פליז תעזרו לי לשמור על קור רוח הפעם טריגר חמותציפיפיצי

כמובן גם השנה בעיות עם החגים

חמותי כל כך קשה בכללים שלה ולא מתפשרת

אז שנה שעברה היה לי איפה להיות בפורים ברוך ה' מצאנו בדקה התשעים מישהו במקומם

כי הם לא רצו שנישן אצלם אחרי פורים כי זה היה יום חמישי וצריך להכין שבת וכל מיני תירוצים

השנה- התירוץ המגעילללללללללל והמעליב!!!!!!!!! אנחנו יכולים להגיע רק בשעה 16:00 אליהם כי זו נסיעה של שעתיים ולכו תדעו איזה פקקים יהיה בפורים

וחמותי טוענת שזה לא בסדר וזה מאוחר כי אח של בעלי שגר לידם ביקש שיעשו את הסעודה מוקדם כי הוא רוצה להגיע גם אליהם ואחר כך הולך לסעודה ארוכה יותר אצל ההורים של אישתו

למה אנחנו אמורים להתחשב בהם? יש להם שני צדדים לאירוח!! ולנו רק את הצד של בעלי

וחמותי לוחצת, כאילו איך היא רוצה שנגיע במטוס???? חשוב לה שאח של בעלי יהיה ואנחנו לא?

כל כך נפגעתי! למה להתנהג בצורה כזו? למה כל חג הופך לסיוט ובלגן?

אמרתי לה בטלפון עכשיו שזה לא פייר כי להם יש עוד צד ולנו אין לי מי ללכת השנה

התגובה שלה הייתה צוננת וקצת הלם כזה

אני כבר לא יודעת איך להתמודד איתם

ולא, לא רלוונטי לעשות בבית לבד, אנחנו כל השנה לבד 

וואי חיבוקאביול
איזה לא נעים..
שיקפתם לה את הסיבות של הנסיעות? והפקקים וכו'?
הפעם אני דיברתי איתהציפיפיצי

אין לנו פשוט איך להגיע קודם

פירטתי לה הכל ואני תוהה לעצמי האם היא סתומה? מפגרת? איך היא עונה לי את הסיבה האמיתית בצורה כזו, ממש מדגישה את האפליה שהיא גם ככה עושה כל הזמן

מיואשת מהם

וואי ממש לא נעיםאביול
אין לי עצות, רק חיבוק
וואו חיבוק!פאף
זה נשמע לי כל כך מתסכל! נשמע שהיא פשוט לא מצליחה לראות אתכם....אני מבינה שעם מי שגר לידה יש קשר יותר טוב? יש מצב שאם בעלך ידבר איתה אולי היא תגיב אחרת?
אין לי עצות להתמודד איתה חוץ מלפתח עור של פיל... אולי תצאו ממש מוקדם לפני הפקקים? ואת תשמעי מגילה אצלם?
אני יכולה להגיד לך ששנה שעברה אנחנו נסענו למשפחה והיו פקקים של ממש, הגענו ממש מאוחר (אחרי הסעודה) והחלטנו שאנחנו השנה עושים בבית עם חברים.... אולי יתאים לכם לקבוע עם חברים?
אין לנו בכלל בכלל אפשרות לצאת לפני 2ציפיפיצי

הגיוני ביום כזה

זהו זה מה שאני לא רוצה, להגיע אחרי הסעודה 

זה לא נעים

למה לא, בעצם?המקורית
אם בעלך מתפלל מוקדם ואז את הולכת למניין נשים, אפשר עד 12 בכיף לסיים.
לא חייב לאכול צהריים בבית. אפילו תצטיידי במאפים קנויים לאחרי המגילה לכולם שיסתמו אתכם..
כל עוד אתם באותו ראש כמובן.
אורזים לילדים שטויות בשקיות לדרך ויוצאים.
מבאס ממשפאף
נראלי מספיק קשה להיות רחוקה מהמשפחה שלך, אז להוסיף על זה את ההרגשה שחמותך לא רואה אותך-זה מתסכל ממש!
אבל נשמע שאין לך הרבה ברירות....אם אתם לא יכולים לצאת לפני שתיים אני מציעה לכם להתארגן על סעודת פורים קרובה יותר🫤
אולי לחשוב איך כן לצאת מוקדם? לא חייב להביא משלוח מנות לכולם, תכינו כל מה שאפשר יום קודם?
האמת היא שאני מבינה ללבך מאודהמקורית
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך י' באדר תשפ"ג 14:13
ויודעת שאת טעונה עליה גם מדברים קודמים
אבל זה באמת מאוחר סעודה ב16.00. בעיניי לפחות..
מה שכן, היא כנראה לא מספיק בעלת טאקט כדי להעביר את המסר בלי להכניס תעדופים בין האחים, הרי אם היא הייתה אומרת שמאוחר לה ב16.00 בלי להזכיר את זה, זה היה פחות פוגע.
ורוצה להוסיף שנשמע שבאמת יש אישיו מולכם בהשוואה לאחים, במקומך - לא הייתי נלחמת. אם בא לך טוב ומתאים לך - אחלה. אם לא - לשחרר. עדיף בבית לבד בעיניי מאשר במקום שלא מרגישים בו רצויים.



מכל מקום שולחת לך חיבוק ענק ❤️❤️ ומקווה שלא תצטרכו להיות תלויים בה ולהיפגע
תודה יקרה על התגובהציפיפיצי

כן היא ממש עושה השוואות בקטע בולט, לא יודעת להסתיר את זה בכלל

וזה מה שפוגע בי יותר מהכל

כאילו אתה לא מתביישת עוד להגיד לי את זה בצורה כזו גלויה? כמה חוסר טאקט יכול להיות לבן אדם? אני יודעת שסעודה ב4 זה מאוחר אבל רוב המשפחות מהסביבה שלנו עושים בשעה הזו בגלל המשלוחי מנות ובגלל שאנחנו גרים בחור וגם ככה נוסעים רחוק לכיוונם

פשוט אני כל הזמן עובדת עם עצמי על לא להיפגע ואין, זה מתפוצץ לי בפרצוף כל פעם מחדש

בא לי שבעלי יגיד לה שאני פגועה ואני לא רוצה להגיע

פעם אחת! להיות בעמדת הנפגעת ושהיא תדע מזה

אולי מעשה ילדותי אבל זו הברירה היחידה שאני מרגישה שתרגיע אותי כרגע

השאלה היא מה את רוצה להשיגהמקורית
מהעיניים שלי - המטרה שלך היא משפחתיות. חברה. קשר.
זה משו שבולט שחסר לך.
אם היא תבין ותבוא לקראתכם - מה טוב
אבל אם לא? זה קרע.
האם זה מה שאת רוצה? לפעמים זה אל חזור.

ובכלל, אני לא מבינה למה את מתנהלת מולה ולא בעלך. הוא יכול לדבר איתה בצורה ישירה יותר ולהביע רצון בצורה שיותר תישמע לדעתי.
בדיוק כמו שגיסך עשה, ונשמעו לו. זה חסרון בעיניי שזה עובר דרכך, זה מציב אותך בעמדה מאוד פגיעה, יותר ממה שאת נמצאת בה כנקודת התחלה..

ועוד משו - בעיניי, את די מוכנה לספוג הכל העיקר שיהיה לכם עם מי להיות, ובגלל זה את לא מצליחה להתגבר על הפגיעות. כאילו אם תהיו לבד זה איום ונורא, ואוי ואבוי, ורק היא תושיע אתכם. זו תלותיות לא טובה, והייתי עושה הכל כדי להשתחרר ממנה.
רואים שאת כבר מכירה אותי פה חח ציפיפיצי

את צודקת, אני בעבודה עם עצמי על זה חזק, גם ככה חמות זה דבר קשה ומאתגר

ולגבי בעלי, הוא לא יודע לדבר עם ההורים שלו משהו הזוי

חיבוק לך! איזה מצב לא נעיםיעל מהדרום
תודה לך יקרה!ציפיפיצי


לא כל כל הבנתי את הסיטואציהמקרמה
יש לה בעיה שבכלל תגיעו רק ב16.00
או יש לה בעיה לאחר את הסעודה ל16.00?

אם זה הראשון אז בהחלט פוגע והמלצה שלי היא פשוט (וזה לא פשוט בכלל) לגדל עור פיל. לעשות מה שטוב לכם ולסנן את הביקורת.

אם זה השני - אז מבינה שיש היסטוריה והכל רגיש אבל אני חושבת שזה גם בעיה של ציפיות- ואתם מגיע גם האכזבות.
16.00 זה שעה די מאוחרת לסעודת פורים ויכול להיות שזה בכלל לא יושב על אפליה למרות כל ההסיטוריה- אלא פשוט מה שנח יותר לרובם, כן. גם להם וגם לאח של בעלך. ובגלל שבעיניהם הבקשה לחכות חריגה (והיא תהיה חריגה גם אצל הרבה משפחות בלי היסטוריה) ההסבר יצא לה עקום ובגלל הציפיה שלך למשהו אחר את התאכזבת.
מציעה שתעשו סעודת פורים בבית ב13.00 ותצאו על בטן מלאה
ותגיעו בלי ציפיות ובלי אכזבות כדי לאחל פורים שמח.

מודה שאנחנו מראש אמרנו לשני הצדדים- אל תחכו לנו. זה יום כזה פסיכי שנראה לי ממש אבוד מראש לנסות להתאים את עצמך ללוז של מישהי אחר.
לא ההורים לילדים
ולא הילדים להורים

והכי חשוב- להיות שמחים
אתם. הילדים.
זה חג שבקלות יכול להשתבש
תתמקדו בטוב
הנקודה היאציפיפיצי

שהם תמיד מתחשבים באחרים ומשום מה בנו לא-אף פעם בשום נקודה בחיים

אמרתי לבעלי שבגלל המרחק ובגלל  שאין קשר הם פשוט בטוחים שהכל מושלם אצלנו

מבחינת הכל! וחמותי זרקה על זה כמה הערות כמה פעמים

בגלל שאנחנו לא מתלוננים לה כל הזמן כמו שאר הילדים שלה, אז היא בטוחה שנו טוב הכל מושלם והם יכולים לזרום עם הכל

ולבעלי יש אישיו חזק עם ההורים שלו, מפחד מתגובות שלהם

אני מבינה את התסכול .מתנות-קטנות
לא נעים לקבל יחס כזה


אבל בכנות
אובייקטיבית
להתחיל סעודה ב4 זה לא הגיוני בכלל
זה ממש מאוחר

אני לא היתי מסכימה נגיד לארח עם תנאי כזה
וגם בעיני אורחים לא מציבים תנאים
אפשר לבקש אם זה בסדר ש..
אבל לא לצפות שזה חייב לקרות

לא הבנתי למה אי אפשר לבא לפני
אפשר לצאת ב11-12 ולהגיע מוקדם יותר
גם אם יש או אין פקקים
ובעיני גם אם זה מטריח אתכם קצת..זה לא הגיוני לומר לאח אחר לוותר על הסעודה כי לכם קשה עם פקקים..


והורים לא עושים חישובים של השוואות בין ילדים למי יש עוד צד או לא
זה לא קשור בעיני
ואפילו מעליב


אני יודעת שאולי מבאס לשמוע גם דעה כזאת

ובאמת זה יחד עם הרבה הבנה לרגשות שצפים במצב כזה כי זה מובן שרגיש

אבל הלוואי ואחרי הכעס
תצליחי לראות את זה מעוד זווית
לא ביקשנו שכולם יגיעו ב4ציפיפיצי

אבל את מסכימה איתי שלא נעים להגיע ולאכול לבד אחרי שכולם אכלו וכבר עם רגל אחת בחוץ?

הם מסיימים סעודה תוך שעה וחצי בערך ומתקפלים

אנחנו מנסים כל כך לכבד את חמי וחמותי ולהגיע עם חיוך ומתנה ענקית-בכל חג ומרגיש לי שכן יכולים לבוא קצת לקראת ואולי נניח לעשות את הסעודה בשלוש

ואנחנו תלויים באוטובוס יחיד שיוצא מהישוב שלנו, זה כל הבעיה

אני לא יכולה לשלם 800 שקל על מונית (זה מה שהיא הציעה,כן?)

האמת שאם הסיבה היא אוטובוס אחד שיוצאמתנות-קטנות
זה באמת לא משהו שאתם יכולים לשנות את השעה

אבל
אני אישית עדיין לא היתי מבקשת לאחר כל כך הרבה

אם את יכולה ב3- אז זה אומר שכן יש לך עוד אופציה חוץ מ4..


אם זה באמת הדרך היחידה לצאת מהישוב

היתי בוחרת אופציה אחרת ולא מכבידה על ההורים בגללי או אומרת שאח אחר לא יבא
אני לא ארגי ש בנח שמתאמצים ככה עבורי
בעיני זה לא שייך
ואני אישית לא היתי עושה סעודה ב4 אפילו אם הילדים הרי אהובים עלי היו מבקשים

יש עוד אופציות

א. לא ללכת להורים- מי אמר שחייבים? לא מסתדר בלו''ז- אז מראש מזמינים אליכם חברים או אחים או שכנים.. אפילו אם זה לא מושלם והכי כיף..
כאחת שאין לה מפשפחה להתארח אצלה בשבתות וחגים אף פעם -אני מבינה שזה מבאס אבל חושבת שזוג צריך גם לבנות לעצמו סביבה עצמאית לצרכים לשלו בחגים להשקיע בקשרים במהלך הנשנה ובחברויות ,כל גם בשביל זה.

ב. לנסוע בטרמפים עד למקום הקרוב עם אוטובוסים זמינים יותר
להשאיל רכב מחברים או שכנים
לשכור זה באמת יקר אז רק אם רלוונטי לכם

ג.לנסות לחפש אנים מהיישוב שנוסעים מוקדם יותר ולהצטרף אליהם אפילו למקום עם אוטובוס
האמתציפיפיצי

באמת לא חייבים ללכת

אני אישה שמאוד מחפשת משפחתיות ומתוך זה שפשוט חסר לי מאוד!

אני חייבת ללמוד לשחרר מזה

השכרה ממש יקר וגם הכל תפוס לא ייאמן! בדקנו את הנושא

קשה לי מול חמותי מאודדד האמת, שזה פשוט העניין, ההתנהלות שלה בכללי נורא אנוכית!

אני כל כך כל כך מבינה אותךמתנות-קטנות
אני יכולה להעיד על עצמי
שזה שאין לי משפחתיות ואיפה להתארח או ממי להעזר בצד שלי

והצד של בעלי מממממש רחוקים.. רואים אותם אחת לכמה חודשים

נראה לי שמה שעזר לי זה לעשות סוויצ' בראש..
לבנות את המקום שלנו העצמאי
להבין שאי אפשר הכל בחיים
ויש חגים שמתאים להתארח- נגיד ליל הסדר ,סוכות, חנוכה- שבת
נוסעים רק לשבת אי אפשר לנסוע ולחזור תמיד כשרחוק
בטח אם יש ילדים

פורים זה יום קצר
חבל לבזבז אותו על נסיעות

ואם במילא מורכב לך
אז גם המשפחתיות הנכספת לא בטוח מתממשת

בעיני להשתחרר יכל לעזור לך גם להיות בעין יותר טובה כלפיהם

כי לפעמים גם אם מאוד צודקים
זה לא עושה לנו טוב
זה מרחיק

כמעט תמיד תהיה זיבה לא להיות מרוצים ממשהו

וכשלא תלותיים בנפש אז יותר קל ךעשות הפרדות

אני לא כותבת כלום כביקורת!!
ממש לא
אני משתפת מתהליכים שאני עברתי עם עתמי

ועדיין עוברת כי זה לא קל
מסכימה אתך שמשפחתיות זו נקודה מאוד מאוד חשובהזיקוקים

אבל אני באמת מנסה להבין-

הרי לפי מה שאת מתארת זו המציאות של חמותך ואני משערת שזה לא רק בסוגיה הזו (הזכרת את פורים שנה שעברה)

אז באמת למה את נכנסת לפינה הזו איתה?

הרי את הולכת ליסוע שעתיים בתחבורה צבורית, בתוך כל הלחץ של היום הזה שאמור להיות משמח ומלהיב ואני משערת  שגם בסעודה יאמרו כלפיכם דברים ואת צוברת עוד ועוד תסכולים

 

 

אם הדברים ידועים מראש למה לא כדאי למצוא להם פתרונות מראש במקום לפתח תלות בחמותך שלצערינו כנראה לא ממש בעניין (ובסוף, אתם בחרתם לגור במרחק של שעתיים מהם, לא שאני חושבת שא"א להתחשב בכם אבל בסוף לכל בחירה שלנו יש מחיר)

 

דווקא כי המשפחתיות היא החשובה נראה לי ששימת פתרון המדוייק עבורכם לאור הנתונים שהזכרת יכול להיות הפתרון הנכון עבורכם, הרי אין פה מושלם (ואף פעם אין מושלם) אבל כן אפשרי לדייק עבורכם הדברים ולשמוח בקיים

 

נראה לי שחשיבה משותפת מה כן אפשרי לעשות ואיזה מחיר אתם מוכנים לשלם (גם אם זה ליסוע שעתיים לחמותך ולהגיע בסוף הארוחה..) לא משנה מה תחליטו העיקר תעשו זאת בבחירה ומתוך כך גם ההרגשה תשתנה ולא מה שקורה כרגע- שלפי מה שאת כותבת אתם תלותיים בהחלטה שלה מתוסכלים וממורמרים

 

בהצלחה!!

אנחנו לא תלותיים בהחלטתהציפיפיצי

בכלל לא

סתם משתפת את הכאב בכך שדוחים אותנו כל פעם מחדש למרות שאנחנו מנסים להתקרב 

אנחנו כמעט ולא מגיעים כל השנה אפילו לא בחגים כבר וסתם מבאס שעד שמגיעים מכריחים אותנו להגיע מוקדם

ברוררר שלא אגיד לה בפירוש לדחות את הסעודה בשבילנו ולחכות לביס הראשון עד שרואים את הפרצוף שלנו

אבל סתם אני חושבת שאפשר לאחר סעודה שמתחילה ב2 וחצי נניח באיזה חצי שעה זה הכל, זה מה שאני הייתי עושה בכל אופן  ושמעתי גם על אנשים שעושים את זה

ובכללי היא טיפוס שחושב רק על הבנות שלה וכל השאר לא מעניין אותה וזה בעוד מלא דברים והחלטות משפחתיות, זה הכל. ולי נמאס מזה

וברוך ה' מצאנו פתרון בסוף

 

 

תעשי סוויץ'💜כי לעולם חסדו
אמנם קשה אבל נדרש ומוריד מלאאא עול.
לא חייבים לנסוע בפורים!

תמצאו לכםם חברים נחמדים לחגוג איתם, משפחה שכנה.
אין? תזמינו אליכם!
אי אפשר? תחגגו לבד עם הילדים!
צאו לעדלאידע באיזור, מסיבה לילדים, ישיבה קרובה שחוגגת.

יש חגים יותר כבדים שכן קל יותר להתארח כמו פסח או ראש השנה (למרות שיצא לנו כבר לחגוג בבית וברוך השם היה מעולה) ויש חגים שממש אין צורך.
במיוחד אם זה היחס.

במהלך השנה תבהירי לה שגם לך יש קשיים, תשתפי יותר. שלא תחשוב שהחיים שלך דבש (מאחלת לך חיים דבש 😁) ובאופן כללי לא טוב שהיא תדע או תחשוב שאין לכם אופציה מלבדה.

פורים זה חג מהמם לחגוג במשפחתיות הקטנה, למאת לטייל ופשוט ליהנות ממש שיש.

חיבוק!
יקרה את נשמעת כלכך מכילה כלפי חמותךמתחדשת11
ועם עין טובה!! אבל פה, אני חושבת שאולי אפשר להסתכל על זה קצת אחרת
קודם כל, הוא הציע את עצמו ראשון, וכנראה היא הסכימה ל"סידור"
אתם הצטרפתם אחכ,
אבל עם תוכנית שונה
אז במקום לסרב לחלוטין, היא ניסתה למצוא פשרה
לא הוגן בעיניי שהאח הראשון כבר תכנן תכנונים כי היה בטוח שהשעה שנקבעה היא מתאימה, יצטרך לשנות הכל.תחשבי מה היה קורה אם זה היה הפוך? היית רוצה שיגידו לך שדוחים הכל ומשאירים אותך בלי "סידור" לפורים?
היא לא אמרה לכם לא להגיע
פשוט מציאותית- אי אפשר בכל מצב לקיים את הסעודה בכל זמן


מה עם פשוט להגיע עם הילדים מחופשים ולומר חג שמח?
לאציפיפיצי

אנחנו הודענו מהראשונים שאנחנו מגיעים

האח מצטרף כל שנה לפי ראות עיניו

נוח לו וכיף לו תמיד יותר בצד השני

והוא תמיד מחליט בכללי, חמותי וחמי מפחדים ממנו קצת ובאמת קצת קשה לשקף פה בפורום את כל התמונה כי היא באמת מורכבת בכלליות

 

והשורה האחרונה שלך, כנראה מה שנעשה

הבנתי, באמת לא קלמתחדשת11
רק יכולה להזדהות עם תחושת הבדידות
אצלנו אין אפשרות להגיע לשני הצדדים כמעט אף פעם...
לגמרי מבינה את הרצון להרגיש חלק
חיבוק גדול♥️
זה באמת פוגע להרגיש לא רצוייםאני זה א
או בעדיפות פחותה..
מודה שגם אני לפעמים נפגעת ומרגישה ככה..
חטעמי האעשי 4 זה מאוחר בלי קשר לענין של גיסך. מסכימה שאם היתה חכמה יותר לא היצה טורחת להגיד שזה בגללו והיתה מוצאת דרך פחות פוגעת להדגיש את זה..
אני חושבת שאם היה חשוב לי לנסוע הייתי עושה מאמצים לצאת מוקדם יותרגם אם זה אומר לוותר על דברים שאם הייתי נשארת בבית הייתי עושה ..
ואני חושבת שמה שבעיקר פוגע זה שהם יודעים שיש לכם רק אותם ובכל זאת מתנהלים בצורה לא נעימה..
אולי בזמן שאין חג על הפרק שבעך ידבר איתם ויסביר שחשוב לכם מאוד להיות אצלם בכל החגים או בחגים ספציפיים ואין לכם משפחה של הצד השני ושזה לא נעים לכם להרגיש שלא רוצים שתבואו. מה שכן יכול להיות שהם אכן יגידו שלא מתאים להם שתבואו כל חג ואז זה יאלץ אותכם לחשוב על פתרונות אחרים. ואולי זה שתחשבו מרטשוזה לא תהיה הנחתה של הרגע האחרון יתן לך כוחות להתמודד.
בנתיים חיבוק זה בהחלט לא קל
תודה על התגובה ציפיפיצי

כתבתי גם למעלה, אני תלויה באוטובוס שיוצא ב2, שעתיים נסיעה, נגיע ב4 בערך

מה יכולים לעשות? אוטובוס יחיד באותו יום

ואין אפשרות לצאת עם מונית אן בטרמפבאר מרים
רק עד המקום הקרוב ביותר שממנו יש תחבורה ציבורית מוקדמת יותר?
אפילו לשלם למישהו מהיישוב שלכם שיקפיץ אתכם לתחנה ביישוב סמוך...

אני מבינה שאת גרה ביישוב די קטן ומבודד אם יש רק אוטובוס אחד ביול - אבל בטח בטווח של לא יותר מחצי שעה נסיעה יש מקום גדול יותר עם תחבורה תכופה יותר...
אה וואו חשבתי שיש עוד אוטובוסיםאני זה א
באמת מורכב.
ואם לא תיסעו? בעיני אולי יקל עלייך לשחרר את זה שחייבים לנסוע. יכול להיות שבהתחלה יהיה קשה להתרגל אבל אולי זה שווה כדי להקל על כל העומס הרגשי סביב התחושה הלא נעימה מההורים.
ועוד רעיון אם הם ניידים אולי תזמינו אליכם?
ואם חמותך מציעה שתיקחו מונית אני הייתי שולחת את בעלי להגיד שהם מוזמנים לשלם על זה
חחחח זה מה שאמרתי לבעליציפיפיצי

היא מציעה מונית שתשלם!

מה היא אשמה לא הבנתי?אמאשוני
אתם גרים בחור מבחירה
אתם לא מחזיקים רכב מבחירה
למה היא צריכה לממן את ההגעה שלכם?
אם כלכלית לא משתלם להחזיק רכב בשביל להגיע בחגים תחשבו איזה עוד אופציות יש.
בד"כ במרחקים כאלו אפשר לשלב מוניות עם רכבות/ אוטובוסים יותר זמינים וכו'.
זה לא קל, אבל זאת התוצאה של החיים שאתם בוחרים, לכל דבר יש פלוס ומינוס..
מה הסיבה שהשנה אתם לא יכולים להגיע ערב קודם?

ולא הבנתי מה את מצפה מחמותך, את מסכימה שסעודה ב16:00 זה לא ריאלי,
לכם אין אפשרות להקדים, מה את רוצה ממנה?
למה את כועסת עליה?
למה את מפילה עליה שאין לך את הצד שלך להתארח אצלו?
ומן הסתם מי שנמצא יותר בקשר בשגרה מתחשבים בו יותר, לא פחות
תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם.

ולגבי העדפה בין אחים זו לגמרי נבואה שמגשימה את עצמה. אם תחפשו את זה, וודאי תמצאו, מה שיגרום לכם לתחושה/ מעשים שיביאו אפליה לרעתכם...

ספציפית במקרה הזה אני באמת לא מצליחה להבין למה את כועסת עליה.
אני כן יכולה להבין את התסכול והכאב שלך שדברים לא מסתדרים, במיוחד בחגים שרוצים להרגיש משפחתיות ורוצים להרגיש שייכים.
אבל לדעתי להפנות את התסכול הזה להאשמה כלפי חמותך זה לא נכון.

ובתור אחת שההורים שלי גרים בחור, וכל הילדים למעט אחת עם רכב, עם כל ההבנה למצב שלהם שזו לא אשמתם שפשוט אי אפשר להגיע להורים שלי בלי שיקפיצו אותם מהעיר הקרובה- יש בזה משהו מאוד מאוד מעצבן בזה שהם לא עצמאיים עם ההגעה שלהם אף פעם.
בשנים הראשונות התחשבנו, היום כבר לא.
אי אפשר כל הזמן להתחשב במי שלא נייד.

אני בהחלט חושבת שצריך לקחת את זה בחשבון כשבוחרים איך ואיפה ובאיזה רמת חיים לחיות.
במדינה שלנו לא להחזיק רכב זה אומר קשיי ניידות וזה אומר למעשה ניתוק ממרכזי תרבות, משפחה, חברים וכד'.
(והיינו יותר מחמש שנים עם שני ילדים בלי רכב, אני מכירה גם את הצד הזה, ועדיין עם כל הקושי פשוט אי אפשר לצפות מאחרים להתחשב כל הזמן באתגרים שאי ניידות מביאים איתם)
ועוד דוגמה יש לי דודים עם בעיות ראייה ולכן לא נוהגים והרבה שנים היו מגיעים באוטובוסים להורים שלי והיה צריך להקפיץ אותם הלוך חזור לעיר הקרובה משם לקחו רכבת.
ובשנים האחרונות עם ההתבגרות שלהם ועם ההבנה שהסיטואציה מורכבת למארחים הם באים עם מונית ספיישל הלוך חזור.
רק לצורך ההמחשה, אבא שלי ישב שבעה לא מזמן, והם מהצד של אמא שלי בכלל
והם לרגע לא חשבו לא לבוא, באו לנחם במיוחד ולקחו מונית ספיישל הלוך- חזור, שעה נסיעה כל כיוון (והם אלה שגרים במקום ממש נגיש דווקא וההורים שלי גרים בחור)

מי שחשוב לו משפחה עושה מאמץ בתור מתארח להגיע ולא מצפה מהמארח שיממן לו את ההגעה.

אפשר להציע ממקום נעים אם אפשר להתחלק בכסף למונית ספיישל או מונית לעיר קרובה, ככה שתוכלו להיות עם כולם ולהרבות באהבה ובשלום, אבל לא ממקום מתנצח, אלא ממקום שבאמת מחפש פתרון ולא עיקרון.

לא יודעת מה שאר הדברים שגורמים לך לראות בחמותך אנוכית, אבל אולי יש משהו שאפשר לשנות בזווית ההסתכלות שלך, אפילו רק בשביל בעלך והשלום בית שלכם כדאי פעם לפרק ולבחון את ההרגשה שלך, מן הסתם לא נעים לבעלך שזה מה שאת חושבת על אמא שלו..
עובדה שגם בפועל זה גורם לך לפרש סיטואציות דרך ההרגשה הזאת, חבל..
חייבת להגיד לךציפיפיצי

התגובה שלך קצת תקיפה

בהתחלה לפחות

לא כתבתי את הסיפור בכלליותו וקצת תקפת אותי בהאשמה של חמותי באנוכיות ואת בכלל לא יודעת על מה מדובר

ביקשתי תמיכה זה הכל

זה באמת נשמע הגיוני שהיא מכריחה אותי לקחת מונית בשביל לסמן וי על כך שנגיע בזמן שהיא בוחרת? ולוחצת עליי?

ויש לנו רכב בדר"כ רק שכרגע מכרנו אותו ומחפשים משהו אחר

 

מתנצלתאמאשוני
לא התכוונתי לתקוף (זה גם לא ענייני בכלל לתקוף צד מסויים) אלא להראות איך זה נראה בעיני מצד אחר,
היו תגובות שהצדיקו את הביקורת שלך כלפיה, אז לכן רציתי לשקף את הצד האחר, ולא רק מהבחינה של לפנים משורת הדין..
אני מבינה שמקריאה מהצד שלך זה נשמע נחרץ מדי, לא התכוונתי לזה.
מתנצלת. שיהיה חג שמח!
מנסה לעזור..באר מרים
יש כאן 2 נושאים שונים:

1. סעודת פורים ב 16:00 או מוקדם יותר

2. אצל מי להיות בחגים כשיש רק לצד אחד משפחה בארץ

(ונושא שלישי: האם יש או אין אפליה בין האחים..)

בואי נפרק אותם:

1. 16:00 זה מאוחר לסעודת פורים. בנוסף : אתם האורחים ולא המארחים. מקובל שהמארחים (ובטח כשהם ההורים..) מודיעים מה מתאים להם והשאר מתאימים את עצמם אליהם. לדעתי אפשר לצאת יותר מוקדם אחרי תפילה מוקדמת, קריאה לנשים מיד אח"כ וכמה משלוחי מנות קרובים לצאת ידי חובה ולהיות ב 12:00 גג ברכב..

2. לדעתי אתם צריכים לשבת קודם כל עם עצמכם ואח"כ עם ההורים של בעלך ולחשוב חשיבה לטווח ארוך מה נכון לכם: אתם באמת רוצים להתארח את כל כל החגים אצלם? הם באמת רוצים לארח אתכם את כל החגים? אם ת"א להיות אצלם מה האפשרויות: לחגוג לבד? למצוא משפחה אחרת מארחת? להתארגן כמה משפחות צעירות ביחד?
אני חושבת שעפ כל הרצון למשפחתיות ולהיות חלק - צריך ממש לוודא שאכן זה מתאים לשני הצדדים. אתם גרים רחוק ו שמע שהקשר רחוק יותר. אבל לגבי החגים חשוב לעשות תיאום ציפיות לא על כל חג מחדש אלא באופן כללי - מה רצוי ומה מתאים לכל צד? אם חמותך מארחת את כל הילדים הגיוני שהיא רוצה לפצל את האירוחים וכל חג לארח זוגות אחרים..
תתאימי את הציפיות שלך למה שאת אכן יכולה לקבל בשמחה..
ובאופן כללי, גם ככה יגיע שלב שתתחילו לעשות יותר ויותר שבתות בבי - אז אולי עכשיו הזמן להתחיל לבנות את זה? זה תהליך שלקח לנו כמה שנים להצליח ללמוד איך נכון לנו לעשות חג בבית שלנו..

3. לגבי הפערים בין האחים: את מתארת מערכות יחסים מאוד שונות של אח שגר ממש קרוב ואח שגר ממשרחוק. תזכרי שלכל מערכת יחסים יש יתרונות וחסרונות ומחירים. הבחירה לגור רחוק מובילה בהכרח לקשר מרוחק קצת יותר מאח שנמצא בקשר יומיומי. זה לא תמיד חיסרון.. אבל זו בטוח בחירה שלכם... לבחירה לגור קרוב יהיו גם כן מחירים משלה..
תודה לך על הפירוט, התחברתי מאודציפיפיצי

למה שכתבת ועזרת לי לנתח עם עצמי את המצב בכלליות

לגבי 1, אין לנו רכב כרגע ונוסעים באוטובוס ויש רק 1 שיוצא באותו יום בשעה 14:00

בלי להכנס לעלבון שלךסופי123
שאני מבינה שיושב על כל מיני חוויות מצטברות לא טובות, לא הגיוני להתחיל סעודת פורים ב16:00.
אני כותבת לך את זה כי אולי מנקודת המבט שלך זה נראה משהו לגיטימי לבקש, ואולי ירכך את העלבון שלך לשמוע מנקודת מבט אובייקטיבית שזה לא ממש.
אישית ב4 אני מקווה להיות כבר לקראת סוף הסעודה שבטח תתחיל בסביבות 13:00 ולא הייתי זורמת עם בקשה כזאת, גם אם היתה מגיעה מאורחים אהובים ורצויים מאד
נכון האובייקטיביות עוזרת ליציפיפיצי

לכן כתבתי כאן

תודה לך יקרה

אני מרשה לעצמי לכתוב לך את האני מאמין שלימקרמה
לגבי הקשר עם ההורים.
גדלתי וחונכתי ע"י הורים מדהימים שראיתי אצלהם את הדוגמה הכי טובה לקשר עם ההורים (סבא וסבתא שלי)
ומה שראיתי זה קשר ש100 תלוי בילדים.
אפס ציפיות מההורים.

לדוג- האחריות לביקורים היו על ההורים שלי בלבד.
זה לא שסבא וסבתא לא באו לבקר
אבל לא היתה ציפיה כזו בכלל.
פעם בשבוע ההורים שלי היו מעמיסים את כולנו על הרכב ונוסעים לבקר את סבא וסבתא.

אני זוכרת את כולנו מצטופפים בסוברו סטישיין (ואותי תמיד שמו במאחור... ככה זה שאת 6/7)

ימי שלישי לצד אמא
ימי רביעי לצד אבא
והיום אני מבינה כמה זה דרש מההורים שלי
אבל זה היה חשוב להם- והם פינו לזה את הזמן.

ואני לגמרי משתדלת לישם את זה.
אנחנו גרים שעה נסיעה מכל צד ובשגרה- לא עובר שבועיים בלי שההורים שלנו רואים את הילדים.

וכן. בשבילי שיקול בחירת המגורים היה כזה שיאפשר את זה.

וזה לגמרי מחזיר את ההשקעה.
ההורים שלנו נוכחים בחיי הילדים שלנו.
אם בתקופה קשוחה עברו שבועיים בלי שהם יראו אחד את השני ההורים שלי עולים על הרכב ובאים.
כי זה חסר להם.
הילדים שלי אוהבים את בבא וסבתא שלהם מאוד מאוד מאוד.

ולי שום ציפיה מההורים שלי או מההורים של בעלי.
ואני חוזרת ואומרת את להם את זה
והם מוצאים דרכים יצירתיות לפנק אותנו כי הם רוצים

תדירות המפגשים ושמירה על קשר רציף זה הכרחי
בלי זה קשה מאוד להחזיק קשר

תתחילו אתם ב100 אחוז שלכם
בלי ציפיות
זה הפתח לשינוי
חמודים, אהבתי את הגישהציפיפיציאחרונה


תופעת לוואי של נוברינג- מוכר? יש מה לעשות?בית שלי

בזמן אישות שורף בנרתיק נוראאא

ואחרי שיש זרע.. בכלל מרגישה כאילו שפכתי לשם בקבוק אלכוהול..

חוץ מזה אין שום דרך להנות ככה וגם לא מגיעה לשיא בכלל.

מבאס ממש.

שילכו לעזאזל כל המניעות האלו

לא מבינה מה הרעיון

לסרס את הנשים

לקלקל את הגוף שלהן

הכל כדי שהגברים יוכלו להנות בכיף שלהם בלי השלכות בשטח ( הריון..)

לפני שתתנו לי רעיונות לגבי התקנים

לא יכולה

ניסיתי כבר כמה סוגים כל אחד והבעיה שלו (המשותף לכולם = פגיעה בגוף שלי).


תפני לרופא נשיםרקאני
לצערי גם לא מסוגלת ללכת לרופאת נשיםבית שלי

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

יש רופאים ורופאות מצוייניםרקאני

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

 

אשמח להמליץ לך על רופאה מדהימהתותית11

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

אני לא סובלת כאבים בדכבית שלי

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

שלי גם רגישה, גם סבלנית וגם נראית לי מקצועיתיעל מהדרום
לק"י

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

תודה. אני בכלליתבית שלי

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

תחפשי אחת עם המלצותבתאל1אחרונה

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

חיבוק♥️המקורית

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

טהרה אחרי לידהסטודנטית אלופה

שלושה שבועות אחרי לידה וכבר קשוח קשוח עם ההרחקות, דייייי מיציתי😑

כבר קרוב לשבוע יש לי רק כתמים ורודים כאלה לסירוגין, אבל כל בדיקה יוצאת עם כתם.

יש לכן טיפים איך לקצר את הכתמים??

לי מאוד עזר בלידה האחרונהחולמת להצליח

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אנסה, תודה❤️סטודנטית אלופה
זה די לא אמור להיות קשור...יעל...

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.


בהצלחה ממש!!

האמת נכוןסטודנטית אלופהאחרונה

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

מנוחה מוחלטתאפונה
או כמה שיותר קרוב לזה.
וואי לא מסוגלת לשבתסטודנטית אלופה
ב"ה כן מאפשרים לי לנוח, אבל האופי שלי פחות מאפשר🫣
מוצץ לסרבנית.. היו על זה כמה שרשורים ולא מוצאתאחת כמוני

בת 3 שבועות. כל מוצץ גורם לה לרפלקס הקאה. האצבע שלי והנקה זה הדבר היחיד שמרגיע.

יש לכן המלצות למוצץ שסיכוי סביר שיעזור?

ניסיתי את הקטן של בית חולים, מוצץ של מאמ, ופטמת בקבוק של בית חולים.

המתוק שלי ממש אוהב את הסובינקססטודנטית אלופה

מידה 2-2-

וניסית גם אחרים ?אחת כמוני
ניסיתי את מאמסטודנטית אלופהאחרונה
יש לכן המלצה לחומר לכינים?חולמת להצליח

הבת שלי ממש מגרדת את השיער, שמתי לה הדרין אבל לא הצלחתי למצוא אח''כ כינים.

מה עוד יכול לעזור?

אציין שיש לה שיער מתולתל..

תודה 

אם לא מצאת כינים אולי זה משו אחר?המקורית
קמומילובתאל1
עשיתי לבת שלי לפני שבוע או שבועיים. ב"ה טפו טפו לא חזרו עדיין...
אה אבל אם לא מצאת כיניםבתאל1אחרונה

אז אולי אין כינים?

טוב זה עוד רחוק ואולי לא ריאלי...גלויה

 

אבל זה חלום.

מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות

במבחר?

או באוניברסיטת חיפה?


 

לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...

אבל אולי מתישהו

אאמין בעצמי שאני יכולה

ויסתדר לא על חשבון המשפחה

וכו'...


 

בקיצור:

1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי?  (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)


 

2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון

שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו

ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.

אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.

אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?


 

תודה

יום אחד אמצא את מקומי.

סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים

אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה

וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...

ובכל זאת

החלום לעזור למתמודדים עם אומנות

נשאר.

אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה

ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...

ועלות של לימודים גם איכשהו.


 

קיצור

אשמח לתובנות מניסיון.


 

 

לפחות בעבר במבחר קיבלו רק כאלה שלמדו במסגרת חרדיתיעל מהדרום
לק"י

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.


בהצלחה עם החלום!!

תודה!גלויה

כן... חשבתי אולי השתנה.

נכון ללפני כמה שנים מבחר לא מקבליםבוקר אור
כמעט בלתי אפשרי להתקבל למבחר דתיות לאומיותPandi99

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

תודה. אוףגלויה

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

מממשש באסה ! מזדההPandi99
למה בעצם לא כדאי?רוני 1234

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

^^ מסכימהכבתחילה

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

בתחום האומנות הייתי בודקת שבמקומות לא דתייםיעל מהדרום

לק"י


אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

תודה על ההסבררוני 1234

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

זה מה שהתכוונתיגלויה
אני חושבת ששווה לברר מול סטודנטיות שםיעל מהדרום
עולם התרבות הוא מאוד מאוד חילוני. וגם ההוואי,Pandi99

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

חברה שלי דוסית למדה בחיפה. משערת שיש עודשיפור
תודה!גלויה
למד תרפיה?
כן. תרפיה באומנות. עכשיו עובדת בזהשיפור
וואוו!!גלויה

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

אני מכירה כמה וכמה, ואולי התנאים לתואר שניממשיכה לחלום

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..


אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

מישהי למדה בבר אילן?גלויה

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

מבחר לא מקבליםDevora

אם עשית בגרויות.


יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

זה לא הפרמטרDoughnut
אני עשיתי בגרויות ולמדתי שם, לא לפי זה הם בוחנים.
זה אמור להיות קשורDevora

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

הוראת המל"ג קשורה לחינוך חרדי, לא לבגרויותשיפור
יש חינוך חרדי עם בגרויות, ולא תהיה להם בעיה להתקבל למבחר 
אבל הם מסתכלים על מוסדות עם בגרויותDevora

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.


 

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

לאDoughnut
השלמתי בגרויות והתקבלתי לשם ללא בעיה וללא ועדת חריגים, ולמדו אתי בכיתה כמה בנות שעשו בגרויות בסמינר. זה יותר הולך לפי סגנון הסמינר מאשר הפרמטר של הבגרויות.
אבל אםDevora

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

אני התקבלתי בלי בעיותרקאני

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

הנקודה היא לא בגרות אלא תעודת בגרות חרדיתעכבר בלוטוס

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

 

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

 

 

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

 

אז אולי שינו כללים, מתי זה היה?שיפור
אני מכירה כאלו שהתחילו לימודים שם לפני 10 שנים
מכירה הרבה עם בגרויות שלמדו שםשמ"פ
אין לי עניין להתווכחDevora

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

לי אמרו שמקבלים רק מהחינוך החרדי, לא קשור לבגרויותשיפור
יש גם אולפנות דת"ל ששייכות לחינוך החרדי שיכולות להתקבל כמו אולפנת למרחב בפתח תקווה ותהילה בירושלים
תודה!גלויה
נכון, אבל העלות ממש גבוהה אני חושבת. (כי זה לא שכ"ל אוניברסיטאי)
זה לא הבגרויותרקאני

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

תודה לכולם על (מבחר...) התשובות גלויה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אם מישהי תוכל להתייחס למה שכתבתי בסוףגלויה

אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)

ש

אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)

בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים

אז איך זה ישתלב

והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.

ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם

כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...

ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה

ולממן עוד תואר...

קיצור

דימיון.

יכולה רק להגידעוד מעט פסחאחרונה

שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.

לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.


ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.

זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.

אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל

מרגישה שאין לי כבר כח

אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים

ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד

והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד

וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים

 

אין לי כח להיות הגמח של השכונה

בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות

 

אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש

או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה

 אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל

ואין לי כבר כח

אוףף

 

זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים

אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים

 

חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר

וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו

 

לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים

וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית

(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)

 

סופריקה

 

 

אני בהלם. לא מבינה איפה האימהות שלהם???ממתקית

הן לא מפחגדות עליהם?
כנראה סומכות עלייך...חחח

הייתי מעדכנת אותן בעדינות בסכנה, אפילו שהן חברות טובות.
אולי זה כביש צדדי ללא רכבים, אז הן מרשות לעצמן? (שזה גם סכנה!!!)

ולא מבינה איך בחוצפתם הם נכנסים לגינה שלך??? הזוי. 
הייתי שמה שער וגדר אתמול.
זה לא לעניין

עצוב ליאובדת חצות

היינו בשבת משפחתית, אנחנו משפחה עם ארבעה אחים- 2 דתיים ושני דתל"שים, משפחה אוהבת ומלוכדת שאין דברים כאלו. האחים החילוניים שלי הם מופת לכיבוד הורים.

אבל מרגישה שהם (אחי החילוניים) הקצינו, שונאים את ביבי, עם בטן מלאה על החרדים, ניסינו לדבר רגוע ומכבד אבל הופתעתי לראות את עוצמת השנאה-לאמא שלי (הדתיה והימנית בעצמה) זה מאד כואב ומנסה שלא נדבר בכלל כי זה גורם לריב, אבל מודה ש-דיי היינו בהלם להבין עד כמה הם התרחקו. אח"כ כמובן העברנו נושא באלגנטיות אבל הרושם נותר.

 

מה יהיה? איך מוצאים גשר? אני אפילו לא כזו קיצונית בימניות שלי ומאד שפויה ומבינה גם את דרך האמצע ומחפשת פשרה אבל כואב לי עליהם שהם כ"כ מרוחקים ומנותקים בעמדותיהם. מלאים בשנאה כזו, חושבים שהחרדים לוקחים מהם וגונבים מהם ולא מתגייסים כמוהם, איך יבוא משיח ככה?

 

אני מציעה לא להיכנס מראש לשיחות כאלההמקורית

במפגשים משפחתיים. אני לפחות לא רואה טעם לדבר על נושאים מפלגים, בטח ובטח כשנפגשים אחת ל..

לדעתי המגשר הוא מה שאנחנו כן שותפים לו. החיים היומיומיים, הילדים, המשפחה..

ואם כבר קרה אז לזכור שזו לא חזות הכל ושבסוף עדיין כמו שאת רואה עם הדעות השונות אתם משפחה עדיין ואפשר להתלכד סביב נושאים אחרים

חיבוק על התחושות ♥️

צריכה להיות הסכמה שבשתיקה שלא פותחים נושאים כאלהמתואמתאחרונה

יש לי דודים חילונים שמאלניים.

הפעם היחידה שדוד שלי דיבר בפתיחות ובאריכות את דעותיו השמאלניות הייתה כשאשתו ישבה שבעה על אחיה שנרצח בעוטף עזה. כמובן שתקנו ואפשרנו לו לפרוק את כאבו. (הוא באמת דיבר מתוך כאב עמוק...)

בשאר הפעמים שאנו נפגשים במהלך חיינו - לא מדברים על פוליטיקה בכלל. על יהדות קצת יותר, אבל מתוך מקום מכבד של שני הצדדים.

מציעה לכם לפתוח את זה פעם אחת, ולהגיע להסכם שלא מדברים על נושאים נפיצים כדי לשמור על אחדות המשפחה.

חושבת על חופשה באיזור טבריה. בטיחותי שם כעת? וגםפלפלונת
לגבי הדרך הכביש די חוצה את איזור הגליל ממערב למזרח. תוהה אם שייך בתקופה הזו. יודעות לומר לי? פשוט בחדשות אומרים ירי לאיזור הגליל ואין לי מושג מה בדיוק הכוונה.
אנישם חיים בכל מקום..פה משתמש/ת
אם את רוצה חופשה שקטה אז כרגע הצפון לא הכי הולך להיות שקט- צה''ל חוזר לתקוף בלבנון..מה שאומר שכנראה יחזור להיות מופגז

טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..

בגדול איזור טבריה הוא בין היותר שקטיםטארקו
גם בשיא ההסלמה מאיראן וחיזבאללה, היה סוער יותר צפונה(גליל עליון) ויותר דרומה(חיפה) וטבריה כמעט ולא..
תודה. טוב, לפי החדשות. נראה לי נחכה כרגע..פלפלונתאחרונה

אולי יעניין אותך