אני מרגישה דוחה ומטומטמת
בכללי אני צריכה להפסיק קצת עם הפלאפון אבל רוב השהייה שלי בו זה כשאני עייפה ואני כל כך עייפה מהימים העמוסים האלו אז אני הרבה בו, מובן?
ומה, לשבור תקופה ככ ארוכה שלא?
מצד אחד יש את הצד הזה האמיתי, המושכל, הבריא, המתמודד, המצליח
מצד שני יש את הצד שכל הזמן דוחף אחורה ומלא מחשבות עליו והן מחשבות מגעילות ודוחות ולא באלי להיזכר מצד שני, אני עייפה מידי בשביל לעצור אותן אז אני שוחה בהן.
ונמאס לי שאני כל הזמן משווה ביני לבינה.
בין הגוף שלי לגוף שלה
ה ש ו ו א ה
מעניין מתי אפסיק להשוות.
ונמאס לי לנסות לאכול בריא ולהרגיש אם הבטן ירדה או גדלה ונמאס לי שבסוף אני לא מצליחה אז אני אוכלת בלי סוף ונמאס לי שחזרתי לחיות קצת חיים לא בריאים.
אני רוצה לחזור לשינה טובה, לספר שלי, לחדר מסודר, לאוכל טוב, למקלחת טובה, לפודקאסטים, להליכות, לטבע.
ובסופו של דבר, תקשיבי, את עם גוף כל כך יפה ומכובד ואז מה אם הוא לא הכי מחוטב בעולם ואז מה אם היא יותר רזה מימך ואז מה אם אכלת עכשיו בלי הפסקה.
פליז, אז מה.
את לא אישה בהשוואה ל וביחס ל.
את אישה, מכובדת וצנועה ויפה ואצילית מעצם היותך.
הלוואי שזה יחדור אלי כבר
ה ל ו ו א י .