אשכרה הכל נגמר ברגע.

ולא כי זה היה אמור לקרות.

אני רוצה לחזור כמה שעות אחורה.. הייתי עונה לו תשובה אחרת על מה ששאל... כבר אחר כך אמרתי לו. אבל זה יצא כנראה מאוחר מדי...

איבדתי את האדם הכי קרוב שהיה לי. למרות שזה היה רק חודש. מרגיש לי שאיבדתי את החצי השני שלי... חלק ממני... זה כל כך לא היה נראה שזה עומד לבוא! בטח אחרי מה שאמרתי לו שעשיתי. החלטנו שממשיכים. אז למה אתה פתאום עוצר??? הלב שלי מרוסק עכשיו.. יקח לו זמן להחלים... מרגישה שאי אפשר לסמוך על אף אחד... כי אם הוא ככה עצר, שהוא יודע עלי ה כ ל, מה מישהו אחר יעשה?? אסור לי לתת יותר לאף אחד להתקרב ללב שלי... כנראה אני צריכה להישאר ככה... עם חוסר אמון באנשים... והנובע מזה.