להתחיל..
יש כאן אמהות שנותנות? אשמח להרגעה
וקצת רקע-
ילד בן 10 אין לו מחסור בהורמון אבל הוא נמוך. שנתיים+ במעקב ובסופו של דבר הרופא אישר.
ככ רציתי שיאשר כבר ועכשיו אני חוששת
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
קבלנו אישור להורמון גדילה לבן שלי ו... חוששתקראנצ
אחים שלי לקחו. לעקוב אצל אורטופד כל חצי שנהאורוש3
לוודא שלא מתפתחת עקמת חמורה.
והיה להם מחסור בהורמון? ואפשר לשאול בניקראנצ
כמה הם?
לאחת היה מחסור נראה ליאורוש3
ולשני לא רשמי. אבל צפי מאוד נמוך.
בת 17. בן 22
בת 17. בן 22
תודה על השיתוף אורוש. אם יש כאן עוד בנותקראנצ
עם נסיון בזה
אשמח לעידודים
והם באמת גדלו מזה?פרח לשימוח🌷
היום הם בגובה נורמאלי?
ברור. הם לא גבוהיםאורוש3
אבל בלי זה הם לא היו נורמליים.
הבנתי.. אני מתלבטת על הילדים שלי האמתפרח לשימוח🌷
אבל קצת מלחיץ אותי זריקה כל יום 😬😔
כן ממש מלחיץ..אבל את יכולה לקרוא לזה עטקראנצ
ולא זריקה
מוריד מהלחץ..חחח
העט שלנו מחכה במקרר כבר שבוע+ הוא דווקא נראה ידידותי
אהמ אבל בפועל זה זריקהפרח לשימוח🌷
אח שלי מקבל כבר כמה שניםואילו פינו
זה ממש עוזר לו לגבוה..
יש לו חוסר בהורמון? ובן כמה הוא? אם מתאים לךקראנצ
לענות
החשש העיקרי שלי הוא בעיקר מהעתיד... לפי מה שהבנתי לא ממש יודעים מה ההשפעה של נטילת ההורמון למי שלא חסר לו, בחיים הבוגרים
כן. הוא בן 16ואילו פינו
יש לו עוד בעיות רפואיות והסיכוי שיתחתן די קלוש (עם בעיה גנטית נדירה,בחינוך מיוחד.. אז זה פחות העסיק את ההורים שלי לדעתי. אבל אני יכולה לשאול אותם.
בגדול אמא שלי מאוד מרוצה כרגע וממליצה מאוד..
בגדול אמא שלי מאוד מרוצה כרגע וממליצה מאוד..
זה מה שהבנתי שאם יש חוסר הכרחי לתתקראנצ
הדילמה היא במקרים שאין חוסר, רק קומה נמוכה...
והיי מגיע לך מזל טוב!! גידול קל ונעים. והמוןןן נחת ושמחה
אל תטרחי לענות לי...תנוחי...
השאלה כמה נמוך הבן שלך? האם זה גנטי?בתי 123
זו החלטה שלך ומאוד קשה להחליט עכשיו בשביל הילד לעתיד.
אני מכירה בחורים מאוד מאוד נמוכים שב"ה יש להם חיים מלאים ושמחים והתחתנו והקימו משפחה.
אני חושבת שבהחלטה שיש בה איזשהו סיכון. כדאי א. להתייעץ עם עו רופא מומחה.
ואולי אפילו כדאי לך להתייעץ עם מישהו מקצועי בשבילך או רב... כדי שלא תרגישי שזה על הכתפיים שלך
אני מכירה בחורים מאוד מאוד נמוכים שב"ה יש להם חיים מלאים ושמחים והתחתנו והקימו משפחה.
אני חושבת שבהחלטה שיש בה איזשהו סיכון. כדאי א. להתייעץ עם עו רופא מומחה.
ואולי אפילו כדאי לך להתייעץ עם מישהו מקצועי בשבילך או רב... כדי שלא תרגישי שזה על הכתפיים שלך
בטח אנחנו בליווי של רופא מומחה, בעל שם. השאיר אתקראנצ
ההחלטה עלינו, כי אין מחסור בהורמון. אבל הוועדה בכל זאת אישרה לנו. למעשה רוב הילדים שנוטלים הורמון זה לא מחוסר אלא שהם מתחת לאחוזון 3...
הצפי שלו הוא 1.59, אם לא ייקח את ההורמון
אווף החלטה קשה
הרב שלנו בטוח יגיד שלא. בכללי הוא נגד תרופות וכאלה, אפילו בקורונה... אז מעדיפה להחליט בעצמי
הכוונה לרופא מומחה נוסף. חוות דעת נוספתבתי 123
159 זה ממש לא נורא.אמא לאוצר❤
לבנים זה די נמוך.. בישראל הגובה הממוצע של גבריםסטטית
הוא 1.76
די נמוך. נכון. אבל לא נוראאמא לאוצר❤
מהיכרות קרובה🙂
ולא נראה לי הממוצע הוא 1.76אמא לאוצר❤
אני מכירה מלא גברים נמוכים יותר
מלא
מלא
גם לנו אמרו האנדריקולוגים שזה הממוצע ועודקראנצ
"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"
את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.
השאלה הזו שמנקרת,
ההרגשה הנוראית שעוטפת
שוב
ושוב
ושוב
ההרגשה הזו שהכל סוגר
שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.
וכאב.
הו הו כמה כאב כמה!!!
כאב לאנשים שיקרים לך
וכאב לעוד אנשים שיקרים לך
וכאב לעצמך
וכאב לעם שלך
וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים
וכאב בכל מעגל שהוא
חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...
כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!
ואת כבר בהצפה.
הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.
פשוט הצפה.
תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.
נגמר המלאי.
אין.
פשוט אין.
ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף
ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף
ועוד
ועוד
ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!
אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!
לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.
פיזית.
פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה
למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,
להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא
ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.
ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.
לעצום עיניים.
לשים את עצמך במקום שקט.
שקט שקט.
גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.
ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.
ומה עובר עלייך?
ועם מה את מתמודדת?
ומה חשוך לך ובך כעת?
ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,
שזה פשוטו טו מאץ'!
יותר מדי!
זה יותר מדי לך, לכולם!
ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך
לעצור
ולקחת עוד קצת זמן לעצמך
אפילו אם מועט,
להסדיר נשימה
לסדר מחשבות
לנשום
להתמלא
לשתות
אולי תה חם ומתוק
מקלחת נעימה וחמה
כל פינוק שבא לך
פינוק קטן של אוכל
תפילה לקב"ה שישלח כוחות
שיתוף
חיבוק
וכמובן - שינה!
שיר מעודד
מוזיקה בכללי
פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ
להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,
לצאת לשאוף אוויר בחוץ
הליכה קצרה
וכל הטענת מצברים אחרת!
וכל מה שיכול לעשות לך טוב!
ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך!
אי אפשר יקרה!
את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...
אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.
האיתותים הללו של הגוף שלך החכם
ושל הנפש החכמה
אומרים לך -
היי יקרה! עד כאן!
אנחנו חייבים מילוי!
בואי תדאגי לנו למילוי
ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים
אבל קודם המעגל שלך.
את.
עצמך.
מתמלאת.
נושמת.
מתחזקת.
שמחה.
ואח"כ כמובן אישך והילדים
ואז המשפחה המורחבת
והחברה היקרה
ושאר המעגלים
לאט לאט.
אי אפשר הכל בבת אחת.
את רק בן אדם אחד.
מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.
עם גבולות יכולת
עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...
ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.
לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.
ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.
אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.
וזהו.
לשחרר.
אי אפשר לעזור לכולם.
את רק בן אדם.
אחד.
יחיד ומיוחד.
ואחד.
וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!
ועוזרת!
ותומכת
ומאירה
ומחדדת
וכמה אכפתיות נובעת ממך
כ"כ כ"כ אכפת לך!
ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!
ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!
שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!
שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!
את מה את כן יכולה
ומה את לא
את מה עושה לך טוב וממלא
ומה מרוקן
את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך
ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך
ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...
לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,
אבל בסופו של דבר גדלים!
וגם מכל הרע שבעולם -
נכון.
הוא קיים.
אבל הטוב קיים שבעתיים!
"ברגע קטון עזבתיך
ורחמים גדולים אקבצך"
הרע הוא כמו רגע קטון!
והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!
ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"
ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך
אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"
וכולנו "אור איתן"
ולא רק בשיר ילדים חמוד
אלא באמת באמת
לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!
לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו
במעגלים שלו
ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד
ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה
כי חיוך אחד שלך לילדה,
שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,
שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,
וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,
או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,
שהצלת
ועודדת
והרמת
ותמכת
ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,
שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,
ואותם אנשים שפגשו גם
ואין לדבר סוף!
כן כן
ל***טוב*** אין באמת סוף!
הוא באמת אינסופי!!!
אז את יקרה מוסיפה אור
ותוסיפי אור
וקצת פחות תחשבי על החושך.
כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט
ומספיק אפילו אור קטן
ואפילו יחיד
בכדי לגרש חושך גדול גודל
ויש לנו את בורא עולם
שהכל שלו
והכל מאיתו
הטוב והרע
ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה
ולימדנו שהכל לטובה!
כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה
ולהתחזק באמונה
בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה
והוא אחראי על הכל
ולפעמים התפקיד שלנו הוא
"הרפו.
הרפו ודעו כי טוב השם!"
ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.
לא כל העולם על כתפייך היקרות
ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.
ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*
באנשים טובים
בנפלאות הבורא
בילדים שיש
במשפחה
בחיוכים
באוכל הטעים
בשפע
במיטה הנוחה
בגוף שמתפקד
ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע
ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו
לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו
אלא להיפך - להנכיח אותו
לראות אותו
להעצים אותו
להודות עליו
ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!
להתפלל במילים שלך
את כל הכאב
והקושי
והתקוות
הכל הכל הכל
לקב"ה
ולהודות לו על מה שכן יש
ולבקש על מה שעוד לא
והוא שומע הכל
והוא כל יכול
ותמשיכי להתחזק
להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום
להתקרב למה שעושה לך טוב
להתרחק ממה שעושה לך רע
ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה
והדברים ב"ה עוד יתבהרו
כולם
לאט לאט
את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!
ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת
ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים
השבויים שכבר חזרו
החולים שנרפאו
העקרות שנפקדו
הרווקות שהתחתנו
הזוגיות שהתחזקה
הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה
הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם
הערבות ההדדית
האחדות
החסד
העזרה
השמחה
הצחוק
החיוכים
רגעי האושר
והשפע
והטוב.
הטוב.
שקיים!
ושילך ויגדל ב"ה
ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!
ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך
ותני לטוב שבך לגדול 
❤
חח אבל לא ככה בודקים סטטיסטיקה
YNZS
ברור שלא.אמא לאוצר❤
אבל רק אמרתי שנשמע לי מוזר שזה הממוצע כשאני מכירה ככ הרבה גברים נמוכים יותר מזה.
אבל גם אם זה כן, לדעתי 1.60 זה לא נורא ולא מצדיק הורמונים
אבל גם אם זה כן, לדעתי 1.60 זה לא נורא ולא מצדיק הורמונים
👍YNZS
תודה על העידודקראנצ
השאלה היא למיהמקורית
זה כן יכול לדעתי להשפיע על הבטחון העצמי.
אני הייתי צריכה הורמונים בגלל התפתחות מואצת בגיל קטן (קיבלתי ווסת בגיל 9) אבל אמא שלי לא ידעה על זה בזמנו ואני נמוכה.
מבאס.
לגבר, אני מניחה שזה יותר מבאס.
אני חושבת שכדאי לשאול עוד חוות דעת ואם אומרים שצריך אז לתת.
לא רואה סיבה למנוע ממנו לגבוה יותר.
אבל אני כאמור לא אובייקטיבית
אני הייתי צריכה הורמונים בגלל התפתחות מואצת בגיל קטן (קיבלתי ווסת בגיל 9) אבל אמא שלי לא ידעה על זה בזמנו ואני נמוכה.
מבאס.
לגבר, אני מניחה שזה יותר מבאס.
אני חושבת שכדאי לשאול עוד חוות דעת ואם אומרים שצריך אז לתת.
לא רואה סיבה למנוע ממנו לגבוה יותר.
אבל אני כאמור לא אובייקטיבית
זהו שזה לא ממש עניין של חוות דעת אלא תלוי ברצוןקראנצ
ההורים. כי אין לו מחסור בהורמון אלא זה יותר עניין "פסיכולוגי" או כמו שאמרת שקשור לבטחון עצמי.
באמת בעבר נתנו רק למי שיש לו מחסור ובשנים האחרונות מאשרים גם לקומה נמוכה ללא חוסר
בקיצור זה נטו החלטה שלנו- יותר נכון שלי, ובנתיים המזרק היקררר מחכה במקרר
ותודה על שיתופך המקורית
הבנתי.המקורית
החלטות טובות אהובה ❤️
תודה לךקראנצ
אין לי נסיון עם הורמון גדילההשם שלי
יש לי אח שהיה ילד מאוד נמוך.
לא היה לו חוסר ההורמון גדילה, אבל נראה לי היתה לו אפשרות לקבל.
בפועל הוא לא קיבל.
בגיל 14.5 הוא נתן קפיצה בגובה.
כיום הוא יחסית נמוך, כמו שאר המשפחה, אבל לא באופן חריג.
לא היה לו חוסר ההורמון גדילה, אבל נראה לי היתה לו אפשרות לקבל.
בפועל הוא לא קיבל.
בגיל 14.5 הוא נתן קפיצה בגובה.
כיום הוא יחסית נמוך, כמו שאר המשפחה, אבל לא באופן חריג.
וואו ככה נתן פתאום קפיצה? מדהים לשמועקראנצ
זו אחת מההתלבטויות שלי..אם פתאום כן יתן קפיצה..
אני הייתי מחכהשואלת12
מה יקרה אם תחכו לגיל 13 או 14?
אפילו שמעתי על קפיצות גדילה בגיל 15..
אני גם עם ילד נמוך בן 13 וחושבת לחכות עוד קצת
אפילו שמעתי על קפיצות גדילה בגיל 15..
אני גם עם ילד נמוך בן 13 וחושבת לחכות עוד קצת
חשבתי עלזה.אבל הרופא אמר שככל שמתחילים מאוחר יותרקראנצ
ככה ההשפעה מעטה יותר
הכי מאוחר שזה משפיע זה גיל 16..קראנצ
טוב לדעתשואלת12
באמת לא פשוט לדעת מה לעשות.
שיהיו החלטות טובות!!
שיהיו החלטות טובות!!
אמן! גם לכםקראנצ
ממש לאמחי
הרבה ילדים כבר לא גובהים בגיל 15-16, ואין דרך לדעת מראש מתי הוא יפסיק לגבוה
אמרתי לחכות ל13/14שואלת12
אבל כנראה שאני באמת לא צודקת..
הרופאים אומרים בנים עד גיל 16 ובנות עוד קודםקראנצ
ושאלנו 3 אנדריקולוגים שונים
תודה למי ששיתפה והגיבה. אם יש עוד תובנות למישהיקראנצ
"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"
את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.
השאלה הזו שמנקרת,
ההרגשה הנוראית שעוטפת
שוב
ושוב
ושוב
ההרגשה הזו שהכל סוגר
שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.
וכאב.
הו הו כמה כאב כמה!!!
כאב לאנשים שיקרים לך
וכאב לעוד אנשים שיקרים לך
וכאב לעצמך
וכאב לעם שלך
וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים
וכאב בכל מעגל שהוא
חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...
כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!
ואת כבר בהצפה.
הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.
פשוט הצפה.
תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.
נגמר המלאי.
אין.
פשוט אין.
ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף
ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף
ועוד
ועוד
ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!
אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!
לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.
פיזית.
פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה
למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,
להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא
ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.
ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.
לעצום עיניים.
לשים את עצמך במקום שקט.
שקט שקט.
גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.
ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.
ומה עובר עלייך?
ועם מה את מתמודדת?
ומה חשוך לך ובך כעת?
ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,
שזה פשוטו טו מאץ'!
יותר מדי!
זה יותר מדי לך, לכולם!
ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך
לעצור
ולקחת עוד קצת זמן לעצמך
אפילו אם מועט,
להסדיר נשימה
לסדר מחשבות
לנשום
להתמלא
לשתות
אולי תה חם ומתוק
מקלחת נעימה וחמה
כל פינוק שבא לך
פינוק קטן של אוכל
תפילה לקב"ה שישלח כוחות
שיתוף
חיבוק
וכמובן - שינה!
שיר מעודד
מוזיקה בכללי
פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ
להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,
לצאת לשאוף אוויר בחוץ
הליכה קצרה
וכל הטענת מצברים אחרת!
וכל מה שיכול לעשות לך טוב!
ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך!
אי אפשר יקרה!
את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...
אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.
האיתותים הללו של הגוף שלך החכם
ושל הנפש החכמה
אומרים לך -
היי יקרה! עד כאן!
אנחנו חייבים מילוי!
בואי תדאגי לנו למילוי
ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים
אבל קודם המעגל שלך.
את.
עצמך.
מתמלאת.
נושמת.
מתחזקת.
שמחה.
ואח"כ כמובן אישך והילדים
ואז המשפחה המורחבת
והחברה היקרה
ושאר המעגלים
לאט לאט.
אי אפשר הכל בבת אחת.
את רק בן אדם אחד.
מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.
עם גבולות יכולת
עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...
ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.
לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.
ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.
אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.
וזהו.
לשחרר.
אי אפשר לעזור לכולם.
את רק בן אדם.
אחד.
יחיד ומיוחד.
ואחד.
וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!
ועוזרת!
ותומכת
ומאירה
ומחדדת
וכמה אכפתיות נובעת ממך
כ"כ כ"כ אכפת לך!
ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!
ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!
שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!
שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!
את מה את כן יכולה
ומה את לא
את מה עושה לך טוב וממלא
ומה מרוקן
את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך
ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך
ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...
לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,
אבל בסופו של דבר גדלים!
וגם מכל הרע שבעולם -
נכון.
הוא קיים.
אבל הטוב קיים שבעתיים!
"ברגע קטון עזבתיך
ורחמים גדולים אקבצך"
הרע הוא כמו רגע קטון!
והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!
ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"
ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך
אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"
וכולנו "אור איתן"
ולא רק בשיר ילדים חמוד
אלא באמת באמת
לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!
לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו
במעגלים שלו
ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד
ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה
כי חיוך אחד שלך לילדה,
שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,
שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,
וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,
או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,
שהצלת
ועודדת
והרמת
ותמכת
ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,
שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,
ואותם אנשים שפגשו גם
ואין לדבר סוף!
כן כן
ל***טוב*** אין באמת סוף!
הוא באמת אינסופי!!!
אז את יקרה מוסיפה אור
ותוסיפי אור
וקצת פחות תחשבי על החושך.
כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט
ומספיק אפילו אור קטן
ואפילו יחיד
בכדי לגרש חושך גדול גודל
ויש לנו את בורא עולם
שהכל שלו
והכל מאיתו
הטוב והרע
ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה
ולימדנו שהכל לטובה!
כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה
ולהתחזק באמונה
בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה
והוא אחראי על הכל
ולפעמים התפקיד שלנו הוא
"הרפו.
הרפו ודעו כי טוב השם!"
ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.
לא כל העולם על כתפייך היקרות
ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.
ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*
באנשים טובים
בנפלאות הבורא
בילדים שיש
במשפחה
בחיוכים
באוכל הטעים
בשפע
במיטה הנוחה
בגוף שמתפקד
ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע
ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו
לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו
אלא להיפך - להנכיח אותו
לראות אותו
להעצים אותו
להודות עליו
ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!
להתפלל במילים שלך
את כל הכאב
והקושי
והתקוות
הכל הכל הכל
לקב"ה
ולהודות לו על מה שכן יש
ולבקש על מה שעוד לא
והוא שומע הכל
והוא כל יכול
ותמשיכי להתחזק
להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום
להתקרב למה שעושה לך טוב
להתרחק ממה שעושה לך רע
ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה
והדברים ב"ה עוד יתבהרו
כולם
לאט לאט
את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!
ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת
ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים
השבויים שכבר חזרו
החולים שנרפאו
העקרות שנפקדו
הרווקות שהתחתנו
הזוגיות שהתחזקה
הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה
הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם
הערבות ההדדית
האחדות
החסד
העזרה
השמחה
הצחוק
החיוכים
רגעי האושר
והשפע
והטוב.
הטוב.
שקיים!
ושילך ויגדל ב"ה
ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!
ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך
ותני לטוב שבך לגדול ❤
אני הייתי נותנתמישהי עם שאלה
לבנים הגובה הוא מאוד משמעותי, והגובה הצפוי שלו מאוד נמוך.
מכירה ילדים שלוקחים, הם ביקשו שיתנו להם כשהם ישנים כך שזה לא מפריע להם וזה מאוד עוזר להם
(אבא שלהם לקח כשהיה ילד שנה אחת, לא עשה לו שום בעיות)
מכירה ילדים שלוקחים, הם ביקשו שיתנו להם כשהם ישנים כך שזה לא מפריע להם וזה מאוד עוזר להם
(אבא שלהם לקח כשהיה ילד שנה אחת, לא עשה לו שום בעיות)
אני רקממשיכה לחלוםאחרונה
למה לא לשאול את הילד
ילד בן עשר יכול להבין, אפשר לשאול אותו לדעתי, לאו דווקא לתת את ההחלטה בידיו...
אמנם הוא באמת לא בשל להבין את כל ההשלכות של העניין אבל אם אולי כן כדאי לפחות להבין מה הכיוון שלו.
ילד בן עשר יכול להבין, אפשר לשאול אותו לדעתי, לאו דווקא לתת את ההחלטה בידיו...
אמנם הוא באמת לא בשל להבין את כל ההשלכות של העניין אבל אם אולי כן כדאי לפחות להבין מה הכיוון שלו.
צום גדליהאנונימית בהו"ל
ב"ה לא צמתי הרבה שנים בעקבות הריון והנקה.
כביכול אין לי סיבה לא לצום השנה, סיימתי להניק לפני חודש ומחכה לראות אם בע"ה נקלטתי להריון.
תינוקי מתקרב לגיל שנה.
אבל גם מרגיש לי מוזר ולא שייך לצום..
לא שואלת בקטע הלכתי, יותר מסקרנות.
אתם צמות? מתי יודעות אם לדחוף את עצמכם לצום או לפחות להתחיל את הצום ומתי לשחרר?
אני מכירה שכל עוד יש תינוק מתחצ לגיל שנתיים לא חובאור עולה בבוקר
להבנתי יש בסיס הלכתי משמעותי לא לצום כל עוד יש לך תינוק מתחת לגיל שנתיים.
יש בזה מלא פסקים ושיטות שונות...מחי
הרב שלנו פוסק להתחיל לצום ואם מרגישים קושי שוברים, בלי קשר לגיל התינוק. צום גדליה זה הצום שהכי קל להתיר לשבור
אני עושה לפי הפסיקה שלנוהשם שלי
לא צמה בהריון ועם תינוק עד גיל 24 חודשים, בלי קשר להנקה.
יצא לי לצום עם יונק בן יותר משנתיים.
אחרי הרבה שנים שבהן לא צמתי בכלל את הצומות הקלים, בגלל רצף של לידות.
היה לי מוזר לחזור לצום.
בפועל הצום עבר לי ממש בסדר ולא הרגשתי אותו בכלל.
אני מכירה לא בהריון ולא בהנקהאמא לאוצר❤
וגם לא עד גיל שנתיים של התינוק בלי קשר להנקה..
אבל אם את מניקה תינוק בין יותר משנתיים אז לא צריכה לצום
זאת הפסיקה שלנוהשם שלי
עד 24 חודשים מהלידה, בלי קשר להנקה.
אף פעם לא היה לי מצב עם ילד בן פחות משנתיים שלא יונק ובלי הריון.
אבל צום עם הנקה של בן יותר משנתיים יצא לי.
עד גיל שנתיים לא משנה מה, והנקה לא פוטרת מהצום?אמא לאוצר❤
וואלה
עד 24 חודשיםהשם שלי
אם היתה שנה מעוברת ועברו 24 חודשים לפני גיל שנתיים, אז כבר צריך לצום.
כן???אפונה
ווי הקטנה שלי חגגה שנתיים לפני שבוע ובעלי אמר שראוי שאצום
וואלה לא צמתי צומות קלים שניייים....
טוב
אולי אצום עד חצות אם כבר הגעתי עד הלום.
בעלי אמר שכל עוד מניקה ברור שלא צריכהאמא לאוצר❤
גם אם הוא יותר משנתיים.. חשבתי שזה ברור אבל אולי לא חח כנראה תלוי פסיקה
אצלי יש גם פוסט טראומה ובעיתיות לצום בגלל העבר בהריון אבל זה לא קשור כל עוד אני מניקה גם ככה אמרו לנו שלא צריכה ושכשאני אפסיק אז לפרט ולקבל פסיקה ספיציפית..
אני לא צמהשומשומונית
עד גיל שנתיים, בין אם מניקה ובין אם לא.
יצא לי לפעמים לצום בין הריונות. כשהתינוק היה בן שנתיים ועוד לא הייתי בהריון...
אבל יודעת שלא כולם ככה...
מנסה להניק שנתיים בלי קשר ויוצאת בכל הדעות חחאורוש3
אבל יש גם דעה שבכללי שנתיים. ויש שרק בהנקה.
היו כמה שנים טובות שצמתי עד שמשהו קרה עם הגיל ואולי קצת בגלל הורמונים של טיפולים ונהיה לי קשה מדי. אח''כ אני כמה ימים מרגישה לא טוב בגלל זה אז הפסקתי בהתייעצות עם רב.
בשלב שלך לרוב אני מניקה אבל לרוב הגוף גם לא במצב לצום, עדיין עוד לא עברה שנה. יש לך את מי לשאול?
בכל מקרה אם בצום את עם התינוק והילדים ומתחילה להרגיש רע אז אישית הייתי שוברת בכל מקרה, בצומות הקלים. כי 'חולה' פטור. וזה לא יו''כ שאת אמורה לעשות הכל כולל לשכב ושהבעל לא יתפלל כדי לצום.
אני צמה..שקדי מרק
אם אני לא מניקה ולא בהריון
אני במקרה כזה צמה...מתואמת
וזה אכן מוזר, גם אחרי כמה צומות כאלה
(במיוחד שתכננתי להיניק שנתיים לפחות, אבל הקטנה הנוכחית וגם זו שלפניה לא השתתפו איתי ברצון הזה
)
אני גם בשיטה של לא לצום אם התינוק מתחת לשנתייםאיזמרגד1
ואני לא רואה שום עניין בצומות, אם יש לי אפשרות לא לצום אני לא יצום. לתפקד עם הילדים זה לא כל כך קל גם כשאני לא בצום ובצומות אני אמורה לתפקד גם במקום בעלי...
אני צמהכנה שנטעה
בהריון ובהנקה עד שמרגישה חולשה ואז שוברת. בהנקה אם התינוק מבוסס רק על זה ולא אוכל עדיין גם מוצקים גם אז יותר קל לשבור.
לא רואה סיבה להקל על עצמי (הצומות שלי סבבה בדכ) ומשתדלת לצום כמה שיכולה..
אני לא צמה בכל מקרהאונמר
באמת שלא יודעת, אבל צומחת קשה לי בטירוף. אני נהיית שבר כלי.
אז יש פעמים שהייתי מתחילה שוברת. הפעם הרגשתי מראש הגדול עלי ממש. כל החסידים בעיקרון הבנות לא צמות צומות קלים, אז מסתמכת על זה.
וואי ממש הכללה🤭Doughnut
ממש לא כל החסידים, נכון שיש הרבה שהבנות לא צמות אבל מלא חסידויות שהבנות צמות את כל הצומות.
מחילה. אז סומכת על המלא שלא צמות..אונמר
האמת תמיד הנקתי עד אחרי גיל שנהבוקר אור
אני לא צמה בהריון ובהנקה, בלי קשר לגיל של התינוק
לפי הפסיקה שלנוכחל
מי שבהריון או שעדיין לא עברו שנתיים מהלידה, לא משנה אם מניקה או לא, לא צריכה לצום צומות קלים
אני הפסקתי להניק בגיל כמה חודשים ועדיין לא צמתי עד שהגיעו לשנתיים
במצב כשלך אני לא צמתי צומות קלים...ממתקית
עד גיל שנתיים- לא צמתי
מגיל שנתיים- עם הנקה- לא צמתי
כמובן כיפור ו 9 באב צמתי גם צמתי בתחילת הריון, בסוף הריון בהנקה מלאה ובלי.
אבל בקלים- יש מקום להקל לידיעתי.
תודה!אנונימית בהו"ל
אז באמת ב 11 כבר שברתי את הצום.
עם קטנטנים בבית ואני כבר בלי כוחות
עוד לא התאוששתי מעייפות של החג, הייתי ערה רוב הלילה כי תינוקי חולה, כאב לי הראש וחלשה אז הרגשתי שזה הדבר הנכון. וילון כיפור נתכונן יותר!
בדרכ צמתי בסדר. נראה לי פשוט שילוב של החג והיום יום.
היה לי משמעותי לשמוע אותכם.
תודה❤️
זו בדיוק הסיבה שאמא לקטנטנים וכו...לא צמה צומות קלממתקית
לא פשוט...
לפני כיפור נערכים מראש, הרבה מים, ענבים, הכנה נפשית...
אצל המשפחה של אמא שלימקרמה
נשים לא צמות צומות קלים...
לא משנה מה הסטטוס שלהם
אני השנה פעם ראשונה מזההרבה זמן שאני לא מניקה/הריון... אבל החצי במילואים
אז הולכת לפי מנהג אמא...
שמעתי פעם על זה.ממתקית
מישהי ממש דתיה שעבדתי איתה בעבר
שאלתי אותה אם צמה, באיזה צום (לא כיפור או 9 באב)
אמרה לי אני אמא, אימהות לא צמות
מעניין אם זה מבוסס על משהו (הלוואי...)
אני צמהרק לרגע9
למה מרגיש מוזר ולא שייך לצום?
האמת שאני תמיד מרגישה שאני אחת הנשים הבודדות שצמות ולא מבינה למה זה. אם אני לא בהריון או מניקה למה שלא אצום?
זוכרת תמיד את אמא שלי צמה בכל הצומות ואת כל הנשים שהכרתי. אני חושבת שכל עוד לא הוחלט לבטל את הצומות הקלים אין סיבה שמי שיכולה לא תצום.
כמובן שכל אחת תעשה את המנהג שלה, נראה לי שבציבור החרדי מאוד רווח שנשים לא צמות צומות קלים.
אם כבר מדברים פה על צומות... אני בחרדותבאתי מפעםאחרונה
מיום כיפור!
יצא לי לצום בחודש שביעי, שמיני, בהנקה מלאה וגם כמה ימים אחרי לידה ולא פחדתי כ"כ מהצום כמו עכשיו... כעת בתחילת הריון והבחילות זה נוראי! אם אני רעבה אני כאילו חייבת מיד לאכול, איך אצום עם הבחילות? אני גם מקיאה ואז....עעע... אי אפשר לשטוף את הפה . זה נורא.
אשמח ממש להמלצה למגן שמיכה וטיפים איך להתנהל עםאוהבת את השבת
3 ילדים מפספסים
אולי חלק בגיל שעדיין עדיף לישון עם טיטול?לב לבן
לא.. הקטן מפספס חצי מהלילות רק חבל לי לשים טיטולאוהבת את השבת
שלא יתרגל..
משתמשת בשמיכות שלא צריך לצפותפאף
אלא ישר מכבסים...
אצלנו עדיין הוא עם שמיכות קיץ, אבל בחורף שעבר קניתי פוך קטן היחסית דק שנכנס למכונה יחד עם המתים, ואני לא מצפה, נוח ממש.
גם כרבולית עבה עובדת.
ואנחנו גרים במקום קר, והיה לו סבבה בחורף
אבל זה גם המוןןאוהבת את השבת
לכבס את הסדין, מגן מזרן, שמיכה*3 פלוס הכביסות מהחג היום זה יוצא לי מלא...
והפעם גם אחת הרטיבה 2 שמיכות
ואני מכבסת את המגן מזרן כי הוא עם בד מצד אחד
והפעם גם עברה למיטה לשי ופספסה גם שם אז בכלל יצא הרבה.....
להחליף למגן מזרן שהוא רק ניילוןאפונה
מגן מרופד לא עובד עם מפספסים... וגם הניילון שלונסדק ומתחורר בכביסות מרובות ופתאום תגלי שהוא חדיר לנוזלים.
איפה קונים מגן שהוא רק ניילון?~מרמלדה
כבר הרבה זמן מחפשת
אשמח גם, וגם הבעיה שבכמות גדולה זה נוזל לצדדים, למאוהבת את השבת
למזרן
ברמי לוי, במכולת, בבזאר שטראוס...אפונה
לגמרי. למפספסים רק ניילוןיראת גאולהאחרונה
הם ילדים, הרשרוש לא מפריע להם לישון...
רק לגדולים שלא מפספסים בכלל אני שמה מגן מזרן עם בד למעלה.
תקני סדינית הקסם ולא תצטרכי לכבס מצעיםהמקורית
אני באמת גם שמה סדינית,פאף
הבן שלי לא מסכים מעל הסדין-אבל זה חוסך את המגן מזרון, אבל כשיש הרבה זה נוזל גם....
והייתה לי חברה שלא הייתה שמה סדין, רק מגן מזרון עם מגבת.
ובאמת זה שלב מתיש ולי יש אחד שמפספס...
את מנסה לקחת אותם לשרותים לפני לכתך לישון?ממתקית
אצלנו זה עזר ברוב הפעמים עם חלק מהילדים.
כל בוקר לגלגל את כלי המיטה על סדיניה וכו ולמכונה ישר, שלא יספג הריח.
ולתלות בשמש
אין מה לעשות
רק תפילה ולחכות שיגדלו. (כמובן לשלול אם זה רפואי או נפשי- שינוי, גן חדש וכו' ואז לחישות לילה יכול להועיל.
תודה! אין לנו מקום נוחי לתלות..אוהבת את השבת
הולכים לפני השינה
ואת הגדולה גם לוקחת לפני שאני הולכת לישון
זה גנטי ממש.......
קודם כל חיבוק, זה באמת ממש מתיש~מרמלדה
אני שמה כרבולית מתחת לשמיכה פוך, ואז רק היא סופגת את הרטיבות ואני מכבסת רק אותה כל יום.
בנוסף, ממליצה בחום על סדינית הפלא, זה משנה חיים! חוסך את הכביסה של הסדין והמגן מזרון, וגם את ההחזרה שלהם למיטה אח"כ שזה החלק השנוי עלי.
הופך את כל הכביסה להרבה יותר קלילה!
אני מבינה שאני כנראה לא זכאית לדרגהשירה_11
כי ההכנסה שלנו גבוהה בגלל כל מיני לוספות של בעלי בחודשים האחרונים
המינוס שלנו גבוה גם הוא אבל את מי זה מעניין.
ואני ארלץ להוציא אותו מהמעון עם כל הקושי שבדבר ובאמת שקשה לי
ודבר שלישי והכי מעצבן!!! שאני משלמת מחיר שלקבוצת גיל 0-15 חודשים בגלל הפרש של חודש בלבד!!! בוא הוא יהפוך מ14 ל15 חודשים!!
למה הכל כל כך לא פייר כאן????
אם זה תוספות זמניותהשם שלי
אולי אפשר לקבל דרגה על סמך חודשים אחרים?
תנסי לבקש שיסתכלו על ממוצע שנתי או על חודשים אחריםכורסא ירוקה.
תפני לחריגים
זה בטח יהיה סיפור ארוך עד שיתייחסו אליישירה_11
ואני לא אשאיר אותו כשאני משלמת 4,500 לחודש
מבאס ממש ממש!!כורסא ירוקה.
איך 4500?שלומית.
מעניין אותי אם זה סכום אחיד בכל המעונות תמת כי אצלינו גם כששילמנו על תינוק קטן בלי הנחה זה היה 3700... ( לא שזה זול אבל זה פער משמעותי)
השנה? זה עולה כל שנה.. המחיר בתמת אחידכורסא ירוקה.
ומשתנה בין קבוצות גיל
והקבוצות גיל האלהשירה_11
על חודש הפרש אני משלמת 1,000 שח יותר
וואי מטורףשלומית.
אני בשוק איך המחיר קופץ!!
זה היה שנה שעברה
אמלינו זה מתחלק ל11 חודשי תשלוםשירה_11
ובחודשים הראשונים גובים עוד כ200-300 שח לא יודעת על מה
או ביטוח או על אוגוסטכורסא ירוקה.
לגבי החודש, מבינה אותך....
תחשבי שילדים שמחכים בבטן עוד 5 דקות במקום לצאת כבר משלמים על עוד שנה שלמה במעון 🙈
מה האפשרויות האחרות שלך?דיאן ד.
כמה עולה אצלכם מעון/ מטפלת פרטית?
אני גם לא שולחת לתמ"ת כי אין לי הנחה והמחירים שלהם פשוט מטורפים בעיניי...
איזה מבאסים התמת האלו יאללה איתם.ממתקיתאחרונה
מה עכשיו תעשי?
מעצבן.
פרימולטנור עם סיכוי להריוןכמהה ליותר
אני אמורה לקבל מחזור עוד 5 ימים, אני לא מונעת ומאוד מעוניינת בהריון.
אני רוצה שנהיה מותרים בסוכות, ולכן אם אין הריון, אני רוצה לדחות את המחזור עם פרימולטנור.
אם נניח כן התחיל הריון שעדיין לא רואים בבדיקה, הלקיחה של הפרימולטנור יכולה להזיק לעובר או להתפתחות ההריון?
מקפיצהכמהה ליותר
קרא אולי למישהי שהיא התחילה עם פרימולטנור ואז גילתה על הריון?
קרה לחברה שלירקאני
הכל היה בסדר
רק לא ידעו לחשב גיל הריון לפי ווסת אחרון...
למה לא?שלומית.אחרונה
מחשבים לפי הוסת הקודם, היא התחילה לקחת את הפרימולוט הרבה אחרי הוסת וגם אחרי הביוץ, זה לא אמור להשפיע...
( חוץ מזה שמן הסתם היא גילתה את ההריון יותר מאוחר)
זו שאלה שחוזרת ונשאלת, ויש תשובות ברשת - אין בעיהאלישבע999
לקחת
פרימולוט נור והריון - יש סכנה להריון? - המרכז הרפואי מעיני הישועה
שאלות ותשובות בנושא פרימולוט נור - מעיני הישועה
(השאלה והתשובה הרלוונטית, בתגובה השלישית בקישור הזה).
אני לא סמכות רפואית, אבל בעיקרון אין עם זה בעיהפרח חדש
ההורמון של הגלולה הוא בעצם אפילו תומך הריון
מחפשת מאד המלצה על פסיכולוגית/עו"ס מוסמכת לטיפולgilli90
עברתי תקופה מאד לא פשוטה אחרי לידה (שבאו לידי ביטוי בגלל אירועים מהעבר).
כבר כתבתי בקבוצות בפייסבוק ועדין לא מצאתי את האחת...
בבקשה בבקשה!! אם את מכירה פסיכולוגית טובה- מישהי באמת עמוקה וחכמה, מישהי שיודעת להוביל תהליכים ליצירת חוסן, בבקשה תכתבי לי.
מישהי שתסכים לטפל בי דרך זום כי זו הדרך היחידה שאצליח
חייבת להיות פסיכולוגית או עו"ס מוסמכת כדי לקבל החזרים
מעדיפה ממש גיל 45+, ושיש לה זמינות. כמו כן דתיה יראת שמיים חשוב לי מאד
עדיף כן מישהי מאיזור ירושלים כדי שאולי פגישה אחת או 2 יהיו פרונטלי
תודה מראש, שנה טובה!!
מכירה מישהי בזום שמקבלת פרונטלי בראש העיןמתיכון ועד מעון
דתיה, נעימה, פסיכולוגית קלינית, לדעתי אבל בת פחות מ40, מכירה נשים שהיו אצלה והיו מרוצות מאוד.
קוראים לה דניאלה בן קימון, אם מתאים לך ..
תודה רבהgilli90
אשמח למספר אם יש לך
תשלחי לי הודעה באישימתיכון ועד מעון
יש לי, אני פשוט לא אוהבת לשלוח טלפונים בפורום ציבורי
אנמ מכירה מישהי מצויינת אבל לא דתייהSheela
באיזור ירושלים
מכירה עוס קליני, אלוף עם נסיון וירא שמיים. אם מתאיאביגיל ##
ם לך תפני אלי בפרטי
מנסיון אישי
מירושלים, באזור נגיש
מכירה מישהי שעונה על כל הקריטריונים.אונמראחרונה
תכתבי לי האישי אשלח לך מספר. ממש תותחית.
היתי אצלה אני, עברתי תהליך מהמם ב''ה.
דתיה ומתחשבת בדת בתהליך הטיפול, עמוקה ומהירה וממש טובה.
וגם מקבלת בזום.
קיצור שלחי לי האישי.
התייעצות דחופהקל"ת
תינוק בן חודש יונק ומעל שבוע לא עשה קקי בטיטול. טיטולים כן רטובים. זה תקין? יש מה לעשות כדי לסייע? מתחיל להדאיג אותי..ניסינו לעשות עיסויים ברגליים ולהתמיד לבטן אך ללא שינוי..
קרה אצלי פעםמישהי מאיפשהו
הרופא לא נבהל, הוא כן שאל אם נראה סובל ובגלל שכן סבל הבאתי לו נר משלשל ואז הוקל לו. מציעה לכתוב עכשיו לרופא באפליקציה
אצלי זה קורה הרבהשומשומונית
תינוקות שעושים אחת לשבוע-10 ימים. היה גם אחד שהגיע לשיא של שבועיים😱
כל עוד התינוק רק יונק, זה תקין. ככה הרופאים אמרו לי.
צריך רק לקחת בחשבון שכשסוף סוף הם עושים, זו כמות גדולה ויוצא מהטיטול ומלכלך הכל (אצלי לרוב אהבו לעשות בשבת על הבגדים הלבנים והחגיגיים🤭)
וואו הרגעת אותיקל"ת
תודה!
כל החג הייתי בלחץ ואכלתי סרטים שמשהוא כבר לא תקין שם.. בכל אופן אקפוץ איתו מחר לרופא
לדעתי טיפה מוקדםציונה.
גיל חודש לא לעשות כל כך הרבה זמן יציאות...
אבל זה כן יכול להיות תקין (מרפרוף בגוגל)
אם הוא עושה לפחות 6 פעמים פיפי ביום הייתי הולכת מחר לוודא עם הרופא ילדים שזה סבבה..
בעיקרון כמו שענו לךיראת גאולה
אם הוא יונק בלבד - זה תקין,
אבל כן כדאי לגשת להישקל לוודא עליה תקינה, אז תוכלי להיות רגועה שזה בסדר 😃
משקילה לפני כמה ימיםקל"ת
הרופא אמר שעלה בסדר במשקל. הוא כן בטווח הנמוך אבל לא סטה מהעקומה שלו
אז זה תקין לגמרייראת גאולה
מגיל חודש והלאה, לתינוקות יונקים, תקין יציאה של פעם בשבוע.
רופאים מקלים גם עד 10 ימים, וגם לפני גיל חודש. (כדי שהרופא יוודא שאין סיבה אחרת שיכולים ככה לפספס אם יחשבו שזה תקין בלי לבדוק)
הוא נראה סןבל או סבבה?טארקואחרונה
יש רפלקסולוגיה לשחרור, אני לא ממש מאמינה בזה אבל ניסיתי בבחינת לא יועיל לא יזיק, מצאתי ביוטיוב..
בגדול אם הוא לא עושה קקי אבל רגוע, ישן טוב אוכל רגיל והכל- לא הייתי מתרגשת
אם היה נראה שהוא סובל מכאבים הייתי הולכת לרופא שיעזור לו לשחרר.
מעבר למוצקיםKipodik
הבן שלי בן 8 חודשים. התחלנו חשיפה לטעימות לפני חודשיים ומרגיש שזה לא מתקדם. הוא לא מסכים בשום אופן שיאכילו אותו בכפית אבל לא מספיק מתקדם מוטורית להאכיל את עצמו. ניסינו אוכל אצבעות מכל הסוגים והצורות וגם להניח אוכל בכפית קצרה שמחזיק לבד ולתת לו לאכול לבד. לא מגיע לפה שלו כלום. לרוב מגיע לרצפה או שהוא מועך הכל ומורח. זה סביר או שיש סיבה לדאגה? יש למישהי רעיונות מה לעשות?
לא הייתי נלחצת, הייתי ממשיכה להביא לו בנחת ובלי לחממתקית
לחץ.מה שנכנס, אם נכנס- סבבה.
ניסית מרקמים שונים?מרק טחון עם בטטה והרבה שיהיה לו מתוק...
אפשר לנסות גם להביא עם אצבע לפה את המרק...
עוזר גם להאכיל בחוץ, בגינה או משהו, בטבע- יש להם הסחות אז יותר קל להאכיל.
ואם נכנס למעון או מטפלת- הן יודעות להסתדר אם יש להן ניסיון.
במעוןKipodikאחרונה
תודה שענית. מקווה שישתפר. ניסינו גם מרקמים טחונים ולתת לו בכל מיני צורות. הוא פשוט מזיז את הראש. במשפחתון הייתה בעיה אחרת, הוא לא הסכים לקחת אפילו בקבוק בשבועיים הראשונים. עכשיו הוא מסכים לקחת חלב שאוב אבל גם שם לא מסכים לאכול מוצקים בשום אופן.