"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"
את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.
השאלה הזו שמנקרת,
ההרגשה הנוראית שעוטפת
שוב
ושוב
ושוב
ההרגשה הזו שהכל סוגר
שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.
וכאב.
הו הו כמה כאב כמה!!!
כאב לאנשים שיקרים לך
וכאב לעוד אנשים שיקרים לך
וכאב לעצמך
וכאב לעם שלך
וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים
וכאב בכל מעגל שהוא
חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...
כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!
ואת כבר בהצפה.
הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.
פשוט הצפה.
תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.
נגמר המלאי.
אין.
פשוט אין.
ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף
ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף
ועוד
ועוד
ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!
אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!
לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.
פיזית.
פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה
למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,
להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא
ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.
ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.
לעצום עיניים.
לשים את עצמך במקום שקט.
שקט שקט.
גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.
ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.
ומה עובר עלייך?
ועם מה את מתמודדת?
ומה חשוך לך ובך כעת?
ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,
שזה פשוטו טו מאץ'!
יותר מדי!
זה יותר מדי לך, לכולם!
ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך
לעצור
ולקחת עוד קצת זמן לעצמך
אפילו אם מועט,
להסדיר נשימה
לסדר מחשבות
לנשום
להתמלא
לשתות
אולי תה חם ומתוק
מקלחת נעימה וחמה
כל פינוק שבא לך
פינוק קטן של אוכל
תפילה לקב"ה שישלח כוחות
שיתוף
חיבוק
וכמובן - שינה!
שיר מעודד
מוזיקה בכללי
פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ
להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,
לצאת לשאוף אוויר בחוץ
הליכה קצרה
וכל הטענת מצברים אחרת!
וכל מה שיכול לעשות לך טוב!
ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך!
אי אפשר יקרה!
את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...
אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.
האיתותים הללו של הגוף שלך החכם
ושל הנפש החכמה
אומרים לך -
היי יקרה! עד כאן!
אנחנו חייבים מילוי!
בואי תדאגי לנו למילוי
ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים
אבל קודם המעגל שלך.
את.
עצמך.
מתמלאת.
נושמת.
מתחזקת.
שמחה.
ואח"כ כמובן אישך והילדים
ואז המשפחה המורחבת
והחברה היקרה
ושאר המעגלים
לאט לאט.
אי אפשר הכל בבת אחת.
את רק בן אדם אחד.
מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.
עם גבולות יכולת
עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...
ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.
לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.
ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.
אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.
וזהו.
לשחרר.
אי אפשר לעזור לכולם.
את רק בן אדם.
אחד.
יחיד ומיוחד.
ואחד.
וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!
ועוזרת!
ותומכת
ומאירה
ומחדדת
וכמה אכפתיות נובעת ממך
כ"כ כ"כ אכפת לך!
ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!
ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!
שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!
שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!
את מה את כן יכולה
ומה את לא
את מה עושה לך טוב וממלא
ומה מרוקן
את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך
ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך
ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...
לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,
אבל בסופו של דבר גדלים!
וגם מכל הרע שבעולם -
נכון.
הוא קיים.
אבל הטוב קיים שבעתיים!
"ברגע קטון עזבתיך
ורחמים גדולים אקבצך"
הרע הוא כמו רגע קטון!
והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!
ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"
ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך
אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"
וכולנו "אור איתן"
ולא רק בשיר ילדים חמוד
אלא באמת באמת
לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!
לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו
במעגלים שלו
ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד
ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה
כי חיוך אחד שלך לילדה,
שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,
שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,
וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,
או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,
שהצלת
ועודדת
והרמת
ותמכת
ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,
שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,
ואותם אנשים שפגשו גם
ואין לדבר סוף!
כן כן
ל***טוב*** אין באמת סוף!
הוא באמת אינסופי!!!
אז את יקרה מוסיפה אור
ותוסיפי אור
וקצת פחות תחשבי על החושך.
כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט
ומספיק אפילו אור קטן
ואפילו יחיד
בכדי לגרש חושך גדול גודל
ויש לנו את בורא עולם
שהכל שלו
והכל מאיתו
הטוב והרע
ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה
ולימדנו שהכל לטובה!
כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה
ולהתחזק באמונה
בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה
והוא אחראי על הכל
ולפעמים התפקיד שלנו הוא
"הרפו.
הרפו ודעו כי טוב השם!"
ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.
לא כל העולם על כתפייך היקרות
ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.
ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*
באנשים טובים
בנפלאות הבורא
בילדים שיש
במשפחה
בחיוכים
באוכל הטעים
בשפע
במיטה הנוחה
בגוף שמתפקד
ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע
ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו
לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו
אלא להיפך - להנכיח אותו
לראות אותו
להעצים אותו
להודות עליו
ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!
להתפלל במילים שלך
את כל הכאב
והקושי
והתקוות
הכל הכל הכל
לקב"ה
ולהודות לו על מה שכן יש
ולבקש על מה שעוד לא
והוא שומע הכל
והוא כל יכול
ותמשיכי להתחזק
להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום
להתקרב למה שעושה לך טוב
להתרחק ממה שעושה לך רע
ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה
והדברים ב"ה עוד יתבהרו
כולם
לאט לאט
את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!
ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת
ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים
השבויים שכבר חזרו
החולים שנרפאו
העקרות שנפקדו
הרווקות שהתחתנו
הזוגיות שהתחזקה
הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה
הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם
הערבות ההדדית
האחדות
החסד
העזרה
השמחה
הצחוק
החיוכים
רגעי האושר
והשפע
והטוב.
הטוב.
שקיים!
ושילך ויגדל ב"ה
ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!
ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך
ותני לטוב שבך לגדול 
❤
חצילושדבר ראשון תירגעי. תנשמי עמוק. הכל יהיה בסדר
יבואו לבת מצווה שלך ואת תהיני רצחח ותהיה לך חוויה טובה
אם צוחקים עלייך זה לא אומר כלום זה לא אומר שלא אוהבים אותך או שחושבים שאת גרועה.
יש סיפור שמספרים הרבה: מורה אחד צייר קו על הלוח. הוא שאל את התלמידים: "איך אפשר להקטין את הקו בלי לנגוע בו?" התשובה פשוטה.. מציירים קו גדול יותר.
לא לכולם יש יכולת או כוח להשקיע ולהיות גדולים יותר.
חלק מעדיפים למחוק את הקו הטוב שיש.
אבל אם הקו הזה(=את) ידע שהוא טוב ומעולה ומקסים כמו שהוא וכשמנסים למחוק אותו זה ממש לא כי הוא עקום אז הוא יהיה כמו ארטליין שלא נמחק מהלוח
קיצר תהיי חזקה יהיה בסדר, זה דברים חולפים.
מוזמנת להרחיב בפרטי
מקווה שהבנת את המשל והנמשל..
זה עוזר
אמלה את פשוט אלופה הסכמתי עם כל מה שאמרו פה..
ושוב פעם אל תדאגי יבוא לבת מצווה שלך בעז''ה..
וכרגע תתעלמי מהבנות האלה תזכרי שה' הוא הכל אז ישתבח שמו יש דברים טובים שהוא עושה כמו זה שאת מתעמלת טוב וכו'.. ויש דברים שכרגע אנחנו לא יודעים למה יש אותם וכביכול הם לא טובים אבל גם מהם אני מבטיחה לך שאם תרצי את תגדלי מהם בעז''ה..
טיפ ממני זה תקופה אחת הכפיות נצלי אותה ברמותת תעשי אווירה.. ובעזה גם לך יהיה טוב!!
"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"
את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.
השאלה הזו שמנקרת,
ההרגשה הנוראית שעוטפת
שוב
ושוב
ושוב
ההרגשה הזו שהכל סוגר
שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.
וכאב.
הו הו כמה כאב כמה!!!
כאב לאנשים שיקרים לך
וכאב לעוד אנשים שיקרים לך
וכאב לעצמך
וכאב לעם שלך
וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים
וכאב בכל מעגל שהוא
חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...
כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!
ואת כבר בהצפה.
הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.
פשוט הצפה.
תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.
נגמר המלאי.
אין.
פשוט אין.
ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף
ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף
ועוד
ועוד
ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!
אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!
לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.
פיזית.
פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה
למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,
להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא
ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.
ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.
לעצום עיניים.
לשים את עצמך במקום שקט.
שקט שקט.
גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.
ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.
ומה עובר עלייך?
ועם מה את מתמודדת?
ומה חשוך לך ובך כעת?
ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,
שזה פשוטו טו מאץ'!
יותר מדי!
זה יותר מדי לך, לכולם!
ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך
לעצור
ולקחת עוד קצת זמן לעצמך
אפילו אם מועט,
להסדיר נשימה
לסדר מחשבות
לנשום
להתמלא
לשתות
אולי תה חם ומתוק
מקלחת נעימה וחמה
כל פינוק שבא לך
פינוק קטן של אוכל
תפילה לקב"ה שישלח כוחות
שיתוף
חיבוק
וכמובן - שינה!
שיר מעודד
מוזיקה בכללי
פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ
להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,
לצאת לשאוף אוויר בחוץ
הליכה קצרה
וכל הטענת מצברים אחרת!
וכל מה שיכול לעשות לך טוב!
ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך!
אי אפשר יקרה!
את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...
אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.
האיתותים הללו של הגוף שלך החכם
ושל הנפש החכמה
אומרים לך -
היי יקרה! עד כאן!
אנחנו חייבים מילוי!
בואי תדאגי לנו למילוי
ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים
אבל קודם המעגל שלך.
את.
עצמך.
מתמלאת.
נושמת.
מתחזקת.
שמחה.
ואח"כ כמובן אישך והילדים
ואז המשפחה המורחבת
והחברה היקרה
ושאר המעגלים
לאט לאט.
אי אפשר הכל בבת אחת.
את רק בן אדם אחד.
מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.
עם גבולות יכולת
עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...
ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.
לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.
ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.
אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.
וזהו.
לשחרר.
אי אפשר לעזור לכולם.
את רק בן אדם.
אחד.
יחיד ומיוחד.
ואחד.
וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!
ועוזרת!
ותומכת
ומאירה
ומחדדת
וכמה אכפתיות נובעת ממך
כ"כ כ"כ אכפת לך!
ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!
ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!
שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!
שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!
את מה את כן יכולה
ומה את לא
את מה עושה לך טוב וממלא
ומה מרוקן
את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך
ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך
ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...
לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,
אבל בסופו של דבר גדלים!
וגם מכל הרע שבעולם -
נכון.
הוא קיים.
אבל הטוב קיים שבעתיים!
"ברגע קטון עזבתיך
ורחמים גדולים אקבצך"
הרע הוא כמו רגע קטון!
והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!
ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"
ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך
אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"
וכולנו "אור איתן"
ולא רק בשיר ילדים חמוד
אלא באמת באמת
לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!
לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו
במעגלים שלו
ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד
ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה
כי חיוך אחד שלך לילדה,
שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,
שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,
וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,
או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,
שהצלת
ועודדת
והרמת
ותמכת
ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,
שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,
ואותם אנשים שפגשו גם
ואין לדבר סוף!
כן כן
ל***טוב*** אין באמת סוף!
הוא באמת אינסופי!!!
אז את יקרה מוסיפה אור
ותוסיפי אור
וקצת פחות תחשבי על החושך.
כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט
ומספיק אפילו אור קטן
ואפילו יחיד
בכדי לגרש חושך גדול גודל
ויש לנו את בורא עולם
שהכל שלו
והכל מאיתו
הטוב והרע
ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה
ולימדנו שהכל לטובה!
כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה
ולהתחזק באמונה
בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה
והוא אחראי על הכל
ולפעמים התפקיד שלנו הוא
"הרפו.
הרפו ודעו כי טוב השם!"
ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.
לא כל העולם על כתפייך היקרות
ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.
ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*
באנשים טובים
בנפלאות הבורא
בילדים שיש
במשפחה
בחיוכים
באוכל הטעים
בשפע
במיטה הנוחה
בגוף שמתפקד
ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע
ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו
לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו
אלא להיפך - להנכיח אותו
לראות אותו
להעצים אותו
להודות עליו
ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!
להתפלל במילים שלך
את כל הכאב
והקושי
והתקוות
הכל הכל הכל
לקב"ה
ולהודות לו על מה שכן יש
ולבקש על מה שעוד לא
והוא שומע הכל
והוא כל יכול
ותמשיכי להתחזק
להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום
להתקרב למה שעושה לך טוב
להתרחק ממה שעושה לך רע
ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה
והדברים ב"ה עוד יתבהרו
כולם
לאט לאט
את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!
ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת
ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים
השבויים שכבר חזרו
החולים שנרפאו
העקרות שנפקדו
הרווקות שהתחתנו
הזוגיות שהתחזקה
הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה
הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם
הערבות ההדדית
האחדות
החסד
העזרה
השמחה
הצחוק
החיוכים
רגעי האושר
והשפע
והטוב.
הטוב.
שקיים!
ושילך ויגדל ב"ה
ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!
ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך
ותני לטוב שבך לגדול ❤
כל האתר בצד פרסומות לא צנועות.. שאני שם תוסף חסימה האתר לא נותן לגלוש.. שלחתי להנהלת האתר אבל אין תשובה.
מה אפשר לעשות????
זה מה שאני מקבל בכניסה במחשב לאתר ערוץ 7
של נשים..
גלישה באתרים אחרים באותו דפדפן כרום במחשב הזה.
אם זה לא אתה שחיפשת דברים באתר של אלי אקספרס, אז מישהו אחר ישב במחשב הזה. וגלש דרך הדפדפן עם שם המשתמש שלך.
מציע לך לפתוח שם משתמש חדש ב google, ולהכנס ולצאת מהדפדפן עם המשתמש שלך רק כאשר אתה במחשב. כדי שלא תקבל פרסומות מותאמות למשתמשים אחרים במחשב.
אבל לא בגדי ים.. וגם הפרסומות לא חוזרות על דברים שחיפשתי בעליאקספרס.
והוא עובד באופן מלא על Firefox, יותר טוב מאשר על chrome
חוסם פרסומות מעולה בדפדפן.
חוסם לחלוטין את הפרסומות באתר.
למעט התמונות באתר עצמו שלצערי לפעמים חורגות
לצערי המצב ידוע שהעלונים במגזר הדתי לאומי לא משהו, הצניעות גרועה זה משהו שאין חולק עליו.
אז כתבתי לפני 3 חודשים בשיתוף כמה חברים מהישיבה שלי מכתב לעורכי העלונים במגזר עם בקשה בעניין הפרסומים השונים שמפרסים בעלונים, בעיתונים מצב הרוח ושבתון כתבו לי תגובה, ובכל השאר בחרו להתעלם (מצורף למטה המכתב והתגובות.)
הבעיה שזה הציף אותי מחדש וגרם לי להתעורר על הנושא שוב, זה בגלל שהתברר לי שבעלון האחרון של שביעי שהופיע בשבת האחרונה, לא רק שהופיע תמונות של נשים ללא שרוול (שזה מאוד בעייתי כמובן), אלא גם נשים עם חולצות בטן... תרבות חילונית מוצהרת... ואין פוצה פיו ומצפצף במגזר...
לפני 3 חודשים אני החלטתי לפנות להנהלת רבני הארץ הטובה כדי לבקש מהם שיצאו בקריאה נגד העניין הנ"ל, הבעיה שהם לא רוצים לצאת בכזו קריאה ובצדק - ביודעים שהציבור לא יראה זאת בעין יפה כזאת קריאה, וכך יפגע במוניטין של הארגון...
כעת אני מנסה לחשוב, ואשמח שתייעצו לי דרך שבה נפתור את הנקודה הכואבת הזו במגזר, ונוסיף קצת זכות על המגזר כשלצערי הדתל"שים שבו מנסים לגרור אותו מטה רוחנית...
בתודה מראש!
דביר
נ"ב:
אם משהו ירצה לכתוב לי במייל דברים שלא בפורום שכזה, יפנה בכתובת המייל: dvir.a99701@gmail,com
הידוק הסינון הפרסומי בעלוני השבת – מכתב פתוח לעורכים שלום רב לעורכי העלונים, קודם כול, ברצוננו להביע תודה עמוקה על ההשקעה העצומה שאתם משקיעים מדי שבוע. אין ספק שהעלונים שלכם מביאים המון תוכן, עניין ודברי תורה לבתי הכנסת. הראיונות המרתקים והכתבות המרשימות הם פרי עבודה מאומצת ולא פשוטה כלל - ועל כך מגיעה לכם תודה רבה! אנו פונים אליכם ישר מהלב, כבחורי ישיבות וכמתפללים מן השורה, שומרי תורה ומצוות. השנים שלנו בישיבה הן שנים של בנייה רוחנית ועבודה יומיומית של שמירת העיניים, זיכוך המחשבה והתנתקות מהשאון שבחוץ. כשאנו חוזרים הביתה לשבת ונכנסים לבית הכנסת, אנו מצפים למצוא את המקום הכי בטוח, שמור ונקי - מרחב טהור שבו אפשר להתפלל, ללמוד ולהתעלות בנחת ובקדושה. לצערנו, דווקא בתוך בית הכנסת, כשאנו פותחים את עלוני השבת, אנו נתקלים לא פעם במודעות פרסום ותמונות שאינן מתאימות למרחב הזה... עבורנו, לראות תמונה לא צנועה בעלון שנמצא על הספסל בבית הכנסת זה כמו "גול עצמי" במאמץ שאנחנו משקיעים כל השבוע. זה מתסכל ומקשה עלינו מאוד. פנייתנו אינה מגיעה ממקום של התנשאות או הטפת מוסר. אנו בני הציונות הדתית, חלק בלתי נפרד מהציבור, ואנו אוהבים ומעריכים מאוד את העלונים שלכם. אנו רק מבקשים, בגובה העיניים ומתוך מקום של ערבות הדדית: אנא עזרו לנו. הקפדה יתרה וסינון קפדני יותר של התמונות והתוכן הפרסומי יאפשרו לנו ולעוד רבים מהמתפללים - ליהנות מהעשייה המבורכת שלכם בלב שלם ומתוך שמירה על אווירת הקדושה של בית הכנסת. נשמח מאוד לשמוע את תגובתכם. בהערכה רבה, בחורי הישיבות ואנשים מן המניין
-----------------------------------
מעיתון מצב הרוח נמסר בתגובה:
אני מסכים לחלוטין עם עצם המחשבה שמאחורי הדברים - עיתון שמחולק בבתי הכנסת ראוי לו לשמור ולהקפיד על תרי"ג מצוות ובהן גם שמירת העיניים וצניעות הלבוש, ואני חושב שאנו מקפידים על כך.מכיוון שאני לא יודע אם פנית אלינו בעקבות מודעה ספציפית או שהפניה ממוענת לכלל עורכי העלונים והעיתונים - אשמח אם תסב את תשומת ליבי למקרה (אם היה) שנפלנו בו, על מנת שלא יישנה.
מעיתון שבתון נמסר בתגובה:
שלום רב. תודה לפנייתכם.
בעלון 'שבתון' אנו משתדלים מאוד ולא אחת מוותרים על הכנסת מודעה, חרף אובדן הכנסה של אלפי שקלים. לדוגמא, השבוע סרבנו לקבל מודעה שהביאה צילומים מאתר מםלגת הציונות הדתית בהם צילןמים מינאטורים של חזירים. סברנו שזה לא מתאים לבית כנסת. יכול לראות את המודעה במקור ראשון.
בנוסף, לא אחת אנו מחזירים מודעה למפרסם בדרישה ש"יוסיף בד" ללבוש המצולמת.
אכן, לעתים מאוד רחוקות יש נפילות.
ובהערת אגב. אינני תלמיד ישיבה, אבל אני כל חיי לא פותח עלון כלשהו )כולל שבתון שבעריכתי( בתוך בית הכנסת בזמן התפילה.
מכבד את פנייתכם המכובדת ואקח לתשומת ליבי
שבת שלום
מוטי, עורך שבתון
שגם הכוזרי מצטט מפי הפילוסוף דברי כפירה. אך לא מכיל תמונות לא צנועות
הייתי עייף, ואמרתי דברים שבזמן שהמוח שלי תקין לא הייתי אומר. עשיתי טעות ונתתי לצד הלא נכון שלי לשלוט עלי, סליחה!
מי המציא אותה?!?!?
מבינה אותך ממששששש
מצד שני תקשיבי, זה סיוט אבל בסוף, לא תאמיני(אני עדיין לא מאמינה😅) זה נגמררררר ואנחנו יוצאים לחיים טובים ולשלום🥳🥳🥳
לדעתי, מניסיון אישי, תתפללי, תשתמשי בגימיני למה שאת יכולה, אל תתפדחי אם את בוכה מתסכול, לי זה קרה המוןןן... אל תטעי לחשוב שזה אומר משהו על רמת המשכל שלך כי זה שטויות שאף אחד נורמלי לא משתמש בהן, ותנסי להתנחם בזה שבסוף זה באמת ייגמר וכבר לא תצטרכי לדעת לגזור אינטגרלים או משו כזה😅
בהצלחהההה 
מעודדת אותיי
הלוואי בעה זה יעבווור בטוח
אל תדאגי, באמת, תעשי מה שאת יכולה, אל תעמיסי על עצמך מידי, ותתפללי על זה🙏
בהצלחהההה🥰🥰🥰
בעה יעשה מועד חורף
וזה כבר ממש עוד מעט ואז זה יהיה מאחוריי(:
מה שכיף שהשנה מסיימים את כל המקצועות😋
ואני מאוד אוהב את התחום 🧮
מאוד עוזר השנה🙃🙃
השפה והכלים לבטא את חוקי הפיזיקה
(אינטגרל מסויים, לדוגמא, נותן את חישוב השטח שהפונקציה מבטאת…)
אז אתה במגמת פיזיקה?
זה נשמע מגמה קשה
אבל אם אתה אוהב- נדיר!
שאוהבים ומוצאים בהם עניין והרחבת אופקים וידע
יאללה אני בעד שמתמטיקה רק להם
אה הבנתי 🙈
כן ברור שהם המציאו מי היה יכול להמציא דבר ככ מעצבן?... חח
תוכניות הלימודים לבגרות במדינת ישראל, והכלילו בחומר הלימוד במתמטיקה נושאים ותחומים שאינם רלוונטיים למרבית התלמידים?
מלבד מי שימשיכו בעתיד ללמוד ולהתמחות במקצועות מדעיים המצריכים תשתית מתמטית רחבה - מדוע ללמוד מתמטיקה מעבר לבסיס הנדרש לידע כללי?
ולהחליט את זה בגיל 22, ואז להתחיל השלמת בגרויות, יהיה מבאס נורא (כן. אין לדבר סוף, כולל ים ביקורת על מה שכן ולא נכנס לחומר)
המורה של המדינה ביוטיוב. תחפשי.
בדיוק צחקנו שצריך לשלוח לו זר פרחים כי כולנו נעבור תבגרות בזכותו 
אבל התכוונתי שעצם המטמתיקה זה סיוט... ללמוד אותה אבל זה יעבור(:
לידע כללי אני מלמד מתמטיקה בשיעורים פרטיים
אפשר בזום למי שרוצה
אפשר גם בקבוצות קטנות
שהביאו לפיתוחים בולטים באבני הדרך של התפתחות המתמטיקה.
המצאת האפס ושיטת הספירה העשרונית והגדרת האפס לא רק כהיעדר כמות, אלא כגודל מתמטי עצמאי שניתן לחשב איתו, מיוחסת למתמטיקאים הודים, ובראשם בראהמגופטה (Brahmagupta) במאה 7 לספירה, שהגדיר את כללי החשבון עם האפס. המערכת הופצה לעולם המערבי בהמשך דרך העולם המוסלמי.
יסודות האלגברה מיוחסות למוחמד אבן מוסא אל-ח'וואריזמי (מאה 9 לספירה), שעל שמו נקרא המושג "אלגוריתם", ושם ספרו ("אל-ג'בר") נתן לאלגברה את שמה.
לך, הבחורה עם הגשר בקו *** מ-*** לירושלים (פרטים בפרטי) שנסעה היום עם עוד שתי חברות לראות סרט בסינמה סיטי (כנראה 'בחורים טובים') וכל הדרך אמרה מילות שירותים בצחוק אדיר:
"פיפי וקקי של החיים!!"
יסקקוש!! (כינוי לחברה בשם יסכה
יסקקי!!
טוסיק!!!
בעליונים ובתחתונים!!
פלוץ וקקי
וכו' וכו'
מת עלייך ומת להתחתן איתך י'מלכת על חלל!!!!!!!!!!
🍑😝🤣🤎💩🧡
פליז תכתבי לי בפרטי ונדבר!!!!
שאני ארצה את הנכון...
