פה אני חייב להודות שהגזמת

ב"ה שאתם לא שומעים איך אני מתבטא מחוץ לפורום, וכשאני כן מתבטא כאן ככה.. תשתדלו להבין שזה סוג של סלנג.

 

רק נתתי לה דוגמא, כדי  שתרגע.. 

אם הוא לא מחפש במקומות הנכונים (ואין הרבה) בד"כ ייפול., אז אשרייך שאת שואלת!

ואני אוסיף קצת דברים.

 

א) בקשר לסניף נפרד- זה טוב מאוד וזה בהכשר של גדולי הרבנים, אז אל חשש.

 

ב)כמו שאמרו לפני, בקשר ל: "אני לא מסתכלת על בנים, ולא יוצרת איתם שום סוג של קשר ואני שואלת את עצמי- למה את חושבת שזה כ"כ טוב? תחשבו שאני ארצה להתחיל לצאת אני לא אדע מה לעשות!"- אל תדאגי, הקב"ה מסדר את השידוכים ולא את, אז תרגעי.

בעבר לא היו רואים בנות/ בנים כמעט אחד את השני וגם אם ראו, לא דיברו.

ובשביל זה יש את "מוסד השדכנות" (שזה לא משהו גלותי, כמו שחלק חושבים- זה משהו ששייך לכל הזמנים של העם היהודי).

ג) קראתי באיזשהו ספר (נראה לי "מכתבים לטליה/דב אינדיג, אבל אני לא בטוח)  שקשר בגילאי העשרה, לפני החתונה, זה הורס את הקשר שלאחר החתונה, כי אם האדם רגיל להחליף חברות ("אהבה" -אין אהבה עד אחרי החתונה- הרבנית גרינשפן) בקצב של בד"כ פעם בחודשיים- הוא יתרגל לחשוב שאישה זה כמו חפץ- רואים, בודקים, מתלהבים, קונים, משתמשים ולאחר כמה זמן, לאחר שנמאס ממנו- זורקים.

ולכן כל מה שקורה היום אם הגרושין קורה.( עד כאן מהספר, וד"א- סתם מומלץ לקרוא אותו).

 והתהליך הזה של החברויות בין בנים לבנות נוצר כמעט תמיד אם קיים סניף נפרד. כמובן שרק למי שלא יכול לשמור על עצמו, אך זה קורה, לצערנו. (מי שבסניף נפרד- אנא אל תעלבו, אך, נראה לי שזו תאוריה די אמיתית.)

אבל אם הוא לא יפגש הרבה עם בנות ויהיה איתן בקשר חזק (בנות דודות -לא נחשב) הוא יתרגל לחשוב  שבנות זה דבר שלא להחלפה, וקשר נישואים הדבר הכי חשוב בחיים (חוץ מלא לעבור את ה"ג' עבורה של יהרג ובל יעבור")

וקיצור כל ההתפלספות- עדיף סניף נפרד!

 ד) בקשר ליצר ההתעניינות בבנים- כמו שאמרו לפני, זה עניין של גיל וגם של יצר הקיום, ולכן אין מה לחשוש, רק צריך לדעת לעצור את זה , ואם לא מצליחים (ויש כאלה) לשאול מה לעשות נגד זה.

 

מצטער שהארכתי, פשוט לא הצלחתי לקצר.

ומי שהצליח לקרוא עד כה, אני מאוד מעריך אותו- אני לא חושב שהייתי מצליח.

אז לילה טוב, עוד הפעם סליחה על האריכות ובהצלחה בהתמודדות, שפמנון. 

 

 

 

בסעיף ג)

*והתהליך הזה של החברויות בין בנים לבנות נוצר כמעט תמיד אם קיים סניף מעורב. כמובן שרק למי שלא יכול לשמור על עצמו, אך זה קורה,לצערינו.

[מי שבסניף מעורב -אנא אל תעלבו,אך, נראה לי שזו תאוריה די אמיתית.]

 

[התיקונים מודגשים..]

היי

אני בסניף נפרד ואני לא בגיל של חתונה וזה בכל זאת מפריע לי שאצלנו ביישוב זה נפרד ברמה מ-ו-ג-ז-מ-ת!! לדעתי צריך נפרד עם גבולות, שלא הפעם הראשונה שתדברי עם בן יהיה או כשתהיי קומונרית או כשתתחילי לצאת.. ואצלנו בסניף זה ממש ככה!! כמו שגולי אמרה-(אולי אנחנו במקרה מאותו סניף?? =]] חח גולי..מאמי שכמותי אמרה לי שזו את..)

אתם מבינים את זה שאם אני בפייסבוק(יש לי... ואני מ-כ-ו-ר-ה) מאשרת בן זה יהיה ה-נושא שירכלו עליו?! -זה לא נורמלי!!

 

1. לדעתי צריך סניף נפרד אבל שבכל זאת לא נהיה מנותקים לגמרי אחד מהשני..

אתם מבינים שאם את הולכת ברחוב ורואה את הבנים זה פאדיחה?!? -זה אשכרה לא נורמלי!!

 

אני מצטערת אם אני חוזרת על דברים שכבר אמרו פשוט זה עושה גם לי סדר בראש..

 

2. בנוגע למשיכה-

גמאני פעם חשבתי אם זה נורמלי, אבל מתישהו באמת הבנתי שהלא נורמלי זה ההפוך..

 

3. בנוגע לחתונה-

איכשהו גמאני (יש לנו הרבה דברים משותפים... חח..) פעם הוטרדתי מה אני יעשה בפעם הראשונה שאני יצא עם בן, אם בחיים לא דיברתי עם בנים??

אבל היום, לוידעת למה זה כבר לא ממש מטריד אותי, אין לי מושג איזה שינוי חל בי שאני כבר לא כ"כ מוטרדת, ולא ניראלי כי יש עוד דרכים להכיר... יש למישו רעיון למה??

 

עוד משו שחשוב לי למרות שהוא לא קשור, אשמח לתגובות -

בגלל שגמאני פעם חשבתי שסניף נפרד ממש זה טוב, והיום כבר לא..(זה קרה די מהר.... תוך בערך חצי שנה..) אז כן התחלתי לנסות לצאת מהבועה שאני חיה בתוכה(ישוב, סניף, אולפנה...מזל שהמשפחה מגוונת!) עשיתי פייסבוק ואני כבר לא כ"כ נרתעת מבנים- אני לא יגיד שאני אומרת שלום לבן ברחוב כי זה מהזה לא מקובל ולא שייך אצלנו ביישוב, וגם זה לא חסר לי.. אבל אני כן מתכתבת.. אולי זה פחות טוב, אבל זה בהחלט עזר לי לצאת מהבועה שלי ולהבין שיש חיים מעבר ליישוב ושמי שלא כמו האופי של היישוב שלנו הוא לא מוזר.. -מה שפעם חשבתי.

אני אביא לכם דוגמה לבועה שלנו עד כמה שהיא לא טובה:

אחותי בת ה-18 עשתה שרות- לאומי (לשעבר, היא עזבה..) במקום מאוד לא רגיל של נוער בסיכון והיא (וגם החברות שלה שעשו ש"ל במקומות אחרים..) פשוט נזרקו אל מחוץ לבועה בבת-אחת!! אז אני חושבת שעדיף להגיע לתובנה עוד לפני שזה קורה בבת-אחת ללא הכנה!..

 

טובב, מצטערת שחרגתי מהנושא, זה פשוט היה חשוב לי.. בשביל עצמי.

 

אשמח מאוד לתגובות על הכל!! עינת

 

**אה- ולמי שמכירה אותי- מסתבר שאולי היא לא מכירה אותי, או שאני לא מכירה את עצמי..

כי לפי איך שאני ניראית ומדברת, מה שכתבתי עכשיו נראה מהזה לא קשור אלי..

עכשיו אני בבעיה. אני לוידעת מה אני באמת(איך שאני מדברת בערוץ 7, בפייס, בד"כ, או אף אחד מהם?! יש לי מהזה תחושה שאני לא עצמי!! אווווףף.. נכנסתי במכתב הזה לעוד בעיות חדשות.. כאילו שחסרות לי......

זה שבנים לא יודעים מה זה בנות.(חוץ מאמא..)

ושבנות לא יודעים מה זה בנים.. זה ממש גרוע, ויפגע בכם בסוף..

ברור שבמקום שבו אין שמירה על ההלכות, וכו', אולי עדיף שיהיה נפרד ולפחות לא יהיה בלאגנים...

אני במעורב ואני לא מצטער על זה...

 

גם כיום יש אולי מקומות שצריך סניף מעורב, אבל לערב סניף נפרד?

הרב קוק התנגד מאד לפעילויות מעורבות והרב נריה שבכל זאת תמך בבני עקיבא זה מהטעם שלמעלה.

בפועל לא ראיתי כמעט חבר'ה שהיו בסניף מעורב ויכולים להעיד על עצמם שלא היו בקשר מעבר להדרכה בלבד.

אני לומד בישיבה גבוהה עם חבר'ה מאד דוסים ופשוט נדהמתי כששמעתי חבר'ה מדברים על מה הם יעשו כיום אם הם יפגשו ברחוב בת שהדריכה אותם לפני כמה שנים.

הרב קוק (לא זוכר איפה) מתייחס לזה שוודאי אנחנו מפסידים דברים כשאנחנו מפרידים אבל הרווח שמגיע מזה עולה על זה לאין ערוך.

בצורה כזאת הקשר שלך בעז"ה יהיה טהור ונקי ואת כל הרווח שיכול להיות מקשר כזה תפני רק לבניית בית ולא תבזבזי על דברים אחרים.

ולגבי מה תעשי כשתתחילי לצאת אז:

א. בנים הם לא חייזרים, רוב נושאי השיחה של בנים ובנות הם משותפים.

ב. אם את יוצאת ואת רואה שזה מפריע לך, תתיעצי עם מישהו/ מישהי שמכירים קצת בנים, ויוכלו להסביר לך עליהם.

ג. יכול להיות שזה חלק מהיופי של חתונה, את לא יכולה להשתמש בקודים הרגילים שאת רגילה אליהם אלא צריכה לבנות את הקשר ממקום יותר בסיסי.

בכל מקרה לי זה לא ממש הפריע. (מצד שני אני גם עוד לא התחתנתי)

א. אני לא רואה למה אם תיפגשי עם בנים תימשכי אליהם פחות.

ב. כשתתחילי לצאת עם בנים תדברי אליהם כאילו הם בני אדם. זה מאוד מחמיא לנו.

השאלה עצמה - אין לי מושג אם זה טוב או לא, אבל אני מניח שזו שאלה שהרבנים התפלמסו בה מספיק.

זה לא יכין אותך לשום דבר!!!

ימית1 זה לא נכון, הטענה שלה מאוד לגיטימית.

אבל בעיני זה לא מספיק חשוב כדי להתעלם מהציווי "לרחוק מהאישה מאוד מאוד".

בעז''ה כשיגיע העת את כן תרגישי בנוח, רבים לפנייך עשו זאת, ולהיפך- את תהיי יותר בוגרת ומסוגלת להכיל את העולם המעורב, הרבה יותר מעכשיו בכל מקרה- בגיל ההתבגרות לא צריך בנוסף לכל הצרות גם בנים על הראש.

האידיאל של הרב שרלו, תנועה וחברה מעורבת צנועה.

האידיאל של הרב אבינר, מלמד ועוד כמה- תנועה נפרדת.

הרבנים באמת התפלמסו בזה הרבה, ואין לי כוח לחפור כעת- עשיתי על זה עבודה, אם את רוצה אני יכולה להראות לך.