האם זו אלימות כלכלית?
היי יקרות,
חושבת איך להתחיל לרשום את הבעיה הזו,
אתחיל ברקע אישי,
אנחנו נשואים+2 ואחד נוסף בדרך..
בעלי כרגע המפרנס היחידי בבית בגלל שאני בחינוך ביתי עם שתי הילדים(הוא לא רוצה שיהו בגן בגילאים כאלו, שלוש ושנתיים וגם לי זה די מתאים כרגע) בעיקר בגלל הריון נוסף בדרך..ככה שלצערי קשה לי לדמיין את עצמי עובדת בשנתיים הקרובות..
מאז ומתמיד בעלי היה מאוד קמצן, לא מסעדות, לא בגדים, לא נעליים, לא בפן הזוגי ולא בפן האישי.
אבל בגלל שאני גם אדם חסכן אוכל הכי פשוט, ביגוד פשוט, אותו נעליים כמה שנים, לא שמתי לב להתנהגות שלו כנורת אזהרה בתחילת הזוגיות.
מאז שניהו לנו ילדים הם היחידים שאני מוציאה עליהם ומרשה לעצמי לפנק אותם, בכלל לא בפזרנות, בטוחה שלעומת הסביבה אני מוציאה סכומים אפסיים. במיוחד שהם איתי בחינוך ביתי וכמה קשה כל הזמן להעסיק אותם עם אותם דברים.
אם נדבר בסכומים אז כל הוצאות ילדים כולל טיטולים,מגבונים(לקטנה),מוצרי פארם, ביגוד, משחקים,יציאות, מגיעות גג גג ל1500₪ חודשי, יש חודשים שפחות.
על עצמי לא מוציאה אפילו שקל, כל ההוצאות רק עבור הילדים.
(יש לציין שגם הוא לא מוציא על עצמו כלל.)
לאחרונה, ההכנסה החודשית של בעלי פחתה משמעותית מכל מיני סיבות כאלו ואחרות,
ומאז, מרגישה שהתחילה לה מה שנקרא ״אלימות כלכלית״
התקשר אליי באמצע היום שאני עם הילדים בגינה ואמר לי שברגע זה מבטלים את כל הכרטיסי אשראי שלנו, שהוא יקציב לי סכום מזומן חודשי ״לבזבוזים״, איך שרשם לי ״אני יביא לך מזומן כל חודש עם הגבלה ובקרה״
שהוא לא מצליח להבין לאן הכסף נעלם(למרות שאני רושמת לו פירוט כל חודש שקל שקל מה קניתי),
אומר לי ״עברתי על הפירוט אשראי שלך ופשוט הכל שם מיותר״ (באותו חודש אירגנתי לילדים מסיבת יום הולדת וקניתי קצת מותרות, מתנה לילדים, בלונים,עוגה, היה גם יום הולדת לאמא שלו אז
קניתי לה מתנה, ספרים חדשים לילדים, אבל שוב, זה עמד בטווח ה1500₪ גג, פלוס הכל רשום ומפורט)
עוד דוגמאות קטנות בשביל שתבינו את הקיצוניות-
קרה לנו לאחרונה איזשהו מקרה נס שבשביל ההרגשה האישית רציתי לתרום סכום מזערי לצדקה, שיתפתי אותו, ענה לי ״קודם תעבדי ואז תתרמי״,
(כמובן שהוא שוכח שהוא זה שרוצה את החינוך ביתי וכל הזמן מרעיל אותי כמה שלדעתו אין דבר כזה גן ללא התעללות בילדים)
עוד דוגמא- החלטתי לקחת את הילדים ליום כייף למשחקייה ולאכול בחוץ, משהו שלא עשיתי באמת חודשים רבים, הוא בדיוק סיים לעבוד וקפץ אליינו, איך שהגיע וראה אותם אוכלים אמר לי ״הנה לך השעתיים עבודה שלי תודה רבה..״ (שדרך אגב, זה עלה 30₪ שהשגתי דרך קופונים)
ולבסוף אחריי המשחקייה היה לו שיחת טלפון בזמן הזה קניתי להם גלידה.. אמר לי ״לא מבין למה צריך את הגלידות האלה תמשיכי תמשיכי לבזבז לנו עוד״
מציינת שבעקבות השינוי הזה,
חל אצלנו הדרדרות בזוגיות, לא מצליחים לדבר, אולי בגללי כי אני פשוט כל כך פגועה שאני מתרחקת, ואולי גם בגלל חוסר זמן כי אנחנו 24/7 סביב הילדים, ועבודה טובענית שלו,
כמה פעמים כן דיברנו, הסברתי לו כמה זה פוגע, ביקש סליחה אמר לי שמצטער ושאני יחליט על מה וכמה להוציא רק העיקר שלא אהיה עצובה וכעבור כמה ימים שוב אותו דפוסי התנהגות, שרק הולכים ומחמירים
יודעת שהוא לא מודע למעשיו עד כמה הם קיצוניים, הוא בטוח שאני המבזבזת והוא החסכן,
הוא לא מבין שלעומת הסביבה אני בין האנשים הכי חסכניים, לא מוציאה על עצמי אפילו שקל, אני עם אותם בגדים,נעליים, מוצרי טיפוח כבר כמה שנים טובות, בגלל המצב לא מרשה לעצמי להתפנק בבגדי הריון או פיגמות חדשות, כל הוצאה שלי זה רק בשביל שאוכל לשמח את הילדים..
על עצמי ויתרתי מסתפקת במה שיש וחולמת שיום אחד אוכל לעבוד ולהרשות לעצמי גם ביגוד חדש..
דרך אגב נניח ואשים את הילדים בגן ואצא לעבוד, לא רק שזה לא יועיל אלא הוא יצטרך להוסיף עוד, אנחנו גרים באזור שהגנים לא פחות מ3500₪ לילד, אז לשני ילדים זה 7000₪, ביננו, כמה פעמים אצטרך לצאת מהעבודה בגלל שהם חולים? כמה כבר אצליח להכניס?5000 במקרה הכי טוב? מה עם עוגמת נפש שכל יומיים הם חולים לי ומדביקים אחד את השני, ובקרוב את התינוק, ואני פה אוטוטו לקראת לידה לבד איתם שעות היממה , בלי רישיון אז איך באמת אשרוד? ומה עם התינוק שבדרך..? אז לא נראלי שהוא באמת קולט שגם אם היתי עובדת היה צריך להוסיף לא פחות מ2000₪ לגנים.
בקיצור,
התעייפתי וכבר יצאתי מריכוז מלרשום את ההודעה הזו, מרגישה שהבנאדם רוצה שנגדל 3 ילדים אחד אחרי השני בלי שנוציא עליהם שקל,
מרוב שהוא בכלל לא בעניינים הוא בכלל אומר לי ״הלחץ הכלכלי בכלל לא שייך לילדים זה לא בגללם..״ (כשהפירוט הכספי מול העיניים שלו)
טוכ, חייבת לציין שמלבד הנושא הכלכלי אולי לא משתמע ממה שרשמתי אבל הוא כן בעל רגיש אוהב דואג אכפתי שבסך הכל אופי קמצן מאוד מטבעו, מאז ומתמיד גם בתור היותו ילד,
יש לו חלום שנעבור לבית שכל חייו חלם עוד השנה לכן הלחץ הכלכלי שלו גובר וגובר בתוספת הלחץ של ההפחתה בהכנסה שלו,
סליחה שיצא כזה ארוך, אשמח לשמוע את דעתכן, איך ניתן לשפר את המצב מלבד ייעוץ חיצוני כי זה סיכוי אפסי שיסכים,
(הוא גורם לי להרגיש שאולי באמת אני מבזבזת ולא מודעת לעצמי, כל הזמן בודקת מה קניתי הפעם לילדים ואומרת לעצמי איפה יכולתי לחסוך,
כבר לא מעוניינת לצאת עם הילדים לגינה או לסיבוב כי מפחדת שאתפטה לקנות להם איזה חטיף או איזה משחק שישמח אותם..)
היי יקרות,
חושבת איך להתחיל לרשום את הבעיה הזו,
אתחיל ברקע אישי,
אנחנו נשואים+2 ואחד נוסף בדרך..
בעלי כרגע המפרנס היחידי בבית בגלל שאני בחינוך ביתי עם שתי הילדים(הוא לא רוצה שיהו בגן בגילאים כאלו, שלוש ושנתיים וגם לי זה די מתאים כרגע) בעיקר בגלל הריון נוסף בדרך..ככה שלצערי קשה לי לדמיין את עצמי עובדת בשנתיים הקרובות..
מאז ומתמיד בעלי היה מאוד קמצן, לא מסעדות, לא בגדים, לא נעליים, לא בפן הזוגי ולא בפן האישי.
אבל בגלל שאני גם אדם חסכן אוכל הכי פשוט, ביגוד פשוט, אותו נעליים כמה שנים, לא שמתי לב להתנהגות שלו כנורת אזהרה בתחילת הזוגיות.
מאז שניהו לנו ילדים הם היחידים שאני מוציאה עליהם ומרשה לעצמי לפנק אותם, בכלל לא בפזרנות, בטוחה שלעומת הסביבה אני מוציאה סכומים אפסיים. במיוחד שהם איתי בחינוך ביתי וכמה קשה כל הזמן להעסיק אותם עם אותם דברים.
אם נדבר בסכומים אז כל הוצאות ילדים כולל טיטולים,מגבונים(לקטנה),מוצרי פארם, ביגוד, משחקים,יציאות, מגיעות גג גג ל1500₪ חודשי, יש חודשים שפחות.
על עצמי לא מוציאה אפילו שקל, כל ההוצאות רק עבור הילדים.
(יש לציין שגם הוא לא מוציא על עצמו כלל.)
לאחרונה, ההכנסה החודשית של בעלי פחתה משמעותית מכל מיני סיבות כאלו ואחרות,
ומאז, מרגישה שהתחילה לה מה שנקרא ״אלימות כלכלית״
התקשר אליי באמצע היום שאני עם הילדים בגינה ואמר לי שברגע זה מבטלים את כל הכרטיסי אשראי שלנו, שהוא יקציב לי סכום מזומן חודשי ״לבזבוזים״, איך שרשם לי ״אני יביא לך מזומן כל חודש עם הגבלה ובקרה״
שהוא לא מצליח להבין לאן הכסף נעלם(למרות שאני רושמת לו פירוט כל חודש שקל שקל מה קניתי),
אומר לי ״עברתי על הפירוט אשראי שלך ופשוט הכל שם מיותר״ (באותו חודש אירגנתי לילדים מסיבת יום הולדת וקניתי קצת מותרות, מתנה לילדים, בלונים,עוגה, היה גם יום הולדת לאמא שלו אז
קניתי לה מתנה, ספרים חדשים לילדים, אבל שוב, זה עמד בטווח ה1500₪ גג, פלוס הכל רשום ומפורט)
עוד דוגמאות קטנות בשביל שתבינו את הקיצוניות-
קרה לנו לאחרונה איזשהו מקרה נס שבשביל ההרגשה האישית רציתי לתרום סכום מזערי לצדקה, שיתפתי אותו, ענה לי ״קודם תעבדי ואז תתרמי״,
(כמובן שהוא שוכח שהוא זה שרוצה את החינוך ביתי וכל הזמן מרעיל אותי כמה שלדעתו אין דבר כזה גן ללא התעללות בילדים)
עוד דוגמא- החלטתי לקחת את הילדים ליום כייף למשחקייה ולאכול בחוץ, משהו שלא עשיתי באמת חודשים רבים, הוא בדיוק סיים לעבוד וקפץ אליינו, איך שהגיע וראה אותם אוכלים אמר לי ״הנה לך השעתיים עבודה שלי תודה רבה..״ (שדרך אגב, זה עלה 30₪ שהשגתי דרך קופונים)
ולבסוף אחריי המשחקייה היה לו שיחת טלפון בזמן הזה קניתי להם גלידה.. אמר לי ״לא מבין למה צריך את הגלידות האלה תמשיכי תמשיכי לבזבז לנו עוד״
מציינת שבעקבות השינוי הזה,
חל אצלנו הדרדרות בזוגיות, לא מצליחים לדבר, אולי בגללי כי אני פשוט כל כך פגועה שאני מתרחקת, ואולי גם בגלל חוסר זמן כי אנחנו 24/7 סביב הילדים, ועבודה טובענית שלו,
כמה פעמים כן דיברנו, הסברתי לו כמה זה פוגע, ביקש סליחה אמר לי שמצטער ושאני יחליט על מה וכמה להוציא רק העיקר שלא אהיה עצובה וכעבור כמה ימים שוב אותו דפוסי התנהגות, שרק הולכים ומחמירים
יודעת שהוא לא מודע למעשיו עד כמה הם קיצוניים, הוא בטוח שאני המבזבזת והוא החסכן,
הוא לא מבין שלעומת הסביבה אני בין האנשים הכי חסכניים, לא מוציאה על עצמי אפילו שקל, אני עם אותם בגדים,נעליים, מוצרי טיפוח כבר כמה שנים טובות, בגלל המצב לא מרשה לעצמי להתפנק בבגדי הריון או פיגמות חדשות, כל הוצאה שלי זה רק בשביל שאוכל לשמח את הילדים..
על עצמי ויתרתי מסתפקת במה שיש וחולמת שיום אחד אוכל לעבוד ולהרשות לעצמי גם ביגוד חדש..
דרך אגב נניח ואשים את הילדים בגן ואצא לעבוד, לא רק שזה לא יועיל אלא הוא יצטרך להוסיף עוד, אנחנו גרים באזור שהגנים לא פחות מ3500₪ לילד, אז לשני ילדים זה 7000₪, ביננו, כמה פעמים אצטרך לצאת מהעבודה בגלל שהם חולים? כמה כבר אצליח להכניס?5000 במקרה הכי טוב? מה עם עוגמת נפש שכל יומיים הם חולים לי ומדביקים אחד את השני, ובקרוב את התינוק, ואני פה אוטוטו לקראת לידה לבד איתם שעות היממה , בלי רישיון אז איך באמת אשרוד? ומה עם התינוק שבדרך..? אז לא נראלי שהוא באמת קולט שגם אם היתי עובדת היה צריך להוסיף לא פחות מ2000₪ לגנים.
בקיצור,
התעייפתי וכבר יצאתי מריכוז מלרשום את ההודעה הזו, מרגישה שהבנאדם רוצה שנגדל 3 ילדים אחד אחרי השני בלי שנוציא עליהם שקל,
מרוב שהוא בכלל לא בעניינים הוא בכלל אומר לי ״הלחץ הכלכלי בכלל לא שייך לילדים זה לא בגללם..״ (כשהפירוט הכספי מול העיניים שלו)
טוכ, חייבת לציין שמלבד הנושא הכלכלי אולי לא משתמע ממה שרשמתי אבל הוא כן בעל רגיש אוהב דואג אכפתי שבסך הכל אופי קמצן מאוד מטבעו, מאז ומתמיד גם בתור היותו ילד,
יש לו חלום שנעבור לבית שכל חייו חלם עוד השנה לכן הלחץ הכלכלי שלו גובר וגובר בתוספת הלחץ של ההפחתה בהכנסה שלו,
סליחה שיצא כזה ארוך, אשמח לשמוע את דעתכן, איך ניתן לשפר את המצב מלבד ייעוץ חיצוני כי זה סיכוי אפסי שיסכים,
(הוא גורם לי להרגיש שאולי באמת אני מבזבזת ולא מודעת לעצמי, כל הזמן בודקת מה קניתי הפעם לילדים ואומרת לעצמי איפה יכולתי לחסוך,
כבר לא מעוניינת לצאת עם הילדים לגינה או לסיבוב כי מפחדת שאתפטה לקנות להם איזה חטיף או איזה משחק שישמח אותם..)
תגובה מדהימה
