זו הרגשה נוראית לחשוב שעשינו משהו שלא היה טוב, או שלא עשינו משהו שהיה צריך...
אבל שמעתי שאנחנו יכולים להתלבט על הדברים לפני המעשה, ואחרי מעשה, זה אומר שזה מה שהיה צריך לקרות. ואין טעם שנלקה את עצמינו על זה.

אני חולק עלייך: זה לא מה שהיה צריך לקרות, זה היה יכול להיות אחרת והכל תלוי בבחירה החופשית שלנו. לכל אחד יש בחירה איך להתנהג באירוע ספציפי. ואז גם התוצאה הייתה שונה. ולכן הכאב שלי.

 המטרה היא ללמוד לקח ולתקן טעויות.

 

 

נכון. לכן אנחנו כועסים על עצמנו ועל אחרים על דברים שעושים. כי נכון שמגלגלים זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב, אבל עדיין יש בחירה חופשית...
אבל בסופו של דבר זה מה שגורם לנו לסלוח לנו ולאחרים... הידיעה שזה אמור היה לקרות...
אבל נורמלי לכעוס. גם על עצמך וגם על אחרים. אין יום שאני לא כועסת על עצמי על דברים שעשיתי. וגם על אחרים. אבל באיזשהו מקום צריך לעבור הלאה... לא להיתקע באותה נקודה...

קיבלתי על עצמי שבפעם הבאה שאני אתקל בדבר כזה אני לא אשתוק.

סבבה. מעולה!
זה הכי חשוב. ללמוד לפעם הבאה.
בהצלחה!!