לבית ספר.
כמעט בן 6, ילד מתוק, חכם ורגיש. אין בעיות לימודיות, אין בעיות חברתיות. הדבר היחיד שמציק לו זה שיעור שחיה שיש כחלק מתכנית הלימודים פעמיים בשבוע וזה חובה. הוא מפחד ותקופה ארוכה לא נכנס למים. לאחרונה המורה הצליחה לשכנע אותו להיכנס והוא נכנס כמה פעמים והשתתף יפה, היא הכינה לו כתר ושיבחו אותו, שלחה לי סרטון ותמונות והוא מאוד התרגש. השבוע שוב לא רצה להיכנס, וכל יום שואל אותי אם יש בריכה היום או לא. הוא גם לא אוהב שיעור התעמלות, אבל זה לפחות לא מפחיד אותו.
בדרך כלל חוזר מבית הספר במצב רוח טוב ונהנה לספר מה היה, אבל הבקרים פשוט סיוט. לא רוצה לקום מהמיטה, סיוט עד שהוא מתלבש, לא רוצה לאכול, בסוף שניה לפני שיוצאים הוא רץ לשתות כוס חלב. אחר כך מחביא את התיק, ובסופו של דבר צריכים להוציא אותו מהבית בכח כשהוא משתולל וצורח. כואב לי הלב עליו. אני יודעת שזה קושי לצאת מהבית ובהמשך היום הוא בסדר גמור ונהנה בבית ספר, אבל הבקרים האלה פשוט גומרים עלי ואין לי מושג איך להקל עליו ועלינו.
ניסיתי לדבר איתו על הבריכה הרבה פעמים, זה לא עוזר. הוא רוצה שאכתוב ביומן שאני מרשה לו לא ללכת לבריכה, ואני לא מסכימה. אתמול סיכמנו שאכתוב שהוא מפחד מהעמוקים ואם אפשר שהוא ישאר במים הרדודים ויעשה רק תרגילים שלא מפחידים אותו. הבוקר הוא צרח שלא אכפת לו והוא לא יכנס בכלל לבריכה.
וזה לא רק בקשר לבריכה, גם בימים שאין בריכה הוא מתנהג אותו דבר (והוא יודע טוב מאוד מתי יש ומתי אין, הוא לא חושב שאני סתם אומרת לו שהיום אין בריכה ובאמת יש). אני מיואשת כבר.
תודה למי שקראה עד פה.
כמעט בן 6, ילד מתוק, חכם ורגיש. אין בעיות לימודיות, אין בעיות חברתיות. הדבר היחיד שמציק לו זה שיעור שחיה שיש כחלק מתכנית הלימודים פעמיים בשבוע וזה חובה. הוא מפחד ותקופה ארוכה לא נכנס למים. לאחרונה המורה הצליחה לשכנע אותו להיכנס והוא נכנס כמה פעמים והשתתף יפה, היא הכינה לו כתר ושיבחו אותו, שלחה לי סרטון ותמונות והוא מאוד התרגש. השבוע שוב לא רצה להיכנס, וכל יום שואל אותי אם יש בריכה היום או לא. הוא גם לא אוהב שיעור התעמלות, אבל זה לפחות לא מפחיד אותו.
בדרך כלל חוזר מבית הספר במצב רוח טוב ונהנה לספר מה היה, אבל הבקרים פשוט סיוט. לא רוצה לקום מהמיטה, סיוט עד שהוא מתלבש, לא רוצה לאכול, בסוף שניה לפני שיוצאים הוא רץ לשתות כוס חלב. אחר כך מחביא את התיק, ובסופו של דבר צריכים להוציא אותו מהבית בכח כשהוא משתולל וצורח. כואב לי הלב עליו. אני יודעת שזה קושי לצאת מהבית ובהמשך היום הוא בסדר גמור ונהנה בבית ספר, אבל הבקרים האלה פשוט גומרים עלי ואין לי מושג איך להקל עליו ועלינו.
ניסיתי לדבר איתו על הבריכה הרבה פעמים, זה לא עוזר. הוא רוצה שאכתוב ביומן שאני מרשה לו לא ללכת לבריכה, ואני לא מסכימה. אתמול סיכמנו שאכתוב שהוא מפחד מהעמוקים ואם אפשר שהוא ישאר במים הרדודים ויעשה רק תרגילים שלא מפחידים אותו. הבוקר הוא צרח שלא אכפת לו והוא לא יכנס בכלל לבריכה.
וזה לא רק בקשר לבריכה, גם בימים שאין בריכה הוא מתנהג אותו דבר (והוא יודע טוב מאוד מתי יש ומתי אין, הוא לא חושב שאני סתם אומרת לו שהיום אין בריכה ובאמת יש). אני מיואשת כבר.
תודה למי שקראה עד פה.
(במיוחד שתכננתי להיניק שנתיים לפחות, אבל הקטנה הנוכחית וגם זו שלפניה לא השתתפו איתי ברצון הזה
)