כמה ממתקים אתן מרשות ביום?
הם מקבלים כריך שוקולד כל יום ביציאה מהמעון
מצאו לי בג’אז של העגלה הפתעה מהמעון ציטוס ובונבון שוקולד. בקשתי מאחד התאומים שיבחר ממתק אחד מביניהם! בחר ואז רצה את השני. נתתי… ואמרתי לו שאין יותר ממתקים להיום!!! ובניתי בערב שיאכל אצל חמותי חביתה ואיזה ירק לפחות (היא לא בשלנית) והוא בינתיים כבר חוגג על קיט קט ועוגיות שם וכבר בקש קורנפלקס.
מה עושים עם ילד שכל הזמן מחפש מתוק ומזמן לעצמו רצונות וגחמות לא בריאות?
מה עושים עם חמה מקסימה שאני נסמכת עליה מלא על עזרה אבל לא היא ולא בעלה יודעים להגיד לא או להציב גבול לילד בכל מה שהוא רוצה? לצערי יכולה רק לבקש מבעלי אבל לדעתי גם לו זה לא חשוב כ״כ. מכניס מאזן ומוציא מאזן.
מרגישה שגם אני נכנעת לסחטנות הרגשית של הילד כי הוא סלקטיבי ויאכל חביתה יעשה טובה ולא יגע בסלט למשל. יאכל אורז ולא את הקציצה.
עושה בעיות בקיצור ומחפש את הממתקים.
והרקע זה הבילבול שלי הרי אומרים לא להיות קשוח עם הילד ולבחור את הקרבות איתו רק מה שמשמעותי לך.
אז הנה אתמול חמותי באה לעזור לי והם לא באו לאכול חביתה בכסא ולא הראו עניין אז היא באה להאכיל אותם בספות. אמרתי לה שהם אוכלים רק בכסא אוכל אבל היא חששה שהם לא אוכלים כלום ופינקו אותם. מה אני יכולה להגיד לה??? אצלה הם אכלו בספה ולפחות שבעו. זה גרם לי להרגיש קשוחה שהתעקשתי על כסא בלי טעם. כי אמרתי לה שאם הם רעבים הם יגיעו והם לא באו בכלל.
בקיצור מרגישה שקצת מאבדת שליטה מול ילד סחטן רגשית שבוכה ומתחנן לגבולות. ולא רוצה לדכא אותו מצד שני. אז איזה גבולות הם קריטיים לי?
הם מקבלים כריך שוקולד כל יום ביציאה מהמעון
מצאו לי בג’אז של העגלה הפתעה מהמעון ציטוס ובונבון שוקולד. בקשתי מאחד התאומים שיבחר ממתק אחד מביניהם! בחר ואז רצה את השני. נתתי… ואמרתי לו שאין יותר ממתקים להיום!!! ובניתי בערב שיאכל אצל חמותי חביתה ואיזה ירק לפחות (היא לא בשלנית) והוא בינתיים כבר חוגג על קיט קט ועוגיות שם וכבר בקש קורנפלקס.
מה עושים עם ילד שכל הזמן מחפש מתוק ומזמן לעצמו רצונות וגחמות לא בריאות?
מה עושים עם חמה מקסימה שאני נסמכת עליה מלא על עזרה אבל לא היא ולא בעלה יודעים להגיד לא או להציב גבול לילד בכל מה שהוא רוצה? לצערי יכולה רק לבקש מבעלי אבל לדעתי גם לו זה לא חשוב כ״כ. מכניס מאזן ומוציא מאזן.
מרגישה שגם אני נכנעת לסחטנות הרגשית של הילד כי הוא סלקטיבי ויאכל חביתה יעשה טובה ולא יגע בסלט למשל. יאכל אורז ולא את הקציצה.
עושה בעיות בקיצור ומחפש את הממתקים.
והרקע זה הבילבול שלי הרי אומרים לא להיות קשוח עם הילד ולבחור את הקרבות איתו רק מה שמשמעותי לך.
אז הנה אתמול חמותי באה לעזור לי והם לא באו לאכול חביתה בכסא ולא הראו עניין אז היא באה להאכיל אותם בספות. אמרתי לה שהם אוכלים רק בכסא אוכל אבל היא חששה שהם לא אוכלים כלום ופינקו אותם. מה אני יכולה להגיד לה??? אצלה הם אכלו בספה ולפחות שבעו. זה גרם לי להרגיש קשוחה שהתעקשתי על כסא בלי טעם. כי אמרתי לה שאם הם רעבים הם יגיעו והם לא באו בכלל.
בקיצור מרגישה שקצת מאבדת שליטה מול ילד סחטן רגשית שבוכה ומתחנן לגבולות. ולא רוצה לדכא אותו מצד שני. אז איזה גבולות הם קריטיים לי?
וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...