קטע שאחד מהישוב שלי כתב.
דפקו לנו ברז!
איזה באסה! השנה הסתבכנו קשות.
למה ? כי השנה התחילו להתפיל לנו מי-ים וזה מגיע ישר לברז שלנו.
מים מהים התיכון, פחמן-דו חמצני בפסח, ישר אלינו הביתה. הגיעו מים עד נפש.
שלמה המלך כבר ציוה עלינו, שלח לחמך על פני המים כי ברב הימים תמצאנו.
ואם הוא ימצא, הלחם הזה, בפסח, אה ! מה תגידו ?
כך זה היה בים של שלמה וכך זה גם במים שלנו !
בכלל, מדינת-הים, מי יודע מה מכניסים שם בתוך המים, איזה רבנות יש להם שם ?
האם הדגים שם בים כשרים לפסח ? האם הם מקפידים על שרויה ? מי הכשיר את הים לקראת החג ?
באיזה שמן הם משתמשים ? אולי בשמן דגים.
כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו חמץ ?
גם את בני ישראל שיצאו ממצרים אני לא מבין.
איך הם נכנסו ביום שביעי-של-פסח בתוך הים בחרבה.
האם משה רבנו, לפני שהוא קרע את הים, הוא עשה בדיקת חמץ בים-סוף - אתמהה.
יש עוד ים של שאלות.
יש קושיות, תשובות - אין. כולם ממלאים פיהם מים.
אז מה עושים היהודים - מתפילים. גונבים מים מהים, מכניסים לצינורות, לחם צר ומים לחץ,
ומה מקבלים - מים גנובים ימתקו ! כולם מתפילים, רק תפילה אשא או א-לי או א-לי...
שמעתי שיש פיתרון. מציעים למכור את כל הים לגוי, כלומר לערבי, בערב פסח, כולל את החמץ הבלוע בדפנות.
מה אני אגיד לכם, לא נראה לי. לא מצאנו שחז"ל הסכימו לכך בעבר, והערבים נשארו אותם ערבים והים הוא אותו הים.
בכל הלילות אין אנו מתפילים אפילו פעם אחת, אז למה דווקא בפסח ?
מים מלוחים היו לנו תמיד בפסח, על קערת הסדר, גם אותם אתם רוצים להתפיל ? אל תגעו בהם.
תשאירו אותם איך שהם, בשביל שישאלו הילדים ובשביל שיהיה טעם טוב לכרפס ולתפוחי האדמה.
לי יש פתרון ביתי מעולה.
אני מתכוון לקשור את הגרביים שלי על פתחי הברזים בבית כדי לצאת מכל הספקות.
שום חמץ ושום דג לא יעבור. בטוח.
בני הבית מתנגדים. הם טוענים שיש חורים בגרביים,
חוץ מזה, הם אומרים, זה אולי כשר אבל מסריח.
חג כשר ושמח.
א.ע.
