אמהות לבנים בגיל 10-13 בערך..רק טוב!
מה הבנים שלכם עוזרים בבית? יש להם משימות קבועות?
לא מה הם יכולים לעשות, כי הם יכולים טכנית לעשות הרבה...
שותף בתורנות עם שאר הילדיםבאר מרים
יש אצלנו 4 משימות (שטיפת כלים וניקוי המטבח- חילקנו ל4 משימות די שוות בגדלן)
יש תורנות חודשי. - כל ראש חודש מחליפים תפקידים וכל ילד אחראי על המשימה שלו כל השבוע.
הבחור (בן 12) רוטן אבל מבצע את התפקיד שלו.. החודש, למשל, הוא אחראי על שטיפת הכלים הבשריים ותיחזוק השיש הבשרי.

חוצמזה הוא אחראי על סידור וניקויהחדר שלו (האחים שאיתו בחדר בישיבות אז רוב הזמן הוא לבד בחדר). לא תמיד באמת נקי שם...
שבןע שלם?? שיש וכלים בשרי???אור123456
וואו נשמע לי מטלה די גדולה בילד בכל גיל ...אולי אני טועה...
חודש שלם..באר מרים
אוכלים אצלנו בחד פעמי.. אז זה הרבה פחות משזה נשמע..
ולא כל יום אוכלים בשרי..

בממוצע לא לוקח יותר מרבע שעה ביום
לא לבנים ולא לבנות בגיל הזה יש איזה משימה אצליאור123456
סתם מסקרן אותי - באילו גילאים הילדים שלך?מתואמת
כי גם חמותי דוגלת בשיטה שלא מטילים על הילדים (בכל גיל) שום תפקיד. אבל יש לה שלושה ילדים צפופים, ותמיד הייתה לה עוזרת וכשהם היו קטנים גם הייתה בייביסיטר קבועה.
אצלנו לא אפשרי לנקוט את השיטה הזו... ואני גם לא חושבת שזה נכון. בעלי ב"ה יודע להושיט יד ולקבל על עצמו אחריות, אבל לרוב זה דבר שצריך להתרגל אליו מגיל צעיר... וזה חשוב לי להרגיל את ילדיי שבית נקי ואוכל וכו' אלה לא דברים שנוחתים משמים. בסופו של דבר, יהיה עליהם לנהל בית בעצמם בבוא היום...
(סליחה שחפרתי בלי הזמנה 🙈)
20 18 13 10 ו6אור123456
אבל הם היו קטנים פעם 🙂
אני לא יכולה להתלונן...הקב"ה נתן לי חריצות באמת נדיר ב"ה ואני מסתדרת ב"ה
אני בכורה מתוך 10 ועם אמא שהכי הפוכה ממני ועבדתי קשה מאד! אז היום הכל יותר קל ב"ה
(וכן אני עם משרה מלאה ותובענית מאד מאד)
הילדים כן עוזרים בקטנה מידי פעם אבל לא משהו קבןעאור123456
אולי באמת אצלך זו "תשובה" למה שהיה כשהיית ילדהמתואמת
כמו אצל בעלי - רק בכיוון ההפוך.
באמת כל בית צריך לראות מה שנכון לו...
(גם אצלנו - יש חברים של הילדים שלי שעושים בבית הרבה יותר מהם. אני מנסה למצוא את האיזון בין חינוך לעזרה לבין השימת לב לכך שהם ילדים, בסופו של דבר. גם כיוון שאני לא עובדת מחוץ לבית, אני קצת פחות זקוקה לעזרה השוטפת שלהם. אבל עדיין...)
די ברור שזה בגלל הילדות שלי...בעלי כל הזמן אומראור123456
שאני מגזימה עם הקיצוניות השניה
אבל מעדיפה ככה...שיהיו ילדים יהיה להם מספיק זמן לעבוד אח"כ
יכולה להסביר?רק טוב!
את עושה הכל הכל הכל בבית??

מי מנקה את החדרים של המתבגרים? ומקפל להם את הכביסה ומכניס לארונות?
מי מסדר להם את החדר?
מכין להם אוכל- סנדביצים בבוקר וארוחת ערב?
מי מפנה מהשולחן בשבת או עורך אותו?

נגיד יום שישי (או מתי שמתרחשות אצלכם ההכנות לשבת), הם יושבים בנחת ואת מבשלת, אופה, מסדרת, מנקה וכו... ?!

ואחרי ארוחה באמצע שבוע, מגיעים למטבח כשהאוכל מוכן ויוצאים ממנו כשסיימו לאכול וכל הלפני ואחרי עליך?

במיוחד עם ילדים כ"כ גדולים לא מבינה איך זה הגיוני שאמא עושה הכל.
בגדול די תארת מה שקןרה...לא הכל הם אשמיםאור123456
פעם בשבוע הגדולה איתי לשעתיים נקיון ( היא בת 20 כן?)
הם כן מפנים שולחן
הכנות לשבת זה רק אני
כביסות אני ( מידי פעם מבקשת ממשהו להוריד או לתלות) אני מקפלת הכל והם מידי פעם לוקחים לחדרים
כלים 90% אני
אבל זה הרבה באשמתי...אין לי כוח לחכות שהם יעשו
אבל את יודעת, זה ממש לא טוב בשבילםאן אליוט
איך הם ילמדו לדאוג לעצמם אם לא תרגילי אותם?
זה גם תודעת ניקיון וסדר, לשים לב מה קורה סביבם, שלא לדבר על מיומנויות של שטיפת כלים, קיפול כביסה וכדומה.
אח"כ יצאו מהבית, ומה יעשו? וכשיתחתנו מה יגידו בני הזוג? זו עלולה להיות נחיתה כואבת
הם מאד מודעים סביבם ובאמת לא זורקיםאור123456
נעלים/ גרבים ומפנים אחריהם
אני כמעט לא מסדרת..
אבל מטלות אין..אם אבקש יעשו בלי בעיה
אז אולי תתחילי לבקש..באר מרים
תחשבי אחר כך עת חיי הנישואין שלהם:
מי שרגיל שהמטלות לא קשורות אליו עשוי להניח שגם בחיי הנישואין אשתו תטפל בבית ואם היא ממש תבקש הוא יסכים "לעזור לה"..
זה לא נשמע לי מתכון מוצלח לחיי נישואין..
לדעתי נער שגדל בבית שבו ברור לו שהוא חלק ושותף מלא במטלות הבית יהפוך לבעל שברור לו שהוא חלק ושותף מלא של אשתו במטלות.
אחים שלי לא עשו כלום!! כולל לא הרימו אחריהםאור123456
והיום עושים יותר מהנשים שלהם ( לא רק אני אומרת גם הנשים שלהם)
אם כשהייתי מבקשת הם לא היו עושים זה היה בעיה במידות אבל אנחנו לא שם בכלל והם ממש מכבדים...פשוט הרגל שאני עושה לבד ואני די מהירה ככה שזה זורם טוב בדרך כלל
ממה שאני מכירהoo
העשיה של גברים בבית מושפעת בעיקר מההתנהלות של האישה, אם האישה לוקחת על עצמה יותר, הגבר עושה פחות, אם האישה עושה פחות ומשחררת יותר, הגבר עושה יותר.
מסכימה לגמריאור123456
בעיניי אין הבדל בין בנים לבנות בגיל הזהמתואמת
אלא ליכולת של כל ילד בפני עצמו. מנסה לתת להם תפקידים שווה בשווה, אבל עדיין - כל אחד מסוגל אחרת, ויש להתחשב בזה.
אז אין ממש משימות קבועות, אבל כן יש בקשות לסדר חלקים בבית כשצריך, לעזור עם האחים הקטנים, לצאת לקניות...
אצלי אין לאף אחד משימות קבועותoo
בעיניי משימות קבועות גורמות לילד לאהוב פחות את העשייה.
אני גם כמעט ולא מבקשת שיעשו.

הבן שלי בן 12 מסדר את החדר שלו באופן יומיומי מעצמו, מכין לעצמו ארוחת ערב כמעט כל יום ומנקה אחריו מעצמו, מעסיק את אחיו בן ה3 הרבה וגם משתף אותו במשחקים עם חברים.
קסםאחינועמית
אם אני לא אבקש, זה לא יקרה.
גם ככה יש שטיח של בלגן אצלם בחדרים
בשטחים הציבוריים אני לא יכולה או יותר נכון לא רוצה לסדר לבד את מה שהם מבלגנים.

אם הייתי מחכה שזה יקרה ביוזמתם פחחחח
כשהכיור מפוצץ כלים הם יעשו שמיניות באוויר כולל לשתות מקנקן או לשתות בכוס מצוקמקת נידחת שמצאו בארון חדפ ובלבד שלא לשטוף כלי.
לא ממש קסםoo
ילד נולד באופן טבעי עם רצון לעשיה. כשהוא גדל יכולות להיות סיבות שמפחיתות זמנית את הרצון.

בעיניי מה שחשוב זה לא לחייב לעשיה ולשמור על קשר טוב עם הילד ואווירה טובה בבית.

ילד שיכול לבחור אם לעשות או לא ומרגיש טוב בבית, לרוב יבחר לעשות מעצמו ויותר ממה שהיה עושה אילו היה חייב לעשות.
אני חושבתאחינועמית
שזה עניין של אופי
יש מסודרים ויש מבולגנים
יש חובבי עשייה ויש חובבי מנוחה
אני נאלצתי לעבוד מאוד קשה כדי לייצר לעצמי משמעת עצמית ומודעות כדי שהבית שלי לא ייראה כמו מאורת רווקים... זה לא בא לי טבעי.
יש אצלנו אווירה טובה, בעיניי דווקא חלק מהגיבוש המשפחתי הוא שלא עושים רק מה שמתחשק.
יוצאים מאזור הנוחות כדי שלכולנו יהיה נעים.
שומעים להורים גם כשלא מתחשק כי זה חיוב הלכתי ומוסרי.
לא מחכים שיתחשק לכבד את ההורים...
יש אופיoo
מסודר ומבולגן.
אפשר לעודד וללמד ילד מבולגן לשמור על הסדר.
אפשר גם להרוס לילד מסודר את החשק לסדר.

ילדים באופן טבעי ירצו להקשיב להורים, אלא אם העמיסו עליהם משימות / חייבו אותם והרסו להם את הרצון להקשיב.

בעיניי לימוד הרגלים שעושים עם הילד צריך להיות בעידוד לשיתוף פעולה. רק בדברים שהם קווים אדומים אני משתמשת בסמכות ההורית שלי ואני מקפידה שזה יהיה מעט ולא הרבה מהתקשורת עם הילד.

רוב הקשיים שהורים חווים עם ילדים מתבגרים, מבוססים על הרצון לכפות על הילד עשיה ועל תקשורת לא נעימה מספיק מצד ההורים.
לא כל כךפליונקה
בגדול עוזרים הרבה לפני פסח וסוכות.
בשגרה יורדים למכולת, מורידים גבל, אוספים אחים קטנים ביום שישי , לפעמים שומרים על אח ישן או על אח ער לחצי שעה, באמצע שנה הם מנקים חדר שלהם אבל לא תמיד, הרבה פעמים נשאר מלוכלך...
בנות לפעמים מכינות ארוחת ערב אם הן רוצות.
אסביר את עצמירק טוב!
ההבדל מבחינתי בהכללה:
בנות- יותר רוצות לעזור, אוהבות את זה, שמות לב לצרכים.
בנים- יותר 'עושים טובה שהם עוזרים'. לא רואים מה צריך. לא עושים כמו שצריך. ולא אוהבים את זה. מבחינתם לעשות את המינימום וגם זה בקושי.

לא חיפשתי דווקא משימות או תפקידים קבועים.
אלא כאלה שהבן מוכן לעשות או עושה כמו שצריך כשמבקשים ממנו.

וכתבתי דווקא גילאים אלה כי אלו גילאים שהם מצד אחד עם יכולת מצד שני יותר מרוכזים בעצמם ולא לוקחים אחריות או רוצים לעשות.
זו באמת הכללהמתואמת
כי אצלי הילד שהכי יודע לסדר וגם הכי אוהב את זה - הוא בן... (הוא כן מתלונן כשמבקשים ממנו לסדר, אבל אם יש לו את המוזה לזה הוא נהנה מזה מאוד ועושה את זה בצורה נהדרת)
יש לי גם בת שנכונה לעזור כמעט תמיד, אבל לדעתי זה קשור בזה שהיא בכורה. השאר נעים ונדים בין הסכמה כשממש מבקשים מהם לבין התנגדות לרוב...

בכל אופן - התפקיד הקבוע של הבן שלי (מאז שהוא התחיל לעקוף אותי בגובהו) הוא זריקת שקיות זבל לפח שבחוץ. (כמובן - אם הוא נמצא בבית)
התאומים אחראיים בעיקר על סדר בבית. והם עשו חלוקה ביניהם שאחד מהם מכין בקבוק לקטנה כשאני מבקשת והשני יוצא לקניות כשצריך... (אבל אני מבחינתי מבקשת ממי שפנוי)
כלים - אני לא רוצה שהם ידיחו, כי אני לא סומכת על הניקיון שלהם (סומכת רק על הבכורה)
כביסה - לעתים נדירות מבקשת מהם (להכניס מכונה/למיין בגדים לארון)
שמירה על האחים הקטנים - גם די נדיר. הבן הגדול מתנדב לזה מעצמו הרבה פעמים (בעיקר לקחת את הקטנה לטיולים)
ארוחת ערב - לפעמים התאומים מכינים.
וזהו, נראה לי.
(הם בני כמעט 11 וכמעט 14. הדברים האלה נכונים לשנתיים האחרונות בערך.)
עונהרק טוב!
גם אצלי החדר של הבן הגדול זה החדר הכי מסודר בבית. לרוב מקפל לעצמו את המעט כביסה שיש לו.
ובהחלט אם צריך ישמור על האחים הקטנים.
וגם זורק את הזבל (הפח המרכזי של הבית)

אבל במה שנוגע לבית הכללי- לשים/לפנות מדיח, לטאטא, לשטוף, לסדר חדר, לתלות כביסה, לערוך שולחן שבת, וכו. הוא טכנית יכול לעשות הכל. בפועל זה בעיקר להתחנן ולהגיד לו כל דבר כמה פעמים עד שהוא יודע מה לעשות ואיך...

מנגד אגיד שבת ה10 יכולה להכין עוגות לבד. בררנית בטירוף באוכל אבל מבקשת להכין אוכל לשבת (למרות שאין סיכוי בעולם שתטעם מזה), מכינה בעצמה קולפת וחותכת תפו"א לציפס דק דק.. אוהבת לטאטא ולשטוף את הסלון לפני שבת.
בת ה8.5 מתקתקת את המטבח והאי ויש הרבה בלאגן... כנ"ל רצפה, ומנקה הרבה פעמים גם מדרגות. מחליפה טיטול לתינוק.
בן ה6 אוהב לשטוף את המרפסת ועושה גם מדרגות.
הבנות שלך עושות מלא!מתואמת
הבת שלי בת שמונה ורבע, ואני לא חושבת לבקש ממנה להחליף חיתול לקטנה... (אפילו הגדולה מעדיפה מאוד שלא אבקש ממנה את זה...)
אצלנו הבכורה גם מבשלת ואופה - התחילה בזה באופן קבוע בגיל 12 בערך.
אז לפחות את יכולה להתנחם בכך שהבנות שלך עושות הרבה ומרצון
בכל אופן, גם אצלי לרוב אני צריכה להתחנן שיעשו משהו...
הם לא עושות את כל זה בקבוערק טוב!
אבל זה באמת מרצון שלהן.
נגיד יום שישי אני שוטפת את הסלון אז הן מבקשות לעשות את זה.
היא מבקשת להחליף לו טיטול. ואוהבת לטפל בו (בינתיים רק יונק אז זה גם לא מסריח...)

מהבן אני מצפה לעזרה של כמה דקות ביום. וקצת יותר לפני שבת. במיוחד שיש לו המון זמן! הוא פשוט קורא המון שעות ביום. אז אפשר כמה דקות מתישהוא למצוא זמן לעזור טיפה...
מבינה אותך...מתואמת
כנראה אין ברירה אלא להמשיך "להילחם" על זה בנועם כדי שיעזור... ואולי מתישהו זה יבוא לו בטבעיות... (ואולי רק אשתו תקצור את הפירות )
אני כן מציעה במצב כזה לשבת איתו לשיחהבאר מרים
ולתת לו תפקיד קטן אבל קבוע.
את יכולה להציע כמה אפשרויות שונות ושהוא יבחר.
מספיק משימה שלוקחת כעשר דקות ביום.
פחות בשביל העזרה ממש - ויותר מבחינה חינוכית.
נראה לי לא נכון שילד שיש לו כל כך הרבה זמן פנוי לא יתרום במשהו למשפחה..
מסכימה... אם הוא פנוי להקשיב לדברים כאלהמתואמת
אז בהחלט אפשר קצת "לנער" אותו בצורה נעימה שמאמינה ביכולותיו...
רק אומרת לגבי הקריאהמחי
שזה נורא מרכז ונורא מעצבן כשמפריעים באמצע עם בקשות 🙃 מאוד קשה להתנתק ולנחות בחזרה לעולם.
לא מצדיקה את זה שהוא לא עוזר, בטח אם את בסך הכל מבקשת ממנו כמה דקות של עזרה, רק מנסה לעזור לך להבין אותו.
אנחנו משפחה של תולעי ספרים, ואמא שלי היתה משתגעת מאיתנו, ואני מאוד מבינה אותה... זה נורא מרגיז לעבוד קשה ולראות חבורה של מתבגרים רובצים במשך שעות על ספריהם. אבל אם את באמת רוצה לרתום אותו לעזרה, כדאי לעשות שיחה מקדימה ולשאול אותו במה הוא חושב שהוא יכול לעזור, מתי, ומה יעזור לו לעשות את זה אם הוא שוכח. כי ניעורים באמצע הקריאה רק יגרמו לו לרצות לעזור פחות. מצד שני, אם תסכמו שלפני שהוא מתחיל לקרוא הוא יעשה את התפקיד שלו, אולי זה יהיה לו יותר קל. או שאחרי שהוא קורא שעה שיעשה הפסקה ויעזור, זה גם בריא למתוח קצת את האיברים ושישים לעצמו שעון מעורר.
סתם מעלה רעיונות. אולי הוא יציע משהו יותר טוב.
אולי יעזור מה שאצלנויראת גאולה
אצלנו יש כלל, שביום שישי עוזרים עשר דקות לשבת (וגם מסדרים את הבית, בנוסף).
בזמן הזה כל אחד יכול לבחור לו תפקיד כרצונו, או לבקש ממני משימות קטנות (להביא לי, לקחת, להוציא מהמקרר... עוזר לי תוך כדי הבישולים).
חוץ מזה יש דברים בהתנהלות השוטפת של הבית, שכשיש אווירה טובה בבית, הם נענים לבקשה שלי. ואולי אפילו בגלל שהבקשות יחסית נדירות, אז הם נהנים להרגיש גדולים. בקשות כמו, לסדר את הסכום במדיח או מהמדיח, לאסוף / לסדר, להפעיל או לכבות מייבש או שואב רובוטי. חוץ מזה, אני המון מבקשת שידאגו לקטנים (למלא מים, להוריד משחק גבוה, להקריא סיפור, לשטוף ידיים...), והם עושים את זה בפשטות בד"כ.
אבל באמת אין דברים שהן יעשו בעצמם שהם ממש מטלה שרק אומר וזה ייעשה כמו הדוגמאות שנתת. למרות שאני בגילם כן עשיתי המון, זה לא נראה לי כרגע ביכולות שלהם / של הבית שלנו.
בעצם כן יש משימה שעבדנו עליה הרבה, ולפעמים הן מבצעים אותה ברמה כזו - לסדר את פינת המשחקים. אבל גם זה תלוי ברמת הבלגן ובמצב הרוח.
כשהבן היה בגיל הזהעוד מעט פסח
הוא הכי שיתף פעולה משימות של משלוחים.
לרדת למכולת, לזרוק את הפח, לקחת שקית ליד2, להחזיר את הקערה לשכנים...
באמת בתוך הבית קשה לגייס אותם לעשייה.
אצלינו5+
אין כרגע בנים בגיל הזה, אבל כשהגדול היה בגיל הזה, הוא עזר כמו כולם. לא זוכרת בדיוק מה עשה.
בד"כ עיקר העזרה שהבית צריך היא ביום שישי. ואז כולם עושים, מחלקים משימות, מי לבישולים/ניקיון/סדר/גיהוץ וכו'
כל אחד לפי נטיית ליבו ומה שצריך.
אני גדלתי בבית שהרוב היו בנים, אז אמא שלי הכריחה את הבנים לעזור כמו הבנות. אצל חמותי הבנים לא היו מתקרבים למטבח או ניקיון. היא היתה שולחת אותם ל'עבודות של בנים' בעיניה. (גינון, תחזוקת הבית וכו') מה שמצחיק זה שבעלי כל הזמן דואג שהבנות שלנו ידעו לעשות 'עבודות של בנים'. מלמד אותן לתקן רהיטים/מכשירים, לצבוע קירות, לנגר... הוא חושב שזה חשוב שהן יוכלו לעשות הכל בעצמן.
הבן הגדול שלי היום עושה כמעט הכל בעבודות הבית. אבל הוא כבר גדול. דוקא הפנימיה בתיכון גרמה לו יותר לעזור כשהוא נמצא בבית. כשהוא יצא מהבית למד להעריך יותר ולתת יד.
נראה לי שעזרה בבית היא עקרון שההורים צריכים להחליט מה הם דורשים מהילדים. ואז להנהיג נורמות. לא רואה פה חילוק בין בנים לבנות בגילאים שונים. אני משתדלת לתת להם דברים שהם לא שונאים לעשות. מידי פעם כן ללמד לעשות משהו שפחות אוהבים מתוך הבנה שמישהו צריך לעשות את זה. אבל מבחינתי שיעשו מה שהם כן אוהבים וישאירו לי את מה שהם פחות אוהבים.
בעיניתהילה 3>
אין הבדל בין בנים לבנות

בגיל הזה (וגם צעיר יותר) אצלי מסדרים את החדר בצורה יסודית פעם בשבוע (לרוב לא משחקים אצלנו בחדרים אז הם יחסית לא מאד מתבלגנים וזה מבחינתי מספיק).
ויש ביום שישי כמה משימות קבועות וכמה מתחלפות

לדוגמא ילדה אחת מנקה שיש מפנה ועורכת לסעודה שולחן בסלון ועושה תפקיד נוסף מתוך כמה שאני נותנת לה לבחור לפי הצורך

ילד אחד מקלף את כל הירקות לבישולים, מנקה ומסדר את השולחן במטבח ועוד משהו מתוך כמה אפשרויות שנותנת לו לבחור.

עוד ילד גם יש לו תפקיד אחד קבוע ובוחר עוד אחד.

מעבר לזה גם במוצאי שבת וגם באמצע שבוע אם מבולגן אני מחלקת את המרחב הציבורי ל3 וכל אחד בוחר משימה.


מעבר לזה הם עוזרים פה ושם בבישולים, מעמידים סיר פסטה, מטגנים שניצלים/פנקייקים/לביבות
הבת שלי מכינה עוגה לשבת או לפעמים ביום חול עוגיות או מרק נגיד, אבל זה אקסטרה כזה

כמה נקודות שעוזרות לי-
1. נותנת רק דברים שאני שלמה עם לתת אותם. לדוגמא יש לי מחשבות על לתת לילדים להכניס מדיח כל יום (במקום בעלי) או להיות שותפים בכביסות אבל כרגע אני לא שלמה עם זה ונח לי ככה
וזה מרגיש לי מאוזן יחסית בין צרכי הבית לבין זמן חופשי שלהם.

2. משתדלת לתת להם בחירה. הם בחרו את התפקידים הקבועים, וגם לזה המשתנה ובכללית אני מאפשרת לבחור לפחות בין 2 משימות

3. יש זמן יחסית מוגדר שבו צריך לעשות את הדברים וזה פחות מתמוסס.

נניח: סידור חדרים ביום רביעי לפני שיוצאים בצהריים, סדר במוצש לפני שאבא חוזר מערבית, ביום חול לפני ארוחת ערב וכו


יש לי רק שאלה: איך החדרים לא מתבלגנים במהלך השבוע?מתואמת
אצלנו גם עקרונית לא משחקים בחדרים, ובכל זאת בסוף השבוע יש בהם מלא עבודה...
בגדים מושלכים בכל עבר, ספרי לימוד, כיסאות שנסחבו לחדר בשביל לשבת וללמוד וכדומה, בוץ מהמרפסת (שצמודה לחדר הבנים ומשמשת כגינה), משחקים שבכל זאת השתרבבו, ספרי קריאה, צבעים וטושים, סתם זבל מכל הסוגים, צלחות חד פעמיות או אריזות חטיפים (אף שבעיקרון אני לא מרשה לאכול בחדרים)...
מתסכל, העסק הזה (כי באמת הוצאתי את המשחקים מהחדרים כדי שיהיה פחות בלגן... אז באמת יש פחות בלגן, אבל עדיין...)
אם זה לא נכנס להם לדם זה קשה מאדאור123456
אצלי אין מצב שאוכלים בחדרים ..אין מצב!
מי שנכנס ומגלה שהנעלים מלוכלכות מייד צועק שיתנו לו סמרטוט ( גם אם זה הבת 5)
בגדים מידי פעם אני כן נכנסת לחדרים ואוספת...זה דרך כלל מלא פיזמות שהם מוציאות הקטנות
יש לנו חדר משחקים אז המשחקים לא שם.
אני זוכרת שהייתי קטנה והייתי אומרת לאמא שלי שנחנך את הקטנים ויהיה קל יותר עם הנקיון והיא הייתה אומרת שהנקיון לא מושרש אצלה לכן היא לא יכולה לחנך לזה..אלי פהזה טמון..
זה צריך להיות מושרש אצלינו קודם כל.
בעלי מאד מסודר
אני גם די מסודרת אבל יותר בקטע של ניקיון
אז הילדים סופגים

אני לא מלכת הסדרמתואמת
אבל זה כן ברור לי שלא אוכלים בחדר ושלא זורקים בגדים על הרצפה... ובכל זאת - לאף אחד מהילדים שלי זה לא עבר (חלקם קלטו את זה חלקית בלבד)
טוב, אולי זה בגלל השותף השני שבהם
גם אצלנו החדרים לא מתבלגניםיראת גאולה
מנסה להסביר איך, בהתאם לדוגמאות שכתבת,
דבר ראשון, אין אוכל בחדרים בשום אופן. זה פשוט לא בא בחשבון. אני מסבירה שזה עלול להביא נמלים, והם מעצמם אומרים אחד לשני שיזהרו עם זה... אם אני תופסת שלקחו אוכל לחדר, או עטיפה למשל, אני בהחלט גוערת כי זה ממש לא מקובל עלי.
בגדים, בהתארגנות לשינה אני מזכירה לשים את הבגדים בכביסה, וגם מסתובבת ואם צריך אומרת לעשות את זה. יכול לקרות שלמשל בבוקר הוציאו בגד לא נכון (נזכרו פתאום שצריך חולצה לבנה למשל), ואז מהלחץ של הבוקר הבגד נשאר זרוק, אבל זה נדיר.
בבוקר אני מסתובבת בחדרים ומסדר אותם, זה ממש מעט כי כאמור יכולה להיות חולצה או גומיה זרוקה, אבל מדובר על פריטים בודדים, זה לא לוקח לי יותר מחמש דקות...
ספרים או דפים ועטים שהם לוקחים למיטה בערב - אני מבקשת שיסדרו. קורה שלא מסדרים, אבל אז לא ארשה לקחת עוד... ובסה"כ זה מה שנשאר לסדר ביום שישי, לאסוף את הפריטים הללו ולסדר אותם. מי שלוקח הרבה ספרים למשל, אני לא מרשה לו לקחת ספרים למיטה (בכלל, או עד שיסדר את המצב הקיים).
בעצם יוצא שכן צריך לסדר במהלך השבוע, אבל זה סדר בעיקר של תחזוק. ואני גם מסדרת בעצמי משחקים שהקטנים לוקחים לחדרים. אם הגדולים לקחו - מסדרים לפני השינה. אני מרשה להשאיר משחקים בלילה רק באזור המיועד להם.

לגבי הבוץ מהמרפסת, אולי כדאי להניח שם שטיח רגליים קבוע, ולהרגיל אותם לנגב את הרגליים, זה בוודאי ימזער את הלכלוך מהגינה, גם אם לא יפתור לחלוטין.
תודה רבה!מתואמת
לגבי האוכל - אני באמת ממש גוערת בהם בכל פעם שזה קורה. הם מתנצלים ומבטיחים, אבל שוכחים עד הפעם הבאה (ויש גם ילדים שחושבים שהם מעל האיסור הזה כי לכאורה הם יודעים לשמור על הניקיון...)
כל שאר הדברים - אני באמת צריכה לאמץ. אבל הלוואי שזה היה מגיע להם יותר בטבעיות...
מזדהה לגמרי עם תיאור החדרים...חרות
שמחה שאני לא לבד...מתואמת
היום כבר הרגשתי שזה מוגזם לגמרי - אז כשהם כבר ישנו נכנסתי לחדרים, גרפתי לערמה הכול ומיינתי כל דבר למקום (בעיקר בגדים, אבל גם כל מיני דברים של פורים - מתחפושות ועד ממתקים...)
נראה כמה זמן זה יחזיק מעמד
אממתהילה 3>
כי אצלנו לא לומדים בחדר אלא בסלון
בגינה אין בוץ נגיש (כלומר יש בוץ אבל הוא באיזור שלא אמורים להכנס אליו והשטחים השימושיים מרוצפים או עם דשא סינטטי.)
כמובן קורה לפעמים שהתינוק נכנס לתוך הבוץ בדיוק כשמשקים אבל זה פעם בהרבה זמן ב"ה ואז עוברים על זה מיד.

ובאופן כללי החדרים משמשים בעיקר לשינה או לקריאה או משחק יחסית רגוע.

ומה שמתבלגן יותר זה שאר הבית והמרחבים.
אני גם נמנעת מלהחזיק משחקים מדי מבלגנים ומעצבנים
או לפחות חלק מהם, ואלה שכן (פליימוביל, לגו קטן שנכנס אלינו בגלל מתנה הייתי מעדיפה בלעדיו )
מאוחסן במקום שלא נגיש לקטנים, ומי שרוצה לשחק בו אחראי לאסוף אותו עד הסוף.

וגם- בגד פה וספר שם שמושלכים- כרגע פחות קריטיים לי כשזה בקטנה והחדר סך הכל מסודר.
אם יהיה בלאגן גדול באמצע שבוע הילדים יסדרו יותר פעמים והם יודעים שזה לא משתלם

ועדיין אשמח להיות מסוגלת להתפטר מעוד ספרים ועוד צעצועים, מקווה בע"ה בסדר פסח.
לפעמים יוצא לי בעצמי לאסוף בגדים בשביל הכביסות אבל אין כזה הרבה בגדים בחדרים.. הרוב יותר על הרצפה של האמבטיה במקום בסל כביסה וזה דבר שגם תינוק בן שנתיים יכול לאסוף
בקיצור, הילדים שלך מחונכים היטב מתואמת
חח לא בטוחתהילה 3>
כנראה שאני גם לא מאד פדנטית
יש דברים שאני לא עוסקת בהם כי הם לא מפריעים לי
ודברים שאני יודעתשחשובים ומשמעותיים לי אני מתמקדת בהם
אני גם לא פדנטיתמתואמת
אבל המצב אצלנו גורם אפילו לי לחלחלה...
❤️❤️❤️תהילה 3>אחרונה
מגורים ליד אשדודשירה-

היי אנחנו זוג פלוס 1


כרגע גרים ברעננה

בעלי מתחיל לעבוד באשדוד ואנחנו מחפשים ישובים / קיבוצים / מושבים עם קהילות דתיות- מעורבות פתוחות לא משהו דוסי.  

אנחנו מאד פתוחים בסגנון שלנו.

ושלא יהיה מעל 20 דקות נסיעה לכיוון צריכים מקום מעורב אבל חשוב לנו ממש קהילה צעירה 

לא יודעת מה המרחק וכמה צעירים יש שםיעל מהדרום
לק"י

אבל יש באזור את בני דרום וקבוצת יבנה.

וגם ניר גלים124816
תגובה שקיבלתי בפרטי (מגבר)יעל מהדרוםאחרונה

רוצה להוסיף המלצה על היישוב ניצן, שנמצא מעט דרומית לאשדוד, יישוב דתי לאומי בעל אופי פתוח וליברלי, כמו שהכותבת מחפשת. יש משפחות צעירות, ואוירה קהילתית נחמדה.


ההיכרות שלי עם המקום מתוך 2 קולגות בעבודה (אני עובד בתל אביב) שגרים בניצן.

על אחד מהם אני יודע שאישתו עובדת באשדוד, זוג עם ילדים די קטנים (תאומים…)


אם צריך אני יכול לחבר למידע דרך הקולגות שלי בעבודה.


מחפשת המלצהכל היופי

לפסיכיאטר לצורך אבחון אוטיזם לנערה.

כלומר צריכה פסיכיאטר שזו המומחיות שלו


תודה מראש ❤️ 

בתל אביב עוזר לך?מתואמת

ממליצה על ד"ר ליאור אדלר.

אגב, בשביל לקבל אבחנה מלאה צריך גם אבחון אצל פסיכולוג (זה אפילו נצרך יותר).

אז אם עוד לא עשיתם, ממליצה על דינה זלזניק בירושלים ועל אליעזר סוקניק בבית שמש.

כן, עוזרכל היופי

אנחנו אחרי אבחון פסיכולוגי, מסתבר שיותר קשה למצוא פסיכיאטר מפסיכולוג (לפחות במומחיות הזו)

תודה על ההמלצה, אנסה

נכון... בהצלחה רבה!!מתואמתאחרונה
(ד"ר אדלר לא דתי, אם זה משנה לכם. אבל הוא הצליח להבין את הבן שלי, שחלק מהתסמינים שלו קשורים בפן הדתי.)
אשמח לטיפים איך להרגיל מתבגרים להחזיר את החפצים1112
שהם משתמשים בהם למקום.

גילאי 12-18


תודה רבה רבה 

כשתמצאי תספרי לי🤭מתואמת

אבל כנראה שבשביל באמת להרגיל למשהו צריך להתחיל בגיל צעיר, וכך זה הופך להרגל טמוע...

אני לא עשיתי את זה, ועכשיו אוכלת אותה

גם דוגמה אישית עוזרת. אבל אוחי צריך דוגמה אישית משני ההורים🙈

וחוץ מזה אני חושבת שזה בעיקר אופי...

אנחנו בגיל יותר קטןנירה22אחרונה

עשינו מבצע שנקרא מבצע נעליים על החזרת הנעליים למקום

אבל לא יודעת אם יעבוד בגיל הזה

מוסדות על-תיכונייםפילה
כל מיני מדרשות , ישיבות , מכינות. איך מממנים את זה? ואיך אמורים לחסוך לחתונות במצב כזה? 
חיסכוןמדברה כעדן.

זה מעבר להוצאות השוטפות... יש לנו קטגוריה של חיסכון...

וגם אפשר למשכן חלק מהבית אם יש בבעלותכם....(לחתונות)


בעיניי זה לא קשור למדרשות וכו'...

וגם אם אתם יותר חיים על הקשקש אפשר להגיש מלגות וכו'... 

כמו שמממנים ישיבות תיכוניות ואולפנות...אר

באמת לא קל

הציבור שלנו מוציא הון על חינוך

מעצמךהפי
אני חושבת שמי שרוצה ללמוד תורה יש עניין שהוא בעצמו ייממן אם את נתקעת הורה או אדם אחר שיכול לעזור . 
זה באמת הוצאה ממש גדולהgggאחרונה

אם מתקשים לשלם על הכל אז כדאי לבקש הנחות. 

יש אולפנות וישיבות שיש בהם פנימיה שיש להם סבסוד של עליית הנוער להורים שלא מסוגלים לשלם. (יש שם בירור רציני מה רמת השכר וכו', אבל אם מקבלים הנחה היא יכולה להיות מאוד משמעותית)

ישיבות גבוהות או מדרשות ללימוד תורה יש אנשים שמשלמים את זה ממעשר כספים. חוץ מזה בגילאים האלה נראה שכבר אפשר לבקש מהילדים שיעבדו בימי שישי או בבין הזמנים ויעזרו קצת במימון.

כדאי תמיד לחסוך משהו, גם אם לא סכומים גדולים ולהפקיד את זה בתוכנית חיסכון טובה. יש גם את התוכניות חיסכון לכל ילד של הביטוח לאומי. כשהן משתחררות, אפשר להגיד לילדים לשמור אותם לחתונה בעז"ה. 

ויש כאלה שגם משלמים לת"ת...

בהצלחה לכולנו

 

אשמח לעזרתכן בתכנון בת מצווהחולמת להצליח
עבר עריכה על ידי חולמת להצליח בתאריך כ"ז באייר תשפ"ו 18:34

התחלתי לברר מחירים ונראה שהכל ביחד יוצא יותר מהסכום שתיכננו, חשבתי שיעלה 15,000 ש''ח ונראה שיצא יותר.

מדובר באירוע של 100 איש (חברות ומשפחה)

בינתיים סגרתי אולם ב1900

המעצבת בלונים ושולחנות ב1800,

התיכנון גם קייטרינג,

צלם/ צלמת,

דיג'יי,

קייטרינג

איפור לי ולבת מצווה ותסרוקות ל2 בנות,

בגדים ואם צריך גם נעליים,לכל המשפחה.

כמה כל דבר עולה בערך?

קייטרינג חלבי או בשרי?לפניו ברננה!
קייטרינג חלבי או בשרי?לפניו ברננה!
בשרי, הגיוני שיעלה בערך 7000?חולמת להצליח
ואי זה לא ערך לילפניו ברננה!

כתבתי לך עוד דברים בתוך ההודעה..

האמת שאני לא הכי בקיאה במחירים. עשינו ברית השנה אבל ממש לא זוכרת 😅

7000 נשמע לי כן הגיוני ל100 איש.


בכל מקרה הייתי נעזרת בai לעשות את התכנון הזה.


דברים כמו בגדים למשפחה זה תלוי מאוד מה הגילאים ואם זה בנים או בנות, וגם תלוי בתקציב באיזושהי רמה.. ואם יש אפשרות להזמין מחו"ל.


וגם אפשר לחשוב מה את יכולה להעביר אלייך/לקרובות משפחה ולהוזיל ככה עלויות. לדוגמה - קינוחים - לשאול אחיות וגיסות אם יכולות להביא. דוגמה נוספת -  קשת בלונים אפשר להזמין אביזרים משיין ולעשות בעצמך. הבעיה העיקרית שזה לוקח הרבה זמן. אז אולי לשלם לנערות שיעשו את זה? זה עדיין זול משמעותית מהבאת בלונאית.



*אין לי ניסיון בעצמי.. חחח הגדול שלי בן 9...

בדקתי לך.לפניו ברננה!

ההצעות מחיר שקיבלנו לברית נעו בין 60 ל70 למנה בשרית.

אז 7000 לקייטרינג זה הגיוני.

אנחנו הלכנו על הצעה של 60 בלי קינוח, הבאנו אבטיח ומלון ועוד קצת שהכנו בבית.

מאיפה הקייטרינג שלקחת? אשמח לפרטיםחולמת להצליח
כן. לנו לקחו לברית 70 שקלים, כולל חד"פ, לחמניותיעל מהדרום

לק"י


ושתיה.

קייטרינג ידיד מבאר שבע.


מזל טוב!!

כותבת מה שאני מכירה-עוד מעט פסח

מעצבת- לא לקחנו. השתמשנו בגמ''ח אירועים, ויצא מהמם. תרמתי להם 200 ש''ח מיוזמתי (רשמית זה חינם).

קייטרינג- תלוי ממש מה הרמה, כמה מנות, צורת הגשה וכו'. לדעתי עלות סבירה זה 70 עד 120 למנה. וזה טווח רחב מאוד.

אפשר להוזיל עלויות אם למשל לוקחים מגשי אירוח, וקונים בנפרד שתייה וחד''פ.

צלם- סביב ה-1500 ש''ח. אם תרצי, יש לי המלצה לצלם שעשה עבודה מדהימה ב-1200 (כולל מגנטים).

דיג'יי- 2500-3000. שוב, יכול להשתנות אם את רוצה תאורה מיוחדת, ציורי פנים, ג'אסט-דאנס. אביזרים לריקודים...

לדעתי אפשר לוותר פה על הרבה דברים...מתואמת

אצלנו היה רק אולם (קטן) וקייטרינג (חלבי, בבופה). בגד חדש היה רק לבת המצווה (כל השאר לבשו בגדים שנקנו לחתונה של אח שלי שהייתה כמה חודשים לפני).

אח שלי (נגן מקצועי) ניגן - אבל אם לא היה לי אח כזה, היינו פשוט מפעילים מוזיקה במערכת.

תסרוקת לבת המצווה - אחותי עשתה (אם לא היא הייתי משלמת לנערה מוכשרת סכום יחסית נמוך).

צילומים - עשינו בעצמנו...

כן שילמתי יחסית הרבה כסף על חומרים ליצירה (ציור על תופי מרים), אבל אפשר למצוא משהו זול יותר.


מציינת שהחגיגה הייתה בלי חברות - לחברות חגגנו בנפרד בכיתה עם עוד שתי חברות, והבאנו סדנת יצירה חיצונית, שהתשלום עליה התחלק בינינו. אוכל הכנו בעצמנו.


יכול להיות שאצלכם אין מצב לעשות חגיגה פשוטה יותר... אבל אני כן חושבת שאפשר לנסות לחסוך - קייטרינג פשוט יותר ובלי מלצרים (אפשר לשלם לנערות צעירות שיגישו), לעצב בעצמכם את האולם ככל האפשר (גם כאן אפשר לשלם לנערות צעירות), לקחת דיג'יי זולה או באמת להפעיל שירים במערכת שמע, למנות מישהו מהמשפחה שטוב בצילום כדי לצלם, תסרוקת רק לבת המצווה, להתאפר לבד, לבדוק אילו בגדים יש כבר בבית שיכולים להתאים לאירוע, וכו'...

אלו המחיריםאר

לנו כולל הכל עלה 25000 שח

בגדים נעלים איפור תסרוקת

בעיקר לבת מצוה ולי

לילדים האחרים לא לכולם קנינו חדש רק מי שהיה צריך.

בלונים ועיצוב אולם עשינו לבד מהמם.

קיטרינג בשרי 120 שח

אבל מניחה שיש זולים יותר

דיגי זה עוד הוצאה רצינית גם שם בטח אפשר ליסוך


השאלה מה חשוב לכם ומה האפשריות שלכם

לחשוב ולתעדףמדברה כעדן.אחרונה

מה מהדברים שכתבת את יכולה

או לוותר

או להוריד סטנדרטים


דיג'יי - לקחת מישהי מתחילה אלא אם אתם משפחה ממש מוזיקלית וזה דבר חשוב לכם שיהיה הכי איכותי ומדוייק


תסרוקות - למצוא נערה שיודעת לעשות יפה


צלמת- מתחילה...


זרקתי מה שאני יודעת שעושים


יודעת שלי ממש חשוב צילומים איכותיים ולא חושבת שאוותר על מישהי מקצועית.


אבל בטח בתסרוקות אנסה למצוא נערה..

כנל דיג'יי, אחפש מישהי מתחילה, דרך. להוזיל את זה... 

ספרים על התמדה והרגליםאבןישראל

אני מחפשת אם מישהי מכירה ספרים למבוגרים/ ילדים על נושא ההתמדה, על נושא הרגלים וכללים בחינוך ובכלל.

אם אתם מכירות משהו יותר מאשמח לשמוע.

תודה רבה 🙏

'כוחו של הרגל' על הרגליםoo
אחפש עליואבןישראל
תודה רבה 
את ממליצה עליו?אוהבת את השבתאחרונה
הרגלים אטומיים, מצויין ופרקטי.פלספנית
מהמםאבןישראל
תודה רבה 
גם רציתי להמליץ עליועוד מעט פסח

וראיתי שיש גם תמצות שלו בפודקאסט, אם את בעניין

הרגלים אטומיים- ג'יימס קליר

מצוייןאבןישראל
תודה שאמרת🙏
תודה לך ששאלת!גלויה
גם אני צריכה כזה.
מזכרת לאירועאבןישראל

מחפשים רעיון למזכרת לבת מצוה

משהו סמלי / פשוט

לא ברכת המזון או מזמור לתודה

תודה🙏

מגנט עם משפט השראה שהבת אוהבת/קשור לדרשהלפניו ברננה!

מגנט עם תפילה לבניית בית המקדש, עם הברכות לקבלת פני משיח.


סימניה לספר

בשמים להבדלה אם יש דרך לקשר את זה לשם של הבת/התקופה.

מהמםאבןישראל
תודה על הרעיון🙏
כלי קטן להנחת גפרורים להדלקת נרותעל הנס

וליום טוב

מחזיק מפתחות

ברכון ק"ש על המיטה

קש שעל המיטהאבןישראל

גם רעיון שלא חשבנו עליו

תודה!

אם את רוצה לכתוב חודשרק טוב!אחרונה
יוכלו אולי לחפש לך רעיונות מתאימים.

מכירות ספרי שמע חרדיים לנוער צעיר?אנונימית באהב"ה

בשביל ילדה עם דיסקלקציה.

היא אוהבת לשמוע סיפורים מוקלטים, אבל מה שיש בשוק הרגיל כבר לא מתאים לגילה...

ובבית אנחנו קוראים רק ספרות חרדית/דתית תורנית.

לא בדיוק ספריםשופטים

אבל פעם שמענו הקלטות של הרב עמנואל תהילה.

יש לו קטלוג של סיפורים לבחירה במגוון נושאים, אני מאוד התרשמתי, זה לא ילדותי, אבל לא סיפורי אלא ממש סיפורי צדיקים, פרשת שבוע, סביב החגים, סביב מידות 

מצטרפת!חזקה בעורףאחרונה
הילדים שלי ממש נהנים לשמוע אותו! הוא מספר ממש מרתק!
אולי בפודקאסטים של משפחה יש סיפורים מתאימים לגילהאחתפלוס

יכול להיות שזה יותר לילדים אבל שווה לבדוק

דתי לאומי אבל ממש מומלץדפני11
אמיתי המספר
דתית הולך ?אנוני.מית

יש מלא בספוטיפיי ויוטיוב. תקשיבי שם ותחפשי לה. גם לי יש ילד שלא קורא והתוכן באודיו זה ממש הצלה בשבילו (גם באנגלית).

תודה על התגובות! סליחה שרק עכשיו חוזרת לענותאנונימית באהב"ה

@שופטים איפה אפשר להשיג את הקלטות שלו?

@אחתפלוס הסתכלתי שם והלכתי לאיבוד מרוב מבחר🤭 אולי יש לך או למישהי אחרת המלצה ספציפית?

@דפני11 אמיתי המספר לא מיועד לילדים צעירים?

@אנוני.מית יש לך המלצה ספציפית? (היא לא יודעת אנגלית)

בספוטיאנוני.מית

סיפורי תנ”ך לילדים 

יש עוד מלא. צריך רק לדעת לחפש ואולי שהיא תקשיב לפני אם חשוב לה לבחון תוכן. (יש גם תנך באווירה חילונית וזה לא מתאים לכל משפחה)

שווה להתייעץ איתודפני11
אין לי ילדים בגיל הזה אבל נשמע שזה יכול להתאים לנוער צעיר
אמיתי המספר מתאים גם לילדים גדולים יותריעל מהדרום

לק"י


הבן שלי בן 11 עדיין אוהב. אבל לא יודעת עד איזה גיל זה יתאים.

אולי יעניין אותך