קודם כל אני מכירה הרבה אנשים וכל אחד נראה אחרת, ועדיין כל אחד זקוק לשני ויש בו אור מיוחד שרק הוא יכול להביא.
איך את היית רוצה להתמודד עם המציאות הזאת? מה את מרגישה שיכול לתת לך שמחה בהתנהלות שקורית עכשיו? אולי להתחבר לבנות שיותר נעים לך איתן? אולי גם להגיד לעצמך מילים טובות שאת אהובה מוצלחת וטובה ויפה בדיוק כמו שאת.. בעזרת ה' את תהני ותשמחי בבת המצווה שלך
וזה ניסיון שאת יכולה רק לצמוח ולהתבגר ממנו ולהיות הרבה יותר חזקה ואוהבת
מזל טוב 
חצילושדבר ראשון תירגעי. תנשמי עמוק. הכל יהיה בסדר
יבואו לבת מצווה שלך ואת תהיני רצחח ותהיה לך חוויה טובה
אם צוחקים עלייך זה לא אומר כלום זה לא אומר שלא אוהבים אותך או שחושבים שאת גרועה.
יש סיפור שמספרים הרבה: מורה אחד צייר קו על הלוח. הוא שאל את התלמידים: "איך אפשר להקטין את הקו בלי לנגוע בו?" התשובה פשוטה.. מציירים קו גדול יותר.
לא לכולם יש יכולת או כוח להשקיע ולהיות גדולים יותר.
חלק מעדיפים למחוק את הקו הטוב שיש.
אבל אם הקו הזה(=את) ידע שהוא טוב ומעולה ומקסים כמו שהוא וכשמנסים למחוק אותו זה ממש לא כי הוא עקום אז הוא יהיה כמו ארטליין שלא נמחק מהלוח
קיצר תהיי חזקה יהיה בסדר, זה דברים חולפים.
מוזמנת להרחיב בפרטי
מקווה שהבנת את המשל והנמשל..
זה עוזר
אמלה את פשוט אלופה הסכמתי עם כל מה שאמרו פה..
ושוב פעם אל תדאגי יבוא לבת מצווה שלך בעז''ה..
וכרגע תתעלמי מהבנות האלה תזכרי שה' הוא הכל אז ישתבח שמו יש דברים טובים שהוא עושה כמו זה שאת מתעמלת טוב וכו'.. ויש דברים שכרגע אנחנו לא יודעים למה יש אותם וכביכול הם לא טובים אבל גם מהם אני מבטיחה לך שאם תרצי את תגדלי מהם בעז''ה..
טיפ ממני זה תקופה אחת הכפיות נצלי אותה ברמותת תעשי אווירה.. ובעזה גם לך יהיה טוב!!
הי יעלי.
מאוד כנה ואמיץ מצידך לספר כאן על המחשבות והחששות. מבטיחה לך שהמון בנים ובנות שותפים לך בתחום הזה. זה אנושי ונפוץ ונורמלי נורא. זה שאת לא נשארת לבד עם הקושי, ומשתפת כאן בצורה פתוחה ובטוחה, זה דבר מצוין.
ביטחון עצמי זה דבר חשוב. כולנו מחפשים לדייק ולחזק אותו. זה לא אתגר חד פעמי, שבו משלב מסוים "יש לנו" ביטחון, ועכשיו רק מחזיקים אותו חזק שלא יברח. זאת יצירה מתמשכת. ולכן לדבר על זה, זאת התחלה חשובה.
איך מחזקים את הביטחון העצמי? תוכלי לקרוא כמה מהתשובות שלנו בנושא:
https://www.makshivim.org.il/answer?id=957702
https://www.makshivim.org.il/answer?id=1101418
עוד המלצה חמה היא ספר שנקרא: "בוחרים להרגיש טוב". יש בו המלצות טובות ומקצועיות להתמודדות עם כל מיני קשיים, ובפרק 4 יש כלים מצוינים להבנת הדבר הזה שנקרא ביטחון עצמי והערכה עצמית, וטכניקות טובות לחזק אותם.
פרק 11 באותו ספר מדבר על ההתייחסות אל החברה, ועל הצורך הטבעי שלנו באישור שלה. הרצון להיות מקובלות ואהובות. אלא שחשוב להפריד בין ההערכה העצמית לבין היחס של החברה, ובטח שלא לתלות את ההערכה במה שחושבים ואומרים אחרים או אחרות. כדאי לקרוא (זה לא ארוך מדי), ולתרגל את הטכניקות שבספר. תוכלי למצוא אותו בכל החנויות, ואם תרצי נשמח גם לדבר איתך עליו ולעזור לך לתרגל (:
זה שאת חוששת - זה ממש בסדר. מגיע לך שלא תהיי לבד כשאת חווה את החששות האלה. ולכן מצוין שאת כאן בפורום, ואת ממש מוזמנת לחשוב את מי עוד אפשר לשתף (בדיוק כפי שחצילוש הציעה). את צודקת שלפעמים ההורים לא מגיבים כמו שמתאים לנו. מה עם אח או אחות? בנות דודות? שווה לעבור על כמה אפשרויות ובאמת לוודא שמיצית אותן.
והכי חשוב - אנחנו כאן בחברים מקשיבים ממש נשמח לדבר איתך!
אפשר כאן באתר:
makshivim.org.il/ask-away
והכי כדאי במוקד הווטסאפ - 052-468-3927 ובמוקד הטלפוני - כוכבית 8298.
אנחנו מאוד משתדלים לא להגיד לפונים מה לעשות, אלא בעיקר להקשיב, ולחשוב יחד על כיוונים.
מחכות לך!
ותודה ששיתפת
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...
