לא מה הם יכולים לעשות, כי הם יכולים טכנית לעשות הרבה...
אמהות לבנים בגיל 10-13 בערך..רק טוב!
לא מה הם יכולים לעשות, כי הם יכולים טכנית לעשות הרבה...
שותף בתורנות עם שאר הילדיםבאר מרים
יש תורנות חודשי. - כל ראש חודש מחליפים תפקידים וכל ילד אחראי על המשימה שלו כל השבוע.
הבחור (בן 12) רוטן אבל מבצע את התפקיד שלו.. החודש, למשל, הוא אחראי על שטיפת הכלים הבשריים ותיחזוק השיש הבשרי.
חוצמזה הוא אחראי על סידור וניקויהחדר שלו (האחים שאיתו בחדר בישיבות אז רוב הזמן הוא לבד בחדר). לא תמיד באמת נקי שם...
שבןע שלם?? שיש וכלים בשרי???אור123456
חודש שלם..באר מרים
ולא כל יום אוכלים בשרי..
בממוצע לא לוקח יותר מרבע שעה ביום
לא לבנים ולא לבנות בגיל הזה יש איזה משימה אצליאור123456
סתם מסקרן אותי - באילו גילאים הילדים שלך?מתואמת
אצלנו לא אפשרי לנקוט את השיטה הזו... ואני גם לא חושבת שזה נכון. בעלי ב"ה יודע להושיט יד ולקבל על עצמו אחריות, אבל לרוב זה דבר שצריך להתרגל אליו מגיל צעיר... וזה חשוב לי להרגיל את ילדיי שבית נקי ואוכל וכו' אלה לא דברים שנוחתים משמים. בסופו של דבר, יהיה עליהם לנהל בית בעצמם בבוא היום...
(סליחה שחפרתי בלי הזמנה 🙈)
20 18 13 10 ו6אור123456
אני לא יכולה להתלונן...הקב"ה נתן לי חריצות באמת נדיר ב"ה ואני מסתדרת ב"ה
אני בכורה מתוך 10 ועם אמא שהכי הפוכה ממני ועבדתי קשה מאד! אז היום הכל יותר קל ב"ה
(וכן אני עם משרה מלאה ותובענית מאד מאד)
הילדים כן עוזרים בקטנה מידי פעם אבל לא משהו קבןעאור123456
אולי באמת אצלך זו "תשובה" למה שהיה כשהיית ילדהמתואמת
באמת כל בית צריך לראות מה שנכון לו...
(גם אצלנו - יש חברים של הילדים שלי שעושים בבית הרבה יותר מהם. אני מנסה למצוא את האיזון בין חינוך לעזרה לבין השימת לב לכך שהם ילדים, בסופו של דבר. גם כיוון שאני לא עובדת מחוץ לבית, אני קצת פחות זקוקה לעזרה השוטפת שלהם. אבל עדיין...)
די ברור שזה בגלל הילדות שלי...בעלי כל הזמן אומראור123456
אבל מעדיפה ככה...שיהיו ילדים יהיה להם מספיק זמן לעבוד אח"כ
♥️מתואמת
יכולה להסביר?רק טוב!
מי מנקה את החדרים של המתבגרים? ומקפל להם את הכביסה ומכניס לארונות?
מי מסדר להם את החדר?
מכין להם אוכל- סנדביצים בבוקר וארוחת ערב?
מי מפנה מהשולחן בשבת או עורך אותו?
נגיד יום שישי (או מתי שמתרחשות אצלכם ההכנות לשבת), הם יושבים בנחת ואת מבשלת, אופה, מסדרת, מנקה וכו... ?!
ואחרי ארוחה באמצע שבוע, מגיעים למטבח כשהאוכל מוכן ויוצאים ממנו כשסיימו לאכול וכל הלפני ואחרי עליך?
במיוחד עם ילדים כ"כ גדולים לא מבינה איך זה הגיוני שאמא עושה הכל.
בגדול די תארת מה שקןרה...לא הכל הם אשמיםאור123456
הם כן מפנים שולחן
הכנות לשבת זה רק אני
כביסות אני ( מידי פעם מבקשת ממשהו להוריד או לתלות) אני מקפלת הכל והם מידי פעם לוקחים לחדרים
כלים 90% אני
אבל זה הרבה באשמתי...אין לי כוח לחכות שהם יעשו
אבל את יודעת, זה ממש לא טוב בשבילםאן אליוט
זה גם תודעת ניקיון וסדר, לשים לב מה קורה סביבם, שלא לדבר על מיומנויות של שטיפת כלים, קיפול כביסה וכדומה.
אח"כ יצאו מהבית, ומה יעשו? וכשיתחתנו מה יגידו בני הזוג? זו עלולה להיות נחיתה כואבת
הם מאד מודעים סביבם ובאמת לא זורקיםאור123456
אני כמעט לא מסדרת..
אבל מטלות אין..אם אבקש יעשו בלי בעיה
אז אולי תתחילי לבקש..באר מרים
מי שרגיל שהמטלות לא קשורות אליו עשוי להניח שגם בחיי הנישואין אשתו תטפל בבית ואם היא ממש תבקש הוא יסכים "לעזור לה"..
זה לא נשמע לי מתכון מוצלח לחיי נישואין..
לדעתי נער שגדל בבית שבו ברור לו שהוא חלק ושותף מלא במטלות הבית יהפוך לבעל שברור לו שהוא חלק ושותף מלא של אשתו במטלות.
אחים שלי לא עשו כלום!! כולל לא הרימו אחריהםאור123456
אם כשהייתי מבקשת הם לא היו עושים זה היה בעיה במידות אבל אנחנו לא שם בכלל והם ממש מכבדים...פשוט הרגל שאני עושה לבד ואני די מהירה ככה שזה זורם טוב בדרך כלל
ממה שאני מכירהoo
מסכימה לגמריאור123456
בעיניי אין הבדל בין בנים לבנות בגיל הזהמתואמת
אז אין ממש משימות קבועות, אבל כן יש בקשות לסדר חלקים בבית כשצריך, לעזור עם האחים הקטנים, לצאת לקניות...
אצלי אין לאף אחד משימות קבועותoo
אני גם כמעט ולא מבקשת שיעשו.
הבן שלי בן 12 מסדר את החדר שלו באופן יומיומי מעצמו, מכין לעצמו ארוחת ערב כמעט כל יום ומנקה אחריו מעצמו, מעסיק את אחיו בן ה3 הרבה וגם משתף אותו במשחקים עם חברים.
קסםאחינועמית
גם ככה יש שטיח של בלגן אצלם בחדרים
בשטחים הציבוריים אני לא יכולה או יותר נכון לא רוצה לסדר לבד את מה שהם מבלגנים.
אם הייתי מחכה שזה יקרה ביוזמתם פחחחח
כשהכיור מפוצץ כלים הם יעשו שמיניות באוויר כולל לשתות מקנקן או לשתות בכוס מצוקמקת נידחת שמצאו בארון חדפ ובלבד שלא לשטוף כלי.
לא ממש קסםoo
בעיניי מה שחשוב זה לא לחייב לעשיה ולשמור על קשר טוב עם הילד ואווירה טובה בבית.
ילד שיכול לבחור אם לעשות או לא ומרגיש טוב בבית, לרוב יבחר לעשות מעצמו ויותר ממה שהיה עושה אילו היה חייב לעשות.
אני חושבתאחינועמית
יש מסודרים ויש מבולגנים
יש חובבי עשייה ויש חובבי מנוחה
אני נאלצתי לעבוד מאוד קשה כדי לייצר לעצמי משמעת עצמית ומודעות כדי שהבית שלי לא ייראה כמו מאורת רווקים... זה לא בא לי טבעי.
יש אצלנו אווירה טובה, בעיניי דווקא חלק מהגיבוש המשפחתי הוא שלא עושים רק מה שמתחשק.
יוצאים מאזור הנוחות כדי שלכולנו יהיה נעים.
שומעים להורים גם כשלא מתחשק כי זה חיוב הלכתי ומוסרי.
לא מחכים שיתחשק לכבד את ההורים...
יש אופיoo
אפשר לעודד וללמד ילד מבולגן לשמור על הסדר.
אפשר גם להרוס לילד מסודר את החשק לסדר.
ילדים באופן טבעי ירצו להקשיב להורים, אלא אם העמיסו עליהם משימות / חייבו אותם והרסו להם את הרצון להקשיב.
בעיניי לימוד הרגלים שעושים עם הילד צריך להיות בעידוד לשיתוף פעולה. רק בדברים שהם קווים אדומים אני משתמשת בסמכות ההורית שלי ואני מקפידה שזה יהיה מעט ולא הרבה מהתקשורת עם הילד.
רוב הקשיים שהורים חווים עם ילדים מתבגרים, מבוססים על הרצון לכפות על הילד עשיה ועל תקשורת לא נעימה מספיק מצד ההורים.
לא כל כךפליונקה
בשגרה יורדים למכולת, מורידים גבל, אוספים אחים קטנים ביום שישי , לפעמים שומרים על אח ישן או על אח ער לחצי שעה, באמצע שנה הם מנקים חדר שלהם אבל לא תמיד, הרבה פעמים נשאר מלוכלך...
בנות לפעמים מכינות ארוחת ערב אם הן רוצות.
אסביר את עצמירק טוב!
בנות- יותר רוצות לעזור, אוהבות את זה, שמות לב לצרכים.
בנים- יותר 'עושים טובה שהם עוזרים'. לא רואים מה צריך. לא עושים כמו שצריך. ולא אוהבים את זה. מבחינתם לעשות את המינימום וגם זה בקושי.
לא חיפשתי דווקא משימות או תפקידים קבועים.
אלא כאלה שהבן מוכן לעשות או עושה כמו שצריך כשמבקשים ממנו.
וכתבתי דווקא גילאים אלה כי אלו גילאים שהם מצד אחד עם יכולת מצד שני יותר מרוכזים בעצמם ולא לוקחים אחריות או רוצים לעשות.
זו באמת הכללהמתואמת
יש לי גם בת שנכונה לעזור כמעט תמיד, אבל לדעתי זה קשור בזה שהיא בכורה. השאר נעים ונדים בין הסכמה כשממש מבקשים מהם לבין התנגדות לרוב...
בכל אופן - התפקיד הקבוע של הבן שלי (מאז שהוא התחיל לעקוף אותי בגובהו) הוא זריקת שקיות זבל לפח שבחוץ. (כמובן - אם הוא נמצא בבית)
התאומים אחראיים בעיקר על סדר בבית. והם עשו חלוקה ביניהם שאחד מהם מכין בקבוק לקטנה כשאני מבקשת והשני יוצא לקניות כשצריך... (אבל אני מבחינתי מבקשת ממי שפנוי)
כלים - אני לא רוצה שהם ידיחו, כי אני לא סומכת על הניקיון שלהם
(סומכת רק על הבכורה)כביסה - לעתים נדירות מבקשת מהם (להכניס מכונה/למיין בגדים לארון)
שמירה על האחים הקטנים - גם די נדיר. הבן הגדול מתנדב לזה מעצמו הרבה פעמים (בעיקר לקחת את הקטנה לטיולים)
ארוחת ערב - לפעמים התאומים מכינים.
וזהו, נראה לי.
(הם בני כמעט 11 וכמעט 14. הדברים האלה נכונים לשנתיים האחרונות בערך.)
עונהרק טוב!
ובהחלט אם צריך ישמור על האחים הקטנים.
וגם זורק את הזבל (הפח המרכזי של הבית)
אבל במה שנוגע לבית הכללי- לשים/לפנות מדיח, לטאטא, לשטוף, לסדר חדר, לתלות כביסה, לערוך שולחן שבת, וכו. הוא טכנית יכול לעשות הכל. בפועל זה בעיקר להתחנן ולהגיד לו כל דבר כמה פעמים עד שהוא יודע מה לעשות ואיך...
מנגד אגיד שבת ה10 יכולה להכין עוגות לבד. בררנית בטירוף באוכל אבל מבקשת להכין אוכל לשבת (למרות שאין סיכוי בעולם שתטעם מזה), מכינה בעצמה קולפת וחותכת תפו"א לציפס דק דק.. אוהבת לטאטא ולשטוף את הסלון לפני שבת.
בת ה8.5 מתקתקת את המטבח והאי ויש הרבה בלאגן... כנ"ל רצפה, ומנקה הרבה פעמים גם מדרגות. מחליפה טיטול לתינוק.
בן ה6 אוהב לשטוף את המרפסת ועושה גם מדרגות.
הבנות שלך עושות מלא!מתואמת
אצלנו הבכורה גם מבשלת ואופה - התחילה בזה באופן קבוע בגיל 12 בערך.
אז לפחות את יכולה להתנחם בכך שהבנות שלך עושות הרבה ומרצון

בכל אופן, גם אצלי לרוב אני צריכה להתחנן שיעשו משהו...
הם לא עושות את כל זה בקבוערק טוב!
נגיד יום שישי אני שוטפת את הסלון אז הן מבקשות לעשות את זה.
היא מבקשת להחליף לו טיטול. ואוהבת לטפל בו (בינתיים רק יונק אז זה גם לא מסריח...)
מהבן אני מצפה לעזרה של כמה דקות ביום. וקצת יותר לפני שבת. במיוחד שיש לו המון זמן! הוא פשוט קורא המון שעות ביום. אז אפשר כמה דקות מתישהוא למצוא זמן לעזור טיפה...
מבינה אותך...מתואמת
)אני כן מציעה במצב כזה לשבת איתו לשיחהבאר מרים
את יכולה להציע כמה אפשרויות שונות ושהוא יבחר.
מספיק משימה שלוקחת כעשר דקות ביום.
פחות בשביל העזרה ממש - ויותר מבחינה חינוכית.
נראה לי לא נכון שילד שיש לו כל כך הרבה זמן פנוי לא יתרום במשהו למשפחה..
מסכימה... אם הוא פנוי להקשיב לדברים כאלהמתואמת
רק אומרת לגבי הקריאהמחי
לא מצדיקה את זה שהוא לא עוזר, בטח אם את בסך הכל מבקשת ממנו כמה דקות של עזרה, רק מנסה לעזור לך להבין אותו.
אנחנו משפחה של תולעי ספרים, ואמא שלי היתה משתגעת מאיתנו, ואני מאוד מבינה אותה... זה נורא מרגיז לעבוד קשה ולראות חבורה של מתבגרים רובצים במשך שעות על ספריהם. אבל אם את באמת רוצה לרתום אותו לעזרה, כדאי לעשות שיחה מקדימה ולשאול אותו במה הוא חושב שהוא יכול לעזור, מתי, ומה יעזור לו לעשות את זה אם הוא שוכח. כי ניעורים באמצע הקריאה רק יגרמו לו לרצות לעזור פחות. מצד שני, אם תסכמו שלפני שהוא מתחיל לקרוא הוא יעשה את התפקיד שלו, אולי זה יהיה לו יותר קל. או שאחרי שהוא קורא שעה שיעשה הפסקה ויעזור, זה גם בריא למתוח קצת את האיברים
ושישים לעצמו שעון מעורר. סתם מעלה רעיונות. אולי הוא יציע משהו יותר טוב.
אולי יעזור מה שאצלנויראת גאולה
בזמן הזה כל אחד יכול לבחור לו תפקיד כרצונו, או לבקש ממני משימות קטנות (להביא לי, לקחת, להוציא מהמקרר... עוזר לי תוך כדי הבישולים).
חוץ מזה יש דברים בהתנהלות השוטפת של הבית, שכשיש אווירה טובה בבית, הם נענים לבקשה שלי. ואולי אפילו בגלל שהבקשות יחסית נדירות, אז הם נהנים להרגיש גדולים. בקשות כמו, לסדר את הסכום במדיח או מהמדיח, לאסוף / לסדר, להפעיל או לכבות מייבש או שואב רובוטי. חוץ מזה, אני המון מבקשת שידאגו לקטנים (למלא מים, להוריד משחק גבוה, להקריא סיפור, לשטוף ידיים...), והם עושים את זה בפשטות בד"כ.
אבל באמת אין דברים שהן יעשו בעצמם שהם ממש מטלה שרק אומר וזה ייעשה כמו הדוגמאות שנתת. למרות שאני בגילם כן עשיתי המון, זה לא נראה לי כרגע ביכולות שלהם / של הבית שלנו.
בעצם כן יש משימה שעבדנו עליה הרבה, ולפעמים הן מבצעים אותה ברמה כזו - לסדר את פינת המשחקים. אבל גם זה תלוי ברמת הבלגן ובמצב הרוח.
כשהבן היה בגיל הזהעוד מעט פסח
לרדת למכולת, לזרוק את הפח, לקחת שקית ליד2, להחזיר את הקערה לשכנים...
באמת בתוך הבית קשה לגייס אותם לעשייה.
אצלינו5+
בד"כ עיקר העזרה שהבית צריך היא ביום שישי. ואז כולם עושים, מחלקים משימות, מי לבישולים/ניקיון/סדר/גיהוץ וכו'
כל אחד לפי נטיית ליבו ומה שצריך.
אני גדלתי בבית שהרוב היו בנים, אז אמא שלי הכריחה את הבנים לעזור כמו הבנות. אצל חמותי הבנים לא היו מתקרבים למטבח או ניקיון. היא היתה שולחת אותם ל'עבודות של בנים' בעיניה. (גינון, תחזוקת הבית וכו') מה שמצחיק זה שבעלי כל הזמן דואג שהבנות שלנו ידעו לעשות 'עבודות של בנים'. מלמד אותן לתקן רהיטים/מכשירים, לצבוע קירות, לנגר... הוא חושב שזה חשוב שהן יוכלו לעשות הכל בעצמן.
הבן הגדול שלי היום עושה כמעט הכל בעבודות הבית. אבל הוא כבר גדול. דוקא הפנימיה בתיכון גרמה לו יותר לעזור כשהוא נמצא בבית. כשהוא יצא מהבית למד להעריך יותר ולתת יד.
נראה לי שעזרה בבית היא עקרון שההורים צריכים להחליט מה הם דורשים מהילדים. ואז להנהיג נורמות. לא רואה פה חילוק בין בנים לבנות בגילאים שונים. אני משתדלת לתת להם דברים שהם לא שונאים לעשות. מידי פעם כן ללמד לעשות משהו שפחות אוהבים מתוך הבנה שמישהו צריך לעשות את זה. אבל מבחינתי שיעשו מה שהם כן אוהבים וישאירו לי את מה שהם פחות אוהבים.
בעיניתהילה 3>
בגיל הזה (וגם צעיר יותר) אצלי מסדרים את החדר בצורה יסודית פעם בשבוע (לרוב לא משחקים אצלנו בחדרים אז הם יחסית לא מאד מתבלגנים וזה מבחינתי מספיק).
ויש ביום שישי כמה משימות קבועות וכמה מתחלפות
לדוגמא ילדה אחת מנקה שיש מפנה ועורכת לסעודה שולחן בסלון ועושה תפקיד נוסף מתוך כמה שאני נותנת לה לבחור לפי הצורך
ילד אחד מקלף את כל הירקות לבישולים, מנקה ומסדר את השולחן במטבח ועוד משהו מתוך כמה אפשרויות שנותנת לו לבחור.
עוד ילד גם יש לו תפקיד אחד קבוע ובוחר עוד אחד.
מעבר לזה גם במוצאי שבת וגם באמצע שבוע אם מבולגן אני מחלקת את המרחב הציבורי ל3 וכל אחד בוחר משימה.
מעבר לזה הם עוזרים פה ושם בבישולים, מעמידים סיר פסטה, מטגנים שניצלים/פנקייקים/לביבות
הבת שלי מכינה עוגה לשבת או לפעמים ביום חול עוגיות או מרק נגיד, אבל זה אקסטרה כזה
כמה נקודות שעוזרות לי-
1. נותנת רק דברים שאני שלמה עם לתת אותם. לדוגמא יש לי מחשבות על לתת לילדים להכניס מדיח כל יום (במקום בעלי) או להיות שותפים בכביסות אבל כרגע אני לא שלמה עם זה ונח לי ככה
וזה מרגיש לי מאוזן יחסית בין צרכי הבית לבין זמן חופשי שלהם.
2. משתדלת לתת להם בחירה. הם בחרו את התפקידים הקבועים, וגם לזה המשתנה ובכללית אני מאפשרת לבחור לפחות בין 2 משימות
3. יש זמן יחסית מוגדר שבו צריך לעשות את הדברים וזה פחות מתמוסס.
נניח: סידור חדרים ביום רביעי לפני שיוצאים בצהריים, סדר במוצש לפני שאבא חוזר מערבית, ביום חול לפני ארוחת ערב וכו
יש לי רק שאלה: איך החדרים לא מתבלגנים במהלך השבוע?מתואמת
בגדים מושלכים בכל עבר, ספרי לימוד, כיסאות שנסחבו לחדר בשביל לשבת וללמוד וכדומה, בוץ מהמרפסת (שצמודה לחדר הבנים ומשמשת כגינה), משחקים שבכל זאת השתרבבו, ספרי קריאה, צבעים וטושים, סתם זבל מכל הסוגים, צלחות חד פעמיות או אריזות חטיפים (אף שבעיקרון אני לא מרשה לאכול בחדרים)...
מתסכל, העסק הזה
(כי באמת הוצאתי את המשחקים מהחדרים כדי שיהיה פחות בלגן... אז באמת יש פחות בלגן, אבל עדיין...)אם זה לא נכנס להם לדם זה קשה מאדאור123456
מי שנכנס ומגלה שהנעלים מלוכלכות מייד צועק שיתנו לו סמרטוט ( גם אם זה הבת 5)
בגדים מידי פעם אני כן נכנסת לחדרים ואוספת...זה דרך כלל מלא פיזמות שהם מוציאות הקטנות
יש לנו חדר משחקים אז המשחקים לא שם.
אני זוכרת שהייתי קטנה והייתי אומרת לאמא שלי שנחנך את הקטנים ויהיה קל יותר עם הנקיון והיא הייתה אומרת שהנקיון לא מושרש אצלה לכן היא לא יכולה לחנך לזה..אלי פהזה טמון..
זה צריך להיות מושרש אצלינו קודם כל.
בעלי מאד מסודר
אני גם די מסודרת אבל יותר בקטע של ניקיון
אז הילדים סופגים
אני לא מלכת הסדרמתואמת
(חלקם קלטו את זה חלקית בלבד)טוב, אולי זה בגלל השותף השני שבהם

גם אצלנו החדרים לא מתבלגניםיראת גאולה
דבר ראשון, אין אוכל בחדרים בשום אופן. זה פשוט לא בא בחשבון. אני מסבירה שזה עלול להביא נמלים, והם מעצמם אומרים אחד לשני שיזהרו עם זה... אם אני תופסת שלקחו אוכל לחדר, או עטיפה למשל, אני בהחלט גוערת כי זה ממש לא מקובל עלי.
בגדים, בהתארגנות לשינה אני מזכירה לשים את הבגדים בכביסה, וגם מסתובבת ואם צריך אומרת לעשות את זה. יכול לקרות שלמשל בבוקר הוציאו בגד לא נכון (נזכרו פתאום שצריך חולצה לבנה למשל), ואז מהלחץ של הבוקר הבגד נשאר זרוק, אבל זה נדיר.
בבוקר אני מסתובבת בחדרים ומסדר אותם, זה ממש מעט כי כאמור יכולה להיות חולצה או גומיה זרוקה, אבל מדובר על פריטים בודדים, זה לא לוקח לי יותר מחמש דקות...
ספרים או דפים ועטים שהם לוקחים למיטה בערב - אני מבקשת שיסדרו. קורה שלא מסדרים, אבל אז לא ארשה לקחת עוד... ובסה"כ זה מה שנשאר לסדר ביום שישי, לאסוף את הפריטים הללו ולסדר אותם. מי שלוקח הרבה ספרים למשל, אני לא מרשה לו לקחת ספרים למיטה (בכלל, או עד שיסדר את המצב הקיים).
בעצם יוצא שכן צריך לסדר במהלך השבוע, אבל זה סדר בעיקר של תחזוק. ואני גם מסדרת בעצמי משחקים שהקטנים לוקחים לחדרים. אם הגדולים לקחו - מסדרים לפני השינה. אני מרשה להשאיר משחקים בלילה רק באזור המיועד להם.
לגבי הבוץ מהמרפסת, אולי כדאי להניח שם שטיח רגליים קבוע, ולהרגיל אותם לנגב את הרגליים, זה בוודאי ימזער את הלכלוך מהגינה, גם אם לא יפתור לחלוטין.
תודה רבה!מתואמת
(ויש גם ילדים שחושבים שהם מעל האיסור הזה
כי לכאורה הם יודעים לשמור על הניקיון...)כל שאר הדברים - אני באמת צריכה לאמץ. אבל הלוואי שזה היה מגיע להם יותר בטבעיות...
מזדהה לגמרי עם תיאור החדרים...חרות
שמחה שאני לא לבד...מתואמת
נראה כמה זמן זה יחזיק מעמד

אממתהילה 3>
בגינה אין בוץ נגיש (כלומר יש בוץ אבל הוא באיזור שלא אמורים להכנס אליו והשטחים השימושיים מרוצפים או עם דשא סינטטי.)
כמובן קורה לפעמים שהתינוק נכנס לתוך הבוץ בדיוק כשמשקים אבל זה פעם בהרבה זמן ב"ה ואז עוברים על זה מיד.
ובאופן כללי החדרים משמשים בעיקר לשינה או לקריאה או משחק יחסית רגוע.
ומה שמתבלגן יותר זה שאר הבית והמרחבים.
אני גם נמנעת מלהחזיק משחקים מדי מבלגנים ומעצבנים

או לפחות חלק מהם, ואלה שכן (פליימוביל, לגו קטן שנכנס אלינו בגלל מתנה הייתי מעדיפה בלעדיו
)מאוחסן במקום שלא נגיש לקטנים, ומי שרוצה לשחק בו אחראי לאסוף אותו עד הסוף.
וגם- בגד פה וספר שם שמושלכים- כרגע פחות קריטיים לי כשזה בקטנה והחדר סך הכל מסודר.
אם יהיה בלאגן גדול באמצע שבוע הילדים יסדרו יותר פעמים והם יודעים שזה לא משתלם

ועדיין אשמח להיות מסוגלת להתפטר מעוד ספרים ועוד צעצועים, מקווה בע"ה בסדר פסח.
לפעמים יוצא לי בעצמי לאסוף בגדים בשביל הכביסות אבל אין כזה הרבה בגדים בחדרים.. הרוב יותר על הרצפה של האמבטיה במקום בסל כביסה וזה דבר שגם תינוק בן שנתיים יכול לאסוף

בקיצור, הילדים שלך מחונכים היטב
מתואמת
חח לא בטוחתהילה 3>

יש דברים שאני לא עוסקת בהם כי הם לא מפריעים לי
ודברים שאני יודעתשחשובים ומשמעותיים לי אני מתמקדת בהם
אני גם לא פדנטיתמתואמת
❤️❤️❤️תהילה 3>אחרונה
ילד רוצה מוסד לימודים שאתם לא הכי מתחבריםפילה
האם אתם זורמים עם ילד? או כל מקרה לגופו?
בן כמה הילד?חושבת בקופסא
למה הוא רוצה את המוסד הזה?
למה אתם לא?
אי אפשר לענות על שאלה כל כך ספציפית באופן כללי.
אם ילד בן 5 רוצה להירשם ליסודי הדו לשוני כי הוא רוצה להיות חבר של ילדים ערבים, זו תגובה שונה לגמרי מבחור בן 18 שנרשם לישיבת הסדר חסידית לעומת ישיבת הסדר יותר פלפלנית- בריסקאית כמו שאבא לו היה.
כל מקרה לגופו124816אחרונה
בגיל חטיבה והלאה,
אם חשוב לכם מקום אחר, כדאי להסביר לילד למה ההורים מעדיפים אפשרות אחרת, להמליץ לו לנסות בכל אופן לתקופה את המקום שאתם מעדיפים אבל בסופו של דבר עם הילד מתעקש, לזרום איתו (כמובן אם מדובר במקום שאתם לא הכי מתחברים אליו, ולא במקום שאתם ממש מתנגדים לו עקרונית).
ילד בגילאים האלה שיהיה במקום שהוא לא רוצה להיות בו, ככל הנראה לא יהיה פתוח לקבל את מה שיש למקום להציע.
אצרקציות במחיר נורמלי לבן 11, למי יש רעיון?בת אל123
מחפשת לגילאי 11-4, באזור המרכז במחיר שפוי או שיש הנחה למחזיקי כרטיס אשמורת.
תודה.
תיכנסיעוד מעט פסח
לאתר אשמורת ותראי מה הם מציעים...
נראה לי שאי-ג'אמפ לסוגיו יכול להיות מושלם בגילאים הללו (ומין הסתם יש הנחה יפה לאשמורת).
מה זה מחיר שפוי ואיזה סגנון של אטרקציות?חילזון 123אחרונה
מעבר דירהקרובה
שלום. אשמח לעצתכן..
אנחנו זו''צ, עוברים עוד מעט דירה ומתלבטים בין 2 אופציות...
א. דירה קטנה וחמודה, היתרון שזה קומת קרקע, החיסרון שזה חדר וסלון.
ב. דירה גדולה, 3 חדרים, חסרון שזה קומה 3...
מבחינת הריון עצמו ואח''כ ותינוק, מה עדיף? לסבול קומה 3 בלי מעלית אבל יהיה עוד חדר או להסתדר כמה שאפשר עם תינוק בחדר ובלי שידת החתלה וכו'?
או שיש עוד נקודות שלא חשבתי עליהן?
ואם הדירה של החדר וסלון- עד איזה גיל של התינוק זה עדיין אפשרי ואם יש טיפים איך לסדר את זה...
תודה!!
נקודות למחשבה124816
כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?
מה ההבדל במחיר בין הדירות?
בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.
שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.
לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.
מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.
.
רוצים להישאר באזור בשאיפה הרבה זמן...קרובה
אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...
הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.
בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?
בהתאם אליכם124816
אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.
ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.
קומה שלישית בלי מעלית עם תינוק זה סיוטאורי8אחרונה
מוזמנת לכתוב בפורום הריון ולידהיעל מהדרום
הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.
אובדת עיצות😔 הבת שלי נתפסה בגנבה.אנונימית באהב"ה
סוף כיתה ו'.
היא התקשרה אלי מהחנות, שהיא ניסתה לגנוב והמוכרת תפסה אותה והיה לה כבר חטיף בתיק שאני קניתי לה, והמוכרת (כמובן) לא האמינה לה, אז היא ביקשה ממני להגיד למוכרת שהחטיף שלה.
כמובן שהתנצלתי בפני המוכרת. הילדה המשיכה לקייטנה ואמרנו שנדבר בבית.
אני מזועזעת ולא יודעת איך לפעול. היה בעבר מקרה שהיא גנבה ממנו סכום כסף, כשבדקתי איתה היא הכחישה לגמרי. בצורה הכי משכנעת שיש. אבל בסוף היה לי דרך לגלות שזו היא בוודאות וכשאימתתי מולה היא ממש בכתה והצטערה ולקחה את זה מאוד מאוד.
בעבר היה מקרה של גנבה בכיתה שלה. כשניסיתי לברר מולה היא אמרה שלא קשור אליה, למרות שמשהו בהתגוננות שלה לא עבר לי חלק. וגם היא מצליחה ממש לשקר לי בלי שאצליח לזהות אם היא דוברת אמת או לא. בסיפור הזה לא היה לי דרך לדעת בוודאות אם באמת היא קשורה לזה (וגם למורה לא) ובסוף הסיפור התמוסס.
ועכשיו זה…
פתאום חוששת שהיא גנבה עוד הרבה פעמים, מהרבה מקומות.
היא עושה בייביסיטר חופשי. איך אני יודעת שהיא לא גונבת מהם??
אני מרגישה שאני לא יכולה להאמין לה לכלום. כי היא נתפסה בשקרים כ"כ הרבה פעמים והיא מצליחה לשקר בקלות.
ממש לא יודעת איך נכון לפעול. קשה לי עם זה כ"כ.
מתואמת
אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.
לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.
בהצלחה, יקרה❤️
מנסה לענותפילה
מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.
מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.
לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.
גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה
לפני הכל שולח חיזוקזיויק
חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,
ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.
אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.
זה פורום לאמהות. בבקשה לא להגיב פהיעל מהדרום
ממש קשה כאמא5+אחרונה
ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.
אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.
כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה.
פעילות לקיץאבןישראל
איפה בארץ?אמהלה
היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד
יש גם בפתח תקווה.
יש את ירכא
ומג'יק קאס בדיסיטי
כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....
זורמים על מיקום חוץ מאילת והערבהאבןישראל
לחפש הטבותעוד מעט פסח
דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...
יכול לחתוך עלויות בחצי.
מוסיפה- גם דרך הבנקים (נניח בלאומי יש הטבות..)יעל מהדרוםאחרונה
מחפשת רעיונות ליציאה כיפית לקייטנת אמהותמתיכון ועד מעון
באיזור מערב השומרון או פ"ת, כפר סבא, בעלות סבירה.
לבנות בכיתה ד' ולבנים בכיתה ו'
פארק אפק?טארקו
בריכה?
אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?
וויט פול בפתח תקווהאמהלה
תודה למי שענתהמתיכון ועד מעון
הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...
חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה
כיתה ו' אולי מוזיאון בנק ישראל בת''אחילזון 123
אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).
וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?
מה את חושבת על מוזיאון האדם והסביבה?מתיכון ועד מעון
לא הייתיחילזון 123
שמעתי עליו דברים טוביםעלמא22
מוזיאון על בנק נשמע לי משעמם גם בגילי🙊יעל מהדרום
הייתי שם עם ילדותחילזון 123
בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים
נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה
אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר
הם אוהבים רכבת?אנוני.מית
רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.
ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.
בירושלים ישלפניו ברננה!
ראיתי שפתחועוד מעט פסח
עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.
אפשר ללכת לבריכות.
פארק ידידיה זה הבית...מתיכון ועד מעון
פחות אטרקציה ללכת לשם
אולי מוזיאון אלי כהן בהרצליה? לא הייתי בעצמיחילזון 123
בשומרון יש הרבה מעיינות5+אחרונה
פארק הצנירים בקדומים
יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.
יש עוד הרבה
ילדים בנסיעה לעיר אחרתאנוני.מית
באיזה גיל מבחינתן זה לגיטימי?
בן ה14 שלי שבר לעצמו את המסך של הטלפון והמעבדה הרשמית של היבואן זה באיזה חור ליד מודיעין (ישפרו למי שמכירה). הוא רוצה ליסוע לשם. אני לא מוכנה ליסוע איתו וגם אבא שלו לא.
אפשר ליסוע לשם ברכבת ומשם ללכת ברגל או משהו כזה. כמה זה סביר לדעתכן לבד? מאזור ירושלים.
נסיעה אולי בסדרפילה
הנסיעה נראלי בסדר גמורניגון של הלב
אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.
אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר
לא היתי נותנת לו ליסועאורי8
הטלפון עובד וזמין?רוני 1234
כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?
(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)
את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?
אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.
כבר ביררנו כמה זה יעלהאנוני.מית
הבת שלי בגיל הזה נוסעת הרבה בבין-עירונירוני 1234
אני חושבת שזו לא הליכה קצרה וברורה...כתר הרימון
לפי מה שאני מכירה, אבל לא מעודכנתאוזן הפילאחרונה
אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ
אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש
רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת
גם אני פה בענייני חופש גדול
כולנה
אם הייתם צריכות להמליץ על נושא/ספר לימוד לחבורת בנות מסיימות יסודי, מה הייתן ממליצות?
יכול להיות משהו בלימוד עצמאי או קבוצתי עם הורה.
ילדה מסיימת כיתה ח שאין לה תחביבים יותר מדי, והייתי רוצה לעזור לה למצוא, איך הייתן ממליצות לגשת לזה?
שמתי לב שהיא כן אוהבת ומתעניינת בסיפורים של אנשים, כל מיני ראיונות שעושים כמו רגע של חכמה, או כאלה שיש בהידברות. איך אפשר לפתח את זה?
הייתי שמחה להמלצות לספרים או סרטים ביוגרפיים על אנשים חשובים בהיסטוריה, משהו שמעניין וזורם לקרוא, במיוחד דמויות של נשים, ואם דתיות אז בכלל.
